שמות יא-טו: יציאת מצרים - הסוף
1א
הדף מאת: יאיר אגמון / עלמא
2ב
דף הלימוד ממשיך את הלימוד הקודם שעסק בעשר המכות ובתכליתן. כפי שראינו - סיפור יציאת מצרים הוא מעין שיעור באמונה. ואכן, בפרקים שנלמד השבוע נראה כיצד המטרה מושגת וננסה להבין לעומק את משמעות האמונה ואת הנקודות והאופן בהן היא 'פורצת' לחיינו. כבונוס - נגלה גם את הציור היחיד בתורה!
3ג
הרב אברהם יצחק הכהן קוק, עולת ראיה, א, עמ' שמ"ו, ירושלים תשמ"ה
גדר האמונה בכללה הוא, שאמתת העניין הנודע קבועה בקרבו, לא מצד הידיעה לבדה כי אם מצד מנוחת הנפש כשהוא מקבל אותה בקבלה שלמה, מבלי שיסתער בו מאומה נגד זה, ולכן חיובה התמידי של האמונה בה' יתעלה הוא, שידיעת מציאותו יתעלה ומה שראוי שיתייחס לו תתכונן בקרבנו בתמידיות, וזה אי אפשר כי אם על-ידי הכנת הלב בטהרה וביושר ובמעשים המתאימים.
4ד
דיון
  • מהי "אמונה" בעיניכם? מה פשרו של המושג הזה?
  • על פי דברי הרב קוק, באיזו תודעה צריך להיות כדי שהאמונה תתאפשר?
  • איך הייתם מסבירים את הביטוי "מנוחת הנפש"?
בפרקי השבוע מצליח אלוהים לגרום לעם המצרי ולעם ישראל להאמין בו. כדי להבין את הרגע שבו התהליכים הללו מתרחשים, עלינו לבחון את אופיים של שני העמים:
  • המצרים האמינו באלים רבים (פוליטאיזם) - כיצד אמונה כזאת משפיעה על קבלתם או אי קבלתם את אלוהים?
  • האם ליתרונות הגיאוגרפיים של מצרים (נהר הנילוס המספק מקור מים קבוע וביטחון כלכלי) יש השפעה כלשהי על תודעתם האמונית?
  • מה יכול לגרום להם להאמין באלוהי ישראל?
  • ובמה מאמינים בני ישראל? נסו לשער מה מעסיק עם עבדים לאחר יותר מ-400 שנות עבדות? מה יכול לגרום להם להאמין באלוהי ישראל?
5ה
1. קריעת ים סוף
6ו
דיון
קשה לתאר נס גדול יותר מים שנקרע לשניים. אבל נראה שאלוהים 'מחמיץ' את ההזדמנות הרוחנית של קריעת הים - הנס מתרחש בלילה, והמצרים אינם רואים אותו!
7ז
(יט) וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיֵּלֶךְ, מֵאַחֲרֵיהֶם; וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן, מִפְּנֵיהֶם, וַיַּעֲמֹד, מֵאַחֲרֵיהֶם. (כ) וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם, וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ, וַיָּאֶר אֶת-הַלָּיְלָה; וְלֹא-קָרַב זֶה אֶל-זֶה, כָּל-הַלָּיְלָה. (כא) וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, עַל-הַיָּם, וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת-הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל-הַלַּיְלָה, וַיָּשֶׂם אֶת-הַיָּם לֶחָרָבָה; וַיִּבָּקְעוּ, הַמָּיִם.
And the angel of God, who went before the camp of Israel, removed and went behind them; and the pillar of cloud removed from before them, and stood behind them; and it came between the camp of Egypt and the camp of Israel; and there was the cloud and the darkness here, yet gave it light by night there; and the one came not near the other all the night. And Moses stretched out his hand over the sea; and the LORD caused the sea to go back by a strong east wind all the night, and made the sea dry land, and the waters were divided.
8ח
דיון
  • מדוע מסתיר אלוהים את קריעת הים מהמצרים? מדוע הנס מתרחש בלילה?
  • האם גדולתו ועוצמתו של האל אינה מספיקה כדי לשכנע את המצרים ואת עם ישראל להאמין בו? האם אתם יכולים לחשוב על דרך אחרת שתעשה זאת?
9ט
2. מצרים מאמינים באלוהי ישראל
10י
(כג) וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם, וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם--כֹּל סוּס פַּרְעֹה, רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו: אֶל-תּוֹךְ, הַיָּם. (כד) וַיְהִי, בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, וַיַּשְׁקֵף ה' אֶל-מַחֲנֵה מִצְרַיִם, בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן; וַיָּהָם, אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם. (כה) וַיָּסַר, אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו, וַיְנַהֲגֵהוּ, בִּכְבֵדֻת; וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם, אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל--כִּי ה', נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם.
And the Egyptians pursued, and went in after them into the midst of the sea, all Pharaoh’s horses, his chariots, and his horsemen. And it came to pass in the morning watch, that the LORD looked forth upon the host of the Egyptians through the pillar of fire and of cloud, and discomfited the host of the Egyptians. And He took off their chariot wheels, and made them to drive heavily; so that the Egyptians said: ‘Let us flee from the face of Israel; for the LORD fighteth for them against the Egyptians.’
11יא
דיון
  • לא ייאמן אבל הנה זה קורה - מצרים מאמינים באלוהי ישראל. מה גורם להם להאמין בו?
  • איך ייתכן שדווקא הרגע השולי הזה מצליח במקום שבו עשר מכות מצרים נכשלו?
  • מה ניתן ללמוד מכך על העם המצרי? מדוע העוצמה האלוהית לא הרשימה אותו, אך חולשתו האנושית דווקא כן?
12יב
3. ישראל מאמינים באלוהים
13יג
(ל) וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת-יִשְׂרָאֵל--מִיַּד מִצְרָיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-מִצְרַיִם, מֵת עַל-שְׂפַת הַיָּם. (לא) וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-ה'; וַיַּאֲמִינוּ, בַּה', וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ.
Thus the LORD saved Israel that day out of the hand of the Egyptians; and Israel saw the Egyptians dead upon the sea-shore. And Israel saw the great work which the LORD did upon the Egyptians, and the people feared the LORD; and they believed in the LORD, and in His servant Moses.
14יד
דיון
  • יש בפסוקים משחק מילים עם הפועל 'וירא' יר"א ורא"י. מה קורה לעם ישראל בין ה'וירא' הראשון ל'וירא' השני? כיצד נפקחו עיניהם, ומה הם לפתע ראו?
  • ומה קרה לעם ישראל בין שני ה'וירא' הראשונים, לבין ה'וייראו' השלישי? כיצד הובילו שתי הראיות ל'יראה'?
  • בדומה למצרים - גם עם ישראל אינם מתרשמים מכוחו ומעוצמתו של האלוהים, אלא דווקא ממותם של משעבדיו. מדוע?
  • מה ניתן ללמוד מכך על עם ישראל? מה יכול לגאול עבדים מעבדותם?
15טו
4. שירת הים
16טז
דיון
הדבר הראשון שמתרחש לאחר יציאת מצרים, ולאחר המילים המרגשות - "וייראו העם את ה', ויאמינו בה' ובמשה עבדו" - הוא הדבר הבא:
17יז
(א) אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לַה', וַיֹּאמְרוּ, לֵאמֹר: אָשִׁירָה לַה' כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
Then sang Moses and the children of Israel this song unto the LORD, and spoke, saying: I will sing unto the LORD, for He is highly exalted; The horse and his rider hath He thrown into the sea.
18יח
(כ) וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, אֶת-הַתֹּף--בְּיָדָהּ; וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. (כא) וַתַּעַן לָהֶם, מִרְיָם: שִׁירוּ לַה' כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
And Miriam the prophetess, the sister of Aaron, took a timbrel in her hand; and all the women went out after her with timbrels and with dances. And Miriam sang unto them: Sing ye to the LORD, for He is highly exalted: The horse and his rider hath He thrown into the sea.
19יט
דיון
  • במובן מסוים, שירת הים היא רגע השיא של יציאת מצרים. מה הייתם מצפים למצוא בה? איך ייתכן שאין בה מילה אחת על עשר המכות?
  • מה יכולה שירה להציע? מתי שירה בוקעת? מה מבדיל שירה מיצירה טקסטואלית אחרת?
  • נסו לחשוב על שיר שאתם אוהבים במיוחד. מדוע דווקא אותו?
  • מה היחס בין מוזיקה לבין מילים? האם בשירת הים הייתה מוזיקה? איזה סגנון מוזיקלי אתם מדמיינים?
  • התוכלו לחשוב על "שירת ים" מודרנית? על שירי הלל מכוננים בתרבותנו?
  • מה בין שירת מרים והנשים לשירת משה והעם? במה הן דומות או שונות?
  • מדוע חשוב לתורה לספר לנו שלמרים יש תוף ביד? מה יכול להוסיף התוף של שירת הנשים, על שירת משה שקדמה לו?
  • האם יש קשר בין האמונה שנכנסה לליבם של בני ישראל לבין השירה המתפרצת? מה בין אמונה לשירה? נסו לקשור זאת ל'מנוחת הנפש' שתיאר הרב קוק בתחילת הלימוד?
20כ
5. בונוס:
21 כא
צילום כתיבת סת"ם של שמות, פרק טו, פסוק יט
הציור היחיד בתורה!
22כב
סיכום
23כג
דיון
יציאת מצרים נשלמה, והמטרות שהוצגו בתחילת התהליך, בעשר המכות הושלמו! האמונה חדרה ללבבם של המצרים ושל עם ישראל. המצרים מאמינים באלוהי ישראל כשיש להם תקלה במרכבה, והישראלים מאמינים בו כשהם רואים את משעבדיהם מתים.
בלימוד זה ביקשנו לבחון את יציאת מצרים במישור האמוני.
  • מה מלמד הסיפור שקראנו על היחס בין אמונה לבין בני אדם?
  • האם אפשר ללמוד מהסיפור משהו על אמונה, או על הנקודות בהן היא 'פורצת' לחיינו?
  • בלימוד מצאנו זיקה ראשונית בין אמונה ושירה. התוכלו לחשוב על דוגמאות נוספות לקשר הדוק זה?
הדרך להשלמתה הרוחנית של יציאת מצרים עוד ארוכה. כפרפרזה על הביטוי המוכר, קל יותר להוציא את ישראל ממצרים מאשר להוציא את מצרים מישראל. לעם העבדים שמתחיל עכשיו את דרכו הפתלתלה, נכונו בפרקים הבאים מבחני זהות, אמונה ותודעה, ואנחנו נלווה אותו גם בהמשך.
25 כה
26כו
קישורים לרקע והרחבה:
לאתר פרויקט 929
27כז
דף הנחיות למנחה:
שמות יא-טו למנחה.doc