דברים כח-לב: בחירה חופשית ואחריות
הדף מאת: נעמי קרן / מסע ח"י
פרקי השבוע מתרחשים ממש ברגע הכניסה לארץ, רגע שבו נדרשים בני ישראל לבחור מחדש בתורה ובמצוות. בדף לימוד זה נעסוק בשאלת הבחירה ובמשמעות הבחירה על חיינו. מה מאפשרת לנו הבחירה "בטוב" או "ברע" ואיזו אחריות היא נושאת עמה.
דיון
שיתוף אישי
את הלימוד נפתח בשיתוף אישי של המשתתפים -
  • האם אתם מרגישים שיש לכם בחירה חופשית בחייכם?
  • מה מאפשר או חוסם את היותכם אדם חופשי?
דברים, ל', פסוקים טו- כ
טו רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם, אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב, וְאֶת-הַמָּוֶת, וְאֶת-הָרָע. טז אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו; וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ--וּבֵרַכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. יז וְאִם-יִפְנֶה לְבָבְךָ, וְלֹא תִשְׁמָע; וְנִדַּחְתָּ, וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים--וַעֲבַדְתָּם. יח הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם, כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן: לֹא-תַאֲרִיכֻן יָמִים, עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבוֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. יט הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ--הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים--לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ. כ לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה-בוֹ: כִּי הוּא חַיֶּיךָ, וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ--לָשֶׁבֶת עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, לָתֵת לָהֶם. {פ}
דיון
- מה ההנחיה שנותן אלוהים לעם?
- האם יש לאדם סיבה כלשהי לבחור ברע? אם כן מהי?
- האם הקטע מתייחס לכל העם כקבוצה או לכל פרט ופרט מתוכו?
א. בחירה חופשית
הרב אברהם יהושע השל, אלוהים מבקש את האדם
...מיהו, אם כן, האדם החופשי? האדם היוצר אשר אינו נסחף בזרם ההכרח, אשר אינו כבול בשלשלאות התהליכים, אשר אינו משועבד לנסיבות. אנו בני חורין ברגעים יקרי מציאות. רוב הזמן אנו מונעים מכוחו של תהליך, אנו נכנעים לתכונות אופי שירשנו לעצמת השפעתן של נסיבות חיצוניות. החירות אינה מצב מתמיד של האדם... כולנו ניחנו בפוטנציאל לחירות. אך למעשה אנו פועלים מתוך חירות רק ברגעים נדירים של יצירתיות...
דיון
- מה משמעות חופש הבחירה?
- האם הציווי שנותן אלוהים בספר דברים תואם או מנוגד מחירות האדם על פי השל ?
ויקטור פרנקל, מתוך "האדם מחפש משמעות",הוצאת דביר, ע"מ 85-86, 98-99
"אנחנו שחיינו במחנות- ריכוז, זוכרים את האנשים שהיו עוברים מצריף לצריף כדי לעודד את רוחם של אחרים. כדי לפרוס להם מפרוסת- לחמם האחרונה. אולי הם היו מעטים, אך די בהם להוכיח,כי אפשר ליטול מן האדם את הכל חוץ מדבר אחד: את האחרונה שבחרויות אנוש- לבחור את עמדתו במערכת נסיבות מסוימות, לבור את דרכו.
ותמיד היו הזדמנויות לבחירה, יום- יום, שעה- שעה, נקראת לחתוך הכרעות, הכרעות שקבעו, אם תיכנע או לא תיכנע לכוחות שאיימו לשלול ממך את עצם יישותך, את חירותך הפנימית; שקבעו אם תהיה או לא תהיה כדור- משחק בידי הנסיבות, אם תוותר על חירותך על הדרת- כבודך ותתגלגל בדמות האסיר הטיפוסי. "

"צריכים היינו לחדול מלשאול לפשר החיים ותחת זאת לראות את עצמנו כנשאלים על- ידי החיים- יום-יום ושעה-שעה. ועלינו להשיב, לא בדיבור ולא בהרהור- אלא בפעולה נכונה ובהתנהגות נכונה. חיים פירושם, בסופו של דבר, נטילת אחריות למציאת התשובה הנכונה על בעיותיו של אדם וקיום התפקידים שהם מעמידים בלי הרף לפני כל יחיד ויחיד. תפקידים אלה- פשר החיים- שונים בכל אדם ואדם ובכל רגע ורגע. לפיכך אי אפשר להגדיר את פשר החיים באופן כללי.
© כל הזכויות שמורות להוצאת דביר
www.kinbooks.co.il
דיון
דיון
פרנקל מציג עמדה שלפיה תמיד בחיים יש לאדם בחירה, אפילו במחנות ריכוז שבהם נשללות מהאדם חרויותיו הבסיסיות ביותר. האם אתם מסכימים עם פרנקל? האם אתם מרגישים כך בחייכם?
ב. אחריות
יהא אדם רואה את עצמו כאילו חציו זכאי וחציו חייב - עשה מצוה אחת, אשריו שהכריע עצמו לכף זכות. עבר עבירה אחת, אוי לו שהכריע עצמו לכף חובה [...] רבי שמעון ברבי אלעזר אומר משום ר"מ, לפי שהיחיד נידון אחר רובו והעולם נידון אחר רובו, לעולם יהא אדם רואה [את] עצמו חציו זכאי וחציו חייב, ואת העולם חציו זכאי וחציו חייב - עשה מצוה אחת אשריו שהכריע אותו ואת כל העולם לכף זכות, עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע את עצמו ואת העולם לכף חובה, ועל זה נאמר 'חוטא אחד יאבד טובה הרבה' (קהלת ט פסוק יט)

מושגים
  • תוספתא - תוספתא =התוספת. אוסף עיקרי ומסודר של משניות שלא הוכנסו לששת סדרי הַמִשְׁנָה. מכאן שהתוספתא נערכה אחרי המשנה. היא כוללת גם כן שישה סדרים, המחולקים למסכתות ושמותיהם זהים לאלה של המשנה, אך היקפם גדול יותר. הברייתות בתוספתא מהוות מעין הרחבה למשנה, אך לעתים הן מביאות מסורות הפוכות לה.
  • ר"מ - ריש מתיבתא (בארמית: ראש ישיבה)
One who does 1 mitzvah, it causes good for him, it lengthens his days and his years and he inherits the soil. Anyone who does one averah, it causes bad for him, it plucks off his days and he does not inherit the land. About this one it is said, "One sinner can destroy much good" (Kohelet 9:18)—with a single sin, this one destroyed for him many good things. A person should always see himself as if he is half innocent and half guilty. If he does one mitzvah, he is happy that he tipped his scale to the side of innocence. If he does one averah, woe to him! he tipped his scale to the side of guilt. About this one it is said, "One sinner can destroy much good"—with a single sin, this one destroyed for him many good things. Rabbi Shimon ben Elazar says in the name of Rabbi Meir: Because an individual is judged according to the majority [of his deeds] and the world is judged according to the majority [of the deeds performed in it], one who does one mitzvah is happy that he has tipped his scales and the scales of the world to the side of innocence; if he does one averah, woe to him! he tips his scale and the scale of the world to the side of guilt. About this one it is said, "One sinner can destroy much good"—with a single sin, this one destroyed for him many good things. Rabbi Shimon says: If someone was righteous their entire life, but in the end rebelled, he lost everything, as it is said, "The righteousness of the righteous will not save him on the day of his wickedness" (Yehezkel 33:12). If someone were wicked all their life and did teshuvah at the end, God receives him, as it is said, "He will not trip on the wickedness of the wicked on the day he returns from his wickedness" (Yehezkel 33:12). Anyone who is engaged in all three of them—in Scripture, Mishnah and an occupation—about this person it is said, "The threefold cord will not be quickly broken" (Kohelet 4:12).
דיון

- אילו קונפליקטים עולים מהאחריות שמטילה התוספתא על הפרט?
- האם אתם חווים את מעשיכם כדבר שמשפיע על העולם?
רבי נחמן מברסלב, מתוך תורה רפ"ב, ליקוטי מוהר"ן, חלק א'
ר' נחמן - לדון לכף זכות
דַּע כִּי צָרִיך לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר צָרִיך לְחַפֵּשׂ וְלִמְצא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמְּעַט אֵינוֹ רָשָׁע וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ מְעַט טוֹב, וְדָן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת עַל יְדֵי זֶה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת.
[...] וְכֵן צָרִיך הָאָדָם לִמְצא גַּם בְּעַצְמוֹ כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁצָּרִיך הָאָדָם לִזָּהֵר מְאד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד
וּלְהַרְחִיק הָעַצְבוּת מְאד מְאד וַאֲפִילּוּ שכְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ וְרוֹאֶה שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם טוֹב, וְהוּא מָלֵא חֲטָאִים וְרוֹצֶה 'הַבַּעַל דָּבָר' לְהַפִּילוֹ עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לוֹ לִפּל מִזֶּה רַק צָרִיך לְחַפֵּשׂ וְלִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב כִּי אֵיך אֶפְשָׁר שֶׁלּא עָשָׂה מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר טוֹב
וְאַף שֶׁכְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר הַטּוֹב הוּא רוֹאֶה שֶׁהוּא גַּם כֵּן מָלֵא פְּצָעִים וְאֵין בּוֹ מְתֹם הַיְנוּ שֶׁרוֹאֶה שֶׁגַּם הַמִּצְוָה וְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת הוּא גַּם כֵּן מָלֵא פְּנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּפְגָמִים הַרְבֵּה עִם כָּל זֶה אֵיך אֶפְשָׁר שֶׁלּא יִהְיֶה בְּאוֹתָהּ הַמִּצְוָה וְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֵיזֶה מְעַט טוֹב
[...] [וְהִזְהִיר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מְאד לֵילֵך עִם ַתּוֹרָה הַזּאת [...] כִּי רב בְּנֵי אָדָם שֶׁרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
עִקַּר רִחוּקָם הוּא מֵחֲמַת מָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת מֵחֲמַת שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים בְּעַצְמָם גּדֶל קִלְקוּלָם שֶׁקִּלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶם כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו [...] וְדַע שֶׁמִּי שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת אֵלּוּ הַנִּגּוּנִים דְּהַיְנוּ לְלַקֵּט הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִילּוּ בְּהַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל הוּא יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד כִּי הַמִּתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד, הוּא נִקְרָא שְׁלִיחַ צִבּוּר וְצָרִיך שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁלָח מִכָּל הַצִּבּוּר דְּהַיְנוּ שֶׁצָּרִיך שֶׁיְּקַבֵּץ כָּל נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְּלִין וְכָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת יִהְיוּ נִכְלָלִין בּוֹ, וְהוּא יַעֲמד וְיִתְפַּלֵּל עִם כָּל הַטּוֹב הַזֶּה. וְזֶהוּ שְׁלִיחַ צִבּוּר.
דיון
- מה המשמעות של ראיית הטוב בעיני רבי נחמן?
- הטקסט של רבי נחמן מברסלב בנוי כתהליך נפשי - נסו להצביע על שלבי התהליך.
- מהי דמותו של שליח הציבור?
- איך השיח של בחירה קשור לראיית הטוב שבאדם?
דף הנחיות למנחה:
929דף למנחה.docx