עזרא ה-ט: על הסופר - סביב דמותו של עזרא כ'סופר'
1א
הדף מאת: משה מאיר
2ב
עזרא היה איש רב פעלים. בין היתר הוא מכונה בתואר 'סופר'. בדף זה ננסה להתבונן ולהעמיק בדמותו, בתפקידו ובזהותו של הסופר, דרך השוואתו לנביא, לכהן ולסופר המודרני.
3ג
דיון
עזרא היה ככל הנראה איש רב פעלים; בין היתר הוא מכונה בתואר 'סופר'. בדף זה ננסה להתבונן ולהעמיק בדמותו, תפקידו וזהותו של הסופר.
התבוננו במקורות הבאים המגדירים את עזרא כסופר, נסו להבחין בגוני התפקיד והזהות:
4ד
הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל וְהוּא סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֶּן לוֹ הַמֶּלֶךְ כְּיַד ה' אֱלֹהָיו עָלָיו כֹּל בַּקָּשָׁתוֹ...
אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא לְעֶזְרָא כָהֲנָא סָפַר דָּתָא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא גְּמִיר וּכְעֶנֶת:

הסברים
  • תרגום פסוק יב: אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ הַמְּלָכִים, לְעֶזְרָא הַכֹּהֵן סוֹפֵר הַדָּת שֶׁל אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, גָּמוּר וְעַתָּה.
this Ezra went up from Babylon; and he was a ready scribe in the Law of Moses, which the LORD, the God of Israel, had given; and the king granted him all his request, according to the hand of the LORD his God upon him.
5ה
וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה הוּא הַתִּרְשָׁתָא וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר וְהַלְוִיִּם הַמְּבִינִים אֶת הָעָם לְכָל הָעָם הַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לַה' אֱלֹהֵיכֶם אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ כִּי בוֹכִים כָּל הָעָם כְּשָׁמְעָם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה:
And Nehemiah, who was the Tirshatha, and Ezra the priest the scribe, and the Levites that taught the people, said unto all the people: ‘This day is holy unto the LORD your God; mourn not, nor weep.’ For all the people wept, when they heard the words of the Law.
6ו
אֵלֶּה בִּימֵי יוֹיָקִים בֶּן יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק וּבִימֵי נְחֶמְיָה הַפֶּחָה וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסּוֹפֵר:
These were in the days of Joiakim the son of Jeshua, the son of Jozadak, and in the days of Nehemiah the governor, and of Ezra the priest the scribe.
7ז
דיון
הסופר, בממשל הקדום, היה פקיד היודע קרוא וכתוב. ראו במקורות הבאים אזכורים נוספים בתנ"ך לסופרים ולמשפחות של סופרים:
8ח
וּמִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים ישבו יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב:
And the families of scribes that dwelt at Jabez: the Tirathites, the Shimeathites, the Sucathites. These are the Kenites that came of Hammath, the father of the house of Rechab.
9ט
וַיִּכְתְּבֵם שְׁמַעְיָה בֶן נְתַנְאֵל הַסּוֹפֵר מִן הַלֵּוִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם בֵּית אָב אֶחָד אָחֻז לְאֶלְעָזָר וְאָחֻז אָחֻז לְאִיתָמָר.
And Shemaiah the son of Nethanel the scribe, who was of the Levites, wrote them in the presence of the king, and the princes, and Zadok the priest, and Ahimelech the son of Abiathar, and the heads of the fathers’houses of the priests and of the Levites: one father’s house being taken for Eleazar, and proportionately for Ithamar.
10י
וַיְהִי לְעֻזִּיָּהוּ חַיִל עֹשֵׂה מִלְחָמָה יוֹצְאֵי צָבָא לִגְדוּד בְּמִסְפַּר פְּקֻדָּתָם בְּיַד (יעואל) יְעִיאֵל הַסּוֹפֵר וּמַעֲשֵׂיָהוּ הַשּׁוֹטֵר עַל יַד חֲנַנְיָהוּ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ:
Moreover Uzziah had an army of fighting men, that went out to war by bands, according to the number of their reckoning made by Jeiel the scribe and Maaseiah the officer, under the hand of Hananiah, one of the king’s captains.
11יא
וּמִן הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד אֲשֶׁר הָיָה פָקִיד עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וְשִׁבְעָה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר וְאֵת סֹפֵר שַׂר הַצָּבָא הַמַּצְבִּא אֶת עַם הָאָרֶץ וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ הַנִּמְצְאִים בְּתוֹךְ הָעִיר:
and out of the city he took an officer that was set over the men of war; and seven men of them that saw the king’s face, who were found in the city; and the scribe of the captain of the host, who mustered the people of the land; and threescore men of the people of the land, that were found in the midst of the city.
12יב
דיון
ננסה לדייק: אילו תפקידי פקידות מילא הסופר?

הקשר בין הסופר ובין הכהן בא לידי ביטוי בדברי מלאכי:
13יג
(ה) בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וָאֶתְּנֵם לוֹ מוֹרָא וַיִּירָאֵנִי וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא:
(ו) תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן:
(ז) כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא:
My covenant was with him Of life and peace, and I gave them to him, And of fear, and he feared Me, And was afraid of My name. The law of truth was in his mouth, And unrighteousness was not found in his lips; He walked with Me in peace and uprightness, And did turn many away from iniquity. For the priest’s lips should keep knowledge, And they should seek the law at his mouth; For he is the messenger of the LORD of hosts.
14יד
דיון
מלאכי רואה את הכהן לא רק כפקיד-סופר. מה יחסו של הכהן לתורה, על פי מלאכי?
השוו את יחסו של הכהן לתורה בספר מלאכי, לפעולתו של עזרא המתוארת בספר נחמיה:
15טו
(א) וַיֵּאָסְפוּ כָל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּיִם וַיֹּאמְרוּ לְעֶזְרָא הַסֹּפֵר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת יִשְׂרָאֵל:
(ב) וַיָּבִיא עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֶת הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּהָל מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה וְכֹל מֵבִין לִשְׁמֹעַ בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי:
(ג) וַיִּקְרָא בוֹ לִפְנֵי הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמַּיִם מִן הָאוֹר עַד מַחֲצִית הַיּוֹם נֶגֶד הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַמְּבִינִים וְאָזְנֵי כָל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה:
(ד) וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסֹּפֵר עַל מִגְדַּל עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר וַיַּעֲמֹד אֶצְלוֹ מַתִּתְיָה וְשֶׁמַע וַעֲנָיָה וְאוּרִיָּה וְחִלְקִיָּה וּמַעֲשֵׂיָה עַל יְמִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ פְּדָיָה וּמִישָׁאֵל וּמַלְכִּיָּה וְחָשֻׁם וְחַשְׁבַּדָּנָה זְכַרְיָה מְשֻׁלָּם:
(ה) וַיִּפְתַּח עֶזְרָא הַסֵּפֶר לְעֵינֵי כָל הָעָם כִּי מֵעַל כָּל הָעָם הָיָה וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם:
(ו) וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת ה' הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם אָמֵן אָמֵן בְּמֹעַל יְדֵיהֶם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוֻ לַה' אַפַּיִם אָרְצָה:
(ז) וְיֵשׁוּעַ וּבָנִי וְשֵׁרֵבְיָה יָמִין עַקּוּב שַׁבְּתַי הוֹדִיָּה מַעֲשֵׂיָה קְלִיטָא עֲזַרְיָה יוֹזָבָד חָנָן פְּלָאיָה וְהַלְוִיִּם מְבִינִים אֶת הָעָם לַתּוֹרָה וְהָעָם עַל עָמְדָם:
(ח) וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא:
all the people gathered themselves together as one man into the broad place that was before the water gate; and they spoke unto Ezra the scribe to bring the book of the Law of Moses, which the LORD had commanded to Israel. And Ezra the priest brought the Law before the congregation, both men and women, and all that could hear with understanding, upon the first day of the seventh month. And he read therein before the broad place that was before the water gate from early morning until midday, in the presence of the men and the women, and of those that could understand; and the ears of all the people were attentive unto the book of the Law. And Ezra the scribe stood upon a pulpit of wood, which they had made for the purpose; and beside him stood Mattithiah, and Shema, and Anaiah, and Uriah, and Hilkiah, and Maaseiah, on his right hand; and on his left hand, Pedaiah, and Mishael, and Malchijah, and Hashum, and Hashbaddanah, Zechariah, and Meshullam. And Ezra opened the book in the sight of all the people—for he was above all the people—and when he opened it, all the people stood up. And Ezra blessed the LORD, the great God. And all the people answered: ‘Amen, Amen’, with the lifting up of their hands; and they bowed their heads, and fell down before the LORD with their faces to the ground. Also Jeshua, and Bani, and Sherebiah, Jamin, Akkub, Shabbethai, Hodiah, Maaseiah, Kelita, Azariah, Jozabad, Hanan, Pelaiah, even the Levites, caused the people to understand the Law; and the people stood in their place. And they read in the book, in the Law of God, distinctly; and they gave the sense, and caused them to understand the reading.
16טז
דיון
נסכם את אשר ראינו עד כאן:
בימים קדמונים, במוקד הקשר שבין ישראל לריבונו של עולם עמד הנביא, אשר הביא את דבר האלוהים אל העם. לצדו עמד הכהן, אשר עבד את האלוהים במקדש. לכהן היה תפקיד נוסף - שמירת התורה והעברתה אל העם. תפקיד זה הופרד מהכהונה ועבר אל הסופר - פקיד משכיל היודע קרוא וכתוב שבין שאר תפקידיו, עסק גם בספר התורה. הוא לא רק כתב אותו וקרא בו, אלא היה אחראי על פרשנותו והוראתו.
זה היה תפקיד ה'סופר' שמילא עזרא.

לימים, הפך המושג 'סופר' גלגול נוסף: האיש אשר כותב ספרות. זה אמנם לא התפקיד של עזרא, אבל התבוננות בתפקיד הזה יכולה להעמיק את התבוננותנו במפעלו של עזרא.
התבוננו בשלושת השירים הבאים השייכים לסוגה המכונה 'ארס-פואטיקה', כלומר עיסוק במלאכת הכתיבה עצמה ובמשמעותה:
17יז
ביאליק, לא זכיתי באור מן ההפקר, תרס"ב
לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר,
אַף לֹא-בָא לִי בִירֻשָּׁה מֵאָבִי,
כִּי מִסַּלְעִי וְצוּרִי נִקַּרְתִּיו
וַחֲצַבְתִּיו מִלְּבָבִי.
נִיצוֹץ אֶחָד בְּצוּר לִבִּי מִסְתַּתֵּר,
נִיצוֹץ קָטָן אַךְ כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא,
לֹא שְׁאִלְתִּיו מֵאִישׁ, לֹא גְנַבְתִּיו
כִּי מִמֶּנִּי וּבִי הוּא.

וְתַחַת פַּטִּישׁ צָרוֹתַי הַגְּדוֹלוֹת
כִּי יִתְפּוֹצֵץ לְבָבִי, צוּר-עֻזִּי,
זֶה הַנִּיצוֹץ עָף, נִתָּז אֶל-עֵינִי,
וּמֵעֵינִי לַחֲרוּזִי.

וּמֵחֲרוּזִי יִתְמַלֵּט לִלְבַבְכֶם,
וּבְאוּר אֶשְׁכֶם הִצַּתִּיו, יִתְעַלֵּם,
וְאָנֹכִי בְּחֶלְבִּי וּבְדָמִי
אֶת-הַבְּעֵרָה אֲשַׁלֵּם.
למקור השלם
18יח
רחל, ספר שירי, מתוך: מנגד
צְרִיחוֹת שֶצָּרַחְתִּי נוֹאֶשֶת, כּוֹאֶבֶת,
בִּשְעוֹת מְצוּקָה וְאָבְדָן,
הָיוּ לְמַחֲרֹזֶת מִלִּים מְלַבֶּבֶת,
לְסֵפֶר שִירַי הַלָּבָן.

נִגְלוּ חֶבְיוֹנוֹת לֹא גִּלִּיתִי לְרֵעַ
נֶחְשַׂף הֶחָתוּם בִּי בְּאֵש,
וְאֶת תּוּגָתוֹ שֶל הַלֵּב הַכּוֹרֵעַ
יָד כֹּל בִּמְנוּחָה תְּמַשֵּש.
למקור השלם
19יט
חזי לסקלי, שירה, מתוך: באר חלב באמצע עיר, הוצאת עם עובד, 2009
שִׁירָה חַיֶּבֶת לַעֲמוד וּלְדַבֵּר.
לַעֲמוד עַל מְכוֹנַת כְּבִיסָה מְקֻלְקֶלֶת וּלְדַבֵּר
בִּשְׂפָתוֹ שֶׁל הַגֶּרֶב שֶׁגָּרַם
לַקִּלְקוּל.
שִׁירָה חַיֶּבֶת לַעֲמוד עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן וּלְדַבֵּר
בִּשְׂפָתָם שֶׁל הָעוֹמְדִים עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן.
שִׁירָה חַיֶּבֶת לִרְקוד,
וּלְצַיֵּץ בִּשְׂפָתוֹ שֶׁל הָעַכְבָּר הַמִּתְגּוֹרֵר
מִתַּחַת לַבָּמָה וְנֶחֱרָד
מֵעֲדִינוּתוֹ הַמֻּפְרֶזֶת שֶׁל הַמָּחוֹל.
שִׁירָה חַיֶּבֶת לִדְפּוק בַּדֶּלֶת
חֶרֶשׁ אוֹ בִּפְרָאוּת.
לא לָגַעַת בַּפַּעֲמוֹן.
שִׁירָה חַיֶּבֶת לְבַקֵּר בְּבַּרְצֶלוֹנָה וּלְדַבֵּר שָׁם
אַ נְ גְּ לִ י ת.
שִׁירָה חַיֶּבֶת לָנוּחַ, בְּעִקָּר לָנוּחַ.
שִׁירָה אֵינָהּ חַיֶּבֶת לִהְיוֹת שִׁירָה.
הִיא יְכוֹלָה לִהְיוֹת מָזוֹן מְדַבֵּר.
שִׁירָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת קוֹנְפִיטוּרָה
כְּלוֹמַר פְּרִי מֵת וְטָעִים.
שִׁירָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת סֻכְּרָזִית
כְּלוֹמַר מַמְתִּיק מְלָאכוּתִי וּמְסַרְטֵן.
שִׁירָה יְכוֹלָה לִבְנוֹת
בֵּית-מְגוּרִים
בֵּית-חוֹלִים
בֵּית-סֵפֶר
בֵּית-סהַר
בֵּית-כְּנֶסֶת
אַךְ הִיא מַעֲדִיפָה
לְגַלּוֹת
בְּאֵר חָלָב בְּאֶמְצַע עִיר.
שִׁירָה חַיֶּבֶת לִישׁון, לִישׁון וְלַחְלום עַל שִׁירָה.
שִׁירָה חַיֶּבֶת לִשְׁכַּב, לִשְׁכַּב וּלְדַבֵּר מִתּוֹךְ
שֵׁנָה.
שִׁירָה חַיֶּבֶת לִהְיוֹת קְבוּרָה
בָּאֲדָמָה
וּלְדַבֵּר בִּשְׂפָתָם שֶׁל הַמֵּתִים.
שִׁירָה חַיֶּבֶת לְטַפֵּל בְּחוֹלִים.
שִׁירָה חַיֶּבֶת לְהַכְשִׁיל אֶת עַצְמָהּ,
לְבַטֵּל אֶת עַצְמָהּ,
לִבְגּוד בְּעַצְמָהּ,
לִנְטושׁ וּלְהִנָּטֵשׁ.
שִׁירָה חַיֶּבֶת לִחְיוֹת.
20כ
דיון
מהן התכונות של השירה וכתיבת השירה שעולות משלושת השירים?
כיצד הן הולמות את תפקידו של עזרא כסופר?
כיצד הן מוסיפות להבנתנו את שליחותו וחזונו?
21כא
דיון
סיום
הופעתו של ה'סופר' מסמנת את תחילתה של תקופה חדשה, שונה מזו של הנביא ושל הכהן. ביטוי לכך נמצא בברייתא הרואה את עזרא כדמות המרכזית של מקורות היהדות:
22כב
רבי יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו אילמלא קידמו משה.
נאמרה במשה עלייה ונאמרה בעזרא עלייה
נאמרה במשה עלייה שנאמר 'ומשה עלה אל האלהים'
נאמרה בעזרא עלייה 'הוא עזרא עלה מבבל'
מה עלייה האמורה במשה למד תורה לישראל שנאמר 'ואתי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים'
אף עלייה האמורה בעזרא למד תורה בישראל שנאמר 'כי עזרא הכין את לבבו לדרוש בתורת ה' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט'.
23כג
דיון
  • מה מוביל את החכמים לחשוב שעזרא היה ראוי לקבל את התורה יותר ממשה?
  • מה הקשר בין דמות הסופר כפי שהצגנו, לבין ההכרזה המהפכנית שמעמידה את עזרא למעלה ממעלתו של משה?
  • מה הקשר בין העמדת עזרא כסופר (דמות שקודמת לדמותו של החכם החז"לי, אך קרובה אליו יותר מדמות הנביא או הכהן), לבין העמדת עזרא כמי שראוי לקבל את התורה?
  • כיצד תאפיינו במילים משלכם את דמות הסופר? ומה דעתכם על דמות זו ועל תפקידה?
24כד
דף הנחיות למנחה:
עזרא ה-ט למנחה.doc