ירמיהו כא-כה: האם היה ניתן למנוע את החורבן?
1א
הדף מאת: הרב ד"ר צמח יורה והרב סיון מס / תמורה – יהדות ישראלית
2ב
דף הלימוד מתחקה אחר תרומתו של ירמיהו למושגי השכר והעונש ולפונקציית הנבואה. הדיון יתמקד במתח הפנימי בנבואת ירמיהו, וייערך בשלושה חלקים: (א) גזרת החורבן, והמסרים הסותרים של ירמיהו בדבר האפשרות להינצל ממנה; (ב) שאלת הנחמה והישועה - האומנם נדרשת טרגדיה בטרם תגיע הישועה? (ג) שאלת נבואת הפורענות – האם היא אמת או שקר.
3ג
דיון
פתיחה
ספר ירמיהו מדגיש מתחים רבים. ירמיהו הנביא מתואר כנביא-אמת מיוסר, הנאלץ לנבא בניגוד לדעת הרוב, בסביבת נביאי שקר רבים המקובלים על העם ועל המלוכה. נבואותיו מורכבות: הן מבוססות על מוסר ברור אך יש בהן אי-בהירות באשר לתוצאה האפשרית: האם יוכלו בני ישראל להינצל?
4ד
דיון ראשון: גזרת החורבן: פתח לתקווה או פורענות מובטחת?
5ה
כֹּה אָמַר ה', עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עָשׁוֹק; וְגֵר יָתוֹם וְאַלְמָנָה אַל תֹּנוּ אַל תַּחְמֹסוּ, וְדָם נָקִי אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה. כִּי אִם-עָשׂוֹ תַּעֲשׂוּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה - וּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הַבַּיִת הַזֶּה מְלָכִים יֹשְׁבִים לְדָוִד עַל כִּסְאוֹ, רֹכְבִים בָּרֶכֶב וּבַסּוּסִים הוּא וַעֲבָדָו וְעַמּוֹ. וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה - בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה', כִּי לְחָרְבָּה יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה.
כִּי-כֹה אָמַר ה', עַל בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה גִּלְעָד אַתָּה לִי רֹאשׁ הַלְּבָנוֹן; אִם לֹא אֲשִׁיתְךָ מִדְבָּר עָרִים לֹא נושבה (נוֹשָׁבוּ). וְקִדַּשְׁתִּי עָלֶיךָ מַשְׁחִתִים, אִישׁ וְכֵלָיו; וְכָרְתוּ מִבְחַר אֲרָזֶיךָ וְהִפִּילוּ עַל-הָאֵשׁ. וְעָבְרוּ גּוֹיִם רַבִּים עַל הָעִיר הַזֹּאת וְאָמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, עַל-מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה לָעִיר הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת. וְאָמְרוּ - עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית ה' אֱלֹהֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, וַיַּעַבְדוּם.
Thus saith the LORD: Execute ye justice and righteousness, and deliver the spoiled out of the hand of the oppressor; and do no wrong, do no violence, to the stranger, the fatherless, nor the widow, neither shed innocent blood in this place. For if ye do this thing indeed, then shall there enter in by the gates of this house kings sitting upon the throne of David, riding in chariots and on horses, he, and his servants, and his people. But if ye will not hear these words, I swear by Myself, saith the LORD, that this house shall become a desolation. For thus saith the LORD concerning the house of the king of Judah: Thou art Gilead unto Me, The head of Lebanon; Yet surely I will make thee a wilderness, Cities which are not inhabited. And I will prepare destroyers against thee, Every one with his weapons; And they shall cut down thy choice cedars, And cast them into the fire. And many nations shall pass by this city, and they shall say every man to his neighbour: ‘Wherefore hath the LORD done thus unto this great city?’ Then they shall answer: ‘Because they forsook the covenant of the LORD their God, and worshipped other gods, and served them.’
6ו
דיון
נבואותיו של ירמיהו מתריעות מפני התנהלות פוליטית קיצונית והתנהגות חברתית לא מוסרית המובילות לאסון. בנבואותיו יש מסרים סותרים בדבר האפשרות של עם ישראל להינצל מהחורבן. ירמיהו מבטיח דבר והיפוכו: הסיכוי להינצל מול ההבטחה לחורבן.
  • מה דעתכם, מדוע הוא עושה זאת?
  • האם וכיצד תוכלו ליישב היפוך שכזה?
7ז
יאיר הופמן, ירמיה א-כה, מקרא לישראל, עמ' 83
ניכר המתח בין תקוות הנביא לתשובה שלמה של ישראל לבין הכרתו, שהעם אינו מסוגל לכך [...] תחושת הנביא, שאין סיכוי שהעם יתקן את דרכיו, אינה מעמעמת את התפיסה העקרונית החד-משמעית: תשובה עשויה לבטל פורענות, אפילו כבר נגזרה על ידי האל [...] השקפה זו מובעת גם על ידי העריכה המדגישה, שעד לנפילת העיר ממש היתה אפשרות להצילה, אילו שעה העם לדרישות האל מפי נביאו [...] ואולם בלא חזרה בתשובה תבוא פורענות קשה ביותר, שהם עונש של בנים גם בגלל חטאי אבותיהם [...] רק כשתגיע הגאולה: "לא יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה כי אם איש בעונו ימות" (ירמיהו לא, כח-כט).
8ח
כֹּה אָמַר ה', הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יְהוּדָה. תַּחַת אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי בְּכֹל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וְנִצְּתָה חֲמָתִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא תִכְבֶּה. וְאֶל-מֶלֶךְ יְהוּדָה הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם לִדְרֹשׁ אֶת ה' כֹּה תֹאמְרוּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמָעְתָּ. יַעַן רַךְ-לְבָבְךָ וַתִּכָּנַע מִפְּנֵי ה' בְּשָׁמְעֲךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו לִהְיוֹת לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וַתִּקְרַע אֶת בְּגָדֶיךָ וַתִּבְכֶּה לְפָנָי וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי נְאֻם ה'. לָכֵן הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל-אֲבֹתֶיךָ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל קִבְרֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם וְלֹא תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּכֹל הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיָּשִׁבוּ אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר.
Thus saith the LORD: Behold, I will bring evil upon this place, and upon the inhabitants thereof, even all the words of the book which the king of Judah hath read; because they have forsaken Me, and have offered unto other gods, that they might provoke Me with all the work of their hands; therefore My wrath shall be kindled against this place, and it shall not be quenched. But unto the king of Judah, who sent you to inquire of the LORD, thus shall ye say to him: Thus saith the LORD, the God of Israel: As touching the words which thou hast heard, because thy heart was tender, and thou didst humble thyself before the LORD, when thou heardest what I spoke against this place, and against the inhabitants thereof, that they should become an astonishment and a curse, and hast rent thy clothes, and wept before Me, I also have heard thee, saith the LORD. Therefore, behold, I will gather thee to thy fathers, and thou shalt be gathered to thy grave in peace, neither shall thine eyes see all the evil which I will bring upon this place.’ And they brought back word unto the king.
9ט
דיון
  • יאיר הופמן מציע דרך ליישוב הסתירה בדברי ירמיהו. האם לאור המקור מספר מלכים, צודק הופמן?
  • האם על פי שני המקורות, בירמיהו ומלכים ב - בנים מתו על חטא אבותיהם?
  • האם ייתכן שחורבן הבית היה גזרה שלא ניתנת לבטלה? נמקו.
10י
דיון שני: נחמה עם פירור של פורענות
11יא
דיון
בפרקים כג ולג מופיעות נבואות דומות על עתיד מזהיר תופעה נדירה בספר ירמיהו:
12יב
הוֹי רֹעִים מְאַבְּדִים וּמְפִצִים אֶת-צֹאן מַרְעִיתִי נְאֻם ה'. לָכֵן כֹּה-אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עַל הָרֹעִים הָרֹעִים אֶת עַמִּי אַתֶּם הֲפִצֹתֶם אֶת צֹאנִי וַתַּדִּחוּם וְלֹא פְקַדְתֶּם אֹתָם הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיכֶם אֶת רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם נְאֻם ה'. וַאֲנִי אֲקַבֵּץ אֶת-שְׁאֵרִית צֹאנִי מִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֹתָם שָׁם וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְהֶן עַל-נְוֵהֶן וּפָרוּ וְרָבוּ. וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעִים וְרָעוּם וְלֹא יִירְאוּ עוֹד וְלֹא יֵחַתּוּ וְלֹא יִפָּקֵדוּ נְאֻם ה'. הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח וְזֶה שְּׁמוֹ אֲשֶׁר יִקְרְאוֹ ה' צִדְקֵנוּ.
Woe unto the shepherds that destroy and scatter the sheep of My pasture! saith the LORD. Therefore thus saith the LORD, the God of Israel, against the shepherds that feed My people: Ye have scattered My flock, and driven them away, and have not taken care of them; behold, I will visit upon you the evil of your doings, saith the LORD. And I will gather the remnant of My flock out of all the countries whither I have driven them, and will bring them back to their folds; and they shall be fruitful and multiply. And I will set up shepherds over them, who shall feed them; and they shall fear no more, nor be dismayed, neither shall any be lacking, saith the LORD. Behold, the days come, saith the LORD, that I will raise unto David a righteous shoot, and he shall reign as king and prosper, and shall execute justice and righteousness in the land. In his days Judah shall be saved, and Israel shall dwell safely; and this is his name whereby he shall be called, the LORD is our righteousness.
13יג
בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא אַצְמִיחַ לְדָוִד צֶמַח צְדָקָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בַּיָּמִים הָהֵם תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם תִּשְׁכּוֹן לָבֶטַח וְזֶה אֲשֶׁר יִקְרָא לָהּ ה' צִדְקֵנוּ. כִּי כֹה אָמַר ה', לֹא יִכָּרֵת לְדָוִד אִישׁ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא בֵית יִשְׂרָאֵל. וְלַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם לֹא יִכָּרֵת אִישׁ מִלְּפָנָי מַעֲלֶה עוֹלָה וּמַקְטִיר מִנְחָה וְעֹשֶׂה זֶּבַח כָּל-הַיָּמִים.
וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמוֹר. כֹּה אָמַר ה' אִם תָּפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי הַיּוֹם וְאֶת בְּרִיתִי הַלָּיְלָה וּלְבִלְתִּי הֱיוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה בְּעִתָּם. גַּם בְּרִיתִי תֻפַר אֶת דָּוִד עַבְדִּי מִהְיוֹת לוֹ בֵן מֹלֵךְ עַל כִּסְאוֹ וְאֶת הַלְוִיִּם הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתָי. אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר צְבָא הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִמַּד חוֹל הַיָּם כֵּן אַרְבֶּה אֶת זֶרַע דָּוִד עַבְדִּי וְאֶת הַלְוִיִּם מְשָׁרְתֵי אֹתִי.
In those days, and at that time, Will I cause a shoot of righteousness to grow up unto David; And he shall execute justice and righteousness in the land. In those days shall Judah be saved, And Jerusalem shall dwell safely; And this is the name whereby she shall be called, The LORD is our righteousness. For thus saith the LORD: There shall not be cut off unto David a man to sit upon the throne of the house of Israel; neither shall there be cut off unto the priests the Levites a man before Me to offer burnt-offerings, and to burn meal-offerings, and to do sacrifice continually. And the word of the LORD came unto Jeremiah, saying: Thus saith the LORD: If ye can break My covenant with the day, And My covenant with the night, So that there should not be day and night in their season; Then may also My covenant be broken with David My servant, That he should not have a son to reign upon his throne; And with the Levites the priests, My ministers. As the host of heaven cannot be numbered, Neither the sand of the sea measured; So will I multiply the seed of David My servant, And the Levites that minister unto Me.
14יד
דיון
המלבי"ם מסביר את היחס בין שתי הנבואות:
15טו
מלבי"ם, ירמיהו, פרק כג, פסוק ה
ונבואה זאת נכפלה לקמן [=לפנינו] ושם יש שינויים: "אצמיח לדוד צמח צדקה", ולא נזכר "ומלך מלך והשכיל", ושם כתוב "בימים ההם תושע יהודה וירושלים תשכן לבטח וזה אשר יקרא לה ה' צדקנו". כי יש שני אופנים אל הגאולה: זכו אחישנה, לא זכו - בעיתה, ואמרו עוד: זכו "וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה", לא זכו "עני ורוכב על החמור", ופה מדבר על הצד שיזכו. ועל זה אמר "והקימותי לדוד צמח צדיק", שיהיה צדיק מצד הזכות, ושם מדבר על הצד שלא יזכו לכן אמר שם "בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה", שהצדקה העליונה לא תשקיף על מעשה הצדק והזכות, [אלא] רק תעשה מצד החסד ומצד אתערותא דלעילא [...] ולכן לא אמר "והקימותי לדוד" [אלא] רק "אצמיח לדוד", כי יהיה צמח חדש. מה שאין כן בצד הזכות, [שם] אמר "והקמותי", כי כבר יהיה הצמח מעצמו בזכות מעשיו רק ה' יקימהו ממפלתו, והוסיף שם "בימים ההם ובעת ההיא", כי אם לא יזכו צריך להמתין על העת המיועד, מה שאין כן בכאן. לא אמר "בעת ההיא" כי [אם] זכו - אחישנה, ולכן לא אמר שם "ומלך מלך והשכיל", כי אם לא יזכו לא ימלוך, תיכף "כי יהיה עני ורוכב על החמור". ולכן לא אמר שם "וישראל ישכן לבטח", כי אם לא יזכו לא יתקבצו השבטים תיכף, רק שבט יהודה לבדו וירושלים יושעו, והקיבוץ יתאחר עד תבנה ירושלים תחלה. ולא אמר שם "וזה שמה", כי לא יהיה לה שם זה מכבר כי לא זכו, רק כן יקרא לירושלים מעתה (שמה שכתוב שם, "אשר יקרא לה", רצונו לומר: לירושלים), אבל פה שמדבר מצד הזכות אמר "וזה שמו" כי כבר יקנה שם זה מכבר על פי זכות.

הסברים
  • הדרשה – 'זכו – אחישנה, לא זכו - בעיתה; זכו – וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה, לא זכו – עני ורוכב על החמור' – נאמרה על הפסוק מישעיהו: 'הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה'. זוהי דרשה מפורסמת העוסקת בטיב הגאולה העתידה לבוא: האם היא תבוא בזמנה ('בעתה'), או שהאל יקדים אותה ('אחישנה'). והתשובה היא שאם בני ישראל זכו – אחישנה, ואם לא זכו – היא תגיע בעתה; אם הם זכו – המשיח יגיע עם ענני שמים, כבן אנוש, ואם לא זכו – הוא יגיע עני ורוכב על חמור. הדרשה מופיעה בתלמוד הבבלי, מסכת סנהדרין, דף צח עמוד א.
מושגים
  • המלבי"ם - מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר (1809-1879), רב ותיאולוג יליד אוקראינה, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.
16טז
דיון
  • כיצד מתאר המלבי"ם את ההבדל בין שתי הנבואות של ירמיהו?
  • מה דעתכם על פירושו? אילו הסברים אחרים אפשר להעניק לדמיון בין הנבואות?
  • גם בנבואת נחמה, ירמיהו מקדים קורטוב של פורענות; מה תפקיד הפסוקים הפותחים את נבואת הנחמה בפרק כג: 'הוֹי רֹעִים מְאַבְּדִים וּמְפִצִים אֶת-צֹאן מַרְעִיתִי נְאֻם ה'. לָכֵן כֹּה-אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עַל הָרֹעִים הָרֹעִים אֶת עַמִּי אַתֶּם הֲפִצֹתֶם אֶת צֹאנִי וַתַּדִּחוּם וְלֹא פְקַדְתֶּם אֹתָם הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיכֶם אֶת רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם נְאֻם ה''? האם בהכרח נדרשת טרגדיה לפני הישועה? הסבירו.
  • מנהיגי העם נמשלים בפסוקים אלו לרועי צאן ולצמחים. באיזה אופן הדימויים הללו רלוונטיים למנהיגים בימינו?
17יז
דיון שלישי: נבואת הפורענות: אמת או שקר?
18יח
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, אַל תִּשְׁמְעוּ עַל דִּבְרֵי הַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים לָכֶם - מַהְבִּלִים הֵמָּה אֶתְכֶם: חֲזוֹן לִבָּם יְדַבֵּרוּ, לֹא מִפִּי ה'. אֹמְרִים אָמוֹר לִמְנַאֲצַי, דִּבֶּר ה' שָׁלוֹם יִהְיֶה לָכֶם; וְכֹל הֹלֵךְ בִּשְׁרִרוּת לִבּוֹ, אָמְרוּ לֹא תָבוֹא עֲלֵיכֶם רָעָה. כִּי מִי עָמַד בְּסוֹד ה', וְיֵרֶא וְיִשְׁמַע אֶת-דְּבָרוֹ; מִי-הִקְשִׁיב דברי (דְּבָרוֹ), וַיִּשְׁמָע.
Thus saith the LORD of hosts: Hearken not unto the words of the prophets that prophesy unto you, They lead you unto vanity; They speak a vision of their own heart, And not out of the mouth of the LORD. They say continually unto them that despise Me: ‘The LORD hath said: Ye shall have peace’; And unto every one that walketh in the stubbornness of his own heart they say: ‘No evil shall come upon you’; For who hath stood in the council of the LORD, That he should perceive and hear His word? Who hath attended to His word, and heard it?
19יט
דיון
ירמיהו מתלונן על נביאי השקר המנבאים עתיד ורוד לתושבי ירושלים. מה תוכן נבואותיהם של נביאי השקר, על פי ירמיהו?
20כ
וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה'. אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה' וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא-דִבְּרוֹ ה' בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ.
And if thou say in thy heart: ‘How shall we know the word which the LORD hath not spoken?’ When a prophet speaketh in the name of the LORD, if the thing follow not, nor come to pass, that is the thing which the LORD hath not spoken; the prophet hath spoken it presumptuously, thou shalt not be afraid of him.
21כא
דיון
מהו 'מבחן נבואת האמת', על פי ספר דברים?
22כב
ירמיהו מנבא על מצרים:
וְכַתְּאֵנִים הָרָעוֹת אֲשֶׁר לֹא-תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ כִּי כֹה אָמַר ה', כֵּן אֶתֵּן אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶת שָׂרָיו וְאֵת שְׁאֵרִית יְרוּשָׁלִַם הַנִּשְׁאָרִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְהַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
And as the bad figs, which cannot be eaten, they are so bad; surely thus saith the LORD: So will I make Zedekiah the king of Judah, and his princes, and the residue of Jerusalem, that remain in this land, and them that dwell in the land of Egypt;
23כג
פילון, פלקוס VI, 43
תיאור היהודים בגלות מצרים:
[באלכסנדריה] היו שני סוגי תושבים. בני עמנו והתושבים [המצריים] המקוריים, וכול מצרים הייתה מיושבת באותה צורה, והיהודים אשר ישבו באלכסנדריה ושאר המדינה מהקטבתמוס בקרבת לוב ועד גבול אתיופיה מונים לא פחות ממיליון איש [...] ישנם חמישה רובעים בעיר [...] אשר שניים מהם מיושבים על ידי רוב יהודי.
24כד
דיון
  • על פי התיאור ההיסטורי של פילון, נבואת ירמיהו על הפורענות שתבוא על יהודי מצרים, לא התקיימה. האם הוא נביא שקר?
  • איך נוכל לזהות מי הוא נביא אמת, אם מקבלים את "פוליסת הביטוח לנביאים" של ירמיהו?
  • האם נביאי השקר בתקופת ירמיהו דיברו אמת לפי ראות עיניהם, או שמא "בזדון דיברו"?
  • האם יש נביאי שקר בימינו?
25כה
דיון
ירמיהו תיאר את נבואת האמת במילים אלו: 'הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה' וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע' (ירמיהו כג, כט). בהשראת הנביא, תיאר המשורר חיים נחמן ביאליק, במאה העשרים, את יצירת השיר באמצעות המטפורות 'אש' ו'פטיש המכה בסלע':
26כו
חיים נחמן ביאליק, תרס"ב
לא זכיתי באור מן ההפקר
לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר
לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר,
אַף לֹא-בָא לִי בִירֻשָּׁה מֵאָבִי,
כִּי מִסַּלְעִי וְצוּרִי נִקַּרְתִּיו
וַחֲצַבְתִּיו מִלְּבָבִי.
נִיצוֹץ אֶחָד בְּצוּר לִבִּי מִסְתַּתֵּר,
נִיצוֹץ קָטָן אַךְ כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא,
לֹא שְׁאִלְתִּיו מֵאִישׁ, לֹא גְנַבְתִּיו
כִּי מִמֶּנִּי וּבִי הוּא.
וְתַחַת פַּטִּישׁ צָרוֹתַי הַגְּדוֹלוֹת
כִּי יִתְפּוֹצֵץ לְבָבִי, צוּר-עֻזִּי,
זֶה הַנִּיצוֹץ עָף, נִתָּז אֶל-עֵינִי,
וּמֵעֵינִי לַחֲרוּזִי.
וּמֵחֲרוּזִי יִתְמַלֵּט לִלְבַבְכֶם,
וּבְאוּר אֶשְׁכֶם הִצַּתִּיו, יִתְעַלֵּם,
וְאָנֹכִי בְּחֶלְבִּי וּבְדָמִי
אֶת-הַבְּעֵרָה אֲשַׁלֵּם.
למקור השלם
27כז
דיון
  • כיצד משמשות מטאפורות האש והפטיש בשירו של ביאליק, וכיצד בנבואת ירמיהו?
  • מה לדעתכם הדמיון והשוני בין ביאליק לירמיהו?
29 כט