יואל ב - עמוס ב: עמוס רוצה צדק חברתי
1א
הדף מאת: תמרה שיפרין
2ב
דף זה מתמקד בנביא עמוס שאותו נתחיל ללמוד בחלק השני של השבוע, במסגרת פרויקט 929. הנביא עמוס אינו מדבר כמעט על עבירות שבין אדם למקום, ומתמקד בעבירות שבין אדם לחברו, ובעיקר עבירות של עושק וגזל החלשים בחברה. בניגוד לתורה, הוא אינו מדבר על "המשפחה של אלוהים" כפי שקורא לה פרופ' יאיר זקוביץ - הגר, היתום והאלמנה; אלא על העניים, הדלים, הנמכרים לעבדים ועוד. אף שהנביא עמוס ניבא בתקופה מאוד ספציפית, חלק מהנבואות שלו רלוונטיות לנו ויכולות להפוך לכותרות בעיתונים של ימינו. דף לימוד זה מתבונן על העוולות שעמוס מתאר ומשווה אותן לעוולות זמננו.
3ג
כֹּה אָמַר ה' עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ
עַל-מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם.

הסברים
  • עַל-מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק
    א. הכסף הוא שוחד, והשופטים שופטים לא בצדק עבור שוחד
    ב. מעלילים על צדיקים שהם גנבו ואז הם נמכרים לעבדים
    ג. גונבים בני אדם ומוכרים אותם לעבדים
  • וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם.
    א. נעליים זה משהו זול, והשופטים מוכנים לעוות את הדין תמורת משהו קל כמו זוג נעליים
    ב. נעליים זה משהו יקר והשופטים רודפים מותרות
Thus saith the LORD: For three transgressions of Israel, Yea, for four, I will not reverse it: Because they sell the righteous for silver, And the needy for a pair of shoes;
4ד
דיון
1. האם אתם מכירים מקרים של שוחד / שיפוט לא הוגן?
2. האם בתי המשפט יכולים באמת לשפוט בצדק?
3. אילו הטיות יכולות להיות במשפט חוץ משוחד?
5ה
הַשֹּׁאֲפִים עַל-עֲפַר-אֶרֶץ בְּרֹאשׁ דַּלִּים וְדֶרֶךְ עֲנָוִים יַטּוּ וְאִישׁ וְאָבִיו יֵלְכוּ אֶל-הַנַּעֲרָה לְמַעַן חַלֵּל אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי.

הסברים
  • משפילים את הדלים לארץ ודורכים עליהם
    הענווים לא הולכים בדרך הראשית כדי לא להיתקל ברשעים
That pant after the dust of the earth on the head of the poor, And turn aside the way of the humble; And a man and his father go unto the same maid, To profane My holy name; .
6ו
YNET, 31.05.2016
המדינה תפצה את עובד מעון רה"מ לשעבר: "היה חשוף להתנהגות פוגענית"

המדינה, ביחד עם חברת כוח אדם, תפצה את גיא אליהו, עובד לשעבר במעון ראש הממשלה, ביותר מ-100 אלף שקל, כולל הוצאות משפט, בגין העסקה פוגענית.
השופטת, דיתה פרוז'ינין, ציינה בפסק הדין: "יש לקבל במלואה את טענת התובע כי היה חשוף להעסקה פוגענית במעון, אשר באה לידי ביטוי בנזיפות, צעקות, השפלות, דרישות מוגזמות ואף בלתי סבירות, כי שררה במעון בתקופת עבודתו אווירה של פחד, וכי נדרש לעבוד לאורך כל תקופת עבודתו במשך שעות רבות מאוד".

התובע טען כי "חומר הראיות בתיק זה מוכיח מעל לכל ספק כי יחסה של גב' נתניהו לעובדים במעון, ובכללם התובע, היה בלתי נסבל, משפיל ועולה כדי העסקה פוגענית". המדינה טענה מנגד כי "גם אם האירועים שתוארו בתביעה אכן התרחשו, אין בהם כדי לבסס טענה של העסקה פוגענית". עוד הוסיפה המדינה כי "הגברת נתניהו דחתה מכול וכול את טענותיו של התובע בדבר העסקה פוגענית".

התובע תיאר בתביעתו בין היתר כי נדרש לחזור למעון ראש הממשלה בשעת לילה מאוחרת, משום שהלך לביתו אחר חצות. "היא החזירה אותי בלי הצדקה, סתם להראות שאני הולך הביתה, שגם אני צריך לשאול אותה אם היא צריכה משהו", העיד. "כשחזרתי הביתה, היא אמרה לי זה לא בסדר שאתה הולך בלי לשאול אותי אם אני צריכה משהו ובלי להגיד לי לילה טוב, מעכשיו כל פעם תתקשר אליי אפילו אם זה 12 או אחת בלילה ותגיד לי לילה טוב".

בית הדין קבע כי "מדובר בדרישות בלתי סבירות ומשפילות, שאין מתחשבות בזכותו של העובד הן ליחס של כבוד, והן לזכותו לעבוד בשעות סבירות. גם אם נקבל את הטענה כי על העובד להודיע לגב' נתניהו לפני לכתו כסבירה אף כי מדובר בחצות הליל, האם היה הכרח להחזיר את התובע למעון לאחר שעות עבודה ארוכות, האם לא ניתן היה לומר זאת לתובע למחרת בבוקר?".
למקור השלם
7ז
הארץ, פורסם ב 26-10-2016
עכשיו: המדינה אוסרת על מני נפתלי לעבוד כמאבטח

חברת האבטחה שבה הועסק לאחרונה מני נפתלי קיבלה אתמול אחר הצהריים מכתב רשמי מהאגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים. המכתב מוען לבעל החברה, ונמסר בו כי "הריני להודיעך כי רשיונו של מר נפתלי מנחם לנשיאת כלי ירייה בוטל וחל עליו איסור לשאת כלי ירייה". בהתאם לדרישה המפורשת שנוסחה במכתב, שהפרתה מהווה עבירה פלילית, נאלץ נפתלי למסור היום את אקדחו למחסן הנשק של החברה. בכך איבד בפועל את מקום עבודתו, כיוון שלחברה אין יכולת להעסיקו כמאבטח לא חמוש. מדובר בהליך חריג ונדיר ביותר כל עוד לא ביצע נושא הנשק עבירה פלילית.
נפתלי הועסק בעבר כאב הבית במעון ראש הממשלה. בפברואר השנה זכה בתביעה שהגיש בבית הדין לענייני עבודה לאור תנאי העסקתו במקום. בפסק הדין נקבע כי "במעון שררו תנאי העסקה פוגעניים בגין התנהגותה של גב' נתניהו ויחסה אל העובדים", ונפסקו לו פיצויים בסך 170 אלף שקלים. מאז שהגיש את התביעה והתבטא בכלי התקשורת וברשתות החברתיות נגד ראש הממשלה ורעייתו, טוען נפתלי שמתנהלת נגדו רדיפה בלתי פוסקת. לפני שבוע העלה לרשת פרויקט מימון המונים שבאמצעותו הוא מנסה לגייס מהציבור תמיכה כספית למאבקיו המשפטיים הנוכחיים והעתידיים. בין השאר כתב שם: "כבר שנתיים שחיי עוצרים מלכת. אין לי פרנסה ראויה ואין לי את האמצעים להשיג לעצמי את החיים שלי בחזרה... אם אתם דוגלים בצדק, שקיפות, רוצים להשיל מכם את תחושת חוסר האונים שנחתה על כולנו בעשור האחרון ולפעול אז מקומכם פה איתי".
למקור השלם
8ח
דיון
1. חשבו על דוגמאות להתנהגות דורסנית בימינו. בעולם, בארץ, בחיים הפרטיים שלכם.
2. עמוס מפנה דברי ביקורת כלפי שכבות ההנהגה. כיצד תסבירו את הדמיון בין השחיתות בהנהגה אז וכיום? על מי מוטלת האחריות לתיקון העוול והשחיתות?
3. "וְאִישׁ וְאָבִיו יֵלְכוּ אֶל-הַנַּעֲרָה"... האם מדובר באבדן סמכות הורית? האם אתם מכירים מהשנים האחרונות סיפור כזה של אב ובן?
9ט
וְעַל-בְּגָדִים חֲבֻלִים יַטּוּ אֵצֶל כָּל-מִזְבֵּחַ וְיֵין עֲנוּשִׁים יִשְׁתּוּ בֵּית אֱלֹהֵיהֶם.
And they lay themselves down beside every altar Upon clothes taken in pledge, And in the house of their God they drink The wine of them that have been fined.
10י
אִם-כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת-עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ--לֹא-תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה; לֹא-תְשִׂימוּן עָלָיו, נֶשֶׁךְ.
האִם-חָבֹל תַּחְבֹּל, שַׂלְמַת רֵעֶךָ--עַד-בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ, תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. (כו) כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ, הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ; בַּמֶּה יִשְׁכָּב?
וְהָיָה כִּי-יִצְעַק אֵלַי, וְשָׁמַעְתִּי כִּי-חַנּוּן אָנִי.
If thou lend money to any of My people, even to the poor with thee, thou shalt not be to him as a creditor; neither shall ye lay upon him interest. If thou at all take thy neighbour’s garment to pledge, thou shalt restore it unto him by that the sun goeth down; for that is his only covering, it is his garment for his skin; wherein shall he sleep? and it shall come to pass, when he crieth unto Me, that I will hear; for I am gracious.
11יא
דיון
1. התורה מחייבת להחזיר את המשכון כל ערב, כדי שיהיה ללווה במה להתכסות. האם זה ריאלי?
2. אם זה לא ריאלי, למה עמוס כל כך כועס? איפה הבעיה?
12יב
וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת-הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים
וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת.
וְאָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה לָרֶשֶׁת אֶת-אֶרֶץ הָאֱמֹרִי.

הסברים
  • וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת. השמדה סופית ומוחלטת של העץ. אין לו שורשים שיכולים להצמיח אותו מחדש ואין לו פירות שיכולים לצמוח מחדש.
Yet destroyed I the Amorite before them, Whose height was like the height of the cedars, And he was strong as the oaks; Yet I destroyed his fruit from above, And his roots from beneath. Also I brought you up out of the land of Egypt, And led you forty years in the wilderness, To possess the land of the Amorites.
13יג
וְגֵר לֹא-תוֹנֶה, וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ: כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
כָּל-אַלְמָנָה וְיָתוֹם, לֹא תְעַנּוּן.
אִם-עַנֵּה תְעַנֶּה, אֹתוֹ--כִּי אִם-צָעֹק יִצְעַק אֵלַי, שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ.
וְחָרָה אַפִּי, וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב; וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת, וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים.
And a stranger shalt thou not wrong, neither shalt thou oppress him; for ye were strangers in the land of Egypt. Ye shall not afflict any widow, or fatherless child. If thou afflict them in any wise—for if they cry at all unto Me, I will surely hear their cry— My wrath shall wax hot, and I will kill you with the sword; and your wives shall be widows, and your children fatherless.
14יד
דיון
1. למה עמוס מזכיר את ההוצאה ממצרים? האם עמוס מכוון לפסוקים בשמות?
2. שמא יש כאן רמז להמשך? מהו?
15טו
הִנֵּה אָנֹכִי מֵעִיק תַּחְתֵּיכֶם כַּאֲשֶׁר תָּעִיק הָעֲגָלָה הַמְלֵאָה לָהּ עָמִיר.
Behold, I will make it creak under you, As a cart creaketh that is full of sheaves.
16טז
ויקיפדיה
משל העגלה המלאה והעגלה הריקה הוא כינוי לטיעון שהעלה רבי אברהם ישעיהו קרליץ ("החזון איש") בפני ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון בפגישה שנערכה ביניהם ב-20 באוקטובר 1952, להמחשת היחסים הראויים בין חילונים לדתיים.
נוסף לשני האישים נכח בפגישה, שהתקיימה בביתו של "החזון איש", רק יצחק נבון. לפי דיווחו, בן-גוריון שאל: "באתי לדבר איתך על נושא אחד, איך יהודים דתיים ולא-דתיים יחיו יחד בארץ הזאת, בלי שנתפוצץ מבפנים? יהודים באים הנה מהרבה ארצות, למאות ולאלפים, עם מסורות שונות, מתרבויות שונות והשקפות שונות. המדינה עומדת בסכנה חיצונית, הערבים עדיין רוצים להשמידנו, ועלינו למצות כל מה שמשותף בין חלקי העם. ויש בעיה יסודית: אלה יהודים ואלה יהודים, ואיך יחיו יחד?". החזון איש השיב לו במשל (שמקורו בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב, עמוד ב'): "אם שני גמלים נפגשים בדרך במשעול, וגמל אחד טעון משא, והשני איננו טעון משא, זה שאין עליו משא חייב לפנות את הדרך לגמל הטעון משא. אנחנו היהודים הדתיים משולים לגמל הטעון משא יש עלינו עול של הרבה מאוד מצוות. אתם צריכים לפנות לנו את הדרך" (תשובה זו נודעה כמשל העגלה הריקה). בן-גוריון הגיב בתרעומת לטענה בדבר העגלה הריקה: "ומצוות יישוב הארץ אינה מצווה? וזה לא משא? ומצוות ההגנה על החיים אינה מצווה? ומה שעושים הבחורים שאתם כל כך מתנגדים להם, והם יושבים על הגבולות ושומרים עליכם, האין זו מצווה?", תהה.
והחזון איש השיב: "אם ה' לא ישמור עיר שוא שקד שומר" (תהילים קכז, א).
למקור השלם
17יז
דיון
1. עם מי תזדהו? עם בן גוריון? עם החזון איש?
2. אם מסכימים עם החזון איש, מה הוא היה אומר על דברי הנביא עמוס, על כך שהעגלה המלאה מעיקה מדי?
18יח
דף הנחיות למנחה:
יואל ב-עמוס ב דף למנחה.doc