תהלים צד-צח: קבלת שבת
הדף מאת: רחמים תמם / 929- תנ"ך ביחד
דף לימוד על מזמורים צד-צח בתהלים, מתוך פרוייקט 929. הדף בוחן את הקשר שבין שבת לאומית לשבת אוניברסלית, ומציע עיון בתפיסת השבת וקבלת השבת בשירים ובמזמורים מודרניים.
דיון
דף זה עוסק במזמורי קבלת השבת, אותם נהוג לשיר או לקרוא בכל ערב שבת, בין השמשות. בדף לימוד זה ננסה להבין למה דווקא מזמורים אלו נבחרו, ובאיזה אופן הם מייצרים את אווירת השבת.
תהלים, פרק צה
מזמור צ"ה, תהלים
א לְכוּ נְרַנְּנָה לַה' נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ.
ב נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ.
ג כִּי אֵל גָּדוֹל ה' וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל-כָּל-אֱלֹהִים.
ד אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי-אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ.
ה אֲשֶׁר-לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ.
ו בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי-ה' עֹשֵׂנוּ.
ז כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ
הַיּוֹם אִם-בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ.
ח אַל-תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר.
ט אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם-רָאוּ פָעֳלִי.
י אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם
וְהֵם לֹא-יָדְעוּ דְרָכָי.
יא אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם-יְבֹאוּן אֶל-מְנוּחָתִי.
דיון
שאלות ללומדים וללומדות
1. מיהו הדובר במזמור, ולְמה הוא קורא?
2. האם ניתן לאפיין לאיזה קהל הוא קורא? האם הוא כולל את עצמו כחלק מהקהל שאליו הוא קורא?
3. האם מדובר בקהל ישראל? ואולי הוא פונה לכלל בני האדם?
תהלים, פרק צט
מזמור צ"ח, תהלים
א מִזְמוֹר שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ כִּי-נִפְלָאוֹת עָשָׂה
הוֹשִׁיעָה-לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ.
ב הוֹדִיעַ ה' יְשׁוּעָתוֹ לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ.
ג זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל
רָאוּ כָל-אַפְסֵי-אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ.
ד הָרִיעוּ לַה' כָּל-הָאָרֶץ פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ.
ה זַמְּרוּ לַה' בְּכִנּוֹר בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה.
ו בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה'.
ז יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ.
ח נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ-כָף יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ.
ט לִפְנֵי ה' כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ
יִשְׁפֹּט-תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים.
דיון
שאלות ללומדים וללומדות
1. מיהו המזמין לשיר? את מי הוא מזמין?
2. מה הם שרים?
3. מי שר?
שבת - למי?
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
And the heaven and the earth were finished, and all the host of them. And on the seventh day God finished His work which He had made; and He rested on the seventh day from all His work which He had made. And God blessed the seventh day, and hallowed it; because that in it He rested from all His work which God in creating had made.
וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.
Wherefore the children of Israel shall keep the sabbath, to observe the sabbath throughout their generations, for a perpetual covenant. It is a sign between Me and the children of Israel for ever; for in six days the LORD made heaven and earth, and on the seventh day He ceased from work and rested.’
מתוך קידוש ליל שבת (נוסח ספרד)
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם,
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְרָצָה בָנוּ,
וְשַׁבַּת קָדְשׁו בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחִילָנוּ,
זִכָּרון לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית,
תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קדֶשׁ,
זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם.
וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחַלְתָּנוּ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.
דיון
שאלות ללומדים וללומדות
1. למי השבת מיועדת? מי הוא ששבת במקור?
2. עבור מי השבת היא "אות" - לכל העולם? לעם ישראל?
3. איך הפסוקים מתכתבים עם מזמורי קבלת השבת שבהם פתחנו?
הרב אהרן מקארלין
יה אכסוף - מזמור חסידי, חסידות קארלין, מאה 18 - ליטא
יָהּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת
הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ
מְשֹׁךְ נֹעַם יִרְאָתֶךָ לְעַם מְבַקְשֵׁי רְצוֹנֶךָ
קַדְּשֵׁם בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בְּתוֹרָתֶךָ
פְּתַח לָהֶם נֹעַם וְרָצוֹן לִפְתּוֹחַ שַׁעֲרֵי רְצוֹנֶךָ.
יָהּ אֶכְסוֹף...

הָיָה הֹוֶה שְׁמוֹר שׁוֹמְרֵי וּמְצַפִּים שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם
כֵּן נַפְשָׁם תַּעֲרֹג לְקַבֵּל נֹעַם שַׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בְּשֵׁם קָדְשֶׁךָ
הַצֵּל מְאַחֲרֵי לִפְרשׁ מִן הַשַּׁבָּת
לְבִלְתִּי תִּהְיֶה סָגוּר מֵהֶם
שִׁשָּׁה יָמִים הַמְקַבְּלִים קְדֻשָּׁה מִשַּׁבַּת קָדְשֶׁךָ
וְטַהֵר לִבָּם בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה לְעָבְדֶּךָ

יָהּ אֶכְסוֹף...
למקור השלם
הרב אהרן מקארלין, יה אכסוף
דיון
שאלות ללומדים וללומדות
1. איזו שבת מתאר ר' אהרן?
2. של מי השבת?
3. איזו אווירת שבת מתוארת במזמור?
4. הקשיבו לשיר. מה הרגשתם בניגון?

הערות -
את הפיוט חיבר רבי אהרון הגדול מקרלין בהוראת רבו המגיד ממזריטש, כאשר ישב אצלו בשולחן השבת. כשנשאל רבי אהרן על ידי בנו רבי אשר מהיכן לקח את הזמר הנפלא, ענה: מבית אהרן; ועל שום זאת קרא נכדו, רבי אהרן השני מקרלין, את שם ספרו "בית אהרן".
הזמר מושר בשבת ברוב הקהילות החסידיות (מלבד חסידות חב"ד וחלק מחסידויות פולין) והוא חדר אף לציבור הליטאי והדתי לאומי. במיוחד בולט הזמר בכינוסי חסידים ובטישים הנערכים בחצרות האדמו"רים החסידיים, בליל שבת. בקהילות רבות מזמרים את השיר גם בסעודה שלישית, ובקהילות בודדות גם בסעודת הבוקר של השבת.
ייחודיות הפיוט היא בכך שהוא עוסק רק בענייני הרוח והנשמה של השבת, ולא בענייני אכילה ושתייה, ומשום כך יש הנוהגים לשיר אותו אף ביום כיפור שחל בשבת. הפיוט נותן מבט לצורת השבת בחצרו של המגיד ממזריטש, שם עיקר העיסוק היה להרגיש את קדושת השבת ולקבל ממנה שפע רוחני.
באופן אופייני לפיוט חסידי, הפיוט לא מותאם לפי כללי השירה המקובלים, וזאת כדי לא להפסיד רגש לטובת אסתטיקה.
יהושע רבינוב, ירדה השבת
ירדה השבת/ יהושע רבינוב
יָרְדָה הַשַּׁבָּת אֶל בִּקְעַת גִּנּוֹסָר,
וְנִיחוֹחַ עַתִּיק בְּשׁוּלֶיהָ.
וַיַּעַמְדוּ מִסָּבִיב הֲרָרִים שׁוֹשְׁבִינִים
לָשֵׂאת אַדַּרְתָּהּ הַזּוֹהֶבֶת.
תַּעֲלֵינָה יוֹנִים מִכִּנֶּרֶת הַיָּם,
קַבֵּל אֶת רוּחָהּ הַלּוֹהֶבֶת.

נָשְׁקָה הַשַּׁבָּת לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַבְּרוֹשׁ,
לָאֵזוֹב שֶׁבַּסֶּלַע נָשָׁקָה.
וַיְּהִי הַדַּרְדַּר לְשַׁרְבִיט שֶׁל מַלְכוּת
עַל רָמוֹת דְּמָמָה מְרוֹנֶנֶת.
יִמְשֹׁךְ אָז הַתּוֹר בְּקוֹלוֹ הַמָּתוֹק
חֶמְדַּת כִּסּוּפִין מְעַדֶּנֶת.

הִרְטִיטָה שַׁבָּת בְּחִנָּהּ הַגָּנוּז
עֵינֵי חַלּוֹנוֹת מִכָּל עֵבֶר.
וַתֵּצֵאנָה בָּנוֹת אֶל הָעֶרֶב זַמֵּר
זְמִירוֹת בְּעֶרְגָּה מְצַלְצֶלֶת.
וְהָיְתָה הָעֶדְנָה בְּבִקְעַת גִּנּוֹסָר
לְנִשְׁמַת עִבְרִיּוּת נֶאֱצֶלֶת.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
ירדה השבת, מילים: יהושע רבינוב, לחן: דוד זהבי, ביצוע: דפנה ארמוני והלהקה
דיון
שאלות ללומדים וללומדות
1. איזו שבת מצטיירת מהשיר?
2. מי מקבל את פניה?
3. במה שונה שבת זו מזוו המוזכרת אצל ר' אהרן מקרלין?
4. במה לדעתכם מתכוון המשורר במילים "וְהָיְתָה הָעֶדְנָה בְּבִקְעַת גִּנּוֹסָר / לְנִשְׁמַת עִבְרִיּוּת נֶאֱצֶלֶת"?
מילים: אברהם שלונסקי, לחן: יאיר רוזנבלום
בואי כלה
עֲטֹף נָא אֵל שַׁדַּי אֶת נַפְשִׁי בְּטַלִּית
וְזַמֵּר בַּקּוֹל - בּוֹאִי כַּלָּה
הוֹ אִשְׁתִּי הַיָּפָה הַדְלִיקִי הַנֵּרוֹת
וְלַקִּדּוּשׁ הָכִינִי הֶחָלָה
הַלַּיְלָה כְּבָר בָּרַךְ עַל נֵרוֹת שַׁבַּתּוֹ
וּלְבָנָה לַקִּדּוּשׁ מוּטֶלֶת
הַיּוֹם אֲנִי רוֹצֶה בְּשׁוּבִי הַבַּיְתָה
לְנַשֵּׁק הַמְּזוּזָה בַּדֶּלֶת
עֲטֹף נָא רִבּוֹנִי גּוּפֵנוּ בְּטַלִּית
נְזַמֵּר נָא בַּקּוֹל: בּוֹאִי כַּלָּה
נָשֵׁינוּ הַיָּפוֹת תַּדְלֵקְנָה הַנֵּרוֹת
וְאָנוּ נְקַדֵּשׁ עַל הַחַלָּה.
עֲטֹף נָא אֵל שַׁדַּי ..

כִּי שִׁבְעָה הֵם יָמִים יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ
וְשִׁבְעָה יֵשׁ קָנִים לַמְּנוֹרָה
וּמִי אֲשֶׁר הִדְלִיק הַמְּנוֹרָה בַּנֶּפֶשׁ
הוּא יִצָּק הַשֶּׁמֶן לְאוֹרָהּ

עֲטֹף נָא רִבּוֹנִי...

הֲתִזְכֹּר אֵיךְ שַׁבְנוּ בִּסְפִינוֹת לוֹעֲזִים
אֲנַחְנוּ הָעוֹלִים בְּשִׁמְךָ
עֵת יְהוּדִים יָבוֹאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
מַה תֵרָב בִּמְעוֹנָם הַשִּׂמְחָה
האַתֲָה שָׁכחַתְָּ? ויְדָךְָ הןֵ פּרָשְָׂה
מִפָּרָשִׁים לַסְּפִינָה הָעוֹלָה
אֲנַחְנוּ רְאוּיִים לָשֶׁבֶת רִאשׁוֹנָה
בְּמִשְׁתֶּה שַׁבַּתְּךָ הַגְּדוֹלָה.

עֲטֹף נָא רִבּוֹנִי...
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
שיר שבת, מילים: אברהם שלונסקי, לחן: יאיר רוזנבלום, ביצוע: מוטי פליישר
דיון
שאלות ללומדים וללומדות
1. מי שר? למי הוא שר? על מה הוא שר?
2. מתי מוזכרת השבת בשיר? האם מובן מהתחלה שמדובר בשבת? למה?
3. במה מוסיף הלחן להבנת השיר? איך מרגישה לכם השבת של הזמר ששר את השיר (במקרה זה מוטי פליישר).
4. השוו לשבת בשיר הקודם? איך אתם חווים את ההבדל?
דף הנחיות למנחה:
תהלים צד-צח למנחה.doc