איוב יג-יז: האמת הפנימית של איוב כמקור כוחו
הדף מאת: הרבה טלי גורן-ספיר / תמורה – יהדות ישראלית
מול תוכחות הרֵעים, הולך איוב ומגלה את האמת הפנימית שלו - שהוא נקי כפיים ובר לבב, לא חטא ולא פשע לאלוהים ולאדם. מה עובר איוב בתהליך זה, מה ההכרה הזאת מחזקת בו וכיצד אנו מבינים תהליכים כאלה היום?
וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשּׁוּחִי וַיֹּאמַר.
עַד-אָן תְּמַלֶּל-אֵלֶּה וְרוּחַ כַּבִּיר אִמְרֵי-פִיךָ.
הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט וְאִם-שַׁדַּי יְעַוֵּת-צֶדֶק.
אִם-בָּנֶיךָ חָטְאוּ-לוֹ וַיְשַׁלְּחֵם בְּיַד-פִּשְׁעָם.
אִם-אַתָּה תְּשַׁחֵר אֶל-אֵל וְאֶל-שַׁדַּי תִּתְחַנָּן.
Then answered Bildad the Shuhite, and said: How long wilt thou speak these things, Seeing that the words of thy mouth are as a mighty wind? Doth God pervert judgment? Or doth the Almighty pervert justice? If thy children sinned against Him, He delivered them into the hand of their transgression. If thou wouldest seek earnestly unto God, And make thy supplication to the Almighty;
וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וַיֹּאמַר.
הֶחָכָם יַעֲנֶה דַעַת-רוּחַ וִימַלֵּא קָדִים בִּטְנוֹ.
הוֹכֵחַ בְּדָבָר לֹא יִסְכּוֹן וּמִלִּים לֹא-יוֹעִיל בָּם.
אַף-אַתָּה תָּפֵר יִרְאָה וְתִגְרַע שִׂיחָה לִפְנֵי-אֵל.
כִּי יְאַלֵּף עֲוֹנְךָ פִיךָ וְתִבְחַר לְשׁוֹן עֲרוּמִים.
יַרְשִׁיעֲךָ פִיךָ וְלֹא-אָנִי וּשְׂפָתֶיךָ יַעֲנוּ-בָךְ.
Then answered Eliphaz the Temanite, and said: Should a wise man make answer with windy knowledge, And fill his belly with the east wind? Should he reason with unprofitable talk, Or with speeches wherewith he can do no good? Yea, thou doest away with fear, And impairest devotion before God. For thine iniquity teacheth thy mouth, And thou choosest the tongue of the crafty. Thine own mouth condemneth thee, and not I; Yea, thine own lips testify against thee.
רעי איוב אינם מגלים הבנה והכלה רגשית למצבו. איוב פונה אליהם:
וְאוּלָם אַתֶּם טֹפְלֵי-שָׁקֶר רֹפְאֵי אֱלִל כֻּלְּכֶם.
מִי-יִתֵּן הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּן וּתְהִי לָכֶם לְחָכְמָה.
But ye are plasterers of lies, Ye are all physicians of no value. Oh that ye would altogether hold your peace! And it would be your wisdom.
דיון
מה לדעתכם מביא את הרֵעים (בלדד במקרה זה) להוכיח את איוב באופן זה?
מדוע לדעתכם מתקשים הרֵעים לפתח הבנה והכלה למצבו הקשה?
איזו תחושה עולה מדבריו של איוב?
במה מאשים איוב את רעיו, ומה הוא מבקש מהם?
איוב טוען כנגד רעיו:
הִנֵּה-נָא עָרַכְתִּי מִשְׁפָּט יָדַעְתִּי כִּי-אֲנִי אֶצְדָּק.
מִי-הוּא יָרִיב עִמָּדִי כִּי-עַתָּה אַחֲרִישׁ וְאֶגְוָע.
Behold now, I have ordered my cause; I know that I shall be justified. Who is he that will contend with me? For then would I hold my peace and die.
לתת ולקחת, מילים ולחן: שלמה ארצי, מתוך האלבום: אושר אקספרס, 2012
...אדם צריך שתהיה לו מילה,
קצת מקום בעולם,
אהבה לא נשכחת.
וקול אמיתי לתפילה,
ורגע מושלם,
כדי לתת ולקחת,
ולא... לפחד מהפחד.
למקור השלם
לתת ולקחת, מילים ולחן: שלמה ארצי, ביצוע: שלמה ארצי ודודו טסה, מתוך האלבום: אושר אקספרס, 2012

למקור השלם
דיון
מהי כוונתו של שלמה ארצי במילים "אדם צריך שתהיה לו מילה"?
נסו לנסח דיאלוג בין מילותיו של ארצי לדבריו של איוב לרעיו. האם ארצי מחזק או מוסיף משהו על דבריו של איוב?
האם איוב אכן מתגבר על "לפחד מהפחד"? ואם כן, איך זה בא לידי ביטוי?
דיון
מדבריו של איוב ניתן לשמוע התרסה כלפי שמים
מה עוזר לאיוב להתגבר על היראה והפחד מפני הטחת אשמה כלפי שמיים?
נסו לומר את דברי איוב במילים שלכם.
איוב פונה ישירות לאלוהים:
אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם תִּשְׁטֹף-סְפִיחֶיהָ עֲפַר-אָרֶץ וְתִקְוַת אֱנוֹשׁ הֶאֱבַדְתָּ.
The waters wear the stones; The overflowings thereof wash away the dust of the earth; So Thou destroyest the hope of man.
איוב מוסיף:
עַל לֹא-חָמָס בְּכַפָּי וּתְפִלָּתִי זַכָּה.
אֶרֶץ אַל-תְּכַסִּי דָמִי וְאַל-יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתִי.
גַּם-עַתָּה הִנֵּה-בַשָּׁמַיִם עֵדִי וְשָׂהֲדִי בַּמְּרֹמִים.
Although there is no violence in my hands, And my prayer is pure. O earth, cover not thou my blood, And let my cry have no resting-place. Even now, behold, my Witness is in heaven, And He that testifieth of me is on high.
צבי אדר, הערכים החינוכיים של התנ"ך, הוצאת מ. ניומן, 1953
מי מנסה את מי?
מעתה מתהפך, כאילו במקרה, כיוונו של הניסוי: לא עוד איוב הוא האובייקט העיקרי הנבדק אלא האלהים. אלוהים בא לבדוק את מידת צדקתו ונאמנותו הדתית של איוב. אך מעתה גם איוב בודק את מוסריותו ואת צדקת דרכיו של אלוהים! השאלה היסודית הראשונה "היש טוב מהותי באדם?", מובילה מעתה לשאלה שנייה חריפה ממנה: היש טוב מהותי באלוהים?
בתנ"ך כולו מתכחש האדם לאלוהים מתוך קטנות ואי-אמונה; כאן מורד האדם באלוהים בהכרה ברורה, מתוך גדולת רוח ואמונה עמוקה. על אי-מוסריותו של האדם שופטו אלוהים לכל אורך התנ"ך; על אי-מוסריותו של אלוהים שופטו האדם בספר איוב.
© כל הזכויות שמורות למחבר
lib.cet.ac.il
דיון
איזו טענה מעלה איוב כלפי אלוהים בפסוקים הללו?
בהנחה שמי שמאמין באלוהים צריך אומץ לטעון כלפי שמים - מה מקור האומץ של איוב?
אייכה, מילים ולחן: שולי רנד, מתוך האלבום: נקודה טובה, 2008
ריבונו של עולם אם נדבר גלויות
לפעמים אין לי כוח בעולמך להיות
אנה מפניך אסתתר?
מה אטען מה אצטדק מה אדבר?
חנון ורחום הן לפניך גלוי
כאן יהודי שעל חוט השערה הוא תלוי
נלחם בעצבות בייאוש המכרסם כתולעת
השמחה נסתלקה ממני וגם הדעת

קולות מהעבר לוחשים לי לעצור
אבל אני מוסיף בחושך לחתור
ושואל ומבקש, אייכה?!

אותו זקן וכסיל שולח בי חיצים
אני הולך וכושל הוא הולך ומעצים
נשמה קדושה אל נא תבכי שבורת כנף
הן תעידי עליי כמה הייתי נכסף

כשסודות מהעבר פקדו עלי לעצור
אבל אני מוסיף בחושך לחתור
ושואל ומבקש, אייכה?!

בסופו של יום הן אפלט אל החוף
האדמה הרחומה אותי אליה תאסוף
ואז אצעק ואצטדק ואספר
איך בחושך הזה הייתי חותר
ושואל ומבקש וכוסף! אייכה?!
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דוד פרץ, תרבות. il
רנד מדמה את מסעו כמסע שגם בעודו בחושך הוא מוסיף לחתור אל האל. הוא "שואל ומבקש, אייכה"?!, כלומר מדובר בבקשה מהותית לפתרון כל הספקות והייאוש מהבית הקודם - תחושת הימצאות האל. הפזמון המבקש את האל בשאלת "אייכה"?! כמו הופך את הפסוק "וַיִּקְרָא ה' אֱלהִים אֶל-הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה" (בראשית ג, ט), ומעמיד את האדם כמי ששואל את האל: "היכן אתה"?
למקור השלם
אייכה, ביצוע, מילים ולחן: שולי רנד, מתוך האלבום: נקודה טובה, 2008

למקור השלם
דיון
האם שולי רנד - כמו איוב - מבקש לשמור על קשר עם אלוהים למרות הכול או לדחות אותו?
אם כן, מה לדעתכם מניע בני אדם לבקש קשר גם אם הוא מכאיב להם?
שרה יפת, נסיון העקידה ונסיון איוב - מה ביניהם?, מתוך: איוב במקרא, בהגות, באמנות, הוצאת מאגנס, תשנ"ה, עמ' 13-33
האם עמד אלוהים בנסיון זה?
נראה בעיני שאת הניסיון של סיפור איוב עובר אלוהים בהצלחה חלקית בלבד. הדמות השרירותית, שאין הגיון בפעולותיה ואין הן ניתנות להבנה, המשאירה את האדם בעולם תועה ואובד דרך, בדמות זו לא חל שינוי. ההבדל בין תחילת הסיפור ובין סופו הוא, שבניגוד לניתוק הגמור שבין אלוהים ואיוב בתחילת הסיפור, בסופו מתגלה אלוהים לאיוב ומדבר אליו, ובשביל איוב זוהי תשובה גמורה. אפשרות הדיאלוג הישיר עם אלוהים... היא לגבי איוב פתרון מלא. אבל בדמות האל לא חל בעצם שינוי.
© כל הזכויות שמורות להוצאת מאגנס
www.magnespress.co.il
דיון
מה, על פי פרופ' יפת, אִפשר לאיוב 'להתפייס' עם אלוהיו?
מה ניתן ללמוד מכך על כוחו של מפגש ישיר ודיאלוג?
האם אתם מסכימים עם דבריה לגבי אי-השינוי בדמותו של אלוהים?
דף הנחיות למנחה:
איוב יג-יז למנחה.docx