דברי הימים ב', ג-ז: האומנם יֵשב אלהים על הארץ?
1א
הדף מאת: דוד ליברמן / בית מדרש קולות
2ב
פרקי השבוע מספרים את סיפור הקמת המקדש ומחשבות של שלמה ושל אלוהים על משמעותו. העיון בפרקי השבוע ינוע סביב השאלה – הייתכן בית לאלוהים?
3ג
פתיחה
4ד
דיון
רקע: כשהקים שלמה את המקדש הוא מימש בכך חלום של דורות. התורה מזכירה בניית מקדש 'במקום אשר יבחר ה'' אך לא מציינת את המיקום המדויק שלו (דברים פרק יב), ובני ישראל הסתפקו במשכן (אוהל מועד) ששכן בשילה. משכן זה חרב שלושה דורות לפני מלכות שלמה, ודוד ביקש להעלות את ארון הברית לירושלים ולאחד אותו עם יתר חלקי המשכן. מכיוון שאלוהים לא הרשה לדוד לבנות בית קבע, הוא עשה ככל יכולתו כדי לוודא שהבנייה תתבצע על ידי יורשו. שלמה בנו אכן נרתם לחזון אביו ובנה את המקדש. בשיאו של טקס חנוכת המקדש קם שלמה והצהיר:
5ה
כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עַל הָאָרֶץ
הִנֵּה שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי:
But will God in very truth dwell with men on the earth? behold, heaven and the heaven of heavens cannot contain Thee; how much less this house which I have builded!
6ו
דיון
  • מה המשמעות הביטוי 'לא יכלכלוך'?
  • ומה משמעות 'אף כי הבית הזה'?
ברגע חגיגי זה שלמה מודה בכישלון המפעל האדיר שנבנה באהבה ובהתמסרות על ידי שני דורות. הייתכן? ומדוע העם ושלמה בכל זאת חגגו אחר כך?

כדי לענות על שאלות אלו ננסה להעמיק במשמעות האידיאה של בית המקדש. נעיין במופע הראשון במקרא של 'מקום קדוש' ובמופע הראשון של 'בית אלהים'.
7ז
א. מקום קדוש
8ח
(א) וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה. (ב) וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל. (ג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה. (ד) וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. (ה) וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא.
Now Moses was keeping the flock of Jethro his father-in-law, the priest of Midian; and he led the flock to the farthest end of the wilderness, and came to the mountain of God, unto Horeb. And the angel of the LORD appeared unto him in a flame of fire out of the midst of a bush; and he looked, and, behold, the bush burned with fire, and the bush was not consumed. And Moses said: ‘I will turn aside now, and see this great sight, why the bush is not burnt.’ And when the LORD saw that he turned aside to see, God called unto him out of the midst of the bush, and said: ‘Moses, Moses.’ And he said: ‘Here am I.’ And He said: ‘Draw not nigh hither; put off thy shoes from off thy feet, for the place whereon thou standest is holy ground.’
9ט
דיון
מה הפך את אדמת הר חורב לקדושה?
הרמב"ן בפירושו לתורה מציע פירוש:
10י
כי נתקדש כל ההר ברדת השכינה אל ראש ההר כאשר בשעת מתן תורה [...]
והנה כלו קדוש ואסור בנעילת הסנדל,
וכך אמרו: 'בכל מקום שהשכינה נגלת אסור בנעילת הסנדל' (שמות רבה ב יג),
וכן ביהושע (יהושע ה טו),
וכן הכהנים לא שמשו במקדש אלא יחפים:
11יא
דיון
  • מה לומד הרמבן מסיפור מתן תורה? (ראו שמות פרק יט,יב-יג)
  • איזו הרחבה מושגית יוצר המדרש ?
ספור הסנה מלמד על קשר בין התגלות אלהית לבין 'קדושה'. לא ניכנס כאן לדיון על 'קדושה', זהו נושא גדול ונפרד, אבל נעיר בקצרה על ההבדל בין 'קודש' לבין 'קדושה'. קדושה מיוחסת לאדם, למקום או לחפץ ומכתיבה מערכת כללי התנהגות כלפיו, המבטאים יחס של כבוד וריחוק. לעומת זאת הקודש "מילה לעצמו הוא.. ואף על פי שהוא צד טמיר ונקרא קודש, מתפשטות ממנו השפעות למטה, ונקראות קדושה" (זוהר, חלק ג, דף ס"א). כלומר הקודש הוא דבר בפני עצמו. הוא בלתי ניתן להסבר או להגדרה; המפגש עמו מוליד את הקדושה: יחס כלפיו של כבוד מתוך ריחוק. (לעיון נוסף דברים דומים נכתבו על ידי רודולף אוטו בספרו הקדושה, תרגמה: מרים רון, ירושלים 1999, עמ' 7-12)

בעזרת המדרש (שמות רבה) מרחיב הרמב"ן את סיפור הסנה והופך אותו לאב-טיפוס של 'מקום קדוש'. על פי הרחבה זו, מהו המקדש?
12יב
ב. מקום קדוש - בית אלהים
13יג
דיון
נפגוש עתה מקום קדוש אחר. שימו לב לביטויים המתארים את המקום ולתחושות המלוות את המפגש עמו
14יד
(י) וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. (יא) וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא. (יב) וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. (יג) וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. (יד) וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ. (טו) וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ. (טז) וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי. (יז) וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם.
And Jacob went out from Beer-sheba, and went toward Haran. And he lighted upon the place, and tarried there all night, because the sun was set; and he took one of the stones of the place, and put it under his head, and lay down in that place to sleep. And he dreamed, and behold a ladder set up on the earth, and the top of it reached to heaven; and behold the angels of God ascending and descending on it. And, behold, the LORD stood beside him, and said: ‘I am the LORD, the God of Abraham thy father, and the God of Isaac. The land whereon thou liest, to thee will I give it, and to thy seed. And thy seed shall be as the dust of the earth, and thou shalt spread abroad to the west, and to the east, and to the north, and to the south. And in thee and in thy seed shall all the families of the earth be blessed. And, behold, I am with thee, and will keep thee whithersoever thou goest, and will bring thee back into this land; for I will not leave thee, until I have done that which I have spoken to thee of.’ And Jacob awaked out of his sleep, and he said: ‘Surely the LORD is in this place; and I knew it not.’ And he was afraid, and said: ‘How full of awe is this place! this is none other than the house of God, and this is the gate of heaven.’
15טו
דיון
  • מה גרם ליעקב יראה, הרי הוא קיבל בחלומו הבטחות והגנות?
  • מה משמעות הכפילות 'בית אלהים', 'שער השמים'?
יעקב עבר חוויה רוחנית מטלטלת, מדוע הוא קושר אותה למקום מסוים? מדוע אינו מניח שהיא יכולה להתרחש בכל מקום שהוא? מדוע הוא מבטיח [בהמשך, פסוק כב] שמקום זה דווקא יהיה מרכז לפולחן? המדרש משיב לשאלה זו:
16טז
"ויפגע במקום", בקש לעבור, נעשה העולם כולו כמין כותל לפניו.
17יז
דיון
נשווה דברים אלו לדבריהם של אחד מגדולי חוקרי הדתות מירצ'ה אליאדה, ושל הוגה הדעות והמחנך ד"ר יוסף שכטר, אודות משמעותם של מקומות קדושים בדתות קמאיות:
18יח
מירצ'ה אליאדה, המיתוס של השיבה הנצחית, תרגום: יותם ראובני, עמ' 18, הוצאת כרמל, ירושלים תש"ס 2000
ההר הקדוש, מקום המפגש של האדמה והשמים, נמצא במרכז העולם. העיר או המקדש הקדוש הם Axis Mundi [=ציר העולם], ונחשבים לנקודת מפגש בין השמים, האדמה והשאול.
© כל הזכויות שמורות להוצאת כרמל
carmelph.co.il
19יט
דיון
  • מה חשוב מבחינה דתית בנקודת המפגש של הארץ והשמים?
  • חשבו על סיפור יעקב בבית אל לאור מושגים אלה. מה חווה יעקב?
20כ
יוסף שכטר, מבוא לתנ"ך, הוצאת ניב, תל אביב תשכ"ח, עמ' 46
..מה הניע את האדם הקמאי לסכן את חייו ובלבד שיגיע אל מקום הפולחן? זה כוחו של המקום שבו הפך והיה לאיש אחר, זה כוחו של בית היוצר לתוכן חדש... הוא נדחף אל המקום על ידי הבלתי מודע שבו... המקום... משך ודחה כאחד. הייתה כאן סקרנות מלווה בפחד, והפחד לא הביא לבריחה אלא להתקרבות למקום ולעונג שבהתקרבות זו...
© כל הזכויות שמורות להוצאת ניב
21כא
דיון
  • את מה מדגיש שכטר בהבנת תהליך התקדשותו של מקום?
  • האם תיאור זה מתאים על מנת לתאר את חווייתו של יעקב בבית אל?
  • אליאדה היה חוקר דת. שכטר היה מחנך שביקש להשפיע על הלך רוחם ועל אורח חייהם של תלמידיו באמצעות התנ"ך. שימו לב להבדל בין גישותיהם הפרשניות של השניים. מה הקשר בין מקצועם לבין צורת הפרשנות שלהם?
סיכום ביניים: איך מזהים מקום קדוש? לאיזו חוויה הוא גורם, מה עושים בעקבות חוויה זו? יעקב, למשל עשה כך: וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ. (בראשית כח,כב). מה משמעות פעולתו והבטחתו של יעקב?
22כב
ג. מקדש
23כג
דיון
לאחר שעיינו במופעים הראשונים במקרא של 'מקום קדוש' ושל 'בית אלהים', נפנה לעיין במופעים הראשונים של בית המקדש ונחשוב: האם בית המקדש אמור להיות מקום קדוש, האם הוא אמור להיות בית אלהים?
24כד
(יא) וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַה'. (יב) וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְעַבְדֵיכֶם וְאַמְהֹתֵיכֶם וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בְּשַׁעֲרֵיכֶם כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה אִתְּכֶם.
then it shall come to pass that the place which the LORD your God shall choose to cause His name to dwell there, thither shall ye bring all that I command you: your burnt-offerings, and your sacrifices, your tithes, and the offering of your hand, and all your choice vows which ye vow unto the LORD. And ye shall rejoice before the LORD your God, ye, and your sons, and your daughters, and your men-servants, and your maid-servants, and the Levite that is within your gates, forasmuch as he hath no portion nor inheritance with you.
25כה
דיון
  • מה מתרחש במקדש ?
  • מה פירוש המונח 'לשכן שמו' של אלהים? האם זהו מקום התגלות אלהית, או משהו אחר?
  • מה יחס הפסוקים למקום בו ייבנה המקדש? האם יש בפסוקים חשיבות למקום מסוים בו יוקם המקדש? מדוע?
פסוקי ספר דברים מזכירים את חזונו של דוד בתהלים:
26כו
(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ.
(ב) עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם.
(ג) יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו.
(ד) שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה'.
(ה) כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד.
A Song of Ascents; of David. I rejoiced when they said unto me: 'Let us go unto the house of the LORD.' Our feet are standing within thy gates, O Jerusalem; Jerusalem, that art builded as a city that is compact together; Whither the tribes went up, even the tribes of the LORD, as a testimony unto Israel, to give thanks unto the name of the LORD. For there were set thrones for judgment, the thrones of the house of David.
27כז
דיון
  • אילו דברים מתרחשים בירושלים בנוסף למתואר בדברים פרק יב?
מה ההבדל בין בית אל, סיני ו'המקום לשיכון שמו של אלהים'? ומה משמעות הבדלי המינוח? ומהי תפיסתו של שלמה, אחת משתי אלו או שלישית? הבה נראה:
28כח
(יח) כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עַל הָאָרֶץ הִנֵּה שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי. (יט) וּפָנִיתָ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנָּתוֹ ה' אֱלֹהָי לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ. (כ) לִהְיוֹת עֵינֶיךָ פְתֻחוֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לָשׂוּם שִׁמְךָ שָׁם לִשְׁמוֹעַ אֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה. (כא) וְשָׁמַעְתָּ אֶל תַּחֲנוּנֵי עַבְדְּךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִמְּקוֹם שִׁבְתְּךָ מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ.
But will God in very truth dwell with men on the earth? behold, heaven and the heaven of heavens cannot contain Thee; how much less this house which I have builded! Yet have Thou respect unto the prayer of Thy servant, and to his supplication, O LORD my God, to hearken unto the cry and to the prayer which Thy servant prayeth before Thee; that Thine eyes may be open toward this house day and night, even toward the place whereof Thou hast said that thou wouldest put Thy name there; to hearken unto the prayer which Thy servant shall pray toward this place. And hearken Thou to the supplications of Thy servant, and of Thy people Israel, when they shall pray toward this place; yea, hear Thou from Thy dwelling-place, even from heaven; and when Thou hearest, forgive.
29כט
כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי.
Thus saith the LORD: The heaven is My throne, and the earth is My footstool; where is the house that ye may build unto Me? And where is the place that may be My resting-place?
30ל
דיון
השוו בין עמדת שלמה לעמדת ישעיהו: האם הן דומות או שונות?
במקום אחר, באיגרתו לחירם, אומר שלמה משהו מעט שונה:
31לא
וּמִי יַעֲצָר כֹּחַ לִבְנוֹת לוֹ בַיִת כִּי הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלֻהוּ
וּמִי אֲנִי אֲשֶׁר אֶבְנֶה לּוֹ בַיִת כִּי אִם לְהַקְטִיר לְפָנָיו.
But who is able to build Him a house, seeing the heaven and the heaven of heavens cannot contain Him? who am I then, that I should build Him a house, save only to offer before Him?
32לב
דיון
השוו בין תפיסתו של שלמה לבין סיפור יעקב בבית אל והפסוקים בספר דברים - מה עושים במקום המקדש הזה ומה חווים בו?
33לג
סיום
34לד
דיון
לכאורה, הבנת עמדת שלמה על רקע העמדות האחרות במקרא מתרצת את התמיהה בה התחלנו את עיוננו: מה משמעות מקום המקדש? אבל כדי לא להישאר חלילה במצב בו נחה דעתנו, נסיים בדברי התלמוד במסכת סנהדרין (דף ז, עמוד א) שלכאורה תומכים בעמדת שלמה וישעיהו, אבל רק לכאורה...
35לה
ההוא דהוה קאמר ואזיל
(מעשה באדם שהיה מהלך ואומר):
כי רחימתין הוה עזיזא - אפותיא דספסירא שכיבן
(כשאהבתנו הייתה עזה, היינו שוכבים יחד על חוד הסכין),
השתא דלא עזיזא רחימתין - פוריא בר שיתין גרמידי לא סגי לן
(עכשיו כשאהבתנו אינה עזה, מיטה בת ששים טפחים לא מספיקה לנו).
אמר רב הונא: קראי כתיבי
(פסוקים אומרים כדבריו; כלומר, רב הונא מעלה הקבלה נועזת לסיפור העגום ששמע),
מעיקרא כתיב "ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת"
(בהתחלה (בתורה, במשכן) כתוב שה' ומשה מתוועדים מעל הכפורת, מקום ברוחב עשרה טפחים),
וכתיב "והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו"
(וכתוב במקדש שלמה שהוא גדול בהרבה),
ולבסוף כתיב: "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדם רגלי איזה בית אשר תבנו לי וגו'"
(בישעיהו, אחרי מאות שנות קיום המקדש, כתוב שהשמים והארץ הם משכן ה').
There was a certain man who was saying about his marriage as he walked: When our love was strong, we could have slept on a bed that was the width of a sword. Now that our love is not strong, a bed of sixty cubits is not sufficient for us. Rav Huna said: Verses are written that convey these sentiments. Initially, it was written: “I will meet with you there and I will speak with you from above the Ark Cover” (Exodus 25:22), and it is taught in a baraita: The Ark of the Covenant was itself nine handbreadths high, and the Ark Cover was one handbreadth thick. There is a total height of ten handbreadths here. At first, when God had great affection for Israel, the Divine Presence was revealed within the confines of this limited space. And it is written: “And the house that King Solomon built for the Lord, its length was sixty cubits, and its breadth twenty cubits, and its height thirty cubits” (I Kings 6:2). And at the end, when Israel sinned, the whole of the space of the Temple was not expansive enough for the Divine Presence to rest within it, as it is written: “Thus says the Lord: The heaven is My throne, and the earth is My footstool; where is the house that you may build for Me? And where is the place that may be My resting place?” (Isaiah 66:1). In times of discord, the Temple is an insufficient resting place for the Divine Presence.
36לו
דיון
מהי משמעות ההקבלה של סיפור הזוגיות הפגומה לסיפור המקדש?
איזה רובד נוסף לדיון עקב השימוש בדימוי זה?
מה הנחת היסוד הקיומית המאפשרת שימוש בדימוי זה?
מהי השפה החדשה שנוצרה כאן?
38 לח
39לט
דף הנחיות למנחה:
דברי הימים ב ג-ז.docx