זכריה יא-מלאכי א: זכריה נגד נביאים
הדף מאת: עופר זק / 929- תנ"ך ביחד
בפרק יג מתאר זכריה את אחרית הימים כיום שבו תיעלם הנבואה, לפחות נבואת השקר. השיעור עוסק בשאלת מקומם של האמת והשקר בחיינו.
פתיחה: נביאי השקר בנבואות אחרית הימים
זכריה פרק (יג)
(א) בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה מָקוֹר נִפְתָּח, לְבֵית דָּוִיד, וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם--לְחַטַּאת, וּלְנִדָּה. (ב) וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת, אַכְרִית אֶת-שְׁמוֹת הָעֲצַבִּים מִן-הָאָרֶץ, וְלֹא יִזָּכְרוּ, עוֹד; וְגַם אֶת-הַנְּבִיאִים וְאֶת-רוּחַ הַטֻּמְאָה, אַעֲבִיר מִן-הָאָרֶץ. (ג) וְהָיָה, כִּי-יִנָּבֵא אִישׁ עוֹד, וְאָמְרוּ אֵלָיו אָבִיו וְאִמּוֹ יֹלְדָיו לֹא תִחְיֶה, כִּי שֶׁקֶר דִּבַּרְתָּ בְּשֵׁם ה'; וּדְקָרֻהוּ אָבִיהוּ וְאִמּוֹ יֹלְדָיו, בְּהִנָּבְאוֹ. (ד) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יֵבֹשׁוּ הַנְּבִיאִים אִישׁ מֵחֶזְיֹנוֹ--בְּהִנָּבְאֹתוֹ; וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אַדֶּרֶת שֵׂעָר, לְמַעַן כַּחֵשׁ. (ה) וְאָמַר, לֹא נָבִיא אָנֹכִי: אִישׁ-עֹבֵד אֲדָמָה אָנֹכִי, כִּי אָדָם הִקְנַנִי מִנְּעוּרָי חֶרֶב, עוּרִי עַל-רֹעִי וְעַל-גֶּבֶר עֲמִיתִי--נְאֻם, ה' צְבָאוֹת; הַךְ אֶת-הָרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן, וַהֲשִׁבֹתִי יָדִי עַל-הַצֹּעֲרִים. (ח) וְהָיָה בְכָל-הָאָרֶץ, נְאֻם-ה', פִּי-שְׁנַיִם בָּהּ, יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ; וְהַשְּׁלִשִׁית, יִוָּתֶר בָּהּ. (ט) וְהֵבֵאתִי אֶת-הַשְּׁלִשִׁית, בָּאֵשׁ, וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת-הַכֶּסֶף, וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת-הַזָּהָב; הוּא יִקְרָא בִשְׁמִי, וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ--אָמַרְתִּי עַמִּי הוּא, וְהוּא יֹאמַר ה' אֱלֹהָי. {פ}.
למקור השלם
In that day there shall be a fountain opened To the house of David and to the inhabitants of Jerusalem, For purification and for sprinkling. And it shall come to pass in that day, Saith the LORD of hosts, That I will cut off the names of the idols out of the land, And they shall no more be remembered; And also I will cause the prophets And the unclean spirit to pass out of the land. And it shall come to pass that, when any shall yet prophesy, then his father and his mother that begot him shall say unto him: ‘Thou shalt not live, for thou speakest lies in the name of the LORD’; and his father and his mother that begot him shall thrust him through when he prophesieth. And it shall come to pass in that day, that the prophets shall be brought to shame every one through his vision, when he prophesieth; neither shall they wear a hairy mantle to deceive; but he shall say: ‘I am no prophet, I am a tiller of the ground; for I have been made a bondman from my youth.’ And one shall say unto him: ‘What are these wounds between thy hands?’ Then he shall answer: ‘Those with which I was wounded in the house of my friends.’ Awake, O sword, against My shepherd, And against the man that is near unto Me, Saith the LORD of hosts; Smite the shepherd, and the sheep shall be scattered; And I will turn My hand upon the little ones. And it shall come to pass, that in all the land, saith the LORD, Two parts therein shall be cut off and die; But the third shall be left therein. And I will bring the third part through the fire, And will refine them as silver is refined, And will try them as gold is tried; They shall call on My name, And I will answer them; I will say: ‘It is My people’, And they shall say: ‘The LORD is my God.’
דיון
אילו בעיות חברתיות צפויות לעבור מן העולם באחרית הימים?
ירמיהו פרק (כט)
(א) וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַהִיא, בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת צִדְקִיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה, בשנת (בַּשָּׁנָה) הָרְבִעִית, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי;אָמַר אֵלַי חֲנַנְיָה בֶן-עַזּוּר הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגִּבְעוֹן, בְּבֵית ה', לְעֵינֵי הַכֹּהֲנִים וְכָל-הָעָם, לֵאמֹר. (ב) כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל--לֵאמֹר: שָׁבַרְתִּי, אֶת-עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל. (ג) בְּעוֹד שְׁנָתַיִם יָמִים, אֲנִי מֵשִׁיב אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֶת-כָּל-כְּלֵי, בֵּית ה'--אֲשֶׁר לָקַח נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל, מִן-הַמָּקוֹם הַזֶּה, וַיְבִיאֵם, בָּבֶל. (ד) וְאֶת-יְכָנְיָה בֶן-יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ-יְהוּדָה וְאֶת-כָּל-גָּלוּת יְהוּדָה הַבָּאִים בָּבֶלָה, אֲנִי מֵשִׁיב אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה--נְאֻם-ה': כִּי אֶשְׁבֹּר, אֶת-עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל. (ה) וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא, אֶל-חֲנַנְיָה הַנָּבִיא, לְעֵינֵי הַכֹּהֲנִים וּלְעֵינֵי כָל-הָעָם, הָעֹמְדִים בְּבֵית ה'...

(ז) אַךְ-שְׁמַע-נָא הַדָּבָר הַזֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֶיךָ, וּבְאָזְנֵי, כָּל-הָעָם. (ח) הַנְּבִיאִים, אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנַי וּלְפָנֶיךָ--מִן-הָעוֹלָם: וַיִּנָּבְאוּ אֶל-אֲרָצוֹת רַבּוֹת, וְעַל-מַמְלָכוֹת גְּדֹלוֹת, לְמִלְחָמָה, וּלְרָעָה וּלְדָבֶר. (ט) הַנָּבִיא, אֲשֶׁר יִנָּבֵא לְשָׁלוֹם--בְּבֹא, דְּבַר הַנָּבִיא, יִוָּדַע הַנָּבִיא, אֲשֶׁר-שְׁלָחוֹ ה' בֶּאֱמֶת. (י) וַיִּקַּח חֲנַנְיָה הַנָּבִיא, אֶת-הַמּוֹטָה, מֵעַל, צַוַּאר יִרְמְיָה הַנָּבִיא; וַיִּשְׁבְּרֵהוּ. (יא) וַיֹּאמֶר חֲנַנְיָה לְעֵינֵי כָל-הָעָם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר ה', כָּכָה אֶשְׁבֹּר אֶת-עֹל נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל בְּעוֹד שְׁנָתַיִם יָמִים, מֵעַל צַוַּאר כָּל-הַגּוֹיִם; וַיֵּלֶךְ יִרְמְיָה הַנָּבִיא, לְדַרְכּוֹ. {פ}
(יב) וַיְהִי דְבַר-ה', אֶל-יִרְמְיָה: אַחֲרֵי שְׁבוֹר חֲנַנְיָה הַנָּבִיא, אֶת-הַמּוֹטָה, מֵעַל צַוַּאר יִרְמְיָה הַנָּבִיא, לֵאמֹר. (יג) הָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל-חֲנַנְיָה לֵאמֹר, כֹּה אָמַר ה', מוֹטֹת עֵץ, שָׁבָרְתָּ; וְעָשִׂיתָ תַחְתֵּיהֶן, מֹטוֹת בַּרְזֶל. (יד) כִּי כֹה-אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹל בַּרְזֶל נָתַתִּי עַל-צַוַּאר כָּל-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה לַעֲבֹד אֶת-נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל--וַעֲבָדֻהוּ; וְגַם אֶת-חַיַּת הַשָּׂדֶה, נָתַתִּי לוֹ. (טו) וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אֶל-חֲנַנְיָה הַנָּבִיא, שְׁמַע-נָא חֲנַנְיָה: לֹא-שְׁלָחֲךָ ה'--וְאַתָּה הִבְטַחְתָּ אֶת-הָעָם הַזֶּה, עַל-שָׁקֶר. (טז) לָכֵן, כֹּה אָמַר ה', הִנְנִי מְשַׁלֵּחֲךָ, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה; הַשָּׁנָה אַתָּה מֵת, כִּי-סָרָה דִבַּרְתָּ אֶל-ה'. (יז) וַיָּמָת חֲנַנְיָה הַנָּבִיא, בַּשָּׁנָה הַהִיא, בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁבִיעִי.
למקור השלם
And it came to pass the same year, in the beginning of the reign of Zedekiah king of Judah, in the fourth year, in the fifth month, that Hananiah the son of Azzur the prophet, who was of Gibeon, spoke unto me in the house of the LORD, in the presence of the priests and of all the people, saying: ’Thus speaketh the LORD of hosts, the God of Israel, saying: I have broken the yoke of the king of Babylon. Within two full years will I bring back into this place all the vessels of the LORD’S house, that Nebuchadnezzar king of Babylon took away from this place, and carried them to Babylon;
דיון
מה הבעיה בנבואות שמציגים זכריה וירמיה?
איך אפשר לדעת שחנניה הוא נביא שקר? עד כמה ידיעה זו רלוונטית להיום?
מדוע לדעתכם יש נביאי שקר?
איך תיראה החברה באחרית הימים, על פי זכריה יג?
"דיבור בשם אלוהים" בתקופות שלאחר התנ"ך
תלמוד בבלי, בבא בתרא
אמר רבי אבדימי דמן חיפה, מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים.
אמר רבי יוחנן, מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות.
למקור השלם
§ In connection with Rabbi Yosei’s statement that Sumakhos’s words are nothing but words of prophecy, the Gemara reports that Rabbi Avdimi from Haifa says: From the day that the Temple was destroyed prophecy was taken from the prophets and given to the Sages. The Gemara expresses astonishment: Is that to say that a Sage is not fit to be a prophet? Rabbi Avdimi seems to say that these are two distinct categories of people. The Gemara explains: This is what Rabbi Avdimi is saying: Even though prophecy was taken from the prophets, it was not taken from the Sages. Ameimar said: And a Sage is greater than a prophet, as it is stated: “And a prophet has a heart of wisdom” (Psalms 90:12), i.e., he is wise. When comparisons are drawn, who is compared to whom? You must say that the lesser is compared to the greater. Here too, prophecy is compared to wisdom, thus indicating that wisdom is greater than prophecy. Abaye said: Know that this is so, that the Sages still enjoy the prophetic gift, as a great man makes a statement with regard to a point of halakha and the same statement is then cited in the name of a different great man in accordance with his statement, indicating that the Sages makes their statements by way of prophecy. Rava disagreed and said: And what is the difficulty with explaining this? Perhaps they were born under the same constellation, and since they are similar in their traits, they reach the same conclusions. Rather, Rava said: Know that this is so, as a great man makes a statement and the same statement is then cited in the name of the well-known tanna Rabbi Akiva bar Yosef in accordance with his statement. It certainly cannot be maintained that the first Sage is similar in his nature to the illustrious Rabbi Akiva, so he must have arrived at his statement through prophecy. Rav Ashi said: And what is the difficulty with explaining this? Perhaps they were born under the same constellation, and with regard to this issue the first Sage has the same understanding as Rabbi Akiva. Rather, Rav Ashi said: Know that this is so, as a great man makes a statement and the same statement is then cited as a halakha transmitted to Moses from Sinai in accordance with his statement. The Sage makes a statement that corresponds to words pronounced in Heaven, which, without prophecy, is beyond human capability. The Gemara states: But perhaps he arrived at this idea by chance, without the assistance of prophecy, like a blind man who makes his way through a skylight. A blind man cannot deliberately find a skylight; therefore, his finding it occurs by chance. The Gemara answers: But does the Sage not offer a reason for his statement? The fact that he demonstrates an understanding of the issue indicates that he does not arrive at his idea by chance, but rather by prophecy. Rabbi Yoḥanan said: From the day that the Temple was destroyed, prophecy was taken from the prophets and given to imbeciles and children. The Gemara explains: In what way was prophecy given to imbeciles? It was like this incident involving Mar bar Rav Ashi, who was standing in the street [beristeka] of Meḥoza when he heard a certain imbecile say: The head of the yeshiva who will be appointed in Mata Meḥasya signs his name Tavyumei. Mar bar Rav Ashi said to himself: Who among the Sages signs his name Tavyumei? Nobody but me. Conclude from the statement by the imbecile that my hour has arrived, and I will reap success in this matter. He arose and went to Mata Meḥasya. By the time he arrived, the Sages had already decided to appoint Rav Aḥa of Difti as the head of the yeshiva.
דיון
מהו מעמדה של הנבואה מאז חורבן הבית?
האם אתם הייתם סומכים על האנשים המתנבאים?
מה נובע מכך ביחס ליכולת שלנו לדעת מה אמיתי ומה שקרי?
דיון
בשלושת המקורות הבאים מובאות פרשנויות והסברים לתופעות שונות.
o האם לדעתכם יש הבדל בין הסברים אלה לבין נבואה?
o האם לדעתכם יש הבדל בין כל אחד משלושת ההסברים?
פנחס וולף וגידי ויניש, "בניזרי: 'רעידות האדמה - בגלל ההומואים'", וואלה! חדשות, יום רביעי, 20 בפברואר 2008
בניזרי: "רעידות האדמה - בגלל ההומואים"
ח"כ שלמה בניזרי, אמר היום (רביעי) כי רעידות האדמה האחרונות שפקדו את הארץ התרחשו בגלל ההומואים. בדיון מיוחד על רעידות האדמה במליאת הכנסת אמר בניזירי, כי "הייתי מציע שהכנסת תבדוק איך למנוע משכבי זכר, ובכך לחסוך הרבה מאוד ברעידות האדמה". בניזרי הוסיף כי "אנו מחפשים רק פתרון גשמי איך למנוע רעידות אדמה ולמגן את הבתים. אחת הסיבות זה דברים שהכנסת נותנת להם לגיטמציה- משכבי זכר".
למקור השלם
דאמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה.
אלא דיני דמגיזתא לדיינו [= שדינים של גזלנות ידונו]?
אלא אימא [=אמור כך]: שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עבדו [= עשו, הלכו] לפנים משורת הדין.
It was taught in the baraita: “That they must perform”; that is referring to acting beyond the letter of the law, as Rabbi Yoḥanan says: Jerusalem was destroyed only for the fact that they adjudicated cases on the basis of Torah law in the city. The Gemara asks: Rather, what else should they have done? Should they rather have adjudicated cases on the basis of arbitrary decisions [demagizeta]? Rather, say: That they established their rulings on the basis of Torah law and did not go beyond the letter of the law.
מפני מה חרב?
מקדש ראשון מפני מה חרב?
מפני שלושה דברים שהיו בו: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים [...]
אבל מקדש שני, שהיו עוסקים בתורה ומצוות ובגמילות חסדים, מפני מה חרב?
מפני שהיתה בו שנאת חינם. ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד שלוש עבירות: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים.
§ The Tosefta continues with a discussion of the sins of the Jewish people over the generations: Due to what reason was the First Temple destroyed? It was destroyed due to the fact that there were three matters that existed in the First Temple: Idol worship, forbidden sexual relations, and bloodshed. Idol worship, as it is written: “The bed is too short for stretching [mehistare’a], and the cover is too narrow for gathering” (Isaiah 28:20). What is the meaning of: “The bed is too short for stretching?” Rabbi Yonatan said: This bed is too short for two counterparts [re’im] to dominate [mehistarer]. Mehistare’a is a contraction of mehistarer re’im. It is inconceivable that there would be in one Temple both service of God and worship of the idol placed there by King Manasseh. What is the meaning of: And the cover [vehamasseikha] is too narrow [tzara] for gathering [kehitkannes]? Rabbi Shmuel bar Naḥmani said that when Rabbi Yonatan reached this verse, he wept and said: For He about Whom it is written: “He gathers [kones] waters of the sea together as a heap” (Psalms 33:7), the idol [masseikha] became a rival [tzara]? In the homiletic interpretation, masseikha is interpreted as idol and tzara is interpreted as rival, as in the term used to describe the relationship between two women married to the same husband, isha tzara. With regard to forbidden sexual relations, it is written: “The Lord says because the daughters of Zion are haughty and walk with outstretched necks and wanton eyes, walking and mincing as they go and making a tinkling with their feet” (Isaiah 3:16).
Because the daughters of Zion are haughty, indicates a tall woman walking alongside a short one so that the tall woman would stand out.
And walk with outstretched necks, indicates that they would walk with upright stature and carry themselves in an immodest way.
And wanton eyes, indicates that they would fill their eyes with blue eye shadow in order to draw attention to their eyes.
Walking and mincing as they go, indicates that they would walk in small steps, heel to toe, so onlookers would notice them.
Making a tinkling [te’akasna] with their feet, Rabbi Yitzḥak said: This teaches that they would bring myrrh and balsam and place them in their shoes and would walk in the marketplaces of Jerusalem. And once they approached a place where young Jewish men were congregated, they would stamp their feet on the ground and splash the perfume toward them and instill the evil inclination into them like venom of a viper [ke’eres bikhos]. With regard to bloodshed it is written: “Moreover, Manasseh shed innocent blood very much, until he had filled Jerusalem from one end to another” (II Kings 21:16). However, considering that the people during the Second Temple period were engaged in Torah study, observance of mitzvot, and acts of kindness, and that they did not perform the sinful acts that were performed in the First Temple, why was the Second Temple destroyed? It was destroyed due to the fact that there was wanton hatred during that period. This comes to teach you that the sin of wanton hatred is equivalent to the three severe transgressions: Idol worship, forbidden sexual relations and bloodshed.
דיון: מה תפקידם של האמת והשקר בחיינו?
אפלטון, המדינה, ספרים ב', ג', 376e ,414b,d-e, 389b
מתוך: אפלטון – המדינה ספרים ב, ג'
- "ובדיבורים יש שני מינים: אחד אמת ואחד שקר."

- "נמצא שאם נאה הדבר למי שהוא, הרי שלמושלי המדינה נאה לשקר לתועלתה של המדינה, בשל אויביה או אזרחיה; וכל השאר, אסור להם שיגעו במעין זה. "

- "ומה תחבולה נמצא לנו, כדי להכניס בראש ובראשונה בלב השומרים, ואם אי אפשר, בלב שאר המדינה, שקר אחד ... מאותם השקרים המועילים (למדינה)?"

- "הנני מדבר, אפוא, על אף שאינני יודע היכן אמצא את ההעזה הדרושה והמילים היפות לסיפור זה, ואנסה קודם כל להכניס בלב המושלים עצמם ובלב החיילים עצמם, ולאחר מכן בלב שאר אנשי המדינה, שכל מה שאירע ונעשה להם באותו גידול וחינוך שחינכום כל זה לא היה, אלא נדמה להם כך כחזיון שחזו בחלום, ולאמיתו של הדבר נמצאו באותו זמן מתחת לפני הארץ ושם נוצרו ונתגדלו, הם וכלי זינם וכל שאר ציודם, ולאחר שהיו מותקנים בתכלית השלימות, העלתה אותם ארץ, היא אמם, מתוך מעמקיה ולפיכך חייבים הם גם עתה לראות בארץ שהם שוכנים בה, את אמם ומחנכתם ולפיך להגן עליה בעצה ובגבורה שעה שתותקף ואל שאר אנשי המדינה חייבים הם להתייחס כאל אחיהם שגם ילידי האדמה כמוהם. "
דיון
o מהו השקר ומה התועלת המופקת ממנו?
o האם אתם מסכימים שחברה כזו היא רצויה?
בארי צימרמן, הוי מדרש מדרש, בתוך: חדשות בן עזר - 20
הוי מדרש מדרש
הוֹי מִדְרָשׁ מִדְרָשׁ
שֶׁקֶר עָמוֹק
שֵׁיקֶר שֶׁל פְּסוּקִים
בֵּיִת אֲרִיזָה שֶׁל תֵּבוֹת

אַתָּה שִׁכָּרוֹן
אַתָּה זִכְרוֹן עָבָר מִתּוֹךְ
דָּבָר
הֵמְיַת אוֹתִּיוֹת מִתְפָּרְעוֹת
בִּכְלוּב
לִבְלוּב קֶרֶשׁ לֶעָנָף
נִצַּת נוֹצוֹת לְכָנָף

בֵּן צִפּוֹר בֵּן בְּעוֹר בֵּן חֲמוֹר
אֶצְלֵךָ עוֹמְדִים בַּתּוֹר
טוֹבְלִים בִּיאוֹר שֶׁל אוֹר
מִתְבַּאֲרִים וּבוֹעֲרִים

אֶשָּׂא עֵינֵי אֶל הַהוֹרִים
פְּסוּקִים עֲסוּקִים
מְדֻשְׁנֵי עֹנֶג
סְפוּגֵי אֱמֶת לְהַחֲרִיד

הוֹי מִדְרָשׁ מִדְרָשׁ
הַלְעִיטֵנִי מִן הָאָדָם הָאָדָם הַזֶּה
הַשְׁכִּירֵנִי וְאֶשְׁכָּר
מִטּוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ
לִירֵאֶיךָ

בֹּא אֵלַי רַמַּאי נֶחְמָד
שֵׁב אֶצְלִי עַל כַּף הַיָּד
דְּרוֹר תִּקְרָא
פְּסוּקֵי מִקְרָא
אַל תִּירָא
אַל תָּעוּף בַּחֲזָרָה
אַתָּה תּוֹרָה
אַתָּה שְׂכָרָהּ

אַתָּה הַבְּרֵאשִׁית בָּרָא.
© כל הזכויות שמורות לבארי צמרמן
library.osu.edu
דיון
  • מה היחס של הכותב לאמת ולשקר?
  • האם יש הבדל בין השקר בנבואה לשקר במדרש? אם כן, מהו?
  • אילו תחושות, רגשות או מחשבות מעורר בכם השיר, כלומדים הדורשים את הטקסט?
תלמוד בבלי, מסכת יבמות, סג עמוד א
רב הוה קא מצערא ליה דביתהו. כי אמר לה עבידי לי טלופחי - עבדא ליה חימצי; חימצי - עבדא ליה טלופחי. כי גדל חייא בריה אפיך לה. אמר ליה: איעליא לך אמך! אמר ליה: אנא הוא דקא אפיכנא לה. אמר ליה: היינו דקא אמרי אינשי "דנפיק מינך טעמא מלפך". את לא תעביד הכי, שנאמר (ירמיהו ט, ד) למדו לשונם דבר שקר.

תרגום:
רב הייתה אשתו מצערת אותו. בכל פעם שהיה מבקש ממנה להכין לו מרק עדשים הייתה מכינה לו מרק פולים, וכאשר היה מבקש ממנה שתכין לו מרק פולים הייתה מכינה לו מרק עדשים. כשגדל בנו חייא היה מוסר לאמו את דברי אביו הפוך. אמר רב לבנו: השתפרה אמך. אמר לו בנו: אני הוא זה שהופך את דבריך. אמר רב לבנו: זהו מה שאומרים הבריות: "היוצא ממך מלמדך חכמה". אך אתה אל תעשה כך, שהרי נאמר בפסוק (לגנאי): "למדו לשונם דבר שקר".
and who lends a sela to a pauper at his time of need, about him the verse states: “Then shall you call, and the Lord will answer; you shall cry, and He will say: Here I am” (Isaiah 58:9). § The Gemara provides a mnemonic device for a series of statements cited in the name of Rabbi Elazar: Woman; and land; helper; this; two; the blessings; merchants; lowly. The Gemara presents these statements: Rabbi Elazar said: Any man who does not have a wife is not a man, as it is stated: “Male and female He created them…and called their name Adam” (Genesis 5:2). And Rabbi Elazar said: Any man who does not have his own land is not a man, as it is stated: “The heavens are the heavens of the Lord; but the earth He has given to the children of men” (Psalms 115:16). And Rabbi Elazar said: What is the meaning of that which is written: “I will make him a helpmate for him [kenegdo]” (Genesis 2:18)? If one is worthy his wife helps him; if he is not worthy she is against him. And some say a slightly different version: Rabbi Elazar raised a contradiction: It is written in the Torah with a spelling that allows it to be read: Striking him [kenagdo], and we read it as though it said: For him [kenegdo]. If he is worthy she is for him as his helpmate; if he is not worthy she strikes him. The Gemara relates that Rabbi Yosei encountered Elijah the prophet and said to him: It is written: I will make him a helpmate. In what manner does a woman help a man? Elijah said to him: When a man brings wheat from the field, does he chew raw wheat? When he brings home flax, does he wear unprocessed flax? His wife turns the raw products into bread and clothing. Is his wife not found to be the one who lights up his eyes and stands him on his feet? And Rabbi Elazar said: What is the meaning of that which is written: “This is now bone of my bones and flesh of my flesh” (Genesis 2:23)? This teaches that Adam had intercourse with each animal and beast in his search for his mate, and his mind was not at ease, in accordance with the verse: “And for Adam, there was not found a helpmate for him” (Genesis 2:20), until he had intercourse with Eve. And Rabbi Elazar said: What is the meaning of that which is written: “And in you shall all the families of the earth be blessed [nivrekhu]” (Genesis 12:3)? The Holy One, Blessed be He, said to Abraham: I have two good shoots to graft [lehavrikh] onto you: Ruth the Moabite, the ancestress of the house of David, and Naamah the Ammonite, whose marriage with Solomon led to the ensuing dynasty of the kings of Judea. “All the families of the earth” means: Even families that live in the earth, i.e., who have land of their own, are blessed only due to the Jewish people. Similarly, when the verse states: “All the nations of the earth shall be blessed in him” (Genesis 18:18), it indicates that even ships that come from Galia to Hispania are blessed only due to the Jewish people. And Rabbi Elazar said: All craftsmen are destined to stand upon and work the land, as it is stated: “And all that handle the oar, the mariners, and all the pilots of the sea, shall come down from their ships, they shall stand upon the land” (Ezekiel 27:29). And Rabbi Elazar said: There is no occupation lowlier than working the land, as it is stated: “And they shall come down,” implying that one who works the land is of lower stature than even a sailor. The Gemara similarly relates: Rabbi Elazar saw land that was plowed across its width. He said to it: Even if they plow you once more lengthwise, for further improvement, conducting business is better than farming with you, as the potential profits gained by selling merchandise are far greater than those from working the land. The Gemara relates a similar incident: Rav entered between the sheaves in a field and saw them waving in the wind. He said to them: If you want to wave go ahead and wave, but conducting business is better than farming with you. Rava similarly said: One who has a hundred dinars that are invested in a business is able to eat meat and wine every day, whereas he who has a hundred dinars worth of land eats only salt and vegetables. And what is more, working the land causes him to lie on the ground at night in order to guard it, and it draws quarrels upon him with other people. Rav Pappa said: Sow your own produce and do not buy it. Even though they are equal to each other in value, these that you sow will be blessed. Conversely, buy your clothes rather than weave [teizul] them yourself. The Gemara comments: This applies only to mats [bistarkei], but with regard to the cloak one wears, perhaps he will not find it precisely to his liking, and therefore he should make his own cloak, which fits his measurements. Rav Pappa further advised: If there is a hole in your house, close it up and do not enlarge it and then plaster it, or at least plaster it and do not knock it down and build it again. As, whoever engages in construction becomes poor. Hurry to buy land so that you do not lose the opportunity. Be patient and marry a woman who is suitable for you. Descend a level to marry a woman of lower social status, and ascend a level to choose a friend [shushevina]. Rabbi Elazar bar Avina said: Calamity befalls the world only due to the sins of the Jewish people, as it is stated: “I have cut off nations, their corners are desolate; I have made their streets waste” (Zephaniah 3:6), and it is written: “I said: Surely you will fear Me, you will receive correction” (Zephaniah 3:7). This indicates that other nations were punished so that the Jewish people would mend their ways. The Gemara cites more statements with regard to wives. When Rav was taking leave of his uncle and teacher, Rabbi Ḥiyya, upon his return from Eretz Yisrael to Babylonia, Rabbi Ḥiyya said to him: May the Merciful One save you from something that is worse than death. Rav was perplexed: Is there anything that is worse than death? He went, examined the sources, and found the following verse: “And I find more bitter than death the woman, etc.” (Ecclesiastes 7:26). Rabbi Ḥiyya was hinting at this verse, and indeed, Rav’s wife would constantly aggravate him. When he would say to her: Prepare me lentils, she would prepare him peas; if he asked her for peas, she would prepare him lentils. When Ḥiyya, his son, grew up, he would reverse the requests Rav asked him to convey to her, so that Rav would get what he wanted. Rav said to his son Ḥiyya: Your mother has improved now that you convey my requests. He said to Rav: It is I who reverse your request to her. Rav said to him: This is an example of the well-known adage that people say: He who comes from you shall teach you wisdom; I should have thought of that idea myself. You, however, should not do so, i.e., reverse my request, as it is stated: “They have taught their tongue to speak lies, they weary themselves to commit iniquity, etc.” (Jeremiah 9:4). If you attribute such a request to me, you will have uttered a falsehood. The Gemara relates a similar story. Rabbi Ḥiyya’s wife would constantly aggravate him. Nevertheless, when he would find something she would appreciate, he would wrap it in his shawl and bring it to her. Rav said to him: Doesn’t she constantly aggravate you? Why do you bring her things? Rabbi Ḥiyya said to him: It is enough for us that our wives raise our children and save us
דיון
מהו היחס בסיפור לאמת ולשקר?
האם אתם מסכימים?
אליסון פלאד, גרדיאן. תורגם ופורסם באתר הארץ, 26/11/2016
חן השקר: "פוסט-אמת" היא מלת השנה של אוקספורד
נסיקתו של דונלד טראמפ והברקסיט תרמו לבחירה במלה, המתארת מצב בו "לעובדות אובייקטיביות יש פחות השפעה בעיצוב דעת הקהל מאשר לפניות לרגש". השימוש במלה גדל השנה באלפיים אחוז
בתקופתם של דונלד טראמפ והברקזיט, מילוני אוקספורד לא מצאו מונח ראוי יותר לתואר "מלת השנה" מאשר "פוסט־אמת" (post truth)...
המונח מוגדר במילון כשם תואר "המתייחס לנסיבות או המסמל נסיבות שבהן לעובדות אובייקטיביות יש פחות השפעה בעיצוב דעת הקהל מאשר לפניות לרגש ולאמונה האישית". עורכי אוקספורד אמרו כי השימוש במילים "פוסט־אמת" גדל ב2016 ב2,000% בהשוואה ל2015. הזינוק האדיר בשימוש "היה בהקשר למשאל העם שנערך בבריטניה בשאלה אם לפרוש מהאיחוד האירופי, ובהקשר לבחירות לנשיאות בארה"ב"...
לפי מילוני אוקספורד, הפעם הראשונה שנעשה שימוש במונח "פוסט־אמת" היתה במאמר מ1992 של המחזאי הסרבי־אמריקאי המנוח סטיב טסיץ' בכתב העת "ניישן". טסיץ', שכתב על שערוריית איראן־קונטראס ומלחמת המפרץ, אמר כי "אנחנו, כעם חופשי, החלטנו מרצוננו החופשי שאנחנו רוצים לחיות בעולם שהוא מעבר לאמת".
המו"ל של אוקספורד הצביע על ההרחבה שנעשתה לאחרונה בקידומת "פוסט", ואמר כי "במקום להתייחס בפשטות לתקופה שאחרי מצב או אירוע מסוימים, כמו 'אחרי מלחמה', המונח 'פוסט־אמת' קיבל משמעות של 'שייכות לתקופה שבה הרעיון הספציפי איבד מחשיבותו או מהרלוונטיות שלו". מקור הניואנס היה באמצע המאה ה20, ושימש בצירופים כמו "פוסט לאומני" (1945) ו"פוסט גזעני" (1971).
למקור השלם
דיון
מה גרם לדעתכם למצב שבו אנו נמצאים, שבו מעמד האמת ירד?
האם אתם מסכימים עם הקביעה כי זה אכן המצב החברתי היום?
תנו רבנן: כיצד מרקדין לפני הכלה?
בית שמאי אומרים: כלה כמות שהיא, ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה.
אמרו להן בית שמאי לבית הלל: הרי שהיתה חיגרת או סומא אומרי' לה כלה נאה וחסודה? והתורה אמרה (שמות כג) "מדבר שקר תרחק"!
אמרו להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם, מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הוי אומר ישבחנו בעיניו, מכאן אמרו חכמים לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות.
§ The Sages taught: How does one dance before the bride, i.e., what does one recite while dancing at her wedding? Beit Shammai say: One recites praise of the bride as she is, emphasizing her good qualities. And Beit Hillel say: One recites: A fair and attractive bride. Beit Shammai said to Beit Hillel: In a case where the bride was lame or blind, does one say with regard to her: A fair and attractive bride? But the Torah states: “Keep you from a false matter” (Exodus 23:7). Beit Hillel said to Beit Shammai: According to your statement, with regard to one who acquired an inferior acquisition from the market, should another praise it and enhance its value in his eyes or condemn it and diminish its value in his eyes? You must say that he should praise it and enhance its value in his eyes and refrain from causing him anguish. From here the Sages said: A person’s disposition should always be empathetic with mankind, and treat everyone courteously. In this case too, once the groom has married his bride, one praises her as being fair and attractive.
דיון
  • עם מי אתם מזדהים יותר, עם בית שמאי או בית הלל?
  • חשבו על מקרים נוספים שלגביהם מחלוקת זו רלוונטית. מה ניתן ללמוד ממחלוקת זו על סיטואציות בחיינו כיום?
דיון
שאלות כלליות לדיון:
אילו עמדות מבטאים הטקסטים ביחס לאמת ושקר? מדוע?
האם אתם יכולים לחשוב על מקבילות מחייכם?
מה התפקיד שאמת ושקר צריכים למלא בחיינו?
האם יש רעיון או טקסט שאתם מזדהים איתו במיוחד?
האם יש רעיון או טקסט המכעיס אתכם במיוחד?
האם יש מצבים בחיים בהם נכון לא לומר אמת?
מה צריך להיות המעמד של רדיפה אחרי האמת בחיינו?
לסיום
יהודית רביץ, עד לאן שהלב לוקח
יהודית רביץ - אהבה יומיומית
מילים: תרצה אתר, לחן וביצוע: יהודית רביץ
אהבה יומיומית

שקרים שקטים שקרים קטנים
בתוך ליבנו ישנים
על פני חבצלות סגולות
ושלל צמחי המים
שטים הם הס על פני הזרם
שטים הם עצומי עיניים
שקרים שקטים, שקרים קטנים
בתוך ליבנו ישנים
ואור בהיר עולה וצף על פני החדר
אתה יודע מי אני, יודעת מי אתה
הכל בסדר, הכל בסדר
הבוקר בא כבר יום חדש
נצא לדרך
היום נאמר תמיד אמת
עד בוא הערב

דברים פשוטים כמו אהבה
בתוך הנפש נחבאים
על פני כלניות שני
ושלל פרחי העמק
פורחים הם הס על פני הירק
פורחים הם עצומי עיניים
כמו אהבה, דברים פשוטים
בתוך הנפש נחבאים

ואור בהיר עולה...
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
הצעה לדיון בעקבות השיר
  • מה מקומם של השקרים בחיינו, בזוגיות שלנו, ביחסים בין אישיים אחרים?
  • אילו שקרים אנחנו משקרים לאחרים? לעצמנו? שקרים שאחרים מספרים לנו?
דף הנחיות למנחה:
זכריה יא- מלאכי א.docx