תהלים קט-קיג: היא אוצרו
הדף מאת: יאיא טוביאס / 929- תנ"ך ביחד
דף לימוד זה מיועד למי שרוצה לבחון את עמדתו המוסרית והרוחנית מול מושג היראה, שחוזר באופנים שונים במהלך פרקי תהלים. לאורך ההיסטוריה התפרש מושג היראה באופנים שונים. הגאון מווילנה העמיד, בהמשך לחז"ל, את כל לימוד התורה על היראה; הרב קוק לעומתו הציג את היראה ככשל דתי עמוק. ביניהם עומד הרב אברהם יהושע השל, שהציע מובן אחר של יראה, מובן המעניק פרספקטיבה חדשה לחיים. בין מושגים אלו עומד הדימוי החז"לי הרואה ביראה כלי המקיים ושומר את כל התורה כולה. האם יש תחליף למושג היראה, או שמא מושג זה דווקא מתבקש לחיינו בעידן הפוסט מודרני והפוסט-אמת שבו אנו חיים?
רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' שֵׂכֶל טוֹב לְכָל-עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד.
למקור השלם
The fear of the LORD is the beginning of wisdom; A good understanding have all they that do thereafter; His praise endureth for ever.
יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ.
למקור השלם
The fear of the LORD is the beginning of knowledge; But the foolish despise wisdom and discipline.
נִשְׂגָּב ה' כִּי שֹׁכֵן מָרוֹם מִלֵּא צִיּוֹן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ.
למקור השלם

מילים
  • לעשותן אוצר - להשתמש בהן כמחסנים
The LORD is exalted, for He dwelleth on high; He hath filled Zion with justice and righteousness. And the stability of thy times shall be a hoard of salvation—wisdom and knowledge, And the fear of the LORD which is His treasure.
דיון
1. מה תפקידה של היראה לפי הפסוקים בתהילים משלי וישעיה?
2. באיזה משמעות משתמש המשורר בתהילים במילה 'ראשית'? האם יש שוני בינה לבין הראשית של משלי?
3. נסו להציע משמעויות שונות לביטוי 'היא אוצרו' - באיזה מובן היראה היא האוצר של אלוהים?
כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת; וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו, אין חכמתו מתקיימת.
למקור השלם
Rabbi Hanina ben Dosa said: anyone whose fear of sin precedes his wisdom, his wisdom is enduring, but anyone whose wisdom precedes his fear of sin, his wisdom is not enduring. He [also] used to say: anyone whose deeds exceed his wisdom, his wisdom is enduring, but anyone whose wisdom exceeds his deeds, his wisdom is not enduring.
פירוש הגר״א על משלי, פרק א, פסוק ז
"'יראת ה' ראשית דעת' - כאן הוא התחלת הספר, וקאי (=ומוסב) על מה שכתוב לעיל, שעניין הספר הוא לדעת. ואומר עכשיו, שהיראה הוא ראשית ותחילת הדעת, כעניין שאמרו חז"ל כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת, והיינו, מפני שאם אין בו יראת ה', אז הוא אויל, שהוא הפורק עול והיפך בעל יראה.
'ואוילים חכמה ומוסר בזו' - מפני שאם יש באדם יראת ה', ילמד לדעת, בכדי שיהא יודע ממה לשמור את עצמו. ודרך האדם, כשרוצה את הדבר ומוצאו, חביב עליו ושומרו. אבל אם אין בו יראת ה', ואינו מתיירא מן החטא, אף שלומד כמה פעמים לא ימצא, כי אינו לומד בכדי שיהא יודע ממה להיזהר... ולכן, אף שילמדו, החכמה והמוסר בזויה אצלם, ולא יהיו מתקיימים בהם"
למקור השלם

מושגים
  • הגאון מוילנא, הגר"א - רבי אליהו בן שלמה זלמן (1720–1797), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה. הגר"א היה גדול במקרא, בתלמוד ובקבלה, פוסק מקורי ומרכזי, ובקיא במדעים. הגר"א דגל בלימוד על דרך הפשט והיה בעצמו בעל בקיאות וידענות רחבת היקף.
דיון
1. איך קושר הגאון מווילנה בין חלקי הפסוק במשלי?
2. איך מסביר הגאון מווילנה את הפסוק על ידי האמירה מפרקי אבות?
3. איך הייתם מבינים עד כאן מהי ההגדרה ליראה? מדוע היא הראשית של החוכמה והדעת?
אמר ריש לקיש: מאי דכתיב ד"והיה אמונת עתיך חסן ישועות חכמת ודעת וגו'" - אמונת - זה סדר זרעים, עתיך - זה סדר מועד, חסן - זה סדר נשים, ישועות - זה סדר נזיקין, חכמת - זה סדר קדשים, ודעת - זה סדר טהרות. ואפילו הכי היראת ה' היא אוצרו. אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, עסקת בפריה ורביה, צפית לישועה, פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר? ואפילו הכי (=ואפילו אז): אי (=אם) יראת ה' היא אוצרו אין (=כן), אי לא - לא. משל לאדם שאמר לשלוחו: העלה לי כור חיטין לעלייה. הלך והעלה לו. אמר לו: עירבת לי בהן קב חומטון (=קב של אדמה מלוחה שהיו נוהגים לערב בתוך כור של תבואה כדי לשמר את התבואה מקלקול)? אמר לו: לאו. אמר לו: מוטב אם לא העליתה.
תנא דבי רבי ישמעאל: מערב אדם קב חומטון בכור של תבואה, ואינו חושש.
אמר רבה בר רב הונא: כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים, דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצונות לא מסרו לו.
The Gemara continues discussing the conduct of the Sages, citing that Reish Lakish said: What is the meaning of that which is written: “And the faith of your times shall be a strength of salvation, wisdom, and knowledge, the fear of the Lord is his treasure” (Isaiah 33:6)? Faith; that is the order of Zeraim, Seeds, in the Mishna, because a person has faith in God and plants his seeds (Jerusalem Talmud). Your times; that is the order of Moed, Festival, which deals with the various occasions and Festivals that occur throughout the year. Strength; that is the order of Nashim, Women. Salvations; that is the order of Nezikin, Damages, as one who is being pursued is rescued from the hands of his pursuer. Wisdom; that is the order of Kodashim, Consecrated Items. And knowledge; that is the order of Teharot, Purity, which is particularly difficult to master. And even if a person studies and masters all of these, “the fear of the Lord is his treasure,” it is preeminent. With regard to the same verse, Rava said: After departing from this world, when a person is brought to judgment for the life he lived in this world, they say to him in the order of that verse: Did you conduct business faithfully? Did you designate times for Torah study? Did you engage in procreation? Did you await salvation? Did you engage in the dialectics of wisdom or understand one matter from another? And, nevertheless, beyond all these, if the fear of the Lord is his treasure, yes, he is worthy, and if not, no, none of these accomplishments have any value. There is a parable that illustrates this. A person who said to his emissary: Bring a kor of wheat up to the attic for me to store there. The messenger went and brought it up for him. He said to the emissary: Did you mix a kav of ḥomton, a preservative to keep away worms, into it for me? He said to him: No. He said to him: If so, it would have been preferable had you not brought it up. Of what use is worm-infested wheat? Likewise, Torah and mitzvot without the fear of God are of no value. On a related note, the Gemara cites a halakha that was taught in the school of Rabbi Yishmael: A person who sells wheat may, ab initio, mix a kav of ḥomton into a kor of grain and need not be concerned that by selling it all at the price of grain he will be guilty of theft, as the kav of ḥomton is essential for the preservation of the wheat. Rabba bar Rav Huna said: Any person who has Torah in him but does not have fear of Heaven is like a treasurer [gizbar] to whom they gave keys to the inner doors of the treasury but they did not give keys to the outer door. With what key will he enter? Although the Torah is the inner key, without fear of Heaven one cannot gain access to the genuine Torah. Similarly, Rabbi Yannai would proclaim: Woe unto one who does not have a courtyard, and who makes a fence for the courtyard, i.e., a person who lacks fear of Heaven and is nevertheless involved in Torah study. Rav Yehuda said: The Holy One, Blessed be He, only created His world so that people would fear before Him, as it is stated: “And God has so made it that men should fear before Him” (Ecclesiastes 3:14).
דיון
1. המדרש התלמודי מציע שלושה אופנים להבנת משמעות המושג 'יראת ה׳ היא אוצרו'. נסו להצביע על משמעויות אלה ועל ההבדלים ביניהם.
2. אחת המשמעויות שמציעים חכמים היא, במה נמדד אדם בסוף חייו, אילו שאלות שואלים אותו. אילו שאלות אתם הייתם שואלים? האם תוכלו לחשוב על שאלה אחת ששקולה לכל השאלות יחד?
3. באיזה מובן מציע המשל על כור החיטים וקב החומטון מבט אחר על היראה? האם הייתם יכולים לחשוב על משהו בחייכם שיכול להיות תחליף ליראה כ״קב חומטון״, מה שבלעדיו כל שאר ההישגים בחיים אינם משמעותיים?
פירוש הגר"א על משלי, פרק טז, פסוק לג
"יראת ה' מוסר חכמה" - יראת העונש מביאה לידי חכמה, וחכמה מביאה לידי יראת הרוממות.
דיון
1. מה לדעתכם משמעות ההפרדה בין המושגים 'יראת עונש' ו'יראת רוממות'? האם יש ביניהם קשר?
אברהם יהושע השל, קוצק: במאבק למען חיי אמת, תרגום: דרור בונדי, הוצאת מגיד, עמ' 182
מהי יראת שמים? מאז ומקדם מקובל שיראת שמים היא רגש של פחד מפני עונש, או הרגשה של חרדת קודש, של "יראת הרוממות" מפני גדלות המסתורין של בורא העולם. ר' מנדל [מקוצק] סבר שיראת שמים אינה רגש אנושי, כי אם פליאה ותדהמה המכוננות את עצמם קיומם של הרקיעים.
כשנבראו הרקיעים ביום הראשון לבריאת העולם הם היו רכים וחסרי ממשות. עד שביום השני גער בהם אלוהים: "יהי רקיע!" [בראשית א,ו] והרקיעים נמלאו פליאה והתאבנו מרוב אימה. לכן כתוב "עמודי שמים ירופפו, ויתמהו מגערתו" (איוב כו, יא) עד היום הזה נמלאים הרקיעים תדהמה ומתאבנים באימה ויראה מפני אלוהים וגערתו "יהי רקיע". וכך על האדם לחיות, ללא הרף באימה, בפליאה נוכח אלוהים, עם היראה של הרקיעים, עם יראת שמים.
"יראת ה' טהורה עומדת לעד" (תה' יט, י) היראה מפני אלוהים טהורה, אם היא מתקיימת תמיד. ואילו אם יראת שמים היא רגש שבא והולך, היום חזק ומחר חלש, סימן שרחוקה היא מלהיות טהורה.
למעשה יראת שמים נועדה להיות טבעית. הרי כל הבריאה שמעה את ה"יהי!", ואכן, פעם היה הדבר כך. הכל ראו את התגלות הקדושה. אבל כשה' יתברך נוכח לדעת שהתגלות הקדושה נהייתה להרגל, מנהג של חולין, ושיראת שמים נהייתה למצוות אנשים מלומדה, הוא הסתיר את דרכיו והצניע את אוצרה של היראה. טובה גדולה היא שהיראה היא דבר מוצנע כך לא כל אחד יכול למצוא אותה, אלא רק מי שעמל עליה.
© כל הזכויות שמורות להוצאה
דיון
1. מה המשמעות של 'יראה' בתורתו של הרבי מקוצק, לפי השל?
2. האם היראה אצל הרבי מקוצק דומה ליראה שעליה קראנו עד כה?
3. אפשר להגיד שהיראה אצל הרבי מקוצק היא כלי לשינוי פרספקטיבה של האדם על מקומו בעולם, נסו לחשוב באיזה אופן.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מצוטט בתוך: בנימין איש שלום, הרב קוק בין רציונליזם למיסטיקה, הוצאת עם עובד, תש"ן, עמ' 152
(ט) חסרון יש ביראה מצד החיצוני שלה, שהיא מרככת את הלב יותר מדי, עושקת מן האדם את תכונת גבורתו, ועל כן נשאר הוא מצדה כגבר אין אונים. ובזה מונעת היא היראה, אפילו כשהיא יראה אלהית, נובעת ממסורת טהורה מעיקרה, את שכלולו של העולם, את שלימות צורתו של האדם. כשהדברים באים למדה זו, כשמדת היראה מתמלאת תמרורים רבים, עד שהשפעתה מועלת לדכא את הלב יותר מדאי, כשנשקע בה הרוח יותר מדאי, אז כבר מוכנת היא באנושיות רוח אחרת, רוח ההפקרות, הבאה להפיג את ארסה של היראה החיצונה.
© כל הזכויות שמורות להוצאת עם עובד
www.am-oved.co.il


מושגים
  • הרב קוק - הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1865 - 1935) (מכונה גם הראי"ה) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית.
דיון
1. מה המחיר של היראה? מה עומד מול היראה מבחינת הרב קוק?
2. האם היראה מביאה לידי הפקרות לפי הרב קוק? כלפי מי הוא מפנה האשמות אלה?
3. אם עד כה היה נראה שהיראה נותנת משמעות לחיים, נראה שכאן היא עושה בדיוק ההפך, כיצד?
דיון
סיכום
1. נסו לחשוב איזה סוג של יראה הייתם יכולים להגיד שחוויתם בחייכם?
2. הציעו תחליפים ליראה כ״קב חומטון״, מה עוד יכול להיות הרעיון שמשמר ונותן משמעות לכל מה שלמדתם (חוכמה) או לכל מה שעשיתם (מוסר)?
3. הציעו תחליפים ליראה כ״ראשית חכמה ודעת״, מה הדבר שאנחנו צריכים בבסיס מחשבה שלנו?
4. רצף המזמורים קט-קיג עוסק רבות בפחד מאויב, נסו להסביר את הקשר בין מושג היראה שמופיע בהם לבין רצף הפרקים. כיצד יכולה יראת ה׳ לעזור בעיתות פחד מאויב?
דף הנחיות למנחה:
תהלים קט-קיג למנחה.doc