משלי יד-יח: מה החוכמה?
הדף מאת: עדי בן-זאב / 929- תנ"ך ביחד
בפרקי השבוע אנו נתקלים בחוכמה: חוכמת נשים, חוכמת ערוּם, חוכמת לב ותבונה. אין ספק שמחבר משלי מעריך מאוד את החוכמה. הוא מרבה לדבר בשבחה ובגנות הכסילות והאיוולת. פסוקים רבים מנגידים בין החכם לכסיל. ואנו ניעזר בהשוואה זו כדי לחדד את השאלה: מהי חוכמה? האם פנים רבות לה? האם אנחנו והחכם באדם (משלי מיוחס לשלמה המלך) רואים את החוכמה באותו אופן?
דיון
פתיחה
בפרקי השבוע אנו נתקלים בחוכמה: חוכמת נשים, חוכמת ערוּם, חוכמת לב ותבונה.
אין ספק שמחבר 'משלי' מעריך מאוד את החוכמה. הוא מרבה לדבר בשבחה ובגנות הכסילות והאיוולת.
פסוקים רבים מנגידים דיכוטומית בין החכם לכסיל. ניעזר בהשוואה זו כדי לחדד את השאלה: מהי חוכמה? האם פנים רבות לה? האם אנחנו והחכם באדם (משלי מיוחס לשלמה המלך) רואים את החוכמה באותו אופן?
מתוך פרק י"ד:
(א) חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ.[...]
(ח) חָכְמַת עָרוּם הָבִין דַּרְכּוֹ וְאִוֶּלֶת כְּסִילִים מִרְמָה.[...]
(טז) חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ.
Every wise woman buildeth her house; But the foolish plucketh it down with her hands. He that walketh in his uprightness feareth the LORD; But he that is perverse in his ways despiseth Him. In the mouth of the foolish is a rod of pride; But the lips of the wise shall preserve them. . Where no oxen are, the crib is clean; But much increase is by the strength of the ox. A faithful witness will not lie; But a false witness breatheth forth lies. A scorner seeketh wisdom, and findeth it not; But knowledge is easy unto him that hath discernment. Go from the presence of a foolish man, for thou wilt not perceive the lips of knowledge. The wisdom of the prudent is to look well to his way; But the folly of fools is deceit. Amends pleadeth for fools; But among the upright there is good will. The heart knoweth its own bitterness; And with its joy no stranger can intermeddle. The house of the wicked shall be overthrown; But the tent of the upright shall flourish. There is a way which seemeth right unto a man, But the end thereof are the ways of death. Even in laughter the heart acheth; And the end of mirth is heaviness. The dissembler in heart shall have his fill from his own ways; And a good man shall be satisfied from himself. The thoughtless believeth every word; But the prudent man looketh well to his going. A wise man feareth, and departeth from evil; But the fool behaveth overbearingly, and is confident.
מתוך פרק ט"ו:
(ב) לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת.[...]
(כ) בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח-אָב וּכְסִיל אָדָם בּוֹזֶה אִמּוֹ.
The tongue of the wise useth knowledge aright; But the mouth of fools poureth out foolishness.
מתוך פרק ט"ז:
(כ) מַשְׂכִּיל עַל-דָּבָר יִמְצָא-טוֹב וּבוֹטֵחַ בַּיהוָה אַשְׁרָיו.
(כא) לַחֲכַם-לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם יֹסִיף לֶקַח.
(כב) מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו וּמוּסַר אֱוִלִים אִוֶּלֶת.
(כג) לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ וְעַל-שְׂפָתָיו יֹסִיף לֶקַח.
He that giveth heed unto the word shall find good; And whoso trusteth in the LORD, happy is he. The wise in heart is called a man of discernment; And the sweetness of the lips increaseth learning. Understanding is a fountain of life unto him that hath it; But folly is the chastisement of fools. The heart of the wise teacheth his mouth, And addeth learning to his lips.
מתוך פרק י"ז:
(כח) גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב אֹטֵם שְׂפָתָיו נָבוֹן.
Even a fool, when he holdeth his peace, is counted wise; And he that shutteth his lips is esteemed as a man of understanding.
מתוך פרק י"ח:
(ב) לֹא-יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִם-בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ.[...]
(ד) מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי-אִישׁ נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה.[...]
(ו) שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאוּ בְרִיב וּפִיו לְמַהֲלֻמוֹת יִקְרָא.
(ז) פִּי-כְסִיל מְחִתָּה-לוֹ וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ.[...]
(טו) לֵב נָבוֹן יִקְנֶה-דָּעַת וְאֹזֶן חֲכָמִים תְּבַקֶּשׁ-דָּעַת.
A fool hath no delight in understanding, But only that his heart may lay itself bare.
וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת הַיָּֽם׃ וַתֵּרֶב חכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחכְמַת כל־בְּנֵי־קֶדֶם וּמִכֹּל חכְמַת מִצְרָֽיִם׃ וַיֶּחְכַּם מִכּל־הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל וַיְהִֽי־שְׁמוֹ בְכל־הַגּוֹיִם סָבִֽיב׃ וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָֽלֶף׃ וַיְדַבֵּר עַל־הָעֵצִים מִן־הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל־הַבְּהֵמָה וְעַל־הָעוֹף וְעַל־הָרֶמֶשׂ וְעַל־הַדָּגִֽים׃ וַיָּבֹאוּ מִכּל־הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חכְמַת שְׁלֹמֹה מֵאֵת כּל־מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר שָֽׁמְעוּ אֶת־חכְמָתֽוֹ׃
And God gave Solomon wisdom and understanding exceeding much, and largeness of heart, even as the sand that is on the sea-shore. And Solomon’s wisdom excelled the wisdom of all the children of the east, and all the wisdom of Egypt. For he was wiser than all men: than Ethan the Ezrahite, and Heman, and Calcol, and Darda, the sons of Mahol; and his fame was in all the nations round about. And he spoke three thousand proverbs; and his songs were a thousand and five. And he spoke of trees, from the cedar that is in Lebanon even unto the hyssop that springeth out of the wall; he spoke also of beasts, and of fowl, and of creeping things, and of fishes.
דיון
חכם מכל אדם
לפי המתואר בפסוקים, באילו סוגי חוכמה בורך שלמה, מחבר משלי? איזה סוג של חוכמה הוא מעריך? האם זהו אותו סוג חוכמה שאנו מכירים, כשאנו מכנים אדם 'חכם' או 'חכמה'?

לפניכם שני מקורות העוסקים בסוגים שונים של חוכמה, אחד מתוך פרשנות על ספר משלי והשני עוסק בתאוריית האינטלגנציות המרובות. חשבו על הקשר ביניהם.
אראל סגל הלוי, אתר הניווט בתנ"ך
"לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר, לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה"
"לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר, לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה" משלי פרק א', פסוק ב

חכמה = לימוד על-ידי שמיעה והקשבה; מוסר = לימוד על-ידי ביקורת וייסורים.
המילים חכמה, מוסר, בינה מגדירות את הנושאים העיקריים של הספר: חכמה ומוסר הן לימוד ממקורות חיצוניים (לימוד חיובי על-ידי שמיעה או לימוד שלילי על-ידי ייסורים), ובינה היא לימוד ממקורות פנימיים (מחשבה אישית והסקת מסקנות).

דעת = הכרות קרובה ואישית; הבנה = בניית קומה נוספת, הסקת מסקנות.
המילים לדעת, להבין מנחות את הקוראים איך להשתמש בספר: יש לדעת, להכיר מקרוב וליישם בחיי היום-יום את דברי החכמה והמוסר שבו, ויש להבין, לפתח הלאה ולהסיק מסקנות מאמרי הבינה שבו: "זה בדיוק מה ששלמה המלך רוצה מאיתנו. לא רק להחכים מקריאת משליו ואמרותיו הנפלאים, אלא גם להבין, לחשוב בעצמנו על ההשלכות והדברים שאנחנו מוציאים ממה שלמדנו, וגם לידע אותם, לחיות על פיהם ולפעול בעזרתם" (אורי בירן, "יודע ומבין", אתר כיפה).
ספר משלי קורא לנו להרחיב את הידע שלנו בכל דרך אפשרית - בין אם ע"י לימוד ממקורות חיצוניים, או על ידי מחשבה עצמאית - "לדעת חכמה ומוסר, להבין אמרי בינה ".
למקור השלם
ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, מתוך הערך: אינטלגנציות מרובות
אינטלגנציות מרובות Multiple Intelligences
על פי [הווארד] גרדנר, אינטליגנציה היא היכולת לפתור בעיות או לעצב תוצרים המוכרים כבעלי חשיבות במסגרת חברתית-תרבותית נתונה. לטענתו, האינטליגנציה האנושית מכילה סדרות רבות של כשרים שכליים, ולהן שלושה תפקידים מרכזיים: איתור קיומן של בעיות, הצגת שאלות בקשר לבעיות אלה, ופתירתן. בני האדם הם בעלי אינטליגנציות רבות, אוטונומיות במידה רבה ובלתי ניתנות למדידה כמותית פשוטה. לכן אין לראות במבחני ה-IQ כמשקפים את רמת האינטליגנציה של האדם.

סוגי אינטליגנציה:
אינטליגנציה לשונית (מילולית): היכולת להבין מילים ומשפטים, היכולת להשתמש במילים בצורה אפקטיבית בין בעל-פה ובין בכתב, רגישות לדקויות של משמעות, לצלילים של מילים ולרבדים של שפה. מודעות לשימושים אפשריים בלשון, כושר שכנוע, כושר הסבר, יכולת כתיבה, חשיבה הגיונית מילולית. [...]
אינטליגנציה לוגיתמתמטית: היכולת להבין מערכות פורמליות ומופשטות, היכולת להבין סמלים, להציבם בשרשראות ולהפעיל עליהם פעולות חשיבה שונות, היכולת לזהות תבניות כמותיות. יכולת לחשב, להסיק, לאתר מבנים לוגיים, לפתור בעיות במהירות. יכולת להשתמש במספרים בצורה אפקטיבית או לחשוב בצורה הגיונית ומסודרת. [...]
אינטליגנציה מרחבית: היכולת לתפוס את העולם החזותי-מרחבי בצורה מדויקת. היכולת לבצע עיבודים, שינויים והתאמות בתפיסה החזותית, היכולת לשחזר, לדמיין ולתפעל חלקים מהעולם החזותי גם בלי לראותם בפועל, היכולת להבין מפות ורישומים גאומטריים, והיכולת להעריך אסתטיקה חזותית. [...]
אינטליגנציה מוזיקלית: היכולת לזהות רכיבי יסוד במוזיקה וצורות מוזיקליות, לעבדן ולהוציאן אל הפועל. היכולת להבין מסרים שמועברים באמצעות הרכיבים האלה והיכולת לחבר מסרים שמועברים באמצעותם. אינטליגנציה זו כוללת רגשות למגוון של טונים, למקצב ולצורות הבעה מוזיקליות שונות. [...]
אינטליגנציה גופנית-תנועתית: היכולת לשלוט בתנועות הגוף כולו בצורה מיומנת, מובחנת ומבוקרת, על מנת להביע מסרים שונים, רעיונות ורגשות ועל מנת לבצע פעולות שונות. היכולת לטפל בעצמים במיומנות וביעילות. תבונת כפיים ביצירת תוצרים או בעיבודם. יכולת זו כוללת שליטה בגוף ובאבריו, רגישות לשפת הגוף וטיפול מיומן בחפצים בעזרת אברי הגוף. [...]
אינטליגנציה תוך אישית: היכרות עם היבטים פנימיים של האישיות, היכולת לזהות ולאבחן את המצב הפנימי ושימוש בו לצורך הנחיית התנהגות, מודעות עצמית גבוהה, מודעות להלכי רוח פנימיים, כוונות, מניעים, מזגים ומשאלות, משמעת עצמית, הבנה עצמית והערכה עצמית, כמו גם ידיעת היכולות החזקות והחלשות. היכולת להבין את הסיבות והמניעים להתנהגות העצמי. [...]
אינטליגנציה בין אישית: יכולת לאמוד אנשים אחרים ולעמוד על מצב רוחם, מזגם, רגשותיהם, מניעיהם וכוונותיהם ולהתייחס לכל אלו. אפשר לכנות אותה גם "אינטליגנציה חברתית". יכולת זו היא מה שאנו מכנים רגישות לזולת. [...]
אינטליגנציה נטורליסטית: יכולת התמודדות עם איתני הטבע ותופעות הטבע, יכולת לקרוא את הסביבה הטבעית ולהתנהל על פיה. יכולת זו בולטת אצל שבטים החיים בסביבה טבעית.
דיון
איזהו חכם?
המקורות הבאים יסייעו לנו לתהות על ההנחות המוקדמות שלנו בהגדרת אדם כ'חכם'.
בדקו, איזו דמות של חכם עולה מהם?
ואיך מאופיין הטיפש? האם הוא אכן כזה?
פשיטות, ליקוטי מוהר"ן
החכמה הגדולה שבכל החכמות, לבלי להיות חכם כלל. רק להיות תם וישר בפשיטות, אפילו מי שיש לו מוח גדול באמת, צריך להשליך כל החכמות ולעסוק בעבודתו יתברך, בפשיטות ובתמימות.
ר' נחמן מברסלב, מתוך מעשה ט'- מעשה מחכם ותם, סיפורי מעשיות,
מתוך מעשה בחכם ותם
על החכם
וְנַעֲשָׂה דוקטור גָּדוֹל וּפִילוֹסוֹף וְחָכָם בְּכָל הַחָכְמוֹת
אַחַר כָּךְ הִתְחִיל הָעוֹלָם לִהְיוֹת בְּעֵינָיו כְּלא
כִּי מֵחֲמַת חָכְמָתוֹ שֶׁהָיָה אֻמָּן גָּדוֹל כָּזֶה וְחָכָם וְדוקטור כָּזֶה
הָיָה כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הָעוֹלָם בְּעֵינָיו כְּלא
וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ תַּכְלִית וְלִשָּׂא אִשָּׁה
וְאָמַר בְּדַעְתּוֹ: אִם אֶשָּׂא אִשָּׁה בְּכָאן, מִי יֵדַע מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה מִמֶּנִּי?
אֵלֵךְ וְאָשׁוּב לְבֵיתִי
לְמַעַן יִרְאוּ מַה שֶּׁנִּהְיָה מִמֶּנִּי
שֶׁהָיִיתִי נַעַר קָטָן, וְעַכְשָׁו בָּאתִי לִגְדֻלָּה כָּזוֹ!
וְהָלַךְ וְנָסַע לְבֵיתוֹ
וְהָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים בַּדֶּרֶךְ
כִּי מֵחֲמַת חָכְמָתוֹ לא הָיָה לוֹ עִם מִי לְדַבֵּר
וְלא הָיָה מוֹצֵא אַכְסַנְיָא כִּרְצוֹנוֹ
וְהָיָה לוֹ יִסּוּרִים הַרְבֵּה

על התם
וְהָיָה רַק מָלֵא שִׂמְחָה וְחֶדְוָה תָּמִיד
וְאֵצֶל הָעוֹלָם הָיָה לְלַעַג
וְהִשִּׂיגוּ תַּאֲוָותָם בּוֹ, שֶׁמָּצְאוּ מִמִּי לְהִתְלוֹצֵץ כִּרְצוֹנָם
כִּי הָיָה נִדְמֶה לִמְשֻׁגָּע
וְהָיוּ בָּאִים בְּנֵי אָדָם, וְהִתְחִילוּ בְּכַוָּנָה לְדַבֵּר עִמּוֹ בִּשְׁבִיל לְהִתְלוֹצֵץ
וְהָיָה אוֹתוֹ הַתָּם אוֹמֵר: רַק בְּלִי לֵיצָנוּת!
וְתֵכֶף שֶׁהֵשִׁיבוּ לוֹ בְּלִי לֵיצָנוּת,. קִבֵּל דִּבְרֵיהֶם וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמָּם
כִּי יוֹתֵר לא הָיָה רוֹצֶה לְהַעֲמִיק לַחֲשׁב חָכְמוֹת, שֶׁגַּם זֶה בְּעַצְמוֹ לֵיצָנוּת
כִּי הָיָה אִישׁ תָּם
וּכְשֶׁהָיָה רוֹאֶה, שֶׁכַּוָּנָתָם לְלֵיצָנוּת, הָיָה אוֹמֵר.
מַה יִּהְיֶה כְּשֶׁתִּהְיֶה חָכָם מִמֶּנִּי?
הֲלא אֲזַי תִּהְיֶה שׁוֹטֶה, כִּי מָה אֲנִי נֶחֱשָׁב?!
וּכְשֶׁתִּהְיֶה חָכָם מִמֶּנִּי, אַדְּרַבָּא, אֲזַי תִּהְיֶה שׁוֹטֶה!
כָּל זֶה הָיָה דַּרְכֵי הַתָּם
למקור השלם
דוד שחר (מתרגם ועורך), חכמת זן, הדר הוצאה לאור 1989, עמ' 17
לרוקן את הכוס
נאן-אין, חכם יפאני מתקופת מייג'י (1912 1868), קיבל בביתו פרופסור מן האוניברסיטה שבא לחקור ולדרוש בדבר זן. הגיש לו נאן-אין תה. מזג לאורחו מלוא הכוס, ועדיין היה ממשיך ומוזג.
זקף הפרופסור עיניו בשטף עד שלא יכול היה עוד לשלוט ברוחו. "הרי זו מלאה על גדותיה. יותר לא יכנס".
"ככוס זו", אמר לו נאן-אין, "אף אתה מלא דעות וסברות משלך. כיצד אוכל להראותך זן כל עוד לא הרקת את כוסך".

מושגים
  • זן (זן בודהיזם) - תורה רוחנית שצמחה במאה השישית בסין כשילוב בין תורת הבודהיזם לבין תפיסת הטאו הסינית. בלב התורה עומד מושג הצ'אן (סינית) או הזן (יפנית) שמשמעותו מדיטציה - התבוננות במתרחש בהווה. תורת זו דוגלת בגישה ישירה כלפי המציאות דרך התמקדות ב'כאן ועכשיו' וקבלה מלאה שלהם. על כן הפילוסופיות, האידיאולוגיות וההסברים הרציונלים נתפסים בזן כשווי ערך לכל חוויה או מחשבה אחרת, ולעתים הם נתפסים אפילו כמפריעים לאדם לחוות את ההווה שלו. 'כשאתה אוכל-תאכל, כשאתה הולך-תלך, כשאתה ישן-תישן' כך ממליצים בזן על טבעיות נטולה יומרה שהיא היא מובילה לחוויה אמיתית של המציאות.
    הזן התפתח בסין במשך מאות שנים וכיום הוא רווח בעיקר ביפן, בקוריאה ובויטנאם. ביפן הגיע הזן להבשלה תרבותית והוא משפיע על כל תחומי התרבות היפנית; שירה, אמנויות הלחימה, ציור, תיאטרון ואף בתפיסה האסתטית היפנית.
שרית חדד, אינטליגנציה (מילים ולחן: Henree עיבוד והפקה מוסיקלית: יעקב למאי, אוקטובר 2010)
אינטלגנציה
אינטליגנציה רגשית
אינטואיציה נשית
אתה אומר לה שאתה
מזדהה איתה רגשית
ואיך אתה לא כמו כולם
אתה מבין בנפש האדם
תגיד על מי אתה עובד?
אולי תגיד כבר את האמת...
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
מאיר אריאל, שירי חג מועד ונופל
טיפש חכם/ מאיר אריאל
אומרים שהוא טיפש
פגש
אומרים שהוא חכם
החליפו מה נשמע בככה ככה
אומרים שהוא טיפש
חייך חיוך רחב רחב
אומרים שהוא חכם
עינו לא נחה אני לא יודע לאן
השיר הזה סוחב
אני לא קובע כאן
אני רק הכותב

הסכימו לכוסית עם אפשרות לעוד אחת
אומרים שהוא טיפש מזג בנחת
בעין מציצה עקב אומרים שהוא חכם
אומרים שהוא חכם עינו לא נחה

אני לא יודע לאן
השיר הזה מושך
אני רק עפרון קטן
מוצץ לי ונושך

אומרים שהוא טיפש רישל טיפה שתישפך
אומרים שהוא חכם נרגע בינתיים
אומרים שהוא טיפש נזכר שהוא עוד מחייך
אומרים שהוא חכם אמר לחיים

על פני שולחנם עוברים שלובים אדם ותדמיתו
ומחייכים למצלמה נסתרת
בדרך אל השירותים הם נפרדים
אדם נכנס ותדמיתו נשארת אני לא יודע לאן
השיר הזה רוצה
אני רק מחפש מילים
יפות ואם מוצא

אומרים שהוא טיפש פתאום הפך ויהי עשן
ונעלם בבקבוקו הימה
אומרים שהוא חכם חשב שזהו טריק ישן
הרביץ גיהוק ושב אל הפיז'אמה

אני לא יכולתי לחזות
שכך זה ייגמר
אך גם אם ידעתי זאת
הייתי מזמר

עובדה הן ידעתי זאת
הריני מזמר
אני לא יכולתי לחזות
שכך זה יגמר.


© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
סיכום
למדנו שלחוכמה פנים רבות, ולא כל 'חכם' או 'טיפש' עונים על ההגדרות המקובלות. חשבו על סוגי החוכמות שקיימים סביבכם ובכם, האם גיליתם בשיעור זה דרכים חדשות לבחון את הסוגיה הזאת?
דף הנחיות למנחה:
משלי יד-יח למנחה.doc