בין ישראל לעמים ובין גאווה להידד
הדף מאת: נירה נחליאל / המדרשה באורנים
פרקים י"ב-ט"ז בישעיהו עוברים מהנבואה על ישראל לנבואות על עמים אחרים. בדף הלימוד ליקטנו פסוקים המהדהדים מקורות שונים, ובחרנו להתעמק בהם ובהדהודיהם. נפתח בפסוקי ההבדלה המופיעים בפרק י"ב, נעבור לפרק י"ג בשאלה אם ביום הדין של העמים ישתנו סדרי עולם; ונמשיך בפרק י"ד, בהתבוננות בדמותו המיתית של הילל בן שחר וחטא הגאווה שהוא מייצג. נסיים בהשפעות ההדדיות של הפסוק מפרק ט"ז, שבו עושה שימוש נעמי שמר בשירה 'אמצע התמוז'.
1. הבדלה
דיון
בפרק י"ב הפותח את חמשת פרקי השבוע, אנו פוגשים פסוקים מוכרים שנהוג לומר (אצל האשכנזים) בהבדלה בצאת השבת.
  • מה לדעתכם הקשר של הפסוקים להבדלה?
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה' וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.
Behold, God is my salvation; I will trust, and will not be afraid; For GOD the LORD is my strength and song; And He is become my salvation.’ Therefore with joy shall ye draw water Out of the wells of salvation.
דיון
עיינו בפסוקים בהקשרם הרחב בפרק.
מה נושא הפרק ומה מקומם בו?
האם הֶקשר זה מוסיף משהו חדש להבנתכם את שיבוץ הפסוקים בהבדלה?
וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי. הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה' וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה. וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ. זַמְּרוּ ה' כִּי גֵאוּת עָשָׂה מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ. צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.
And in that day thou shalt say: ‘I will give thanks unto Thee, O LORD; For though Thou was angry with me, Thine anger is turned away, and Thou comfortest me. Behold, God is my salvation; I will trust, and will not be afraid; For GOD the LORD is my strength and song; And He is become my salvation.’ Therefore with joy shall ye draw water Out of the wells of salvation. And in that day shall ye say: ‘Give thanks unto the LORD, proclaim His name, Declare His doings among the peoples, Make mention that His name is exalted. Sing unto the LORD; for He hath done gloriously; This is made known in all the earth. Cry aloud and shout, thou inhabitant of Zion, For great is the Holy One of Israel in the midst of thee.’
דיון

הפסוקים מזכירים לנו את הפסוקים משירת הים בספר שמות.

מצאו את הפסוקים הדומים בפרק שלנו.
מה הקשר של פרקנו ליציאת מצרים ולבקיעת ים סוף? (רמז: עיינו בפרק הקודם ובפרק הבא)
אָשִׁירָה לַּה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה.
Then sang Moses and the children of Israel this song unto the LORD, and spoke, saying: I will sing unto the LORD, for He is highly exalted; The horse and his rider hath He thrown into the sea.
2. האם ישתנו סדרי עולם ביום ה'?
דיון
פרק י"ג מציג בפנינו נבואת חורבן בבל, המקבלת ביטוי בעל עוצמה קוסמית.

האם לדעתכם מתכוון הנביא שבעת חורבן בבל ישתנו סדרי עולם? אילו אפשרויות נוספות קיימות להבנת התיאור בפרק?
כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַ אוֹרוֹ.
עַל כֵּן שָׁמַיִם אַרְגִּיז וְתִרְעַשׁ הָאָרֶץ מִמְּקוֹמָהּ בְּעֶבְרַת ה' צְבָאוֹת וּבְיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ.
For the stars of heaven and the constellations thereof Shall not give their light; The sun shall be darkened in his going forth, And the moon shall not cause her light to shine.
הרמב"ם, מורה נבוכים, חלק שני, פרק כט, בתרגום מיכאל שוורץ
דע, אפוא, שבדבריו של ישעיה עליו השלום חוזר הרבה מאוד ... שכשהוא מספר על התמוטטותה של מדינה או על אובדן אומה גדולה, הוא מביע זאת בביטויים כגון "הכוכבים נפלו", "השמים נגולו", "השמש חשך, והארץ חרבה ורעשה", והשאלות רבות כיוצא באלה. ...
כאשר האל נתן בפי ישעיה נבואה על התמוטטות ממלכת בבל ומותם של סנחריב ושל נבוכדנצר, ... ואמר: כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יָהֵלּוּ אורם, חשך השמש בצאתו, וירח לא יגיה אורו (ישעיה י"ג, 10). בתארו זאת אמר גם כן: על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת ה' צבאות וביום חרון אפו (שם, שם, 13).
אינני חושב שמישהו בוּר ועיוור וצמוד לפשטי ההשאלות והביטויים המליציים עד כדי שיחשוב שכוכבי השמים ואור השמש והירח השתנו שעה שכָּלתה מן העולם ממלכת בבל, ושהארץ יצאה ממקומה, כפי שציין. אלא כל זה תיאור מצבו של המובס, כי הוא בלי ספק רואה כל אור שחור, וכל מתוק יהיה מר בפיו. הוא מדמה שהארץ צרה מלהכילו, והשמים צונחים וסוגרים עליו...
הנה התברר לך הדבר וסוכמה השיטה, שאנו מסכימים עם אריסטו במחצית דעתו, ומאמינים שהמציאות הזאת נצחית לעולמי עד בטבע זה שהוא יתעלה חפץ בו. דבר ממנה לא ישתנה בשום אופן, אלא בפרט ממנה על דרך נס...
דיון
איך מבין הרמב"ם את התיאור של ישעיהו את שינוי סדרי בראשית?
האם אתם מזדהים יותר עם המחשבה שב"יום ה'" יום הדין של העמים - ישתנו סדרי עולם, או עם המחשבה שזו רק לשון הגזמה פיוטית, והעולם ימשיך כמנהגו גם באחרית הימים? הסבירו.
3. אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם
אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם.
וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ: הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה, מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי, וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן. אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן.
אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד, אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר. רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ, אֵלֶיךָ יִתְבּוֹנָנוּ - הֲזֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ מַרְעִישׁ מַמְלָכוֹת.
How art thou fallen from heaven, O day-star, son of the morning! How art thou cut down to the ground, That didst cast lots over the nations! And thou saidst in thy heart: ‘I will ascend into heaven, Above the stars of God Will I exalt my throne, And I will sit upon the mount of meeting, In the uttermost parts of the north; I will ascend above the heights of the clouds; I will be like the Most High.’ Yet thou shalt be brought down to the nether-world, To the uttermost parts of the pit. They that saw thee do narrowly look upon thee, They gaze earnestly at thee: ‘Is this the man that made the earth to tremble, That did shake kingdoms;
בנימין אופנהיימר, נבואה על הילל בן-שחר (יש' י"ד ג–כג), מתוך: בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו, כרך מא‎, חוברת א (קמד‎) (תשרי-כסלו תשנ"ו), עמ' 5
מי אתה הילל בן שחר?
יש, איפוא, לשער כי הרקע לדברי הילל בן שחר הוא מיתוס כנעני קדום אשר סיפר על מרד של ענק קדמון, או אל צעיר, שהיה בנו של האל שחר; הוא רצה לעלות על עננים ולהציב את כסאו מעל לכוכבי אל. המשורר משתמש במיתוס זה כדי לתאר את גאוותו המטורפת של העריץ ואת גודל תבוסתו ומפלתו. שכן, מי שרצה לעלות אל "ירכתי צפון" הורד "אל שאול... אל ירכתי בור" (טו). יש כאן משום היסטוריזציה של המיתוס בכך שגיבורו הראשי זוהה כעריץ אנושי, שלא ידע גבול לגאוותו. (עמ' 5)
© כל הזכויות שמורות למחבר וההוצאה
דיון
איך משתמש כותב הנבואה בפרק י"ד בדמותו של הילל בן שחר מהמיתוס הקדום?
מה דעתכם על הופעה של מיתוסים מתרבויות אחרות בנבואות התנ"ך? מה היא מעוררת בכם תמיהה, אי אמון, תחושת עושר תרבותי, או משהו אחר?
חטא הגאווה
לִפְנֵי שֶׁבֶר- גָּאוֹן, וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן - גֹּבַהּ רוּחַ.
טוֹב שְׁפַל רוּחַ אֶת עֲנָוִים, מֵחַלֵּק שָׁלָל אֶת גֵּאִים.
גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד.
Pride goeth before destruction, And a haughty spirit before a fall. Better it is to be of a lowly spirit with the humble, Than to divide the spoil with the proud.
דיון
ספר משלי מדגיש את הבעייתיות שבגאווה האנושית. היכן נוכל למצוא תפיסה זו בפרקנו?
כיצד מרחיב ישעיהו את התפיסה הזו? (אתם מוזמנים לחזור ולקרוא גם את הפרקים הראשונים של ישעיהו).
4. וְעַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ הֵידָד נָפָל
יוטיוב
אמצע התמוז
למקור השלם
דיון
הקשיבו לשיר.
אילו רגשות הוא מעורר בכם?
נעמי שמר, אמצע התמוז
אמצע התמוז
מילים ולחן: נעמי שמר
עָצוּב לָמוּת בְּאֶמְצַע הַתַּמּוּז
דִּגְלֵי הַקַּיִץ נִשָּׂאִים אֶל עַל,
עַל רֹאשׁ הַתֹּרֶן תּוֹר הוֹמֶה וְלֹא יֶחְדַּל.
כִּי עַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ הֵידָד נָפָל.

עָצוּב לָמוּת בְּאֶמְצַע הַתַּמּוּז
דַּוְקָא כְּשֶׁהָאֲפַרְסְקִים בְּשֶׁפַע,
וְכָל הַפְּרִי דַּוְקָא צוֹחֵק בַּסַּל.
וְעַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ הֵידָד נָפָל.

עָצוּב לָמוּת בְּאֶמְצַע הַתַּמּוּז,
עַכְשָׁו בְּאֶמְצַע הַתַּמּוּז נָמוּת
אֶל בֻּסְתְּנֵי הַפְּרִי שֶׁהִתְיַתְּמוּ.
הֵידָד אַחַר הֵידָד, נָפֹל יִפֹּל
ועַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ, וְעַל הַכֹּל...
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
איך אתם מבינים את המילים: 'וְעַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ הֵידָד נָפָל', בשירה של נעמי שמר?
נסו להסביר את השורות: 'הֵידָד אַחַר הֵידָד, נָפֹל יִפֹּל / וְעַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ, וְעַל הַכֹּל'.
בשיר 'בוא ואשק לך' מופיע הביטוי: 'וְהֵידַד הַקּוֹצְרִים מִלְּבָבְךָ יְנַסֵּר'. איך זה עוזר להבנת השיר של נעמי שמר?
על איזה עצב מדברת נעמי שמר בשירה, לדעתכם?
דיון

נעמי שמר לקחה את מילות השיר הללו מפרק ט"ז בספר ישעיהו.

למה מתכוון הנביא במילים 'כִּי עַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ הֵידָד נָפָל', בפסוק ט'?
מה כוונתו במילים 'הֵידָד הִשְׁבַּתִּי' בפסוק י'? האם זהו אותו 'הידד' שבפסוק הקודם?
מה מוסיף השיר של נעמי שמר להבנת הנבואה, ומה מוסיף הקשר הפסוקים בישעיהו להבנת השיר?
עַל כֵּן אֶבְכֶּה בִּבְכִי יַעְזֵר גֶּפֶן שִׂבְמָה, אֲרַיָּוֶךְ דִּמְעָתִי חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה,
כִּי עַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ הֵידָד נָפָל.
וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל, וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן,
לֹא יְרֹעָע יַיִן בַּיְקָבִים, לֹא יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ, הֵידָד הִשְׁבַּתִּי.

הסברים
  • יעזר, גפן שבמה, חשבון, אלעלה - שמות של מקומות
    אריוך דמעתי - ארווה אותך בדמעתי
Therefore I will weep with the weeping of Jazer For the vine of Sibmah; I will water thee with my tears, O Heshbon, and Elealeh; For upon thy summer fruits and upon thy harvest The battle shout is fallen. And gladness and joy are taken away Out of the fruitful field; And in the vineyards there shall be no singing, Neither shall there be shouting; No treader shall tread out wine in the presses; I have made the vintage shout to cease.
http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/Naomi_Shemer/Songs/EmtzaHatamuz/01b.jpg
אמצע התמוז
למקור השלם
דף הנחיות למנחה:
ישעיהו יב-טז למנחה.docx