שמות א-ה: 'מנהיג ללא עם, עם ללא ארץ'
הדף מאת: יאיר אגמון / עלמא
שבעת הפסוקים הראשונים בספר שמות, המתארים את מותו של יוסף מזה ואת התרבותם הדרמטית של בני ישראל מזה, מגדירים את המעבר החד שעושה התורה מספר בראשית לספר שמות – מסיפורי האבות לסיפורו של עם ישראל. חמשת הפרקים הראשונים של ספר שמות מגלים לקוראים ולקוראות את קיומם של עם חדש (עם ישראל), מנהיג חדש (משה), ומספרים על המפגש החדש והראשוני ביניהם. בדף הלימוד שלפניכם ננסה למתוח קווי דמיון בין אופיו של עם ישראל, ש"נוסד" לראשונה מחוץ לארצו, במצרים, לבין המנהיג שעתיד להוציאם משם, משה, ש"נוסד" גם הוא מחוץ לארצו – במדיין, ואף ומחוץ לעמו - בבית המלוכה המצרי. בעזרת קווי הדמיון הללו ננסה ללמוד דבר מה על הקשר המורכב שבין משה לבין עם ישראל, ואולי גם על הקשר בין מנהיג ומונהגים ככלל.
א. דמותו של עם ישראל
דיון
"בארץ ישראל קם העם היהודי" - האומנם?
(א) וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה: אֵת יַעֲקֹב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ. (ב) רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן, לֵוִי וִיהוּדָה. (ג) יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן, וּבִנְיָמִן. (ד) דָּן וְנַפְתָּלִי, גָּד וְאָשֵׁר. (ה) וַיְהִי, כָּל-נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ-יַעֲקֹב--שִׁבְעִים נָפֶשׁ; וְיוֹסֵף, הָיָה בְמִצְרָיִם. (ו) וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל-אֶחָיו, וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא. (ז) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ--בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, אֹתָם.
NOW THESE are the names of the sons of Israel, who came into Egypt with Jacob; every man came with his household: Reuben, Simeon, Levi, and Judah; Issachar, Zebulun, and Benjamin; Dan and Naphtali, Gad and Asher. And all the souls that came out of the loins of Jacob were seventy souls; and Joseph was in Egypt already. And Joseph died, and all his brethren, and all that generation. And the children of Israel were fruitful, and increased abundantly, and multiplied, and waxed exceeding mighty; and the land was filled with them.
פרנץ רוזנצוויג, כוכב הגאולה, ג, ספר ראשון (תרגם מגרמנית יהושע עמיר), מוסד ביאליק, מכון ליאו בק, ירושלים 1970, עמ' 324-325
שלא כאגדת המוצא על שאר אומות העולם, מתחילה אגדתו של עם עולם [=העם היהודי] לא באוטוכתוניה (לידה מהארץ)... ולעם הוא נעשה - בגלות, תחילה במצרים, ולאחר מכן בבבל.
© כל הזכויות שמורות להוצאות הספרים
דיון
למה חשוב לרוזנצוויג להדגיש שעם ישראל 'מתחיל' במצרים - ולא בארצו? נסו לדייק - מה מאפשרת הישיבה על הקרקע לעם? מה קורה לעם כשהוא מופקע מארצו?
נסו לשער - מה טיב הקשר בין עם ישראל לבין ארץ מצרים? האם היא 'ארצו'? מדוע?
מה מגדיר עם חוץ מארץ? האם לדעתכם חוו בני ישראל את עצמם כעם או כקבוצת עבדים?
אילו אתגרים עומדים בפני משה, המנהיג שאמור להפוך עבדים ללא ארץ, לעם מגובש ומלוכד?
ב. דמותו של משה
דיון
גם משה רבנו, גדול הנביאים והדמות החשובה ביותר במקרא, מופיע לראשונה בפרשתנו. התורה מקדישה פסוקים לא מעטים כדי לתאר את חייו והולדתו, עוד בטרם נבחר להנהיג את בני ישראל, והעיון בהם עשוי להשיב לשאלה הפשוטה והמתבקשת, מדוע בחר האל דווקא במשה כדי לגאול את העם מעבדות מצרים?
(יא) וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו, וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם; וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי, מַכֶּה אִישׁ-עִבְרִי מֵאֶחָיו. (יב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ; וַיַּךְ, אֶת-הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ, בַּחוֹל.
And it came to pass in those days, when Moses was grown up, that he went out unto his brethren, and looked on their burdens; and he saw an Egyptian smiting a Hebrew, one of his brethren. And he looked this way and that way, and when he saw that there was no man, he smote the Egyptian, and hid him in the sand.
דיון
1. הסיפור הראשון של משה
מה הפעולה הראשונה שעושה משה במקרא? מה דעתכם עליה?
"וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ" - התוכלו לחשוב על דרכים מעניינות לפרש את המשפט הזה?
איפה גדל משה? באיזה בית? אם הייתי שואל את משה "מי אתה? מאיפה אתה?" מה הוא היה עונה לי? -
האם משה יודע שגם הוא "מילדי העברים" כשהוא מכה את המצרי?
מה אפשר ללמוד על משה מהסיפור? איזה מין אדם הוא?
(טו) וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת-מֹשֶׁה וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל-הַבְּאֵר. (טז) וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת-הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת, צֹאן אֲבִיהֶן. (יז) וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים, וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן, וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאנָם. (יח) וַתָּבֹאנָה אֶל-רְעוּאֵל אֲבִיהֶן וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם. (יט) וַתֹּאמַרְןָ--אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים וְגַם-דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת-הַצֹּאן. (כ) וַיֹּאמֶר אֶל-בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת-הָאִישׁ קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם. (כא) וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת-הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת-צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה. (כב) וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר--גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.
Now when Pharaoh heard this thing, he sought to slay Moses. But Moses fled from the face of Pharaoh, and dwelt in the land of Midian; and he sat down by a well.
דיון
2. משה בורח ממצרים
כיצד מתארות בנות מדיין את משה? מדוע?
המילה המנחה בקטע היא "איש". מדוע? מה זה "איש"? למה חשוב לתורה להזכיר לנו שמשה הוא "איש"?
השם שנותן משה ("האיש המצרי") לבנו מעיד עליו כי הוא מרגיש גֵר במדיין.
נסו לשער - כיצד ישפיע הגעגוע העמוק שחש משה לארץ מצרים על המשימה שיטיל עליו אלוהים בפרק הבא?
ב ויירא מלאך ה' אליו, בלבת-אש--מתוך הסנה; וירא, והנה הסנה בוער באש, והסנה, איננו אוכל. ג ויאמר משה--אסורה-נא ואראה, את-המראה הגדול הזה: מדוע, לא-יבער הסנה. ד וירא ה', כי סר לראות; ויקרא אליו אלוהים מתוך הסנה, ויאמר משה משה--ויאמר הנני. ה ויאמר, אל-תקרב הלום; של-נעליך, מעל רגליך--כי המקום אשר אתה עומד עליו, אדמת-קודש הוא. ו ויאמר, אנוכי אלוהי אביך, אלוהי אברהם אלוהי יצחק, ואלוהי יעקוב; ויסתר משה, פניו, כי ירא, מהביט אל-האלוהים.
And the angel of the LORD appeared unto him in a flame of fire out of the midst of a bush; and he looked, and, behold, the bush burned with fire, and the bush was not consumed. And Moses said: ‘I will turn aside now, and see this great sight, why the bush is not burnt.’ And when the LORD saw that he turned aside to see, God called unto him out of the midst of the bush, and said: ‘Moses, Moses.’ And he said: ‘Here am I.’ And He said: ‘Draw not nigh hither; put off thy shoes from off thy feet, for the place whereon thou standest is holy ground.’ Moreover He said: ‘I am the God of thy father, the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob.’ And Moses hid his face; for he was afraid to look upon God.
דיון
3. מעמד הסנה: אלוהים בוחר במשה
אלוהים בוחר להתגלות למשה דווקא בשיח שבוער באש ואינו נשרף. מה פשרו של הדימוי הזה? למה דווקא כך נגלה אלוהים?
כיצד היה אלוהים מתגלה למשה היום? מה יכול לשמש כ"סנה בוער" מודרני?
לתורה חשוב לספר שמשה מחליט "לסור ולראות" את "המראה הגדול הזה", וגם אלוהים בוחר בו רק אחרי ש"וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת". למה השלב הזה חשוב? מה הוא מלמד על משה, ועל האל שבוחר בו?
אלוהים מודיע למשה שהוא אלוהי אביו, ואלוהי אברהם יצחק ויעקב - ומשה בתגובה מסתיר את פניו מרוב פחד. מה במשפט של האלוהים כה מפחיד את משה?
אמרו רבותינו: כשהיה משה רבינו עליו השלום רועה צאנו של יתרו במדבר, ברח ממנו גדי ורץ אחריו, עד שהגיע לחסית, כיון שהגיע לחסית, נזדמנה לו בריכה של מים ועמד הגדי לשתות, כיון שהגיע משה אצלו, אמר: אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא, עיף אתה, הרכיבו על כתיפו והיה מהלך.
אמר הקדוש ברוך הוא: יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם, כך, חייך! אתה תרעה צאני ישראל. הוי, ומשה היה רועה:
... Our teachers have said: Once, while Moses our Teacher was tending [his father-in-law] Yitro’s sheep, one of the sheep ran away. Moses ran after it until it reached a small, shaded place. There, the lamb came across a pool and began to drink. As Moses approached the lamb, he said, “I did not know you ran away because you were thirsty. You are so exhausted!” He then put the lamb on his shoulders and carried him back. The Holy One said, “Since you tend the sheep of human beings with such overwhelming love - by your life, I swear you shall be the shepherd of My sheep, Israel.”
דיון
מדוע על פי המדרש נבחר משה להוציא את ישראל ממצרים?
האם תוכלו לספר סיפור 'מנהיגות' בן ימינו שידמה לסיפור זה?
מדוע חשוב לחז"ל לספר את הסיפור הזה על משה? מה הפריע להם?
מה הזיקה בין משה לבין עם ישראל שבמצרים, על פי הסיפור?
האם לדעתכם זוהי מוטיבציה טובה ומועילה למנהיג העתידי של עם ישראל? הסבירו.
אילו הייתם אתם חלק מבני ישראל, האם הייתם מעוניינים במנהיג שזוהי המוטיבציה שלו?
ג. סיכום
דיון
ספר שמות עובר מעיסוק בדמויות יחידות לעיסוק בעם עבדים, ולכך מוקדשים פרקיו הראשונים - עם נולד, מנהיג נולד, ומפגש נולד ביניהם. ביחידה זו ביקשנו לעמוד על הקשר שבין הנתק הגיאוגרפי שבתוכו נולד וצמח עם ישראל, לבין הנתק הגיאוגרפי והאתני שבתוכו נולד וצמח משה.

כיצד עשויה להשפיע תחושת הניתוק שממנה מגיע משה, על הדרך שבה יצליח או לא יצליח להנהיג את עם ישראל המנותק גם הוא ממקומו?
אילו מאפייני מנהיגות בדמותו של משה מבליטה התורה בפרקים שקראנו? האם לדעתכם מאפיינים אלו הם קריטיים לכל מנהיג/ה?
פרשנים רבים חושבים שמשה לא היה יכול להניע את עם העבדים אם היה צומח מתוכם, ושדווקא ילדותו בארמון כבן חורין היא שאפשרה לו להתפתח כמנהיג. מה דעתכם?
האם לדעתכם מנהיג/ה צריכ/ה להיות דומה לעם שעליו/ה להוביל? מדוע?
דיון
בסוף פרק ה' פונה משה לאלוהים ואומר לו: "אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה? לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי? וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה, וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ" (שמות ה, כב-כג) ככה, פחות או יותר, מנסחת התורה כישלון.

כיצד מתאר משה את עם ישראל? של מי העם בעיניו? מדוע הוא 'משליך' את העם על אלוהים?
מה צריך לקרות עכשיו כדי שמשה לא ינתק עצמו מהעם שעליו להוביל? (רמז: במה עוסק פרק ו?)
קישורים לרקע והרחבה:
לאתר פרויקט 929
דף הנחיות למנחה:
שמות א-ה דף למנחה.docx