במדבר יד-יח: קורח וטענותיו
1א
הדף מאת: רונן אחיטוב / המדרשה באורנים
2ב
במרכז הפרקים השבוע עומד משבר חריף המאיים על הנהגתו של משה: קורח ועדתו, בני שבט לוי, קוראים תיגר על בני דודם ודורשים שוויון בהנהגה ובהובלת העם. האם צדק קורח בטענותיו? האם משה ואהרן אכן כבשו את ההנהגה בכוח ולא בזכות? בדף הלימוד נעיין בטענותיו של קורח ונעמוד על שינוי שחל בין ספרי ויקרא-במדבר לספר דברים, המלמד כי אולי קורח צדק. בנוסף, ננסה להשוות בין ויכוח זה לוויכוחים המתקיימים עד היום, בשאלת ההייררכיה או השוויון בקדושה. דף הלימוד הוכן בעקבות מאמר של הרב אביה הכהן.
3ג
וַיִּקָּהֲלוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים וּבְתוֹכָם ה', וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'?
and they assembled themselves together against Moses and against Aaron, and said unto them: ‘Ye take too much upon you, seeing all the congregation are holy, every one of them, and the LORD is among them; wherefore then lift ye up yourselves above the assembly of the LORD?’
4ד
וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם: וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ: וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל:
And it came to pass, as he made an end of speaking all these words, that the ground did cleave asunder that was under them. And the earth opened her mouth and swallowed them up, and their households, and all the men that appertained unto Korah, and all their goods. So they, and all that appertained to them, went down alive into the pit; and the earth closed upon them, and they perished from among the assembly.
5ה
דיון
מהי הטענה המרכזית של קורח כלפי משה? מה דעתכם עליה?
כיצד היה ראוי שמשה יתייחס אליה?
האם התשובה לטענת קורח מספקת אתכם?

נשווה כעת בין פסוקים שונים בתורה המלמדים על שינוי מהותי ביחס לעם ולכוהנים.
6ו
במדבר ודברים
איסור הקרחה (א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן... (ה) לֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם... (ויקרא כא)

...וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת: (ב) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ... (דברים יד)
אכילת בכור הבהמה (ח) וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה וּלְבָנֶיךָ לְחָק עוֹלָם:... (טו) כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה' בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה יִהְיֶה לָּךְ (במדבר יח)

(יט) כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַה' אֱלֹהֶיךָ... (כ) לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹאכֲלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אַתָּה וּבֵיתֶךָ: (דברים טו)
אכילת מעשר (כא) וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד: (במדבר יח)

(כג) וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ... (דברים יד)
איסור אכילת נבלה (ב) דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו... (ח) נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ אֲנִי ה': (ויקרא כב) (כא) לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ... (דברים יד)
7ז
דיון
  • איזה תהליך עולה מהשוואה בין פסוקים אלה?
  • מדוע בספר דברים מצווה הבעלים עצמו לאכול את בכור בהמתו ואת המעשר, אף שבספר במדבר מצווים הכהנים והלוויים לאוכלם?
  • על מי נאסרו עשיית קרחה ואכילת נבלה בספר דברים, ועל מי הן נאסרו בספר ויקרא? מדוע?
  • לצד מי מתייצב ספר דברים במחלוקת בין משה לקורח?
8ח
לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו: גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּה
Of all clean birds ye may eat. But these are they of which ye shall not eat: the great vulture, and the bearded vulture, and the ospray;
9ט
דיון
האיסור על לבישת שעטנז - עירוב של צמר ופשתים בבגד אחד - אינו חל בשני מקרים: בגדי כהונה המותרים רק לכהנים; וציצית, שבה מחויב כל גבר יהודי, שפתיליה מצמר והבגד מפשתים.
מה יכולה לסמל הציצית לפי הסבר זה?
10י
מה היה גורלו של קורח?
11יא
ואמר רבי יוחנן: קרח - לא מן הבלועים (באדמה) ולא מן השרופין! לא מן הבלועין, דכתיב "ואת כל האדם אשר לקרח" - ולא קרח; ולא מן השרופים, דכתיב "באכול האש את חמשים ומאתים איש" - ולא קרח! במתניתא תנא: קרח מן השרופין - ומן הבלועין! מן הבלועים, דכתיב "ותבלע אותם ואת קרח"; מן השרופין, דכתיב "ואש יצאה מאת ה' ותאכל את חמשים ומאתים איש" - וקרח בהדייהו (ביניהם)!
And Rabbi Yoḥanan says: Korah was neither among the swallowed nor among the burned; he died in a plague. He was neither among the swallowed, as it is written: “And the earth opened its mouth and swallowed them and their houses and all the men who were with Korah” (Numbers 16:32), from which it is inferred: But not Korah himself. Nor was he among the burned, as it is written: “When the fire consumed two hundred and fifty men” (Numbers 26:10), but not Korah. It was taught in a baraita: Korah was both among the burned and among the swallowed. He was among the swallowed, as it is written: “And the earth opened its mouth and swallowed them with Korah” (Numbers 26:10). He was among the burned, as it is written: “And fire came forth from the Lord, and devoured the two hundred and fifty men that burned the incense” (Numbers 16:35), and Korah was with them.
12יב
דיון
דברי ר' יוחנן בתחילת הקטע, תמוהים מאוד, שכן הוא מתעלם מכמה פסוקים מפורשים.
מדוע לדעתכם חשוב לר' יוחנן לטעון שקורח לא מת?

עיינו בפסוקים הבאים המתארים את פרשת קורח בספר במדבר ובספר דברים.
דייקו בהם וחשבו, האם אפשר למצוא בהם משענת לאמירה שבני קורח לא מתו?
13יג
א) וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת קֹרַח בְּמוֹת הָעֵדָה בַּאֲכֹל הָאֵשׁ אֵת חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ וַיִּהְיוּ לְנֵס: וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ.
במדבר, פרק כו, פסוקים י-יא

ב) וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ
במדבר, פרק טז, פסוק לב

ג) וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן, אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם, וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם.
דברים, פרק יא, פסוק (ו)
Now Korah, the son of Izhar, the son of Kohath, the son of Levi, with Dathan and Abiram, the sons of Eliab, and On, the son of Peleth, sons of Reuben, took men; and they rose up in face of Moses, with certain of the children of Israel, two hundred and fifty men; they were princes of the congregation, the elect men of the assembly, men of renown; and they assembled themselves together against Moses and against Aaron, and said unto them: ‘Ye take too much upon you, seeing all the congregation are holy, every one of them, and the LORD is among them; wherefore then lift ye up yourselves above the assembly of the LORD?’ And when Moses heard it, he fell upon his face. And he spoke unto Korah and unto all his company, saying: ‘In the morning the LORD will show who are His, and who is holy, and will cause him to come near unto Him; even him whom He may choose will He cause to come near unto Him. . This do: take you censers, Korah, and all his company; and put fire therein, and put incense upon them before the LORD to-morrow; and it shall be that the man whom the LORD doth choose, he shall be holy; ye take too much upon you, ye sons of Levi.’ And Moses said unto Korah: ‘Hear now, ye sons of Levi: is it but a small thing unto you, that the God of Israel hath separated you from the congregation of Israel, to bring you near to Himself, to do the service of the tabernacle of the LORD, and to stand before the congregation to minister unto them; and that He hath brought thee near, and all thy brethren the sons of Levi with thee? and will ye seek the priesthood also? Therefore thou and all thy company that are gathered together against the LORD—; and as to Aaron, what is he that ye murmur against him?’ And Moses sent to call Dathan and Abiram, the sons of Eliab; and they said: ‘We will not come up; is it a small thing that thou hast brought us up out of a land flowing with milk and honey, to kill us in the wilderness, but thou must needs make thyself also a prince over us? Moreover thou hast not brought us into a land flowing with milk and honey, nor given us inheritance of fields and vineyards; wilt thou put out the eyes of these men? we will not come up.’ And Moses was very wroth, and said unto the LORD: ‘Respect not thou their offering; I have not taken one ass from them, neither have I hurt one of them.’ And Moses said unto Korah: ‘Be thou and all thy congregation before the LORD, thou, and they, and Aaron, to-morrow; and take ye every man his fire-pan, and put incense upon them, and bring ye before the LORD every man his fire-pan, two hundred and fifty fire-pans; thou also, and Aaron, each his fire-pan.’ And they took every man his fire-pan, and put fire in them, and laid incense thereon, and stood at the door of the tent of meeting with Moses and Aaron. And Korah assembled all the congregation against them unto the door of the tent of meeting; and the glory of the LORD appeared unto all the congregation. And the LORD spoke unto Moses and unto Aaron, saying: ’Separate yourselves from among this congregation, that I may consume them in a moment.’ And they fell upon their faces, and said: ‘O God, the God of the spirits of all flesh, shall one man sin, and wilt Thou be wroth with all the congregation?’ And the LORD spoke unto Moses, saying: ’Speak unto the congregation, saying: Get you up from about the dwelling of Korah, Dathan, and Abiram.’ And Moses rose up and went unto Dathan and Abiram; and the elders of Israel followed him. And he spoke unto the congregation, saying: ‘Depart, I pray you, from the tents of these wicked men, and touch nothing of theirs, lest ye be swept away in all their sins.’ So they got them up from the dwelling of Korah, Dathan, and Abiram, on every side; and Dathan and Abiram came out, and stood at the door of their tents, with their wives, and their sons, and their little ones. And Moses said: ‘Hereby ye shall know that the LORD hath sent me to do all these works, and that I have not done them of mine own mind. If these men die the common death of all men, and be visited after the visitation of all men, then the LORD hath not sent Me. But if the LORD make a new thing, and the ground open her mouth, and swallow them up, with all that appertain unto them, and they go down alive into the pit, then ye shall understand that these men have despised the LORD.’ And it came to pass, as he made an end of speaking all these words, that the ground did cleave asunder that was under them. And the earth opened her mouth and swallowed them up, and their households, and all the men that appertained unto Korah, and all their goods. So they, and all that appertained to them, went down alive into the pit; and the earth closed upon them, and they perished from among the assembly. And all Israel that were round about them fled at the cry of them; for they said: ‘Lest the earth swallow us up.’ And fire came forth from the LORD, and devoured the two hundred and fifty men that offered the incense.
14יד
הֵימָן הַמְשׁוֹרֵר בֶּן יוֹאֵל בֶּן שְׁמוּאֵל, בֶּן אֶלְקָנָה בֶּן יְרֹחָם בֶּן אֱלִיאֵל בֶּן תּוֹחַ, בֶּן צוּף בֶּן אֶלְקָנָה בֶּן מַחַת בֶּן עֲמָשָׂי בֶּן אֶלְקָנָה בֶּן יוֹאֵל בֶּן עֲזַרְיָה בֶּן צְפַנְיָה: בֶּן תַּחַת בֶּן אַסִּיר בֶּן אֶבְיָסָף בֶּן קֹרַח: בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי בֶּן יִשְׂרָאֵל
And these are they that took their station, and their sons. Of the sons of the Kohathites: Heman the singer, the son of Joel, the son of Samuel; the son of Elkanah, the son of Jeroham, the son of Eliel, the son of Toah; the son of Zuph, the son of Elkanah, the son of Mahath, the son of Amasai; the son of Elkanah, the son of Joel, the son of Azariah, the son of Zephaniah; the son of Tahath, the son of Assir, the son of Ebiasaph, the son of Korah; the son of Izhar, the son of Kohath, the son of Levi, the son of Israel.
15טו
דיון
ספר דברי הימים מביא את השושלת המלאה של הימן המשורר.
מי היה סבו?
מאיזה אב קדמון יצאו שניהם?
16טז
ר' צדוק הכהן מלובלין, "פרי צדיק" לפרשת קורח, א
אבל באמת אינם דברים בדואים לגמרי, כי מה שאמר 'כי כל העדה כולם קדושים' הוא בודאי אמת, דישראל קדושים!
17יז
דיון
ר' צדוק הכהן מלובלין, שהיה מראשוני תקופת החסידות, מביא דעה מדהימה (שלא אופיינית לחסידות של ימינו המעריצה אדמו"רים) - שלא רק שבני קורח לא מתו, אלא טענתו של קורח הייתה מוצדקת ותקפה עד ימינו אלו!
18יח
דיון
לסיום -
  • מה דעתכם על טענתו של קורח? האם הלימוד שינה במשהו את תפיסתכם כלפיו?
  • האם בקדושה צריכה להיות הייררכיה או ש-'כל העדה כולם קדושים'?
  • מדוע, לדעתכם, מלמדים בבתי הספר רק תפיסה אחת לגבי קורח ועדתו?
  • מי מייצגים כיום בעיניכם את קורח ועדתו?
20 כ
21כא
דף הנחיות למנחה:
במדבר יד-יח.docx