הדף מאת: אליזבט גולדוין / המדרשה באורנים
הפרקים הראשונים של ספר ישעיהו עמוסים בתוכחה חמורה לעם ישראל, בנבואת חורבן שאין נורא ממנו ובחזון של עתיד רחוק שכולו טוב. בדף זה נתמקד בלימוד תחילתו של פרק ב שיש בו חזון מפורסם ונפלא של התקבצות כל האנושות סביב ירושלים והר הבית. נעסוק בשאלת משמעות חזון זה לעיצוב היחסים שבין עם ישראל לעמים אחרים.
כי מציון תצא תורה
(א) הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. (ב) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. (ג) וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלִָם. (ד) וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
(א) הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. (ב) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. (ג) וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלִָם. (ד) וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
The word that Isaiah the son of Amoz saw concerning Judah and Jerusalem. And it shall come to pass in the end of days, That the mountain of the LORD’S house Shall be established as the top of the mountains, And shall be exalted above the hills; And all nations shall flow unto it. And many peoples shall go and say: ‘Come ye, and let us go up to the mountain of the LORD, To the house of the God of Jacob; And He will teach us of His ways, And we will walk in His paths.’ For out of Zion shall go forth the law, And the word of the LORD from Jerusalem. And He shall judge between the nations, And shall decide for many peoples; And they shall beat their swords into plowshares, And their spears into pruninghooks; Nation shall not lift up sword against nation, Neither shall they learn war any more.
דיון
אני מזמינה אתכם להתפעל מן החזון הנהדר לעתיד לבוא שמציע הנביא ישעיהו: שלום ואחווה כלל אנושיים.
בכל זאת, כדאי לשאול את עצמנו כמה שאלות:
מתי תגיע אחרית הימים - האם ייתכן שכבר עכשיו? האם היא תישאר תמיד בגדר 'עתיד'?
מה משמעות הביטוי 'כי מציון תצא תורה'? - האם הכוונה היא ניצחון היהדות על הדתות האחרות?
האם יש בחזון זה כדי להעיד על עם ישראל כ'אור לגויים'? אם כן, באיזה מובן?
"לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו" - האם לפי חזון זה כל האנושות תהיה 'שפה אחת ודברים אחדים', או שמא יהיה מקום לפלורליזם ולריבוי דעות ללא מלחמות?
מה יכול לגרום לבני האדם לנצל הישגים טכנולוגיים לצורכי שלום בלבד? הרי אנו רואים כי כל התקדמות טכנולוגית מנוצלת לצורכי הרג ומלחמות. כיצד יתרחש החזון של הפיכת חרבות לאתים וחניתות למזמרות?
אני מזמינה אתכם להתפעל מן החזון הנהדר לעתיד לבוא שמציע הנביא ישעיהו: שלום ואחווה כלל אנושיים.
בכל זאת, כדאי לשאול את עצמנו כמה שאלות:
מתי תגיע אחרית הימים - האם ייתכן שכבר עכשיו? האם היא תישאר תמיד בגדר 'עתיד'?
מה משמעות הביטוי 'כי מציון תצא תורה'? - האם הכוונה היא ניצחון היהדות על הדתות האחרות?
האם יש בחזון זה כדי להעיד על עם ישראל כ'אור לגויים'? אם כן, באיזה מובן?
"לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו" - האם לפי חזון זה כל האנושות תהיה 'שפה אחת ודברים אחדים', או שמא יהיה מקום לפלורליזם ולריבוי דעות ללא מלחמות?
מה יכול לגרום לבני האדם לנצל הישגים טכנולוגיים לצורכי שלום בלבד? הרי אנו רואים כי כל התקדמות טכנולוגית מנוצלת לצורכי הרג ומלחמות. כיצד יתרחש החזון של הפיכת חרבות לאתים וחניתות למזמרות?
מגילת העצמאות
מתוך מגילת העצמאות
מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.
© כל הזכויות שמורות למדינת ישראל
main.knesset.gov.il
מתוך מגילת העצמאות
מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.
© כל הזכויות שמורות למדינת ישראל
main.knesset.gov.il
דיון
הערכים המוזכרים במגילת העצמאות: 'יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל' - אכן מופיעים בפרק א של ספר ישעיהו. אחר כך מופיעה הפיסקה שבה עיינו, הפותחת את פרק ב. מהו הקשר בין חזון ישעיהו לחזון מדינת ישראל?
האם מגילת העצמאות שותפה לחזון של ישעיהו 'כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים'?
אם כן, באיזה מובן?
באיזה מובן היא סותרת חזון זה?
מה דעתכם על כך? האם יש לכם דרך ליישב מתח זה?
הערכים המוזכרים במגילת העצמאות: 'יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל' - אכן מופיעים בפרק א של ספר ישעיהו. אחר כך מופיעה הפיסקה שבה עיינו, הפותחת את פרק ב. מהו הקשר בין חזון ישעיהו לחזון מדינת ישראל?
האם מגילת העצמאות שותפה לחזון של ישעיהו 'כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים'?
אם כן, באיזה מובן?
באיזה מובן היא סותרת חזון זה?
מה דעתכם על כך? האם יש לכם דרך ליישב מתח זה?
סידור התפילה
עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְלֹא גוֹרָלֵנוּ כְּכָל-הֲמוֹנָם, (שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ). וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ וְאֵין עוֹד אַחֵר, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶפֶס זוּלָתוֹ.
עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְלֹא גוֹרָלֵנוּ כְּכָל-הֲמוֹנָם, (שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ). וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ וְאֵין עוֹד אַחֵר, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶפֶס זוּלָתוֹ.
דיון
תפילת 'עלינו לשבח' נאמרת על ידי המתפללים שלוש פעמים ביום בסיום כל תפילה. המשותף לתפילה זו ולחזון ישעיהו הוא שאלוהים הוא אחד ושאר האלילים צריכים להיעלם מן העולם.
אבל יש פה הבדל מהותי:
לפי התפילה, אנחנו מתבדלים מהגויים ושמחים בהבדל בינינו לבינם 'שלא שם חלקנו כהם ולא גורלנו ככל המונם'.
ולפי ישעיהו, 'לכו ונעלה אל הר ה'' - הגויים יצטרפו לאמונה בה'.
האם מדובר בשני שלבים שונים בזמן (הווה ועתיד), או שמא אלו הם שני חזונות סותרים למצב הרצוי?
האם לעולם נהיה 'עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב' (במדבר כג, ט)?
האם אנו מייחלים ליחס אחר למי שאינם יהודים?
האם אנו מייחלים לכך שאזרחי העולם כולו יהפכו ליהודים?
תפילת 'עלינו לשבח' נאמרת על ידי המתפללים שלוש פעמים ביום בסיום כל תפילה. המשותף לתפילה זו ולחזון ישעיהו הוא שאלוהים הוא אחד ושאר האלילים צריכים להיעלם מן העולם.
אבל יש פה הבדל מהותי:
לפי התפילה, אנחנו מתבדלים מהגויים ושמחים בהבדל בינינו לבינם 'שלא שם חלקנו כהם ולא גורלנו ככל המונם'.
ולפי ישעיהו, 'לכו ונעלה אל הר ה'' - הגויים יצטרפו לאמונה בה'.
האם מדובר בשני שלבים שונים בזמן (הווה ועתיד), או שמא אלו הם שני חזונות סותרים למצב הרצוי?
האם לעולם נהיה 'עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב' (במדבר כג, ט)?
האם אנו מייחלים ליחס אחר למי שאינם יהודים?
האם אנו מייחלים לכך שאזרחי העולם כולו יהפכו ליהודים?
מארשה פאלק, ספר הברכות, Beacon Press, עמ' 299, 1996.
ברכת סיום
ישרו שלום, טובה וברכה,
חן וחסד ורחמים
בינינו,
בין כל עדות ישראל,
ובין כל יושבי תבל.
נברך את עין החיים
וכה נתברך.
© כל הזכויות שמורות למחברת
www.marciafalk.com
מושגים
ברכת סיום
ישרו שלום, טובה וברכה,
חן וחסד ורחמים
בינינו,
בין כל עדות ישראל,
ובין כל יושבי תבל.
נברך את עין החיים
וכה נתברך.
© כל הזכויות שמורות למחברת
www.marciafalk.com
מושגים
- מארשה פאלק - נולדה ב 1946 בארה"ב- משוררת, כותבת תפילות ומתרגמת שירה מעברית ויידיש לאנגלית.
דיון
למארשה פאלק יש הצעה אחרת לסיום התפילה המבטאת יחס של שלום עם מי שאינם יהודים.
האם ראוי ורצוי לבטא גישה כזו במקום הגישה של "עלינו לשבח"?
הבדל דומה בין גישת סדור התפילה המסורתי לגישתה של מארשה פאלק אפשר לראות בברכת ההבדלה הנאמרת בצאת השבת. עם איזו אמירה אתם יכולים להזדהות?
למארשה פאלק יש הצעה אחרת לסיום התפילה המבטאת יחס של שלום עם מי שאינם יהודים.
האם ראוי ורצוי לבטא גישה כזו במקום הגישה של "עלינו לשבח"?
הבדל דומה בין גישת סדור התפילה המסורתי לגישתה של מארשה פאלק אפשר לראות בברכת ההבדלה הנאמרת בצאת השבת. עם איזו אמירה אתם יכולים להזדהות?
סידור התפילה, הבדלה
הבדלה
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם
המבדיל בין קודש לחול
בין אור לחושך
בין ישראל לעמים
בין יום השביעי לששת ימי המעשה
ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לחול
הבדלה
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם
המבדיל בין קודש לחול
בין אור לחושך
בין ישראל לעמים
בין יום השביעי לששת ימי המעשה
ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לחול
מארשה פאלק, ספר הברכות, Beacon Press' עמ' 321, 1996.
הבדלות
נבחין בין חלקי השלם
ועל ההבדלים נברך.
נבדיל בין יום השביעי
לששת ימי המעשה
וקדושה בכל יום נבקש.
© כל הזכויות שמורות למחברת
www.marciafalk.com
הבדלות
נבחין בין חלקי השלם
ועל ההבדלים נברך.
נבדיל בין יום השביעי
לששת ימי המעשה
וקדושה בכל יום נבקש.
© כל הזכויות שמורות למחברת
www.marciafalk.com
ישעיהו ליבוביץ', אמונה, היסטוריה וערכים, אקדמון, עמוד 113, 117, 122
ייעוד או משימה
יהודים הם בני-אדם ככל בני-האדם, ואין הם יכולים להיות מיוחדים מטבעם, שכן מטבענו אנו כולנו, כיהודים כגויים, בניו של אותו נוח, ולא ייתכן שגלומות ביהודים אפשרויות שאינן גלומות באדם באשר הוא אדם. ...הייחוד של עם ישראל אינו עובדה , אלא משימה. קדושת ישראל אינה מציאות אלא תפקיד... דובר בענין "אור לגויים". המשמעוות שבה משתמשים בן-גוריון ורבים אחרים במונח זה - כציון לייעודו של עם ישראל - אינו חופף כלל את משמעותו המקראית המקורית...לעם ישראל לא הוענק ייעוד אלא הוטלה עליו משימה - משימה לגבי עצמו: להיות עם של עובדי ה'... הדבר המכונה חזון משיחי, גאולת האנושות וגאולת העולם מוצג במקורות כמפעלו של ה' יתברך ולא כמפעלו של עם ישראל - שהוא עצמו צריך תיקון ככל בני-אנוש.
מושגים
ייעוד או משימה
יהודים הם בני-אדם ככל בני-האדם, ואין הם יכולים להיות מיוחדים מטבעם, שכן מטבענו אנו כולנו, כיהודים כגויים, בניו של אותו נוח, ולא ייתכן שגלומות ביהודים אפשרויות שאינן גלומות באדם באשר הוא אדם. ...הייחוד של עם ישראל אינו עובדה , אלא משימה. קדושת ישראל אינה מציאות אלא תפקיד... דובר בענין "אור לגויים". המשמעוות שבה משתמשים בן-גוריון ורבים אחרים במונח זה - כציון לייעודו של עם ישראל - אינו חופף כלל את משמעותו המקראית המקורית...לעם ישראל לא הוענק ייעוד אלא הוטלה עליו משימה - משימה לגבי עצמו: להיות עם של עובדי ה'... הדבר המכונה חזון משיחי, גאולת האנושות וגאולת העולם מוצג במקורות כמפעלו של ה' יתברך ולא כמפעלו של עם ישראל - שהוא עצמו צריך תיקון ככל בני-אנוש.
מושגים
- ישעיהו ליבוביץ - (ריגה-ישראל 1903 – 1994) מדען, הוגה דעות ואיש-רוח ישראלי. פרופסור לביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בהגותו הדגיש את חשיבותה של ההלכה ועבודת האלוהים כתכלית החיים הדתיים. בהגותו הפילוסופית נקט קו אנליטי פוסט-קאנטיאני. בענייני דת גרס כי עיקרה של הדת היהודית הוא במעמדו של האדם לפני האל, מעמד המתבטא בקיום המעשי של המצוות ולא באמונה בתיאוריות דתיות.
ישעיהו ליבוביץ', יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל, הוצאת שוקן, עמוד 251, 2005
לחדול מן הפירוטכניקה של תאורה לגויים
מן הראוי שנחדל מן הפירוטכניקה של "תאורה לגויים" ונתהה קצת על קנקננו... היהדות מעולם לא היתה השירה הנשגבה של חזון גאולה האדם בעתיד כתחליף לעיצוב דמות ההווה....אי-אפשר להשתית את היהדות על החזון המשיחי. החזון אינו ...אלא אחד הפרחים היפים שצמחו בשדה היהדות"...
לחדול מן הפירוטכניקה של תאורה לגויים
מן הראוי שנחדל מן הפירוטכניקה של "תאורה לגויים" ונתהה קצת על קנקננו... היהדות מעולם לא היתה השירה הנשגבה של חזון גאולה האדם בעתיד כתחליף לעיצוב דמות ההווה....אי-אפשר להשתית את היהדות על החזון המשיחי. החזון אינו ...אלא אחד הפרחים היפים שצמחו בשדה היהדות"...
דיון
ישעיהו ליבוביץ' מחלק בצורה ברורה בין ההווה, המצריך עיצוב אנושי פעיל של שמירת מצוות התורה, לבין "הפרח היפה של חזון עתידי שאינו אלא אחד הפרחים היפים שצמחו בערוגה היהודית" ושהוא מפעלו של ה'.
מה מטריד את ליבוביץ לפי קטעים אלה?
מדוע הוא מרחיק כל כך את חזון ישעיהו?
מה דעתכם על פתרון זה של המתח בין ההתבדלות היהודית לבין חזון האחדות הכלל אנושית?
ישעיהו ליבוביץ' מחלק בצורה ברורה בין ההווה, המצריך עיצוב אנושי פעיל של שמירת מצוות התורה, לבין "הפרח היפה של חזון עתידי שאינו אלא אחד הפרחים היפים שצמחו בערוגה היהודית" ושהוא מפעלו של ה'.
מה מטריד את ליבוביץ לפי קטעים אלה?
מדוע הוא מרחיק כל כך את חזון ישעיהו?
מה דעתכם על פתרון זה של המתח בין ההתבדלות היהודית לבין חזון האחדות הכלל אנושית?
דף הנחיות למנחה:
דף למנחה, כי מציון תצא תורה.doc
דף למנחה, כי מציון תצא תורה.doc
דף מספר 52 בסדרה 929, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161