הדף מאת: איריס יניב / תמורה – יהדות ישראלית
במסגרת חזון המקדש העתידי של יחזקאל, הוא מתאר נחל היוצא מבית המקדש בירושלים וזורם אל ים המלח, וגורם לשינוי אקולוגי מרחיק לכת בכל האזור שבין ירושלים לים המלח. ים המוות הופך לים החיים. האם זה אפשרי? בדף זה נבחן את הסוגיה.
דיון
מבוא
במסגרת חזון המקדש העתידי של יחזקאל הוא מתאר נחל היוצא מבית המקדש בירושלים וזורם אל ים המלח, וגורם לשינוי אקולוגי מרחיק לכת בכל האזור שבין ירושלים לים המלח. ים המוות הופך לים החיים. האם זה אפשרי? בדף זה נבחן את הסוגיה.
מבוא
במסגרת חזון המקדש העתידי של יחזקאל הוא מתאר נחל היוצא מבית המקדש בירושלים וזורם אל ים המלח, וגורם לשינוי אקולוגי מרחיק לכת בכל האזור שבין ירושלים לים המלח. ים המוות הופך לים החיים. האם זה אפשרי? בדף זה נבחן את הסוגיה.
דיון
פתיחה
1. מה יחסכם לים המלח? מה מאפיין אותו? למה הוא נקרא גם 'ים המוות'? האם, לדעתכם, אפשר להחיות אותו ולהפוך אותו ל'ים החיים'?
פתיחה
1. מה יחסכם לים המלח? מה מאפיין אותו? למה הוא נקרא גם 'ים המוות'? האם, לדעתכם, אפשר להחיות אותו ולהפוך אותו ל'ים החיים'?
החזון של יחזקאל
(א) וַיְשִׁבֵנִי אֶל-פֶּתַח הַבַּיִת וְהִנֵּה-מַיִם יֹצְאִים מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת קָדִימָה כִּי-פְנֵי הַבַּיִת קָדִים וְהַמַּיִם יֹרְדִים מִתַּחַת מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית מִנֶּגֶב לַמִּזְבֵּחַ. (ב) וַיּוֹצִאֵנִי דֶּרֶךְ-שַׁעַר צָפוֹנָה וַיְסִבֵּנִי דֶּרֶךְ חוּץ אֶל-שַׁעַר הַחוּץ דֶּרֶךְ הַפּוֹנֶה קָדִים וְהִנֵּה-מַיִם מְפַכִּים מִן-הַכָּתֵף הַיְמָנִית. (ג) בְּצֵאת-הָאִישׁ קָדִים וְקָו בְּיָדוֹ וַיָּמָד אֶלֶף בָּאַמָּה וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מֵי אָפְסָיִם. (ד) וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מַיִם בִּרְכָּיִם וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִרֵנִי מֵי מָתְנָיִם. (ה) וַיָּמָד אֶלֶף נַחַל אֲשֶׁר לֹא-אוּכַל לַעֲבֹר כִּי-גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ נַחַל אֲשֶׁר לֹא-יֵעָבֵר. (ו) וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲרָאִיתָ בֶן-אָדָם וַיּוֹלִכֵנִי וַיְשִׁבֵנִי שְׂפַת הַנָּחַל. (ז) בְּשׁוּבֵנִי וְהִנֵּה אֶל-שְׂפַת הַנַּחַל עֵץ רַב מְאֹד מִזֶּה וּמִזֶּה. (ח) וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּיִם הָאֵלֶּה יוֹצְאִים אֶל-הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה וְיָרְדוּ עַל-הָעֲרָבָה וּבָאוּ הַיָּמָּה אֶל-הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים וְנִרְפּאוּ הַמָּיִם. (ט) וְהָיָה כָל-נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר-יִשְׁרֹץ אֶל כָּל-אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַחֲלַיִם יִחְיֶה וְהָיָה הַדָּגָה רַבָּה מְאֹד כִּי בָאוּ שָׁמָּה הַמַּיִם הָאֵלֶּה וְיֵרָפְאוּ וָחָי כֹּל אֲשֶׁר-יָבוֹא שָׁמָּה הַנָּחַל. (י) וְהָיָה יעמדו (עָמְדוּ) עָלָיו דַּוָּגִים מֵעֵין גֶּדִי וְעַד-עֵין עֶגְלַיִם מִשְׁטוֹחַ לַחֲרָמִים יִהְיוּ לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם כִּדְגַת הַיָּם הַגָּדוֹל רַבָּה מְאֹד. (יא) בִּצֹּאתָו וּגְבָאָיו וְלֹא יֵרָפְאוּ לְמֶלַח נִתָּנוּ. (יב) וְעַל-הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל-שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל-עֵץ-מַאֲכָל לֹא-יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא-יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן-הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים והיו (וְהָיָה) פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.
מילים
(א) וַיְשִׁבֵנִי אֶל-פֶּתַח הַבַּיִת וְהִנֵּה-מַיִם יֹצְאִים מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת קָדִימָה כִּי-פְנֵי הַבַּיִת קָדִים וְהַמַּיִם יֹרְדִים מִתַּחַת מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית מִנֶּגֶב לַמִּזְבֵּחַ. (ב) וַיּוֹצִאֵנִי דֶּרֶךְ-שַׁעַר צָפוֹנָה וַיְסִבֵּנִי דֶּרֶךְ חוּץ אֶל-שַׁעַר הַחוּץ דֶּרֶךְ הַפּוֹנֶה קָדִים וְהִנֵּה-מַיִם מְפַכִּים מִן-הַכָּתֵף הַיְמָנִית. (ג) בְּצֵאת-הָאִישׁ קָדִים וְקָו בְּיָדוֹ וַיָּמָד אֶלֶף בָּאַמָּה וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מֵי אָפְסָיִם. (ד) וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מַיִם בִּרְכָּיִם וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִרֵנִי מֵי מָתְנָיִם. (ה) וַיָּמָד אֶלֶף נַחַל אֲשֶׁר לֹא-אוּכַל לַעֲבֹר כִּי-גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ נַחַל אֲשֶׁר לֹא-יֵעָבֵר. (ו) וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲרָאִיתָ בֶן-אָדָם וַיּוֹלִכֵנִי וַיְשִׁבֵנִי שְׂפַת הַנָּחַל. (ז) בְּשׁוּבֵנִי וְהִנֵּה אֶל-שְׂפַת הַנַּחַל עֵץ רַב מְאֹד מִזֶּה וּמִזֶּה. (ח) וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּיִם הָאֵלֶּה יוֹצְאִים אֶל-הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה וְיָרְדוּ עַל-הָעֲרָבָה וּבָאוּ הַיָּמָּה אֶל-הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים וְנִרְפּאוּ הַמָּיִם. (ט) וְהָיָה כָל-נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר-יִשְׁרֹץ אֶל כָּל-אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַחֲלַיִם יִחְיֶה וְהָיָה הַדָּגָה רַבָּה מְאֹד כִּי בָאוּ שָׁמָּה הַמַּיִם הָאֵלֶּה וְיֵרָפְאוּ וָחָי כֹּל אֲשֶׁר-יָבוֹא שָׁמָּה הַנָּחַל. (י) וְהָיָה יעמדו (עָמְדוּ) עָלָיו דַּוָּגִים מֵעֵין גֶּדִי וְעַד-עֵין עֶגְלַיִם מִשְׁטוֹחַ לַחֲרָמִים יִהְיוּ לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם כִּדְגַת הַיָּם הַגָּדוֹל רַבָּה מְאֹד. (יא) בִּצֹּאתָו וּגְבָאָיו וְלֹא יֵרָפְאוּ לְמֶלַח נִתָּנוּ. (יב) וְעַל-הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל-שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל-עֵץ-מַאֲכָל לֹא-יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא-יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן-הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים והיו (וְהָיָה) פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.
מילים
- קָדִימָה - מזרחה
- בְּצֵאת-הָאִישׁ - בפרקי החזון העתידי של יחזקאל ישנו "איש" אשר מוליך אותו ממקום למקום ומראה לו את הדברים
- וְקָו בְּיָדוֹ - חוט מדידה
- אֶלֶף בָּאַמָּה - אמה היא 50 ס"מ לערך
- מֵי אָפְסָיִם - מים נמוכים מאוד
- מִשְׁטוֹחַ לַחֲרָמִים יִהְיוּ - משטח שעליו פרשו הדייגים את רשתות הדיג
- גְבָאָיו - מקומות בהם נקווים המים
- לְמֶלַח נִתָּנוּ - בגבים ימשיכו להיות מים מלוחים
- לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר - בכל חודש העצים מניבים פרי
And he brought me back unto the door of the house; and, behold, waters issued out from under the threshold of the house eastward, for the forefront of the house looked toward the east; and the waters came down from under, from the right side of the house, on the south of the altar. Then brought he me out by the way of the gate northward, and led me round by the way without unto the outer gate, by the way of the gate that looketh toward the east; and, behold, there trickled forth waters on the right side. When the man went forth eastward with the line in his hand, he measured a thousand cubits, and he caused me to pass through the waters, waters that were to the ankles. Again he measured a thousand, and caused me to pass through the waters, waters that were to the knees. Again he measured a thousand, and caused me to pass through waters that were to the loins. Afterward he measured a thousand; and it was a river that I could not pass through; for the waters were risen, waters to swim in, a river that could not be passed through. And he said unto me: ‘Hast thou seen this, O son of man?’ Then he led me, and caused me to return to the bank of the river. Now when I had been brought back, behold, upon the bank of the river were very many trees on the one side and on the other. Then said he unto me: ‘These waters issue forth toward the eastern region, and shall go down into the Arabah; and when they shall enter into the sea, into the sea of the putrid waters, the waters shall be healed. And it shall come to pass, that every living creature wherewith it swarmeth, whithersoever the rivers shall come, shall live; and there shall be a very great multitude of fish; for these waters are come thither, that all things be healed and may live whithersoever the river cometh. And it shall come to pass, that fishers shall stand by it from En-gedi even unto En-eglaim; there shall be a place for the spreading of nets; their fish shall be after their kinds, as the fish of the Great Sea, exceeding many. But the miry places thereof, and the marshes thereof, shall not be healed; they shall be given for salt. And by the river upon the bank thereof, on this side and on that side, shall grow every tree for food, whose leaf shall not wither, neither shall the fruit thereof fail; it shall bring forth new fruit every month, because the waters thereof issue out of the sanctuary; and the fruit thereof shall be for food, and the leaf thereof for healing.’ .
דיון
2. מוצא הנחל הוא במקדש בירושלים ולכן הוא קדוש ופלאי (פסוק יב). על פי פסוקים ג-ה, במה באה לידי ביטוי פלאיות הנחל?
3. על פי פסוקים ז-יב, כיצד משתנה אזור ים המלח בעקבות הנחל הפלאי?
2. מוצא הנחל הוא במקדש בירושלים ולכן הוא קדוש ופלאי (פסוק יב). על פי פסוקים ג-ה, במה באה לידי ביטוי פלאיות הנחל?
3. על פי פסוקים ז-יב, כיצד משתנה אזור ים המלח בעקבות הנחל הפלאי?
דיון
מנין שאב יחזקאל את הרעיון על נחל פלאי?
4. קראו בבראשית פרק ב פסוקים ח-יד: במה דומה ובמה שונים תיאור הנהרות בגן עדן ותיאור הנחל הפלאי של יחזקאל?
מנין שאב יחזקאל את הרעיון על נחל פלאי?
4. קראו בבראשית פרק ב פסוקים ח-יד: במה דומה ובמה שונים תיאור הנהרות בגן עדן ותיאור הנחל הפלאי של יחזקאל?
(ח) וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן-בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר. (ט) וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים מִן-הָאֲדָמָה כָּל-עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. (י) וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. (יא) שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל-אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר-שָׁם הַזָּהָב. (יב) וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם. (יג) וְשֵׁם-הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל-אֶרֶץ כּוּשׁ. (יד) וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת.
מילים
מילים
- מִקֶּדֶם - ממזרח
And the LORD God planted a garden eastward, in Eden; and there He put the man whom He had formed. And out of the ground made the LORD God to grow every tree that is pleasant to the sight, and good for food; the tree of life also in the midst of the garden, and the tree of the knowledge of good and evil. And a river went out of Eden to water the garden; and from thence it was parted, and became four heads. The name of the first is Pishon; that is it which compasseth the whole land of Havilah, where there is gold; and the gold of that land is good; there is bdellium and the onyx stone. And the name of the second river is Gihon; the same is it that compasseth the whole land of Cush. And the name of the third river is Tigris; that is it which goeth toward the east of Asshur. And the fourth river is the Euphrates.
דיון
מים בירושלים
5. אחד ההבדלים בין התיאור בבראשית לתיאור של יחזקאל הוא שהנביא מדבר על נחל שיֵצא מבית המקדש בירושלים. רעיון דומה ניתן למצוא בכתובים נוספים בתנ"ך. קראו אותם. כיצד ניתן להסביר את הרעיון החוזר הזה, לאור מה שידוע לכם על מצב המים בירושלים?
מים בירושלים
5. אחד ההבדלים בין התיאור בבראשית לתיאור של יחזקאל הוא שהנביא מדבר על נחל שיֵצא מבית המקדש בירושלים. רעיון דומה ניתן למצוא בכתובים נוספים בתנ"ך. קראו אותם. כיצד ניתן להסביר את הרעיון החוזר הזה, לאור מה שידוע לכם על מצב המים בירושלים?
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם-חַיִּים מִירוּשָׁלִַם חֶצְיָם אֶל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף יִהְיֶה
מילים
מילים
- הים הקדמוני - ים המלח
- הים האחרון - ים התיכון
And it shall come to pass in that day, That living waters shall go out from Jerusalem: Half of them toward the eastern sea, And half of them toward the western sea; In summer and in winter shall it be.
וּמַעְיָן מִבֵּית ה' יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת-נַחַל הַשִּׁטִּים
And it shall come to pass in that day, That the mountains shall drop down sweet wine, And the hills shall flow with milk, And all the brooks of Judah shall flow with waters; And a fountain shall come forth of the house of the LORD, And shall water the valley of Shittim.
נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר-אֱלֹהִים
There is a river, the streams whereof make glad the city of God, The holiest dwelling-place of the Most High.
דיון
6. הצורך במים בירושלים בכלל ובמקדש בפרט, גרם לכך שבמקדש שלמה היה "ים".
א. כיצד נראה הים, על פי התיאור במלכים א' פרק ז'?
ב. יחזקאל כלל אינו מזכיר את ה'ים', כמו גם את כל שאר כלי המקדש. המקדש העתידי של יחזקאל נקי לחלוטין מאבזרי פולחן. מדוע, לדעתכם, הוא אינו מזכיר את הים בחזונו?
6. הצורך במים בירושלים בכלל ובמקדש בפרט, גרם לכך שבמקדש שלמה היה "ים".
א. כיצד נראה הים, על פי התיאור במלכים א' פרק ז'?
ב. יחזקאל כלל אינו מזכיר את ה'ים', כמו גם את כל שאר כלי המקדש. המקדש העתידי של יחזקאל נקי לחלוטין מאבזרי פולחן. מדוע, לדעתכם, הוא אינו מזכיר את הים בחזונו?
(כג) וַיַּעַשׂ אֶת-הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד-שְׂפָתוֹ עָגֹל סָבִיב וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ וקוה (וְקָו) שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב. (כד) וּפְקָעִים מִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ סָבִיב סֹבְבִים אֹתוֹ עֶשֶׂר בָּאַמָּה מַקִּפִים אֶת-הַיָּם סָבִיב שְׁנֵי טוּרִים הַפְּקָעִים יְצֻקִים בִּיצֻקָתוֹ. (כה) עֹמֵד עַל-שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה וְכָל-אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה. (כו) וְעָבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת-כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל.
And he made the molten sea of ten cubits from brim to brim, round in compass, and the height thereof was five cubits; and a line of thirty cubits did compass it round about. And under the brim of it round about there were knops which did compass it, for ten cubits, compassing the sea round about; the knops were in two rows, cast when it was cast. It stood upon twelve oxen, three looking toward the north, and three looking toward the west, and three looking toward the south, and three looking toward the east; and the sea was set upon them above, and all their hinder parts were inward. And it was a hand-breadth thick; and the brim thereof was wrought like the brim of a cup, like the flower of a lily; it held two thousand baths.
דיון
השפעת החזון של יחזקאל על הספרות הבתר-מקראית
7. חזון יחזקאל על מים היוצאים מבית המקדש, השפיע על הספרות הבתר-מקראית (שלאחר המקרא), היהודית והנוצרית, אף שבימי בית שני נפתרה בעיית המים במקדש בעזרת חציבת בורות בהר הבית. קראו את המקורות והסבירו כיצד באה לידי ביטוי השפעת החזון של יחזקאל על כל אחד מהם.
השפעת החזון של יחזקאל על הספרות הבתר-מקראית
7. חזון יחזקאל על מים היוצאים מבית המקדש, השפיע על הספרות הבתר-מקראית (שלאחר המקרא), היהודית והנוצרית, אף שבימי בית שני נפתרה בעיית המים במקדש בעזרת חציבת בורות בהר הבית. קראו את המקורות והסבירו כיצד באה לידי ביטוי השפעת החזון של יחזקאל על כל אחד מהם.
אגרת אריסטיאס, 77
כי הרבה רבבות מקנה מובאים בימי החגים, והספקת המים אינה נגרעת כי בתוך המקדש שוטף מעין טבעי שופע. כאשר הורו לי יש תחת האדמה עוד מקווי מים נפלאים ובלתי מתוארים
מושגים
כי הרבה רבבות מקנה מובאים בימי החגים, והספקת המים אינה נגרעת כי בתוך המקדש שוטף מעין טבעי שופע. כאשר הורו לי יש תחת האדמה עוד מקווי מים נפלאים ובלתי מתוארים
מושגים
- אגרת אריסטיאס - חיבור יהודי-הלניסטי, אשר נכתב בשפה היוונית במצרים, ככל הנראה בשלהי תקופת בית שני, במאה השנייה לפנה"ס. נמנה בין "הספרים החיצוניים", הספרות היהודית מתקופת בית שני שלא נכנסה לקאנון המקראי. החיבור מתאר מספר אירועים מתקופת תלמי השני פילדלפוס מלך מצרים, כמו את מעשה תרגום התורה (חמשת ספרי התורה) ליוונית הנקרא תרגום השבעים, את רשמי ביקורו של "אריסטיאס" בבית המקדש שבירושלים בהקשר לכך, ומספר אירועים נוספים מתקופתו.
חזון יוחנן, פרק כב, פסוקים 1-2
ויראני נחל של-מים חיים (זך) מבהיק כעין הקרח יצא מכסא האלוהים והשה: 2 ובתוך רחוב העיר ואל-שפת הנחל מזה ומזה עץ חיים עשה פרי שתים עשרה כי מדי חודש בחדשו יתן את-פריו ועלה העץ לתרופת הגויים"
מושגים
ויראני נחל של-מים חיים (זך) מבהיק כעין הקרח יצא מכסא האלוהים והשה: 2 ובתוך רחוב העיר ואל-שפת הנחל מזה ומזה עץ חיים עשה פרי שתים עשרה כי מדי חודש בחדשו יתן את-פריו ועלה העץ לתרופת הגויים"
מושגים
- חזון יוחנן - הספר האחרון בברית החדשה. מתאר את אירועי אחרית הימים שתתרחש לפי האמונה הנוצרית לפני שישו ישוב לעולם וידון את כל החיים והמתים ביום הדין. משמו היווני של הספר, "אפוקליפסי טו יואני" (Αποκάλυψη του Ιωάννη, "חזון יוחנן" ביוונית), נגזרת המילה המודרנית "אפוקליפסה", המציינת את סוף העולם.
דיון
האם התיאור של יחזקאל מופרך? - תעלת הימים שהגה הרצל
8. קראו את תכניתו של הרצל לתעלת הימים - במה דומה החזון של הרצל לתיאור של יחזקאל, ובמה הוא שונה ממנו?
האם התיאור של יחזקאל מופרך? - תעלת הימים שהגה הרצל
8. קראו את תכניתו של הרצל לתעלת הימים - במה דומה החזון של הרצל לתיאור של יחזקאל, ובמה הוא שונה ממנו?
בנימין זאב הרצל, אלטנוילד, מתוך: פרויקט בן יהודה
באוגוסט 1896, לאחר שנפגש עם התעשיין והיזם הציוני יוהאן קרמנצקי, כתב הרצל ביומנו:
"עם המומחה לחשמל קרמנצקי שוחחתי ארוכות. .... תחליף לזרימה - להעביר מים מן הים התיכון דרך תעלה שבחלקה תהיה תתקרקעית, בגלל האזור ההררי (אטרקציה עולמית), ואילו את הפרש הגובה בין שני הימים [הים התיכון וים המלח] אפשר לנצל ככוח מניע להפעלת מכונות (מפל מים). הרבה אלפים של כוחותסוס ...".
בספרו "אלטנוילד" תיאר הרצל את חזונו:
...לפניהם השתרע ראי התכלת של ים המלח. רעם משק ושאון כביר נשמע מי התעלה המובאים בתעלה מן הים התיכון ונופלים במורד לעמק. ... נודע, כי ים המלח הוא המקום העמוק בכל מקומות כדור הארץ; ...רעיון פשוט היה להשתמש בהבדל הענקי הזה של שני השטחים לעשותו למקור הכוח. לתעלה הזאת יש כח חמשים אלף סוסים. ... ומשם העבירו את הכוח הטבעי השובב והכָּבוּשׁ אל מחוללי הזרם החשמלי, והזרם נכנס לתוך החוטים ויעבור על פני הארץ, על פני הארץ העתיקה החדשה, ויפריחנה, ויעש אותה לפרדס ולנווה לאנשים אשר היו לפנים עניים, חלשים, אובדי עצות ותועים...".
למקור השלם
באוגוסט 1896, לאחר שנפגש עם התעשיין והיזם הציוני יוהאן קרמנצקי, כתב הרצל ביומנו:
"עם המומחה לחשמל קרמנצקי שוחחתי ארוכות. .... תחליף לזרימה - להעביר מים מן הים התיכון דרך תעלה שבחלקה תהיה תתקרקעית, בגלל האזור ההררי (אטרקציה עולמית), ואילו את הפרש הגובה בין שני הימים [הים התיכון וים המלח] אפשר לנצל ככוח מניע להפעלת מכונות (מפל מים). הרבה אלפים של כוחותסוס ...".
בספרו "אלטנוילד" תיאר הרצל את חזונו:
...לפניהם השתרע ראי התכלת של ים המלח. רעם משק ושאון כביר נשמע מי התעלה המובאים בתעלה מן הים התיכון ונופלים במורד לעמק. ... נודע, כי ים המלח הוא המקום העמוק בכל מקומות כדור הארץ; ...רעיון פשוט היה להשתמש בהבדל הענקי הזה של שני השטחים לעשותו למקור הכוח. לתעלה הזאת יש כח חמשים אלף סוסים. ... ומשם העבירו את הכוח הטבעי השובב והכָּבוּשׁ אל מחוללי הזרם החשמלי, והזרם נכנס לתוך החוטים ויעבור על פני הארץ, על פני הארץ העתיקה החדשה, ויפריחנה, ויעש אותה לפרדס ולנווה לאנשים אשר היו לפנים עניים, חלשים, אובדי עצות ותועים...".
למקור השלם
דיון
9. מהם היתרונות שעשויים להיות לפרויקט תעלת הימים? אילו קשיים היא עלולה ליצור?
9. מהם היתרונות שעשויים להיות לפרויקט תעלת הימים? אילו קשיים היא עלולה ליצור?
דיון
לסיכום:
10. קראו את גלגוליו של פרויקט תעלת הימים. לאור מה שקראתם, האם, לדעתכם, יש סיכוי לפרויקט תעלת הימים?
לסיכום:
10. קראו את גלגוליו של פרויקט תעלת הימים. לאור מה שקראתם, האם, לדעתכם, יש סיכוי לפרויקט תעלת הימים?
https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D;
בשנת 1977 עמד השר יובל נאמן בראש ועדה שבחנה את החלופות השונות בעניין והמליצה על ביצוע של פרויקט תעלת הימים במסלול המרכזי, בעלות של כ-1.5 מיליארד דולר (במחירי 1977). הממשלה קיבלה החלטה להיכנס לפרויקט וגייסה הלוואות למימונו ממפעל הבונדס בארצות הברית. בשנת 1979 הוקמה "חברת הים התיכון ים המלח בע"מ", אשר עסקה בבדיקות ובמחקרים הנדסיים וכלכליים על היתכנות הפרויקט. בתגובה לפעולות של ישראל, קיבלה העצרת הכללית של האומות המאוחדות החלטה לפיה כריית התעלה נוגדת את המשפט הבינלאומי, בין השאר לאור זה שהיא מתוכננת לעבור ברצועת עזה ובגלל השפעות אפשריות על ממלכת ירדן השותפה בים המלח, וקראה לישראל להימנע מכרייתה. בעקבות שינויים במחירי האנרגיה והערכות גבוהות של עלות הפרויקט, התעוררו ספקות לגבי כדאיותו, וכתוצאה מכך החליטה הממשלה להפסיק את פעולת החברה בסוף 1985. יובל נאמן תלה את חוסר היכולת המדינית להוציא לפועל את הפרויקט בכך ש"הפוליטיקאים נעדרי חזון, ושהם עושים פרויקטים קצרי טווח, שבהם יוכלו לקצור פירות מידיים". (מתוך ויקיפדיה)
בשנת 2000 הוצע מתאר חדש לפרויקט על ידי רפי בנבנשתי, שזכה לתמיכת השר לשיתוף פעולה אזורי שמעון פרס ולהסכמה של ממשלת ירדן. המתאר החדש שילב את מטרת ייצוב המפלס ("הצלת ים המלח"), יחד עם התפלת מים לאזור ויצירת מודל לשיתוף פעולה אזורי לחיזוק השלום. המתאר המליץ לבצע את הפרויקט בצורה מודולרית (כל פעילות מרכזית של הפרויקט תיבחן ותתבצע בפני עצמה) ובשלבים. במרץ 2007 הפרויקט הופיע במסגרת יוזמת "מסדרון השלום הכלכלי" של שמעון פרס שאושרה על ידי ממשלת ישראל. ועדה בדקה את הפרויקט. התוצאות הסופיות של הבדיקה התפרסמו בשנת 2014. בין השותפים לבדיקה יש הסכמה שההמלצה תהייה לבצע את הפרויקט בצורה מודולרית ובשלבים. השלב הראשון יהיה ניסיוני לפרויקט כולו כדי למזער הסיכונים האקולוגיים. עלות ההשקעה המלאה בפרויקט להובלת 2,000 מלמ"ש (מיליון מטר מעוקב לשנה) מי ים והתפלה של 850 מלמ"ש מים שפירים והובלתם לירדן, ישראל והרשות הפלסטינית היא כ-10 מיליארד דולר. עלות הניסוי 200 מיליון דולר ועלות השלב הראשון, אם יוחלט לקדמו, עשויה להגיע ל-3.7 מיליארד דולר. במקביל לבדיקה זו, הגיש צוות מומחים של הבנק העולמי דו"ח על חלופות הנוספות לתעלת הימים. (מתוך ויקיפדיה, שם)
בעשור הקודם הכריז יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, כי הוא לוקח את הפרויקט תחת חסותו. תשובה טען אז כי האינטרס שלו בפרויקט הוא לא אישי אלא לאומי. הצעתו הייתה לוותר על כריית המנהרות ולהוביל את המים באמצעות תעלה רחבה ועמוקה. תשובה העריך את עלות הפרויקט בכ-3 מיליארד דולר, ובוועידת הנשיא שהתקיימה במאי 2008, אמר כי לתעלת הימים יש פוטנציאל לייצר יותר ממיליון מקומות עבודה חדשים, מהם 300-400 אלף לפלסטינים. עוד אמר כי "אני מתחייב שתוך שנתיים מיום תחילת הפרויקט מים יזרמו מהים האדום לים המלח. אני יודע מה אני אומר, עשיתי הרבה פרויקטים". הוא הסביר כי "כמות המים שתופק תסייע להפריח את השממה, להפוך את האזור לשדה גדול וירוק וליישב מיליוני תושבים משני צידי התעלה. כמו כן, יהיו מפלים שמהם ניתן יהיה לייצר חשמל לשימוש האזור כולו. לאורך התעלה יוקמו טיילת עם אטרקציות, פארקים, אגמים, לגונות, מזרקות ומרכזי בילוי". אך תשובה חזר בו. (מצוטט בגלובס)
ליאור גוטמן, עיתון כלכליסט, 2.12.15: פרויקט תעלת הימים יוצא לדרך: ישראל וירדן פרסמו מכרז למפעיל ל-25 שנה.
קשה להאמין, אך הפרויקט שבמסגרתו אמורה להיחפר תעלה שתחבר בין ים סוף לים המלח - עובר לפסים מעשיים. ישראל וירדן פרסמו מכרז פומבי שבמסגרתו הן מחפשות גוף שיכרה את התעלה בת 200 הק"מ ויפעיל מתקן התפלה ותחנת כוח באזור הערבה.
בפברואר 2015, בטקס חגיגי בעקבה שבירדן אף נחתם הסכם היסטורי בין הצדדים. על פי ההסכם, מוליך בן 4 צינורות יונח מים סוף לים המלח. הוחלט כי הצינור הראשון יהיה באורך 200 ק"מ וכי התוואי שלו יעבור כולו בשטח ירדן. העבודות על הנחת הצינור אמורות היו להימשך כ-3 שנים. עוד הוחלט, כי המים שיעברו בצינור יסופקו בחלקם באמצעות מתקן התפלה שיוקם בעקבה בירדן וכי ישראל תקנה ממנו מים ותספק אותם לערבה ולאילת. בתמורה, ישראל התחייבה לספק מים לצפון ירדן מהכנרת. (גלובס, שם)
בשנה האחרונה לא נרשמה כל התקדמות. לא ברור גם מי יממן את הצינור שעולה לבדו 400 מיליון דולר. בכיר במשק המים ומי שמכיר את הפרויקט מקרוב, אמר לאחר טקס החתימה כי "לא יימצא שום גורם בינלאומי שיהיה מוכן לממן 400 מיליון דולר בפרויקט. גופים אירופיים אינם מתעניינים בשיפור מערכת היחסים בין ישראל לירדן". לטענתו, "הדרך היחידה שבה יצליחו לממן את הצינור היא אם בסופו של דבר תהיה זו החברה שמקימה את מתקן ההתפלה שתממן חלק ניכר ממנו". (גלובס, שם)
למקור השלם
בשנת 1977 עמד השר יובל נאמן בראש ועדה שבחנה את החלופות השונות בעניין והמליצה על ביצוע של פרויקט תעלת הימים במסלול המרכזי, בעלות של כ-1.5 מיליארד דולר (במחירי 1977). הממשלה קיבלה החלטה להיכנס לפרויקט וגייסה הלוואות למימונו ממפעל הבונדס בארצות הברית. בשנת 1979 הוקמה "חברת הים התיכון ים המלח בע"מ", אשר עסקה בבדיקות ובמחקרים הנדסיים וכלכליים על היתכנות הפרויקט. בתגובה לפעולות של ישראל, קיבלה העצרת הכללית של האומות המאוחדות החלטה לפיה כריית התעלה נוגדת את המשפט הבינלאומי, בין השאר לאור זה שהיא מתוכננת לעבור ברצועת עזה ובגלל השפעות אפשריות על ממלכת ירדן השותפה בים המלח, וקראה לישראל להימנע מכרייתה. בעקבות שינויים במחירי האנרגיה והערכות גבוהות של עלות הפרויקט, התעוררו ספקות לגבי כדאיותו, וכתוצאה מכך החליטה הממשלה להפסיק את פעולת החברה בסוף 1985. יובל נאמן תלה את חוסר היכולת המדינית להוציא לפועל את הפרויקט בכך ש"הפוליטיקאים נעדרי חזון, ושהם עושים פרויקטים קצרי טווח, שבהם יוכלו לקצור פירות מידיים". (מתוך ויקיפדיה)
בשנת 2000 הוצע מתאר חדש לפרויקט על ידי רפי בנבנשתי, שזכה לתמיכת השר לשיתוף פעולה אזורי שמעון פרס ולהסכמה של ממשלת ירדן. המתאר החדש שילב את מטרת ייצוב המפלס ("הצלת ים המלח"), יחד עם התפלת מים לאזור ויצירת מודל לשיתוף פעולה אזורי לחיזוק השלום. המתאר המליץ לבצע את הפרויקט בצורה מודולרית (כל פעילות מרכזית של הפרויקט תיבחן ותתבצע בפני עצמה) ובשלבים. במרץ 2007 הפרויקט הופיע במסגרת יוזמת "מסדרון השלום הכלכלי" של שמעון פרס שאושרה על ידי ממשלת ישראל. ועדה בדקה את הפרויקט. התוצאות הסופיות של הבדיקה התפרסמו בשנת 2014. בין השותפים לבדיקה יש הסכמה שההמלצה תהייה לבצע את הפרויקט בצורה מודולרית ובשלבים. השלב הראשון יהיה ניסיוני לפרויקט כולו כדי למזער הסיכונים האקולוגיים. עלות ההשקעה המלאה בפרויקט להובלת 2,000 מלמ"ש (מיליון מטר מעוקב לשנה) מי ים והתפלה של 850 מלמ"ש מים שפירים והובלתם לירדן, ישראל והרשות הפלסטינית היא כ-10 מיליארד דולר. עלות הניסוי 200 מיליון דולר ועלות השלב הראשון, אם יוחלט לקדמו, עשויה להגיע ל-3.7 מיליארד דולר. במקביל לבדיקה זו, הגיש צוות מומחים של הבנק העולמי דו"ח על חלופות הנוספות לתעלת הימים. (מתוך ויקיפדיה, שם)
בעשור הקודם הכריז יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, כי הוא לוקח את הפרויקט תחת חסותו. תשובה טען אז כי האינטרס שלו בפרויקט הוא לא אישי אלא לאומי. הצעתו הייתה לוותר על כריית המנהרות ולהוביל את המים באמצעות תעלה רחבה ועמוקה. תשובה העריך את עלות הפרויקט בכ-3 מיליארד דולר, ובוועידת הנשיא שהתקיימה במאי 2008, אמר כי לתעלת הימים יש פוטנציאל לייצר יותר ממיליון מקומות עבודה חדשים, מהם 300-400 אלף לפלסטינים. עוד אמר כי "אני מתחייב שתוך שנתיים מיום תחילת הפרויקט מים יזרמו מהים האדום לים המלח. אני יודע מה אני אומר, עשיתי הרבה פרויקטים". הוא הסביר כי "כמות המים שתופק תסייע להפריח את השממה, להפוך את האזור לשדה גדול וירוק וליישב מיליוני תושבים משני צידי התעלה. כמו כן, יהיו מפלים שמהם ניתן יהיה לייצר חשמל לשימוש האזור כולו. לאורך התעלה יוקמו טיילת עם אטרקציות, פארקים, אגמים, לגונות, מזרקות ומרכזי בילוי". אך תשובה חזר בו. (מצוטט בגלובס)
ליאור גוטמן, עיתון כלכליסט, 2.12.15: פרויקט תעלת הימים יוצא לדרך: ישראל וירדן פרסמו מכרז למפעיל ל-25 שנה.
קשה להאמין, אך הפרויקט שבמסגרתו אמורה להיחפר תעלה שתחבר בין ים סוף לים המלח - עובר לפסים מעשיים. ישראל וירדן פרסמו מכרז פומבי שבמסגרתו הן מחפשות גוף שיכרה את התעלה בת 200 הק"מ ויפעיל מתקן התפלה ותחנת כוח באזור הערבה.
בפברואר 2015, בטקס חגיגי בעקבה שבירדן אף נחתם הסכם היסטורי בין הצדדים. על פי ההסכם, מוליך בן 4 צינורות יונח מים סוף לים המלח. הוחלט כי הצינור הראשון יהיה באורך 200 ק"מ וכי התוואי שלו יעבור כולו בשטח ירדן. העבודות על הנחת הצינור אמורות היו להימשך כ-3 שנים. עוד הוחלט, כי המים שיעברו בצינור יסופקו בחלקם באמצעות מתקן התפלה שיוקם בעקבה בירדן וכי ישראל תקנה ממנו מים ותספק אותם לערבה ולאילת. בתמורה, ישראל התחייבה לספק מים לצפון ירדן מהכנרת. (גלובס, שם)
בשנה האחרונה לא נרשמה כל התקדמות. לא ברור גם מי יממן את הצינור שעולה לבדו 400 מיליון דולר. בכיר במשק המים ומי שמכיר את הפרויקט מקרוב, אמר לאחר טקס החתימה כי "לא יימצא שום גורם בינלאומי שיהיה מוכן לממן 400 מיליון דולר בפרויקט. גופים אירופיים אינם מתעניינים בשיפור מערכת היחסים בין ישראל לירדן". לטענתו, "הדרך היחידה שבה יצליחו לממן את הצינור היא אם בסופו של דבר תהיה זו החברה שמקימה את מתקן ההתפלה שתממן חלק ניכר ממנו". (גלובס, שם)
למקור השלם
דף הנחיות למנחה:
יחזקאל מד-מח.docx
יחזקאל מד-מח.docx
דף מספר 83 בסדרה 929, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161