דברים ג-ז: התבוללות וזהות יהודית
1א
הדף מאת: אליזבט גולדוין / המדרשה באורנים
2ב
דף זה הוא חלק מפרויקט 929. פרקים ג-ז בספר דברים הם פרקים גדושים בטקסטים וברעיונות מכוננים של היהדות. התודעה הנוצרת בהם היא תודעת ברית הנכרתת בין אלוהים לעם ישראל. בדף זה נתמקד בפרשנות האקטואלית שניתנה לפסוק "וְהִכִּיתָם, הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם" - שהפכה בימינו לאזהרה מפני השכרת בתים לנוכרים, כפי שהתבטא במכתב הרבנים ובתגובה אליו. נשאל, מהי הדרך הראויה למנוע התבוללות ולשמר את הזהות היהודית בימינו.
3ג
דיון
מבוא לדברים פרקים ג - ז
פרקים ג-ז בספר דברים הם פרקים כה גדושים בטקסטים וברעיונות מכוננים של היהדות, עד שקשה לצמצמם לדף לימוד אחד. משה, המנהיג והאב המכונן של העם, מכין את עמו לפרידה ממנו ולכניסה לארץ. כחלק מהכנה זו הוא מַבנה את התודעה שתלווה את העם היהודי מאז ועד היום. שרידותה של המורשת שלו מעידה על מנהיגותו יוצאת הדופן.
בפרקים הללו חוזר משה על עשרת הדיברות ועל תיאור מעמד הר סיני; מופיעה בהם גם הפרשה הראשונה של "שמע ישראל" הטקסט המכונן ביותר של היהדות לדורותיה ואף השיחה עם הבן החכם מן ההגדה מופיעה כאן.
התודעה הנוצרת בפרקים הללו היא תודעה של ברית הנכרתת בין אלוהים לעם ישראל, ברית המושתתת על הסכם בלעדיות של העם היהודי, ועל שמירת התורה וחוקיה מצדו. ברית זו הופכת את עם ישראל לעם סגולה שחובתו להיבדל מן העמים האחרים; עם שהקשר שלו לארץ מותנה בקיום מצוות התורה. למעשה, כאן כבר תלוי ועומד איום הגלות וההבטחה לשיבה לארץ המובטחת.

בדף זה נתמקד בפרק ז פסוקים איא. נעיין במשמעות הברית בין ה' לעם ישראל ובפרשנויות עכשוויות לפסוק "וּנְתָנָם ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם, הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם", ונבדוק מהי השפעת פרשנויות אלה על תפיסת הזהות היהודית בישראל היום.
4ד
דברים פרק ז, פסוקים (א) - (יא)
(א) כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ. (ב) וּנְתָנָם ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם. (ג) וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ. (ד) כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר. (ה) כִּי אִם כֹּה תַעֲשׂוּ לָהֶם מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ וּמַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּ וַאֲשֵׁירֵהֶם תְּגַדֵּעוּן וּפְסִילֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ. (ו) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לה' אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה. (ז) לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים. (ח) כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם בְּיָד חֲזָקָה וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם. (ט) וְיָדַעְתָּ כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָו לְאֶלֶף דּוֹר. (י) וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ לֹא יְאַחֵר לְשֹׂנְאוֹ אֶל פָּנָיו יְשַׁלֶּם לוֹ. (יא) וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם.
When the LORD thy God shall bring thee into the land whither thou goest to possess it, and shall cast out many nations before thee, the Hittite, and the Girgashite, and the Amorite, and the Canaanite, and the Perizzite, and the Hivite, and the Jebusite, seven nations greater and mightier than thou;
5ה
דיון
מדוע צריך להשמיד את יושבי הארץ ואסור להינשא להם?
למי מכוונים פסוקים ב -ד? האם הם מדברים על כלל העמים?
מה משמעות הקדושה של עם ישראל לפי פסוקים אלה?
מה משמעות הברית בין ה' לעם ישראל לפי פסוקים אלה? עיינו גם בדברים ד פסוקים דט; כג; כהלה; פרק ה פסוקים בג; פרק ו פסוקים דט ; ככה - מה משמעות הברית בפסוקים אלה?

הברית בין ה' לעמו היא מושג מפתח בהגותו של הרב פרופסור דוד הרטמן. נעיין בקטע מדבריו:
6ו
דוד הרטמן, מסיני לציון: התחדשותה של ברית, עם עובד, עמ' 15 - 16, 1993
הברית שבין ה' לעם ישראל
איש הברית, דמות המעודדת חירות רוח ויוזמה אנושית, המושתתת על אמונה בכוחו המעצב והיוצר של האדם. טענתי היא, כי ראיית חיים של ברית, שבה המצווה היא עיקרון היסוד ליחס שבין יהודים לה' קוראת דרור לתבונת האדם ולרצונו המוסרי גם יחד. רצוני להראות, כי במסורת המעוצבת על ידי ברית סיני יש דחפים מפרים להתפתחותו של אדם, שאינו מתיירא מליטול אחריות... אינני טוען נגד כוח חיותו של ההומניזם החילוני ואיני גורס שמערכת מוסרית חייבת בהכרח להיבנות על יסוד סמכותה של התגלות אלוהית. אף אין כוח חיותה של היהדות מתבסס מתוך הטלת דופי בגישות אמונה אחרות. דיוני ביהדות מכוון לעולם פנימה לחוויה היהודית. אין בו שום הנחה מעין זו שלפיה היהדות או עם ישראל הינם יחידי סגולה או נעלים על קהילות מאמינים אחרות. לגבי היהדות, טוען אני בתוקף לערכו של יחוד - ולא ליחידות סגולה. בחירת הברית של ישראל בסיני, אין לכורכה עם טענה מטאפיזית בדבר יחידות סגולה אונטולוגית של עם ישראל. אין אני מחזיק בדעה, כאילו מחויבות רצינית לאלוהי ישראל ולתורה מזקיקתנו להאמין, שבעם ישראל מופיעה הדרך האותנטית היחידה לעבודת האל...

בדמות האדם שבברית... מוצב בבירור היהודי היחיד בתוך מסגרת של קהילה. הברית נכרתת עִם העָם כולו ולא עִם היהודים כיחידים.

© כל הזכויות שמורות להוצאת ספרים עם עובד
www.am-oved.co.il
7ז
דיון
האם דברי הרטמן תואמים לדעתכם לרוח הפסוקים לעיל על הברית?
מה ההבדל בין 'יחוד' ל'יחידות סגולה'? מה דעתכם על הבחנה זו?
הרטמן מדגיש את ההיבט הלאומי של הברית. מה דעתכם על כך?

נתמקד עתה בפסוק ב: "וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם". ראשית נראה מה כתב עליו הרמב"ם:
8ח
[ג] אין מוכרין להם בתים ושדות בארץ ישראל; ובסוריה מוכרין להם בתים, אבל לא שדות. ומשכירין להם בתים בארץ ישראל, ובלבד שלא יעשם שכונה ואין שכונה, פחותה משלושה. ואין משכירין להם שדות; ובסוריה, משכירין להם שדות. ומפני מה החמירו בשדה: מפני שיש בה שתיים מפקיעה מן המעשרות, ונותן להם חניה בקרקע. ומותר למכור להם בתים ושדות בחוצה לארץ, מפני שאינה ארצנו. [ד] אף במקום שהתירו להשכיר, לא לבית דירה התירו, מפני שהוא מכניס לתוכה עבודה זרה, ונאמר "ולא תביא תועבה אל ביתך" (דברים ז,כו); אבל משכיר להן בתים, לעשותן אוצר. ואין מוכרין להן פירות ותבואה וכיוצא בהן, במחובר לקרקע; אבל מוכר הוא משיקוץ, או מוכר לו על מנת לקוץ וקוצץ. ומפני מה אין מוכרין להן משום שנאמר "ולא תחונם" (דברים ז,ב), לא תיתן להן חניה בקרקע: שאם לא יהיה להן קרקע, ישיבתן ישיבת עראי היא.

מושגים
  • הרמב"ם - רבי משה בן מימון, מגדולי ישראל שבכל הדורות, נולד בקורדובה שבספרד בשנת ד"א תתצ"ח (1138) ונפטר בשנת ד"א תתקס"ה (1204) בפוסטט (קהיר העתיקה) שבמצרים. פילוסוף ורופא. ספריו הם מהמרכזיים בתחומי היהדות השונים: פרשנות - פירוש למשנה, הלכה - משנה תורה לרמב"ם, פילוסופיה יהודית - מורה נבוכים. עליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה" והוכתר בכינוי "הנשר הגדול".


מילים
  • לעשותן אוצר - להשתמש בהן כמחסנים
No houses or fields shall be sold to them in Eretz Yisrael, but in Syria houses may be sold to them but not fields. It is permitted to lease houses to them in Eretz Yisrael, provided no idolatrous settlement is established by them, and no settlement is considered such if there are no three houses therein; but it is forbidden to lease fields unto them. In Syria it is permitted to lease to them fields too. Wherefore has a field been considered the major? Because therein are found two reasons: (a) the idolater removes the obligation of tithes therefrom, and (b) the Israelite shows mercy in giving land to an idolater. But an Israelite who owns land without Eretz Yisrael may sell them there both, house and fields, because it is not the Promised Land.3Ibid. 20b–21a. C. Even in the places where the leasing of houses to them is permitted, it is not for dwelling purposes that the permission was granted, as it would bring the abomination of idolatry into it, against which it is said: "Thou shalt bring no abomination into thy house" (Deut. 7.26); but one may lease houses to them for storage. It is forbidden to sell them fruit on the trees, or grain on the stalk; but he may sell it after it be harvested, or sell to one on condition that he harvest it, and when he does harvest it the purchase is binding. But wherefore is it forbidden to sell it to them? Because it is said: "Nor show mercy unto them" (Ibid. 7.2)—given them no permanency on land, for by having no land their settlement will be but a temporary one.5The Talmud here interprets the word of the root Hano, resting. G. It is also forbidden to speak in praise of idolatry, even to say: "How beautiful is this idol's facial features". From this minor premise the major premise can be deducted that it is forbidden to speak in praise of the performance of idolatry, or to love any of its parts even as it is said: "Nor show mercy unto them" (Ibid.), they should have no grace in thine eyes,6Here the word is interpreted to mean grace, from the noun Hein. G. for it will be a cause to cleave to it and learn its evil deeds. It is, moreover, forbidden to give them a present outright, but it is permitted to give a present outright to an alien sojourner, even as it is said: "Unto the stranger that is in thy gates canst thou give it, that he may eat it; or thou mayest sell it unto an alien" (Deut.121.) — to an alien by selling it to him, and not by presenting it to him.7Ibid. 19a–20b. C.
9ט
דיון
ממה חושש הרמב"ם?
האם החשש הזה תקף בימינו?
האם יש לחשש הזה היבטים אחרים בימינו?
10י
מכתב הרבנים, גילוי דעת, חנוכה תשע"א
גילוי דעת - חנוכה תשע"א
במענה לשאלת רבים הננו משיבים שאסור מהתורה למכור בית או שדה בארץ ישראל לנכרי, כדברי הרמב"ם: "...שנאמר 'ולא תחנם' (דברים ז ב) - לא תתן להם חניה בקרקע שאם לא יהיה להן קרקע ישיבתן ישיבת עראי..." (הלכות ע"ז י, ד). והזהירה עליו התורה... ועוון המכירה והמשלשל ממנו, הכול תלוי בצאוור המוכרים, רחמנא ליצלן... ועוד רעה על רעה, שהמוכר או המשכיר להם דירה באזור שגרים בו יהודים גורם נזק גדול לשכניו ומתקיים בהם: 'וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה' (במדבר לג נה)".
למקור השלם
11יא
דיון
האם הרמב"ם סבר ש"לא תחונם" והלכות עבודה זרה נוגע למי שחי היום בארץ?
האם גילוי הדעת של הרבנים הוא פסק הלכה או המלצה?
ממה חוששים הרבנים?
איזו בעיה הם מנסים לפתור?
מה דעתכם על הפיתרון המוצע?

הרב דוד ביגמן, מראשי ישיבת "מעלה גלבוע" כתב מאמר תגובה בכתב העת 'דעות'. נעיין בקטעים מדבריו:
12יב
דוד ביגמן, מכתב הרבנים: הלכה וגבולות הפרשנות, דעות, עמ' 9 - 11, אפריל 2011
איסור 'לא תחנם' ...לפי הראב"ד, איסור זה תקף רק לגבי שבעת עממי כנען המקראיים, ואין לו כל רלוונטיות לתקופות מאוחרות יותר או לעמים אחרים. בעלי התוספות, לעומתו, סברו כי תחולתו של האיסור רחבה יותר, אך גם הם הגבילו אותה רק לגבי עמים המוגדרים כעובדי עבודה זרה. הרמב"ם כתב (הלכות ע"ז י) כי האסור נוגע לכל עם זר היושב בארץ ישראל, אך אין להחיל אותו על גר תושב, כלומר על נוכרי שקיבל על עצמו את שבע המצוות הבסיסיות שנצטוו בהן בני נוח [...] בנקודה זו דבריו של הרמב"ם ניתנים להתפרש בשני אופנים, סביב השאלה האם הדבר מותנה בתהליך גיור פורמלי או לא. פרשנות אחת גורסת כי מותר למכור קרקע רק לנוכרי שעבר גיור רשמי ההופך אותו ל"גר תושב". אך פרשנות שנייה, המסתברת יותר מפשט דברי הרמב"ם, היא כי אין כל צורך בהליך כזה...
מכתב הרבנים הוא דוגמה כואבת של מתיחת ההלכה למקום רחוק שאינו טבעי לה, בלא השקיפות הנדרשת. את ההשפעה הזו של המכתב חוויתי בעצמי כאשר נשאתי דברים בכנס שהתקיים בעקבות המכתב באחת המכללות בארץ, ובו פירשתי את שיטות הראשונים השונות הנזכרות לעיל לגבי איסור 'לא תחנם'. הקהל ששמע את דבריי (הן חילונים והן דתיים) היה המום; הם תפסו את מכתב הרבנים כמייצג את עמדתה הרשמית של המסורת היהודית, השתכנעו כי הוא מייצג את המיינסטרים ההלכתי, ולא העלו בדעתם כי ישנו מסלול הלכתי אחר ואף מרכזי יותר [...]
יש לציין כי במקרה זה נגרם נזק נוסף, במעגל רחב יותר, הנוגע להתרשמות הכללית לגבי מידת האתנוצריות של ההלכה.

מילים
  • אתנוצנטריות - לאומנות
13יג
דיון
האם אפשר לפסוק בדרך שונה מהאמור במכתב הרבנים?
על מה תסתמך פסיקה שכזו?

על כך כותב ביגמן בהמשך אותו מאמר:
14יד
דוד ביגמן, מכתב הרבנים: הלכה וגבולות הפרשנות, דעות, עמ' 9 - 11, אפריל 2011
אחד המניעים המוצהרים למכתב הוא החרדה העמוקה מפני התבוללות ואיבוד הזהות היהודית במדינת ישראל... על אף שהמדינה עשויה לסייע במידת מה לבעיית ההתבוללות, לבעיית הזהות היהודית עשוי להיות פיתרון רק בשדה שונה לחלוטין, שקשור דווקא לציונות מבית מדרשו של אחד העם: הגברת התודעה היהודית והחינוך היהודי, ורענון וחידוש של התרבות היהודית. בעיית הזהות שלנו וזהותה היהודית של המדינה לא תיפתר באמצעות מידור הזר או האחר - אלה פיתרונות המונעים מפחד. הם אינם נכונים וגם אינם יעילים... רק הגברת השיח הציבורי מסביב לזהותנו תייצר ישראלים שזהותם היהודית חזקה, שמזדהים יותר עם מסורת אבותיהם, ובסופו של דבר - זהו גם הדבר היחיד שיכול לסייע במאבק בהתבוללות.
15טו
דיון
במקורות שראינו, מוצעות שתי דרכים שונות לשמירה על הזהות היהודית של מדינת ישראל.
מה לדעתכם מתאים יותר למסורת היהודית?
מה מתאים יותר לנסיבות החיים במדינת ישראל?
מהי משמעות הברית בין ה' לעמו בימינו?

לעיון נוסף בשאלת זהותה היהודית של ישראל תוכלו לעיין בדפים הרבים באתר זה העוסקים במושג "עם סגולה".
17 יז
18יח
דף הנחיות למנחה:
דברים ג-ז למנחה.doc