שיר השירים ו-רות ב: 'כי עזה כמוות אהבה' - על הקשר בין אהבה, קנאה ומוות
1א
הדף מאת: דבורה גולדמן גולן / עתיד במידבר
2ב
דף הלימוד מביא נקודות מבט שונות להארת הפסוק בשיר השירים המחבר בין אהבה, קנאה ומוות. נדון בשאלות האהבה וגבולותיה, השלכותיה ועוצמתה, דרך מקורות שונים, מסיפור בריאת האיש והאישה בפרק ב' של ספר בראשית, דרך ניתוחו של הרב סולוביצ'יק, הרמב"ם, האגדה על רבי עקיבא ורחל, מדרש תנחומא, המשורר ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן ואלתרמן.
3ג
שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל-לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל-זְרוֹעֶךָ כִּי-עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה.
Set me as a seal upon thy heart, As a seal upon thine arm; For love is strong as death, Jealousy is cruel as the grave; The flashes thereof are flashes of fire, A very flame of the LORD.
4ד
דיון
  • מדוע מבקשת האשה שאהובה ישים אותה על לבו ועל זרועו, כחותם? מהו החותם?
  • מה המשמעות של איברי גוף אלה?
  • כיצד השמת האהובה כחותם קשורה לעזות האהבה והקנאה?
  • באיזה מובן אהבה 'עזה כמוות'?
  • מדוע קנאה 'קשה כשאול'?
  • כאן שתיהן מופיעות באותו פסוק, אבל האם בהכרח אהבה וקנאה קשורות זו לזו?
5ה
(יח) וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. (יט) וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן-הָאֲדָמָה כָּל-חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל-הָאָדָם לִרְאוֹת מַה-יִּקְרָא-לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא-לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ. (כ) וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל-הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא-מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. (כא) וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל-הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. (כב) וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל-הָאָדָם. (כג) וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת. (כד) עַל-כֵּן יַעֲזָב-אִישׁ אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.
And the LORD God said: ‘It is not good that the man should be alone; I will make him a help meet for him.’ And out of the ground the LORD God formed every beast of the field, and every fowl of the air; and brought them unto the man to see what he would call them; and whatsoever the man would call every living creature, that was to be the name thereof. And the man gave names to all cattle, and to the fowl of the air, and to every beast of the field; but for Adam there was not found a help meet for him. And the LORD God caused a deep sleep to fall upon the man, and he slept; and He took one of his ribs, and closed up the place with flesh instead thereof. And the rib, which the LORD God had taken from the man, made He a woman, and brought her unto the man. And the man said: ‘This is now bone of my bones, and flesh of my flesh; she shall be called Woman, because she was taken out of Man.’ Therefore shall a man leave his father and his mother, and shall cleave unto his wife, and they shall be one flesh.
6ו
דיון
  • האם הפיכת איש ואישה ל"בשר אחד" היא ביטוי לאהבה?
  • זהו את מקור הקשר הזה, על רקע פסוקים יח-כ.
  • היכן עובר הגבול בין חיבור של אהבה בין שניים, לביטול עצמי של אחד מבני הזוג, או ניצולו?
7ז
הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק, איש האמונה הבודד, הוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 26-27. 2006
האדם השני עדיין בודד. הוא הבדיל את עצמו מסביבתו שאשר אליה כיוון את התבוננותו. "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חיית השדה". הוא אזרח של עולם חדש, עולמת של האדם. אבל אין לו חבר אשר עמו יכול הוא להתקשר, ועל כן הוא חסר בטחון מבחינה אכזיסטנציאלית. ואף מציאותה של האשה, שנבראה יחד עם האדם הראשון, לא היתה משנה את המצב אילולא התהוות של סוג חדש של התחברות. בנקודה מכרעת זו, אם האדם רוצה להגשים את שאיפתו לגאולה בשלימותה, חייב הוא להתחיל בפעולה שתביא לגילוי חברה אשר יהיה אף הוא יחיד ומיוחד כמותו, אבל ישכיל לתת את אמנות התקשורת, ויחדיו יקימו קהילה. ברם, הואיל ופעולה זו היא חלק מן המחווה הגואלת, חובה שיהא בה גם קרבן. כי הכשלון הוא הדרך להשגת הגאולה השלימה. הריעות החדשה הזאת אינה באה על ידי כיבוש אלא על ידי כניעה ונסיגה. "ויפל ה' אלהים תדרמה על האדם". האדם נכבש ונוצח ובכשלונו מצא את חברו.
שוב מתגלה בבהירות הניגוד בין שני "האדם". האדם הראשון לא נצטווה להקריב משהו כדי שהאשה רעיתו תיברא. ואילו אצל האדם השני היה הכרחי הדבר שהוא יקריב משהו מעצמו כדי למצוא לו חבר. אצל האדם הראשון המחווה ליצירת הקהילה היא, כפי שצינתי לעיל, תועלתית ואנוכית בלבד, ועל כן היא שוללת את ההקרבה. אצל האדם השני, התקשורת וההתחברות הן מחוות מקריבות וגואלות. לפיכך, תוך משבר וצרה נזרע הזרע של טיפוס חדש של קהילה קהילת האמונה אשר הגיעה להגשמה מלאה בברית בין האלוהים ואברהם.
© כל הזכויות שמורות להוצאת מוסד הרב קוק
www.mosadharavkook.com/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA
8ח
דיון
  • מה דעתכם על הקשר שמציע הרב סולובייצ'יק בין 'כישלון', 'נסיגה', 'כניעה' ו'הקרבה', לבין 'אהבה' וחיבור לזולת?
  • כיצד קשורה האהבה בין איש ואישה בין אדם לזולתו לגאולה? ממה נגאל האדם במציאת אותו 'חבר', אותו חיבור לזולת?
  • כיצד לדעתכם דברי הרב סולובייצ'יק יכולים להאיר את הפסוק משיר השירים באור חדש?
9ט
ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי, ספר האגדה, הוצאת דביר, עמ' קעט, סימן קמה. 1973
ר' עקיבא רועה של כלבא-שבוע היה. ראתה רחל בתו של כלבא-שבוע שהוא צנוע ומעולה, אמרה לו: אם אתקדש לך תלך לבית המדרש? אמר לה: הן. נתקדשה לו בצנעא. שמע כלבא-שבוע והוציאה מביתו והדירה הנאה מכל-נכסיו. הלכה ונישאת לר' עקיבא. בימות החורף היו ישנים במתבן, היה מלקט תבן מתוך שערותיה. אמר לה: אלמלי היה בידי הייתי נותן לך ירושלים של זהב [קישוט מרהיב ויקר]. בא אליהו ונדמה להם כבן-אדם וקרא על הפתח ואמר להם: תנו לי קצת תבן, שאשתי ילדה ואין ל במה להשכיבה. אמר ר' עקיבא לאשתו: ראי אדם זה, שאפילו תבן אין לו. אמרה לו: לך ולמד בבית המדרש. הלך וישב שתים-עשרה שנה בבית המדרש לפני ר' אליעזר ור' יהושע.
לסוף שתים-עשרה שנה מד וחזר לביתו והביא עמו שנים עשר אלף תלמידים. יצאו הכל להקראות. שמעה אשתו ויצאה אף היא לקראתו. אמרו לה השכנות: שאלי לך בגדים ולבשי והתכסי. אמרה להן: "יודע צדיק נפש בהמתו". כשהגיעה אצלו, נפלה על פניה והיתה מנשקת את רגליו. דחפוה תלמידים. אמר להם: הניוחה, שלי ושלכם שלה הוא.
שמע אביה שאדם גדול בא לעיר. אמר: אלך אצלו, אפשר שיתיר נדרי. בא אצלו. אמר לו ר' עקיבא: אלמלי ידעת שיהא [בעלה] אדם גדול היית מדירה? אמר לו: אפילו פרק אחד, אפילו הלכה אחת. אמר לו: אני הוא. נפל על פניו ונשקו לר' עקיבא על רגליו ונתן לו חצי ממונו. (כתובות סב, סג; נדרים ג')
10י
דיון
  • מה אופי האהבה בין רחל לבין רבי עקיבא?
  • במה מתבטא הקשר האינטימי ביניהם?
  • לאור מה שכותב הרב סולובייצ'יק, מהו המקום של הקרבה באהבה ביניהם? מי מקריב מה למען הקשר?
  • מה תפקידו של הסיפור על אליהו הנביא שמבקש תבן מרחל ומרבי עקיבא?
  • אילו תמורות עובר הקשר בין כלבא-שבוע לבין בתו וחתנו?
11יא
וכיצד היא האהבה הראויה: הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתרה רבה, עזה עד מאוד, עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה', ונמצא שוגה בה תמיד כאלו חולי האהבה, שאין דעתם פנויה מאהבת אותה אישה שהוא שוגה בה תמיד, בין בשוכבו בין בקומו, בין בשעה שהוא אוכל ושותה. יתר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו, ושוגים בה תמיד, כמו שציוונו, "בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים ו,ה; דברים י,יב; דברים ל,ו). והוא ששלמה אומר דרך משל, "כי חולת אהבה אני" (שיר השירים ב,ה); וכל שיר השירים משל הוא לעניין זה.
And what is the proper love? He shall love the Lord with an exceeding great and very strong love so that his soul be tied to the love of the Lord, finding himself in a constant tremor, as if he were suffering of lovesickness, when his mind is free because of love for that woman, being continuously agitated about her, whether he sitting down, or whether he is standing up, even when he is eating and drinking. More than this should the love for the Lord be in the heart of those who love him, meditating therein constantly, even as He commanded us: "With all thy heart and with all thy soul" (Ibid.). This is what Solomon allegorically said: "For I am love-sick" (Songs 2.5). And, the whole book, Song of Songs, is an allegory on this subject.
12יב
דיון
  • האם ניתן לאהוב את האלוהים באופן כזה בכל דקה ודקה בחיים, כפי שמציע הרמב"ם?
  • האם ניתן לאהוב את האלוהים יותר מדי?
  • במה דומה ובמה שונה האהבה העזה בין איש ואישה לאהבה בין איש/ה ואלוהים?
  • האם האהבה לאלוהים קשורה גם לקנאה באופן כלשהו?
13יג
ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן, הנביא, תירגמה: נעה זאלוד, הוצאת תמוז, 1975, עמ' 19
על הנישואין
יחדיו נולדתם, ויחדיו תהיו לעד -
יחדיו, עת כנפי המוות הלבנות
יפיצו ימיכם אל דממת הנצח של האלוהים.
אך שימו מרחבים בזה היחד
ותנו לרוח השמים לחולל בינותיכם.
אהבו זה את זו, אך אל תכבלו את האהבה -
ותהי ים הומה בין חופי נשמותיכם.
מזגו איש לכוס רעותו, אך אל תשתו מכוס אחת.
פרסו מפתכם זה לזו, אך אל תאכלו מכלי אחד.
זמרו וחוללו יחדיו ויגיל לבבכם, אך תנו ויהא כל אחד לעצמו,
כמיתרי הנבל שלעצמם הם גם בנגנם יחדיו.
תנו את לבבכם, אך אל יהא איש אחראי ללב האחר,
כי רק יד החיים תכיל את לבבכם.
עימדו יחדיו, אך אל תהיו צמודים,
הן גם העמודים נושאי המקדש ניצבים ולא ייגעו,
והאלון והאלה - אמיריהם זה בצלה של זו, לא יגבהו.
14יד
דיון
  • מה מציע ג'ובראן לאוהבים כדי לשמור על אהבתם?
  • מדוע נחוץ לשים "מרחבים" ב"יחד"?
  • כיצד המלצותיו עשויות להתקשר לקנאה?
15טו
ג'ובראן חליל ג'ובראן, תרגום: עמוד "בודהיזם בישראל" בפייסבוק
כאשר רומזת לך האהבה , לך אחריה
אף שדרכיה קשות ומכבידות.
ואם כנפיה מרחפות מעליך, התכנס תחתן,
אף שהחרב הנחבאת בין נוצותיה עלולה לפגוע,
כאשר היא דוברת, האמן לדבריה,
אף שקולה יהפוך בחלומותיך כרוח צפון בענפי הגן.
האהבה תכתיר גם תוקיע, תרומם אף תשפיל.
היא אשר תרום למלא גבהך
ותחבק אמיריך העורגים לשמש,
גם תשפיל רדת אל שורשיך הנאחזים בקרקע ותזעזעם.
כגבעולי חיטים תלקטך תחבט שבליך עד ערום תהיה,
תטחן אותך עד דק, תלוש ותקלה
והיית לחם קדש לפולחן האל.
כל אלה תעשה האהבה לך, וידעת פשר לבבך
ובידיעה זו היית לניצוץ מחיי הלב.
אך אם מפחד תחתור רק להנאה ולשלווה שבאהבה,
מוטב תכסה מערומיך ותצא ממפתן האהבה
אל עולם בו תצחק - אך לא את כל צחוקך
ובו תבכה אך לא את כל בכיך.
האהבה אינה אדון ואין לה אדונים, היא לעצמה קיימת.
כאשר אוהב אתה, אל תאמר - אלוהים בליבי
אמר - אני בלב האלוהים.
לא אתה תכוון את דרכי האהבה
אלא היא אם תמצאך ראוי, תכון דרכיך.
אין לאהבה שאיפה אלא להתגשם -
אך אם אוהב אתה ושוקק לבך, יכול תוכל
לרך כפלג הזורם ורן שירו אל תוך הלילה,
לדעת יסורי עדנת אין קץ,
להיות שותת ברצון ובשמחה,
להתעורר בלב נפעם ולהודות על עוד יום של אהבה.
לנום לעת הצהרים ולהרהר בהתעלות הנפש שבאהבה,
לשוב עם ערב בהודיה, ואז לנום, תפילה את הנאהבת בלבך ושירת עדן על שפתיך.
למקור השלם
16טז
דיון
  • מהי אותה "חרב נחבאת בין נוצותיה" של האהבה?
  • כיצד לדעתך יש להבין את המילים "כאשר אוהב אתה, אל תאמר - אלוהים בליבי, אמור - אני בלב האלוהים"? מה הקשר בין אלוהים לבין אהבה לפי השיר?
  • מה מחולל אהבה בצמיחת האדם?
17יז
ד"א [דבר אחר] "ויוסף הורד מצרימה": זש"ה [זהו שאמר הכתוב] "כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה" (שיר השירים ח' ו), אהבה שאהב יעקב לרחל, שנאמר "וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל" (בראשית כ"ט יח), "קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה" (שיר השירים ח' ו), שקנאת רחל באחותה, ומה תעשה אהבה בצד קנאה. ד"א "כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה", אהבת יונתן ודוד, שנאמר "ונפש יונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבהו יונתן כנפשו" (שמואל א', י"ח, א), "קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה", שקינא שאול בדוד, ומה תעשה אהבה בצד קנאה. ד"א "כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה" (שיר השירים ח' ו), אהבה שאהב יעקב ליוסף שנאמר "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו", (שם ל"ז ג) "קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה" (שיר השירים ח' ו), שקינאו בו אחיו שנאמר, "וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו" (בראשית ל"ז יא), ומה תעשה אהבה בצד קנאה. ומי גרם ליוסף לבוא לידי שנאה, שהאהבה שאהב אותו אביו יותר מדאי.
[Another interpretation (of Gen. 39:1): WHEN JOSEPH WAS TAKEN DOWN TO EGYPT.] This text is related (to Cant. 8:6): FOR LOVE IS AS STRONG AS DEATH. Love is what Jacob had for Rachel, as stated (in Gen. 29:18): AND JACOB LOVED RACHEL. (Cant. 8:6, cont.): JEALOUSY IS AS SEVERE AS SHEOL. Thus Rachel was jealous of her sister. So what is LOVE doing beside JEALOUSY (in the same verse)? Another interpretation (of Cant. 8:6): FOR LOVE IS AS STRONG AS DEATH, < i.e., > the love of Jonathan and David. Thus it is stated (in I Sam. 18:1): JONATHAN'S SOUL WAS BOUND TO THE SOUL OF DAVID, AND JONATHAN LOVED HIM AS HIS OWN SOUL. (Cant. 8:6, cont.:) JEALOUSY IS AS SEVERE AS SHEOL (Sh'WL). Thus Saul (Sh'WL) was jealous of David. So what is LOVE doing beside JEALOUSY (in the same verse)? Another interpretation (of Cant. 8:6): FOR LOVE IS AS STRONG AS DEATH. Love is what Jacob had for Joseph, as stated (in Gen. 37:3): NOW ISRAEL LOVED JOSEPH. (Cant. 8:6, cont.:) JEALOUSY IS AS SEVERE AS SHEOL. Thus his (Joseph's) brothers were jealous of him. So what is LOVE doing beside JEALOUSY (in the same verse)? And what caused Joseph to come into the hands of jealousy? < It was > because of the love with which his father loved him to excess.
18יח
דיון
  • מי האוהבים ומי המקנאים במדרש הנ"ל?
  • כיצד קושר המדרש בין אהבה לקנאה ושנאה?
  • האם אהבה מופרזת מובילה בהכרח לקנאה ושנאה?
19יט
נתן אלתרמן, "זמר שלוש התשובות", מתוך: פזמונים ושירי זמר, הוצאת הקיבוץ המאוחד. 1979
זמר שלוש התשובות
הוא אמר: "אם תלכי אחרי
לא קטיפה תלבשי ולא משי
יהיה מר עד בלי כח אולי"
אז אמרה היא: "לאט, כח יש לי
אם צריך אתהלך בסחבות
כלובשת קטיפה מבריקה
אם צריך אקרצף רצפות
ואהיה בעיני כמלכה.
כל אשר תבקש ותשאל
אעשה ואוסיף לשמוח
יהיה טוב, אהובי, יהיה קל
לעולם לא יחסר לי כח"

אז אמר: "מה יהיה אם אבגוד
ואותך אעזוב מיותרת
בלילות ארוכים לחכות
עד שובי מזרועות האחרת?"
"אם צריך לחכות אחכה"
כך אמרה ופניה באור.
"אם צריך לא לבכות לא אבכה
העיקר שאדע כי תחזור
כל אשר תבקש ותשאל
אעשה ואוסיף לשמוח
יהיה טוב אהובי יהיה קל
לעולם לא יחסר לי כח"

אז אמר: "מה יהיה אם אגיד
שעליך לקום וללכת
ולשכוח אותי ושנית
לא לשוב כי לרחוב את מושלכת?"
היא רק רגע שתקה ותחייך
אז דברה ופניה ככפור
"אם תאמר לי ללכת, אלך,
אם תאמר לא לחזור, לא אחזור.

אך דבר רק אחד אל תשאל
אל תאמר לי אותך לשכוח
כי את זאת אהובי לא אוכל
בשביל זה לא יהיה לי כח.

הסברים
  • זֶמֶר שְלוש התשובות הוא שיר שכתב נתן אלתרמן, הלחין אריה לבנון ובוצע לראשונה במסגרת המופע המוזיקלי "צץ וצצה" על ידי רבקה זהר בשלהי שנות ה-60. השיר נכתב ב-1969 עבור מופע מוזיקלי משירי אלתרמן שנקרא "צץ וצצה". אלתרמן כתב אותו במיוחד עבור הזמרת רבקה זהר, לאחר שהגיע לאחת החזרות והתרשם ממנה.[1] השיר זכה לפופולריות רבה. הוא פורסם בכרך ב' של קובץ שיריו של אלתרמן "פזמונים ושירי זמר (הקיבוץ המאוחד, תשל"ט 1979, במדור "ועוד פזמוני צץ וצצה") תחת השם "אם תלכי אחרי". https://he.wikipedia.org
20כ
נתן אלתרמן, "ניגון עתיק", מתוך: עיר היונה, הוצאת הקיבוץ המאוחד. 1957
ניגון עתיק
אִם תֵּרַדְנָה בַּלֵּיל דִּמְעוֹתַיִךְ,
שִׂמְחָתִי לָךְ אַבְעִיר כִּצְרוֹר תֶּבֶן.
אִם תִּרְחַפְנָה מִקֹּר עַצְמוֹתַיִךְ,
אֲכַסֵּךְ וְאֶשְׁכַּב עַל אֶבֶן.
אִם תֹּאמְרִי אֶל מָחוֹל לָרֶדֶת,
עַל אַחֲרוֹן מֵיתָרַי אֲנַגֵּן לָךְ.
אִם תֶּחְסַר לָךְ מַתְּנַת הֻלֶּדֶת,
אֶת חַיַּי וּמוֹתִי אֶתֵּן לָךְ.

וְאִם לֶחֶם תֹּאבִי אוֹ יַיִן,
מִן הַבַּיִת אֵצֵא כְּפוּף שֶׁכֶם
וְאֶמְכֹּר אֶת עֵינַי הַשְּׁתַּיִם
וְאָבִיא לָךְ גַּם יַיִן גַּם לֶחֶם.

אַךְ אִם פַּעַם תִּהְִיִי צוֹחֶקֶת
בִּלְעָדַי בִּמְסִבַּת מְרֵעַיִךְ,
תַּעֲבֹר קִנְאָתִי שׁוֹתֶקֶת
וְתִשְׂרֹף אֶת בֵּיתֵךְ עָלַיִךְ.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
21כא
דיון
  • כיצד מתכתבים השירים עם הפסוק משיר השירים ח' ועם שאר הקטעים שהובאו לעיל?
  • מה מהות האהבה בין האשה לבין הגבר בשני השירים?
  • האם יש הבדל בכך בין "זמר שלוש התשובות" לבין "ניגון עתיק"?
  • מה היחס בין אהבה לבין קנאה בשירים?
  • מה הקשר בין מהות האהבה לבין האלימות והמוות הבאים לידי ביטוי ב"ניגון עתיק"?
23 כג
24כד