יחזקאל לד-לח: משל הרועים
1א
הדף מאת: איריס יניב / תמורה – יהדות ישראלית
2ב
בדף לימוד זה נבחן את המושג "רועה" תוך התמקדות ביחזקאל פרק לד, והרהורים על משמעותו בימינו.
3ג
פתיחה
4ד
דיון
1. מה אומר לכם המושג "רועה" בכלל, ובתרבות היהודית בפרט?
תוכלו להיעזר במדרש הבא:
5ה
בדק לדוד בצאן ומצאו רועה יפה, שנאמר: (תהלים עח, ע) "ויקחהו ממכלאות צאן".
מהו ממכלאות צאן?
כמו (בראשית ח, ב) "ויכלא הגשם", היה מונע הגדולים מפני הקטנים, והיה מוציא הקטנים לרעות, כדי שירעו עשב הרך, ואחר כך מוציא הזקנים, כדי שירעו עשב הבינונית, ואחר כך מוציא הבחורים, שיהיו אוכלין עשב הקשה.
אמר הקדוש ברוך הוא: מי שהוא יודע לרעות הצאן איש לפי כוחו, יבא וירעה בעמי, הדא הוא דכתיב: (תהלים שם, עא) "מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו", ואף משה לא בחנו הקדוש ברוך הוא, אלא בצאן.
אמרו רבותינו: כשהיה משה רבינו עליו השלום רועה צאנו של יתרו במדבר, ברח ממנו גדי ורץ אחריו, עד שהגיע לחסית (גדר), כיון שהגיע לחסית, נזדמנה לו בריכה של מים ועמד הגדי לשתות, כיון שהגיע משה אצלו, אמר: אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא, עייף אתה, הרכיבו על כתפו והיה מהלך.
אמר הקדוש ברוך הוא: יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם, כך, חייך! אתה תרעה צאני ישראל. הוי, "ומשה היה רועה".
... Our teachers have said: Once, while Moses our Teacher was tending [his father-in-law] Yitro’s sheep, one of the sheep ran away. Moses ran after it until it reached a small, shaded place. There, the lamb came across a pool and began to drink. As Moses approached the lamb, he said, “I did not know you ran away because you were thirsty. You are so exhausted!” He then put the lamb on his shoulders and carried him back. The Holy One said, “Since you tend the sheep of human beings with such overwhelming love - by your life, I swear you shall be the shepherd of My sheep, Israel.”
6ו
דיון
2. חשבו על אנשים או מנהיגים שתוארו כרועים, או שמתאים להם התואר "רועה". הסבירו.
הנה למשל, הספר "הרועה" על אריק שרון:
7 ז
הרועה, סיפור חייו של אריק שרון. מאת: ניר חפץ, גדי בלום, הוצאת ידיעות אחרונות

© כל הזכויות שמורות להוצאת ידיעות אחרונות (C) כל הזכויות שמורות
www.ybook.co.il
8ח
הרועים הרעים, יהודה אייזנברג, אתר "דעת"
3. יהודה איזנברג, שהיה רועה צאן בעצמו, טוען: "הרועה מקבל את כל הדרוש לו מן העדר שהוא מוציא למרעה. יש כאן פעולת גומלין: הרועה נותן לעדר את האוכל, הצל והביטחון, והעדר נותן לרועה מזון, בשר ולבוש".
למקור השלם
9ט
דיון
האם אתם מסכימים עם אייזנברג? מהם לדעתכם, היחסים שצריכים להיות בין רועה לעדרו - יחסי מרות או יחסי גומלין הדדיים?
10י
חלק ראשון: הפרת האיזון בין הרועים לעדר
11יא
(א) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: (ב) בֶּן אָדָם הִנָּבֵא עַל רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם לָרֹעִים כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הוֹי רֹעֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ רֹעִים אוֹתָם הֲלוֹא הַצֹּאן יִרְעוּ הָרֹעִים: (ג) אֶת הַחֵלֶב תֹּאכֵלוּ וְאֶת הַצֶּמֶר תִּלְבָּשׁוּ הַבְּרִיאָה תִּזְבָּחוּ הַצֹּאן לֹא תִרְעוּ: (ד) אֶת הַנַּחְלוֹת לֹא חִזַּקְתֶּם וְאֶת הַחוֹלָה לֹא רִפֵּאתֶם וְלַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא חֲבַשְׁתֶּם וְאֶת הַנִּדַּחַת לֹא הֲשֵׁבֹתֶם וְאֶת הָאֹבֶדֶת לֹא בִקַּשְׁתֶּם וּבְחָזְקָה רְדִיתֶם אֹתָם וּבְפָרֶךְ: (ה) וַתְּפוּצֶינָה מִבְּלִי רֹעֶה וַתִּהְיֶינָה לְאָכְלָה לְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה וַתְּפוּצֶינָה: (ו) יִשְׁגּוּ צֹאנִי בְּכָל הֶהָרִים וְעַל כָּל גִּבְעָה רָמָה וְעַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ נָפֹצוּ צֹאנִי וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ:
And the word of the LORD came unto me, saying: ’Son of man, prophesy against the shepherds of Israel, prophesy, and say unto them, even to the shepherds: Thus saith the Lord GOD: Woe unto the shepherds of Israel that have fed themselves! should not the shepherds feed the sheep? Ye did eat the fat, and ye clothed you with the wool, ye killed the fatlings; but ye fed not the sheep. The weak have ye not strengthened, neither have ye healed that which was sick, neither have ye bound up that which was broken, neither have ye brought back that which was driven away, neither have ye sought that which was lost; but with force have ye ruled over them and with rigour. So were they scattered, because there was no shepherd; and they became food to all the beasts of the field, and were scattered. My sheep wandered through all the mountains, and upon every high hill, yea, upon all the face of the earth were My sheep scattered, and there was none that did search or seek.
12יב
דיון
4. כבר מתחילת דברי יחזקאל ברור שהרועים הם משל. כיצד ניתן להבין זאת? מדוע, לדעתכם, בחר יחזקאל דווקא ברועים לצורך משלו?
5. במה באה לידי ביטוי הפרת האיזון שבין הרועים לעדר? מי רועה את מי, לדברי יחזקאל?
6. על פי פסוקים ה-ו, מהי התוצאה של הפרת האיזון?
7. מהי המילה החוזרת בפסוקים אלה הנקשרת לנמשל?
13יג
חלק שני: העונש לרועים
14יד
(ז) לָכֵן רֹעִים שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר ה': (ח) חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי ה' אִם לֹא יַעַן הֱיוֹת צֹאנִי לָבַז וַתִּהְיֶינָה צֹאנִי לְאָכְלָה לְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה מֵאֵין רֹעֶה וְלֹא דָרְשׁוּ רֹעַי אֶת צֹאנִי וַיִּרְעוּ הָרֹעִים אוֹתָם וְאֶת צֹאנִי לֹא רָעוּ: (ט) לָכֵן הָרֹעִים שִׁמְעוּ דְּבַר ה': (י) כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי אֶל הָרֹעִים וְדָרַשְׁתִּי אֶת צֹאנִי מִיָּדָם וְהִשְׁבַּתִּים מֵרְעוֹת צֹאן וְלֹא יִרְעוּ עוֹד הָרֹעִים אוֹתָם וְהִצַּלְתִּי צֹאנִי מִפִּיהֶם וְלֹא תִהְיֶיןָ לָהֶם לְאָכְלָה: (יא) כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי אָנִי וְדָרַשְׁתִּי אֶת צֹאנִי וּבִקַּרְתִּים: (יב) כְּבַקָּרַת רֹעֶה עֶדְרוֹ בְּיוֹם הֱיוֹתוֹ בְתוֹךְ צֹאנוֹ נִפְרָשׁוֹת כֵּן אֲבַקֵּר אֶת צֹאנִי וְהִצַּלְתִּי אֶתְהֶם מִכָּל הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁם בְּיוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל: (יג) וְהוֹצֵאתִים מִן הָעַמִּים וְקִבַּצְתּים מִן הָאֲרָצוֹת וַהֲבִיאֹתִים אֶל אַדְמָתָם וּרְעִיתִים אֶל הָרֵי יִשְׂרָאֵל בָּאֲפִיקִים וּבְכֹל מוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: יד) בְּמִרְעֶה טּוֹב אֶרְעֶה אֹתָם וּבְהָרֵי מְרוֹם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה נְוֵהֶם שָׁם תִּרְבַּצְנָה בְּנָוֶה טּוֹב וּמִרְעֶה שָׁמֵן תִּרְעֶינָה אֶל הָרֵי יִשְׂרָאֵל: (טו) אֲנִי אֶרְעֶה צֹאנִי וַאֲנִי אַרְבִּיצֵם נְאֻם אֲדֹנָי ה': (טז) אֶת הָאֹבֶדֶת אֲבַקֵּשׁ וְאֶת הַנִּדַּחַת אָשִׁיב וְלַנִּשְׁבֶּרֶת אֶחֱבֹשׁ וְאֶת הַחוֹלָה אֲחַזֵּק וְאֶת הַשְּׁמֵנָה וְאֶת הַחֲזָקָה אַשְׁמִיד אֶרְעֶנָּה בְמִשְׁפָּט:
Therefore, ye shepherds, hear the word of the LORD: As I live, saith the Lord GOD, surely forasmuch as My sheep became a prey, and My sheep became food to all the beasts of the field, because there was no shepherd, neither did My shepherds search for My sheep, but the shepherds fed themselves, and fed not My sheep; therefore, ye shepherds, hear the word of the LORD: Thus saith the Lord GOD: Behold, I am against the shepherds; and I will require My sheep at their hand, and cause them to cease from feeding the sheep; neither shall the shepherds feed themselves any more; and I will deliver My sheep from their mouth, that they may not be food for them. For thus saith the Lord GOD: Behold, here am I, and I will search for My sheep, and seek them out. As a shepherd seeketh out his flock in the day that he is among his sheep that are separated, so will I seek out My sheep; and I will deliver them out of all places whither they have been scattered in the day of clouds and thick darkness. And I will bring them out from the peoples, and gather them from the countries, and will bring them into their own land; and I will feed them upon the mountains of Israel, by the streams, and in all the habitable places of the country. I will feed them in a good pasture, and upon the high mountains of Israel shall their fold be; there shall they lie down in a good fold, and in a fat pasture shall they feed upon the mountains of Israel. I will feed My sheep, and I will cause them to lie down, saith the Lord GOD. I will seek that which was lost, and will bring back that which was driven away, and will bind up that which was broken, and will strengthen that which was sick; and the fat and the strong I will destroy, I will feed them in justice.
15טו
דיון
8. אף שיחזקאל ממשיך להשתמש במשל הרועים, הנמשל כאן כבר ברור וגלוי. הסבירו.
9. במה יהיה שונה האופן בו ה' ירעה את עמו מהאופן בו הרועים רעו?
16טז
דיון
10. "כְּבַקָּרַת רֹעֶה עֶדְרוֹ" (פסוק יב). ביטוי זה מופיע בפיוט "ונתנה תוקף", הנאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה וביום הכיפורים. לפי המסורת, את הפיוט כתב רבי אמנון ממגנצא (מהעיר מיינץ בגרמניה) במאה ה-11, לאחר שנדרש להמיר את דתו וסירב, ורגע לפני שיצאה נשמתו בעינויים פרץ ממנו הפיוט.
קראו את הפיוט.
באיזה הקשר משתמש הפייטן בביטוי מיחזקאל?
17יז
תפילת ונתנה תוקף, מתוך תפילות הימים הנוראים
וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם
כִּי הוּא נורָא וְאָיֹם
וּבו תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ
וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ
וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת.
אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַיָּן וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וָעֵד
וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה.
וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת,
וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת.
וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא.
וְחוֹתָם יַד כָּל אָדָם בּו.
וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע.
וְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה יִשָּׁמַע.
וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן.
וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן.
וְיֹאמְרוּ הִנֵּה יוֹם הַדִּין.
לִפְקֹד עַל צְבָא מָרוֹם בַּדִּין.
כִּי לֹא יִזְכּוּ בְעֵינֶיךָ בַּדִּין.
וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן.
כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ.
מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ.
כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי.
וְתַחְתֹּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיּוֹתֶיךָ.
וְתִכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם:
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן
וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן
כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן
מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת.
מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְקִצּוֹ
מִי בַמַּיִם. וּמִי בָאֵשׁ
מִי בַחֶרֶב. וּמִי בַחַיָּה
מִי בָרָעָב. וּמִי בַצָּמָא
מִי בָרַעַשׁ. וּמִי בַמַּגֵּפָה
מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה
מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ
מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יִטָּרֵף
מִי יִשָּׁלֵו. וּמִי יִתְיַסָּר
מִי יֵעָנִי. וּמִי יֵעָשֵׁר
מִי יִשָּׁפֵל. וּמִי יָרוּם
וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה
מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה
כִּי כְּשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ
קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת
כִּי לא תַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת
כִּי אִם בְּשׁוּבו מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה
וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ
אִם יָשׁוּב מִיַָד תְּקַבְּלוֹ.
אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוֹצְרָם
וְאַתָּה יוֹדֵעַ יִצְרָם
כִּי הֵם בָּשָׂר וָדָם.
אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר,
וְסוֹפוֹ לֶעָפָר
בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ
מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר
כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נוֹבֵל
כְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלָה
וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ
וְכַחֲלום יָעוּף.
וְאַתָּה הוּא מֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם
אֵין קִצְבָה לִשְׁנוֹתֶיךָ. וְאֵין קֵץ לְאֹרֶךְ יָמֶיךָ
וְאֵין לְשַׁעֵר מַרְכְּבותֹ כְּבוֹדֶךָ.
וְאֵין לְפָרֵשׁ עֵלוּם שְׁמֶךָ
שִׁמְךָ נָאֶה לְךָ. וְאַתָּה נָאֶה לִשְׁמֶךָ.
וּשְׁמֵנוּ קָרָאתָ בִּשְׁמֶךָ.
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְׁמֶךָ
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הַנַּעֲרָץ וְהַנִּקְדָּשׁ
כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ
הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ
דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה
קוֹרְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה בַּקֹּדֶשׁ.
18יח
חלק שלישי: משפט צדק בין "חברי" העדר
19יט
(יז) וְאַתֵּנָה צֹאנִי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי שֹׁפֵט בֵּין שֶׂה לָשֶׂה לָאֵילִים וְלָעַתּוּדִים: (יח) הַמְעַט מִכֶּם הַמִּרְעֶה הַטּוֹב תִּרְעוּ וְיֶתֶר מִרְעֵיכֶם תִּרְמְסוּ בְּרַגְלֵיכֶם וּמִשְׁקַע מַיִם תִּשְׁתּוּ וְאֵת הַנּוֹתָרִים בְּרַגְלֵיכֶם תִּרְפֹּשׂוּן: (יט) וְצֹאנִי מִרְמַס רַגְלֵיכֶם תִּרְעֶינָה וּמִרְפַּשׂ רַגְלֵיכֶם תִּשְׁתֶּינָה: (כ) לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' אֲלֵיהֶם הִנְנִי אָנִי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין שֶׂה בִרְיָה וּבֵין שֶׂה רָזָה: (כא) יַעַן בְּצַד וּבְכָתֵף תֶּהְדֹּפוּ וּבְקַרְנֵיכֶם תְּנַגְּחוּ כָּל הַנַּחְלוֹת עַד אֲשֶׁר הֲפִיצוֹתֶם אוֹתָנָה אֶל הַחוּצָה: (כב) וְהוֹשַׁעְתִּי לְצֹאנִי וְלֹא תִהְיֶינָה עוֹד לָבַז וְשָׁפַטְתִּי בֵּין שֶׂה לָשֶׂה:
And as for you, O My flock, thus saith the Lord GOD: Behold, I judge between cattle and cattle, even the rams and the he-goats. Seemeth it a small thing unto you to have fed upon the good pasture, but ye must tread down with your feet the residue of your pasture? and to have drunk of the settled waters, but ye must foul the residue with your feet? And as for My sheep, they eat that which ye have trodden with your feet, and they drink that which ye have fouled with your feet. Therefore thus saith the Lord GOD unto them: Behold, I, even I, will judge between the fat cattle and the lean cattle. Because ye thrust with side and with shoulder, and push all the weak with your horns, till ye have scattered them abroad; therefore will I save My flock, and they shall no more be a prey; and I will judge between cattle and cattle.
20כ
דיון
11. יש בתנ"ך התייחסויות רבות למנהיגים כרועים גם מנהיגים בשר ודם וגם דימוי האל כרועה, אבל אחד הדברים המיוחדים במשל זה של יחזקאל הוא, המשפט בין שה לשה. את מי מאשים הנביא בפסוקים אלה? במה הוא מאשים אותם? האם, לדעתכם, הם החלו להתנהג כך בגלל שה' "פיטר" את כל הרועים, או שהם התנהגו כך גם כשהרועים הנהיגו?
12. כאשר המצב החברתי בעם קשה, מי האחראי לו המנהיגים או העם עצמו?
13. האם לדעתכם, אנשים חייבים מנהיג כדי לשמור על הצדק, או שאין בזה הכרח, ואולי המנהיגים עצמם גורמים לחוסר צדק?
21כא
חלק רביעי: מה יהיה בעתיד?
22כב
(כג) וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעֶה אֶחָד וְרָעָה אֶתְהֶן אֵת עַבְדִּי דָוִיד הוּא יִרְעֶה אֹתָם וְהוּא יִהְיֶה לָהֶן לְרֹעֶה: (כד) וַאֲנִי ה' אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים וְעַבְדִּי דָוִד נָשִׂיא בְתוֹכָם אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי: (כה) וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְיָשְׁבוּ בַמִּדְבָּר לָבֶטַח וְיָשְׁנוּ בַּיְּעָרִים: (כו) וְנָתַתִּי אוֹתָם וּסְבִיבוֹת גִּבְעָתִי בְּרָכָה וְהוֹרַדְתִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ גִּשְׁמֵי בְרָכָה יִהְיוּ: (כז) וְנָתַן עֵץ הַשָּׂדֶה אֶת פִּרְיוֹ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ וְהָיוּ עַל אַדְמָתָם לָבֶטַח וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' בְּשִׁבְרִי אֶת מֹטוֹת עֻלָּם וְהִצַּלְתִּים מִיַּד הָעֹבְדִים בָּהֶם: (כח) וְלֹא יִהְיוּ עוֹד בַּז לַגּוֹיִם וְחַיַּת הָאָרֶץ לֹא תֹאכְלֵם וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח וְאֵין מַחֲרִיד: (כט) וַהֲקִמֹתִי לָהֶם מַטָּע לְשֵׁם וְלֹא יִהְיוּ עוֹד אֲסֻפֵי רָעָב בָּאָרֶץ וְלֹא יִשְׂאוּ עוֹד כְּלִמַּת הַגּוֹיִם: (ל) וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אִתָּם וְהֵמָּה עַמִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי ה': (לא) וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם נְאֻם אֲדֹנָי ה':
And I will set up one shepherd over them, and he shall feed them, even My servant David; he shall feed them, and he shall be their shepherd. And I the LORD will be their God, and My servant David prince among them; I the LORD have spoken. And I will make with them a covenant of peace, and will cause evil beasts to cease out of the land; and they shall dwell safely in the wilderness, and sleep in the woods. And I will make them and the places round about My hill a blessing; and I will cause the shower to come down in its season; there shall be showers of blessing. And the tree of the field shall yield its fruit, and the earth shall yield her produce, and they shall be safe in their land; and they shall know that I am the LORD, when I have broken the bars of their yoke, and have delivered them out of the hand of those that made bondmen of them. And they shall no more be a prey to the nations, neither shall the beast of the earth devour them; but they shall dwell safely, and none shall make them afraid. And I will raise up unto them a plantation for renown, and they shall be no more consumed with hunger in the land, neither bear the shame of the nations any more. And they shall know that I the LORD their God am with them, and that they, the house of Israel, are My people, saith the Lord GOD. And ye My sheep, the sheep of My pasture, are men, and I am your God, saith the Lord GOD.’
23כג
דיון
14. מה צפוי לקרות בעתיד, לאחר שה' ישפוט את העם?
15. מיהם המנהיגים שמהם ה' רוצה לשחרר את עמו? רמז לכך ניתן למצוא בביטוי "בְּשִׁבְרִי אֶת מֹטוֹת עֻלָּם וְהִצַּלְתִּים מִיַּד הָעֹבְדִים בָּהֶם" (פס' כז).
כדי להבין את הרמז קראו את הקטע הבא:
24כד
(א) בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת יְהוֹיָקִם בֶּן-יֹאושִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל-יִרְמְיָה מֵאֵת ה' לֵאמֹר. (ב) כֹּה-אָמַר ה' אֵלַי עֲשֵׂה לְךָ מוֹסֵרוֹת וּמֹטוֹת וּנְתַתָּם עַל-צַוָּארֶךָ. (ג) וְשִׁלַּחְתָּם אֶל-מֶלֶךְ אֱדוֹם וְאֶל-מֶלֶךְ מוֹאָב וְאֶל-מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וְאֶל-מֶלֶךְ צֹר וְאֶל-מֶלֶךְ צִידוֹן בְּיַד מַלְאָכִים הַבָּאִים יְרוּשָׁלִַם אֶל-צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה
In the beginning of the reign of Jehoiakim the son of Josiah, king of Judah, came this word unto Jeremiah from the LORD, saying: ’Thus saith the LORD to me: Make thee bands and bars, and put them upon thy neck; and send them to the king of Edom, and to the king of Moab, and to the king of the children of Ammon, and to the king of Tyre, and to the king of Zidon, by the hand of the messengers that come to Jerusalem unto Zedekiah king of Judah;
25כה
דיון
לאור הפסוקים מירמיהו, מיהם לדעתכם, המנהיגים שמהם ה' ישחרר את עמו?
26כו
דיון
16. מיהו המנהיג העתידי של העם, לפי פסוקים כג-כד?
17. הבעיה באמירה של יחזקאל היא שדוד מת מזמן.... פרשנים רבים ניסו להתמודד עם הקושי הזה. קראו את הפירושים הבאים. כיצד הם פותרים את הקושי?
רש"י: "עבדי דוד" - מלך מזרעו.
רד"ק: "את עבדי דוד"- המשיח שיעמוד מזרעו בעת הישועה.
27כז
דיון
לסיכום הנבואה
18. עמדו על הזיקה בין נבואת יחזקאל בפרקנו לבין ההבטחות המוזכרות בויקרא פרק כו פסוקים ג-יג.
מהן נקודות הדמיון בין הקטעים?
מהן נקודות השוני?
האם נבואת יחזקאל היא נבואת נחמה או תוכחה לדעתכם?
28כח
(ג) אִם-בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת-מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. (ד) וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. (ה) וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. (ו) וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן-הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. (ז) וּרְדַפְתֶּם אֶת-אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב. (ח) וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב. (ט) וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתְּכֶם. (י) וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ. (יא) וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא-תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם. (יב) וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי לְעָם. (יג) אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת.
then thy valuation shall be for the male from twenty years old even unto sixty years old, even thy valuation shall be fifty shekels of silver, after the shekel of the sanctuary. And if it be a female, then thy valuation shall be thirty shekels. And if it be from five years old even unto twenty years old, then thy valuation shall be for the male twenty shekels, and for the female ten shekels. And if it be from a month old even unto five years old, then thy valuation shall be for the male five shekels of silver, and for the female thy valuation shall be three shekels of silver. And if it be from sixty years old and upward: if it be a male, then thy valuation shall be fifteen shekels, and for the female ten shekels. But if he be too poor for thy valuation, then he shall be set before the priest, and the priest shall value him; according to the means of him that vowed shall the priest value him. And if it be a beast, whereof men bring an offering unto the LORD, all that any man giveth of such unto the LORD shall be holy. He shall not alter it, nor change it, a good for a bad, or a bad for a good; and if he shall at all change beast for beast, then both it and that for which it is changed shall be holy. And if it be any unclean beast, of which they may not bring an offering unto the LORD, then he shall set the beast before the priest. And the priest shall value it, whether it be good or bad; as thou the priest valuest it, so shall it be. But if he will indeed redeem it, then he shall add the fifth part thereof unto thy valuation.
29כט
דיון
רועים בעת המודרנית
19. בשנת 1913 הוקמה תנועת 'הרועה' - קבוצה של חברי 'השומר' שפעלה בארץ ישראל בימי העלייה השנייה ועסקה ברעיית צאן. הקבוצה חלמה על 'כיבוש' המרעה מידי הערבים שעבדו במושבות היהודים בענף, במטרה להגיע ליעד הנכסף: לחסוך די כסף כדי לקנות עדר משלהם אתו יוכלו לנדוד ולחיות חיי נווד בדואי. הקבוצה למדה את העיסוק אצל בדואים באזור עמק יזרעאל, וכעבור שנה החלה לעבוד ברעיית צאן ביישובים יהודיים בגליל התחתון. כעשר שנים לאחר מכן התפרקה התנועה.
מדוע, לדעתכם, נכשלה תנועת "הרועה"?


לקריאה נוספת על תנועת "הרועה" בוויקיפדיה
30ל
דיון
20. בשנת 2013 הוקמה תנועת 'הרועה העברי'. קראו עליה להלן:
מה דעתכם על בחירת השם לפרויקט זה?
31לא
אתר "הקול היהודי"
"בשל מעורבותם המשמעותית של קטינים בתופעת 'תג מחיר' וכהמשך לעבודת מטה שנעשתה בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים, גובשה תכנית "הרועה העברי", אשר תתן מענה רווחתי משקם לאוכלוסיית הנערים והנערות בסיכון ביהודה ושומרון, במסגרת המאמצים המערכתיים למיגור תופעת הפשיעה הלאומנית. את התכנית תלווה וועדת היגוי בין משרדית אשר תהיה אחראית על גיבוש תכנית העבודה, מתווה הפעלתה ויישומה" (דלית שטאובר מנכ"לית משרד החינוך)
תנועת "הרועה העברי" כותבת:
"הרועה העברי הוא ארגון נוער חינוכי שעוסק בחקלאות והעצמת הנוער ביהודה ושומרון יחד עם הקניית ערכים, עבודת כפיים ועבודת אדמה. הרועה העברי החל את פעולתו במועצה אזורית מטה בנימין במטרה לתת מענה לנערים הנמצאים בשטח מחוץ למסגרות המקובלות. בניגוד לתפיסות שונות הרווחות כיום בחברה, מכיר הרועה העברי בעוצמות הרוחניות ובכוחות היצירה הבריאים הקיימים בנערים. כמבוגרים החיים בסביבתו של הנוער ומחוייבים לו. אנו שומעים את דרישתם הצודקת לנתב את כוחותיהם אל האתגרים העומדים בפנינו כחברה וכעם. משחר הדורות נקשר עם ישראל לארצו באמצעות נוכחות בשטח, רעייה וחקלאות. מאברהם אבינו שהתהלך בארץ, דרך משה רבנו ודוד המלך רועי הצאן ועד ליוסף טרומפלדור שטבע את הביטוי "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו". התכנית החינוכית של הרועה העברי מבוססת על ערכים אלו, וכוללת הכשרה מקצועית בתחומים שונים של עבודת כפיים ועבודת אדמה. כגון:הפעלת מיכון חקלאי, עבודה בשדה ובמטעים, רעיית צאן, מסגרות בברזל, עבודות עץ וכיוצא בזה. הרועה העברי רואה בשאיפתם של הנערים לתרום ממרצם וכוחם לבניין העם והארץ אידאל חשוב, שמהווה כוח עזר משמעותי בתפיסת קרקעות ובהכשרת כוח עבודה עברי. אנו פועלים עם נוער ההתיישבות במקומות אסטרטגיים מתוך שקיפות מלאה ועל בסיס אמון והיכרות אישית. לאחר עבודה מאומצת בשנה החולפת נוצר ב"ה קשר טוב וחזק עם נערים רבים, הורים, מוסדות חינוך וקהילות שנרתמו לאתגר ולפעולה משותפת. אנו פונים לכל נער שערכים אלה קרובים ללבו ליצור איתנו קשר, ולסייע בחיזוק ארץ ישראל ותורת ישראל בכוחותיו הברוכים של נוער עם ישראל".
יש חילוקי דעות בשאלה עד כמה התכנית מצליחה.
למקור השלם
32לב
דיון
21. נקודת למחשבה לסיום:
לאור כל מה שלמדנו, האם יש עתיד למקצוע רעיית הצאן כיום, במדינת ישראל? תוכלו להיעזר בכתבה שבקישור, העוסקת בשי דרומי.
34 לד
35לה
דף הנחיות למנחה:
יחזקאל לד-לח למנחה.docx