ויקרא יא - טו: טומאה וחשק מיני
1א
הדף מאת: אליזבט גולדוין / המדרשה באורנים
2ב
פרקי השבוע עוסקים בטומאה מסוגים שונים: חיות טמאות, צרעת וטומאת הנידה והיולדת. בדף זה נתמקד בסוג האחרון ונבקש לברר מה משמעות חוקים אלה, ומה הם מלמדים על יחס התרבות היהודית לנשיות ולנשים. האם אפשר לחדש את המבט על חוקים אלה בימינו?
3ג
דיון
טומאה
פרקי השבוע עוסקים בטומאה מסוגים שונים: חיות טמאות, צרעת וטומאת הנידה והיולדת.
ספר ויקרא משופע בדינים העוסקים בטומאה ובהיפוכה - הטהרה. גם המשנה מקדישה סדר שלם מתוך ששת סדריה לדינים אלו. ובכל זאת, קשה בימינו להבין מהי משמעות המושגים 'טומאה' ו'טהרה'.
למילה 'טומאה' יש קונוטציה שלילית. המושג 'אבי אבות הטומאה', שמשמעו דרגת הטומאה הגבוהה ביותר, מתייחס לגופת אדם מת. גם דם הנידה והיולדת והפרשות מאבר המין הגברי מטמאים. מעבר לכך, כפי שלמדנו השבוע, יש חיות המוגדרות טמאות ואסור לאכול אותן; פגרים טמאים אם לא נשחטו כדין; וגם המצורעים טמאים. מה המשותף לכל הדברים הללו הנכנסים תחת הקטגוריה של 'טומאה'?
הסברים שונים הוצעו לכך ונדמה שאף אחד מהם לא מצליח לכלול תחתיו את כל סוגי הטומאה: יש הטוענים שמדובר בחוקים היגייניים השומרים על מרחק בריא מכל מה שנגוע ומביא מחלות; יש הסבורים שטומאה קשורה בנוזלי גוף כשהם מחוץ לגוף; סברה נוספת היא שטומאה נועדה ליצור חיץ בין החיים לבין המוות. עדיין, הסברים אלה אינם מצדיקים את הכללת בעלי חיים מסוימים כטמאים. משהו במושג זה נותר חידתי.
מאז שאין מי פרה אדומה להיטהר בהם, דיני הטומאה אינם מיושמים - מלבד דיני טומאת הנידה והיולדת שרבים מקפידים עליהם גם היום. בדף זה נתמקד בדינים אלה ונשאל: מה משמעותם של דיני טומאת הנידה והיולדת? מה הם מלמדים על יחס התרבות היהודית לנשיות ולנשים? והאם אפשר לחדש את המבט על חוקים אלה בימינו?
4ד
טומאת היולדת
(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (ב) דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר - וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא. (ג) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. (ד) וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה; בְּכָל-קֹדֶשׁ לֹא-תִגָּע, וְאֶל-הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא, עַד-מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ. (ה) וְאִם-נְקֵבָה תֵלֵד וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ; וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל-דְּמֵי טָהֳרָה. (ו) וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת, תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן-יוֹנָה אוֹ-תֹר לְחַטָּאת - אֶל-פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד אֶל-הַכֹּהֵן. (ז) וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה' וְכִפֶּר עָלֶיהָ, וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ: זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה. (ח) וְאִם-לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה - וְלָקְחָה שְׁתֵּי-תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת, וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה.

הסברים
  • דְּוָֹתָהּ - רש"י: לשון דבר הזב מגופה, מדוה וחולי שאין אשה רואה דם שלא תחלה ראשה ואבריה כבדין עליה.
    רמב"ן: שהוא כמו נגע וצער, כמו עלי לבי דוי (ירמיה ח יח), היה דוה לבנו (איכה ה יז), כמו נגע לבבו (מ"א ח לח). והנה הזיבה נגע באשה אע"פ שהיא בתולדתה.
And the LORD spoke unto Moses, saying: Speak unto the children of Israel, saying: If a woman be delivered, and bear a man-child, then she shall be unclean seven days; as in the days of the impurity of her sickness shall she be unclean. And in the eighth day the flesh of his foreskin shall be circumcised. And she shall continue in the blood of purification three and thirty days; she shall touch no hallowed thing, nor come into the sanctuary, until the days of her purification be fulfilled. But if she bear a maid-child, then she shall be unclean two weeks, as in her impurity; and she shall continue in the blood of purification threescore and six days. And when the days of her purification are fulfilled, for a son, or for a daughter, she shall bring a lamb of the first year for a burnt-offering, and a young pigeon, or a turtle-dove, for a sin-offering, unto the door of the tent of meeting, unto the priest. And he shall offer it before the LORD, and make atonement for her; and she shall be cleansed from the fountain of her blood. This is the law for her that beareth, whether a male or a female. And if her means suffice not for a lamb, then she shall take two turtle-doves, or two young pigeons: the one for a burnt-offering, and the other for a sin-offering; and the priest shall make atonement for her, and she shall be clean.
5ה
דיון
שאלות לדיון:
  • מדוע משך הטומאה של אישה היולדת בת הוא כפליים ממשך הטומאה של היולדת בן?
  • מדוע על האישה להביא קורבן בסוף תקופת טומאתה?
  • על מה "מכפר" הכהן? מהו חטאה של האישה?
  • מהם היתרונות של היות היולדת טמאה? מהם החסרונות?
6ו
טומאת הנידה
(יט) וְאִשָּׁה כִּי-תִהְיֶה זָבָה, דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ - שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ וְכָל-הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד-הָעָרֶב. (כ) וְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו בְּנִדָּתָהּ, יִטְמָא; וְכֹל אֲשֶׁר-תֵּשֵׁב עָלָיו, יִטְמָא. (כא) וְכָל-הַנֹּגֵעַ בְּמִשְׁכָּבָהּ - יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב. (כב) וְכָל-הַנֹּגֵעַ בְּכָל-כְּלִי אֲשֶׁר-תֵּשֵׁב עָלָיו, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב. (כג) וְאִם עַל-הַמִּשְׁכָּב הוּא אוֹ עַל-הַכְּלִי אֲשֶׁר-הִוא יֹשֶׁבֶת-עָלָיו - בְּנָגְעוֹ בוֹ יִטְמָא עַד-הָעָרֶב. (כד) וְאִם שָׁכֹב יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו - וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים וְכָל-הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר-יִשְׁכַּב עָלָיו יִטְמָא. (כה) וְאִשָּׁה כִּי-יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת-נִדָּתָהּ, אוֹ כִי-תָזוּב עַל-נִדָּתָהּ כָּל-יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה - טְמֵאָה הִוא. (כו) כָּל-הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר-תִּשְׁכַּב עָלָיו כָּל-יְמֵי זוֹבָהּ - כְּמִשְׁכַּב נִדָּתָהּ יִהְיֶה-לָּהּ; וְכָל-הַכְּלִי אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו - טָמֵא יִהְיֶה כְּטֻמְאַת נִדָּתָהּ. (כז) וְכָל-הַנּוֹגֵעַ בָּם יִטְמָא וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב. (כח) וְאִם-טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ - וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר. (כט) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּקַּח-לָהּ שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל-הַכֹּהֵן אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.

הסברים
  • יש כאן הבחנה בין ימי הווסת - שבעה ימים שבסופם האישה נטהרת, לבין זיבה שהיא מחוץ למחזור החודשי ויכולה להימשך ימים רבים. לאחר תום זיבה מעין זו, יש לחכות שבעה ימים "נקיים" מדם ורק אחר כך האישה יכולה להיטהר.
And if a woman have an issue, and her issue in her flesh be blood, she shall be in her impurity seven days; and whosoever toucheth her shall be unclean until the even. And every thing that she lieth upon in her impurity shall be unclean; every thing also that she sitteth upon shall be unclean. And whosoever toucheth her bed shall wash his clothes, and bathe himself in water, and be unclean until the even. And whosoever toucheth any thing that she sitteth upon shall wash his clothes, and bathe himself in water, and be unclean until the even. And if he be on the bed, or on any thing whereon she sitteth, when he toucheth it, he shall be unclean until the even. And if any man lie with her, and her impurity be upon him, he shall be unclean seven days; and every bed whereon he lieth shall be unclean. . And if a woman have an issue of her blood many days not in the time of her impurity, or if she have an issue beyond the time of her impurity; all the days of the issue of her uncleanness she shall be as in the days of her impurity: she is unclean. Every bed whereon she lieth all the days of her issue shall be unto her as the bed of her impurity; and every thing whereon she sitteth shall be unclean, as the uncleanness of her impurity. And whosoever toucheth those things shall be unclean, and shall wash his clothes, and bathe himself in water, and be unclean until the even. But if she be cleansed of her issue, then she shall number to herself seven days, and after that she shall be clean. And on the eighth day she shall take unto her two turtle-doves, or two young pigeons, and bring them unto the priest, to the door of the tent of meeting.
7ז
דיון
שאלות לדיון:
לפי החוק המקראי, טומאת הווסת נמשכת שבעה ימים.
  • מדוע הווסת מטמאה?
  • מהם היתרונות של קביעה זו עבור האישה? ועבור הגבר?
  • מהם החסרונות עבור האישה? ועבור הגבר?
נראה שחכמינו הדגישו את ההיבט השלילי של טומאת האישה. נעיין בשתי דוגמאות:
8ח
הרפורמה של ר' עקיבא בהלכות הנידה
והדוה בנדתה -
זקנים הראשונים אמרו: שלא תכחול ולא תפקוס ולא תתקשט בבגדי צבעונין,
עד שבא ר' עקיבא ולימד אם כן אתה מגנה על בעלה ונמצא בעלה מגרשה! אלא [..] בנדתה תהא עד שתבא במים.

הסברים
  • רש"י מפרש: בנדתה: היו דורשין הראשונים כמשמעו, כדבר המנודה ומרחיקה מבעלה.
The Gemara asks: And according to Rav, what is different about these, the woolen cap and the wig, that the mishna permitted going out into the courtyard with them? Ulla said: So that she will not become unappealing to her husband. That would be the result if all ornamentation was prohibited. As it was taught in a baraita with regard to the verse: “And of her that is sick in her menstrual status [niddata]” (Leviticus 15:33), the Elders of the early generations said that this verse comes to teach us that the menstruating woman should be distanced from her husband in all senses, like a person ostracized [menudeh] by the Sages. This includes that she may not paint her eyes blue, and she may not rouge [pokeset] her face, and she may not adorn herself with colorful clothing. Until Rabbi Akiva came and taught: If you do so, you are making her unappealing to her husband, and her husband will consequently divorce her. Therefore, extreme strictures should not be instituted. Rather, what is the meaning of that which the verse states: “And of her that is sick in her menstrual status”? She shall remain prohibited in her menstrual status even after the flow of blood has stopped until she immerses in the water of a ritual bath.
9ט
רמב"ן, בראשית, פרק לא, פסוק לה, ד"ה: אל יחר בעיני אדוני
כי הנדות בימי הקדמונים מרוחקות מאד כי ידעו הקדמונים בחכמתם שהבלן מזיק וגם מבטן מוליד גנאי ועושה רושם רע אפילו הדיבור שהוא יוצא מפיה הוא טמא. אמר ר' יוחנן: אסור לאדם להלך אחר הנידה ולדרוס את עפרה שהוא טמא כמת, כך עפרה של נדה טמא ואסור להנות במעשה ידיה.
10י
דיון
שאלות לדיון:
  • מדוע הווסת הופכת את האישה למנודה?
  • האם אתם מזדהים עם קביעות אלה? נמקו את עמדתכם.
  • האם קיימת דרך אחרת להבין את טומאת הנידה וטומאת היולדת? אולי יש כאן הקשבה לקצב הטבעי של גופה של האישה, אמצעי לאפשר לאישה את המרחב שלו היא זקוקה בימים שבהם היא רגישה במיוחד. מה דעתכם על כיוון פרשני זה?
  • נשים השומרות על 'דיני טהרת המשפחה' לאורך הדורות הוסיפו על החוק המקראי שבעה ימי טומאה נוספים, כפי שמצוין בתלמוד הבבלי: 'אמר ר' זירא, בנות ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואות טפת דם כחרדל יושבות עליה שבעה נקיים' (נידה, דף ס"ו עמוד א). מאז התקבל הנוהג המחמיר שאחרי ימי הדימום החודשי, האישה מחכה עוד 'שבעה ימים נקיים' מדם. יוצא איפה שאישה טמאה במשך כשנים-עשר עד ארבעה-עשר ימים בחודש. מה דעתכם על תהליך זה? מה הוא משקף מבחינת יחסן של נשים לגופן? ומה הוא משקף מבחינת יחסם של גברים לגופן של נשים?
  • משמעות חומרה זו של בנות ישראל היא, עבור נשים מסוימות, 'עקרות הלכתית', משום שרגע הביוץ שלהן מתרחש בימי הטומאה שלהן. בעיה זו נמצאת על מדוכת פוסקי הלכה היום; נשים רבות הסובלות מ'עקרות הלכתית' מקבלות הורמונים לעיכוב הביוץ, דבר העלול להגביר את פגיעותן לסרטן. מה דעתכם על הפתרון הרפואי לבעיה שנוצרה מהחמרה הלכתית? האם תוכלו להציע פתרונות אחרים לבעיית העקרות ההלכתית?
11יא
חז"ל מבררים את ההגיון שבחוקי היולדת והנידה
שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי: מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קרבן?
אמר להן: בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה, לפיכך אמרה תורה תביא קרבן.
מתקיף לה רב יוסף: והא מזידה היא ובחרטה תליא מילתא [תלוי הדבר] ועוד, קרבן שבועה בעי איתויי [צריכה להביא].
- ומפני מה אמרה תורה זכר לשבעה ונקבה לארבעה עשר?
- זכר שהכל שמחים בו מתחרטת לשבעה, נקבה שהכל עצבים בה מתחרטת לארבעה עשר.
- ומפני מה אמרה תורה מילה לשמונה?
- שלא יהו כולם שמחים ואביו ואמו עצבים.
תניא, היה רבי מאיר אומר מפני מה אמרה תורה נדה לשבעה? מפני שרגיל בה וקץ בה אמרה תורה תהא טמאה שבעה ימים כדי שתהא חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה.

הסברים
  • רב יוסף מקשה שתי קושיות מהותיות על פירוש רשב"י לקורבן היולדת: ראשית, אם אכן מדובר בשבועה הרי שהאישה צריכה להתחרט עליה לפני שתוכל להביא קורבן וזה לא יכול להיות אוטומטי, בניגוד לחוק המקראי הנראה אוטומטי. שנית, חוקי קורבן היולדת אינם חוקי חטאת על שבועה.
The students of Rabbi Shimon ben Yoḥai asked him: For what reason does the Torah say that a woman after childbirth brings an offering? He said to them: At the time that a woman crouches to give birth, her pain is so great that she impulsively takes an oath that she will not engage in intercourse with her husband ever again, so that she will never again experience this pain. Therefore, the Torah says that she must bring an offering for violating her oath and continuing to engage in intercourse with her husband. Rav Yosef objects to this answer: But isn’t the woman an intentional violator of her oath? And if she wishes that her oath be dissolved, so that she may engage in intercourse with her husband, the matter depends on her regret of her oath. One is obligated to bring an offering for violating an oath of an utterance only if his transgression is unwitting. And furthermore, if the purpose of the offering that a woman brings after childbirth is to atone for violating an oath, then she should be required to bring a female lamb or goat as an offering, which is the requirement of one who violated an oath, rather than the bird offering brought by a woman after childbirth. And the students of Rabbi Shimon ben Yoḥai further inquired of him: For what reason does the Torah say that a woman who gives birth to a male is ritually impure for seven days, but a woman who gives birth to a female is impure for fourteen days? Rabbi Shimon ben Yoḥai answered them: When a woman gives birth to a male, over which everyone is happy, she regrets her oath, that she will never again engage in intercourse with her husband, already seven days after giving birth. By contrast, after giving birth to a female, over which everyone is unhappy, she regrets her oath only fourteen days after giving birth. And the students further asked him: For what reason does the Torah say that circumcision is performed only on the eighth day of the baby’s life, and not beforehand? He answered them: It is so that there will not be a situation where everyone is happy at the circumcision ceremony but the father and mother of the infant are unhappy, as they are still prohibited from engaging in intercourse. It is taught in a baraita that Rabbi Meir would say: For what reason does the Torah say that a menstruating woman is prohibited from engaging in intercourse with her husband for seven days? It is because if a woman were permitted to engage in intercourse with her husband all the time, her husband would be too accustomed to her, and would eventually be repulsed by her. Therefore, the Torah says that a menstruating woman shall be ritually impure for seven days, during which she is prohibited from engaging in intercourse with her husband, so that when she becomes pure again she will be dear to her husband as at the time when she entered the wedding canopy with him.
12יב
דיון
  • מה דעתכם על הקביעה שהולדת זכר משמחת והולדת נקבה מעציבה?
  • מה דעתכם על ההנחה שהפסקה חודשית בחיי המין של זוג נשוי מאפשרת לזוג להמשיך ולחשוק זה בזו? האם זה תואם את ניסיון החיים שלכם?
  • האם אתם סבורים שרעיון זה מאפשר לנשים וגברים להתייחס אל תקופת טומאת הנידה של האישה בצורה חיובית?
  • האם יש לכם הצעות נוספות?
________________________
התבוננות בתהליכים הרגשיים והפיזיים שאני עוברת מדי חודש אפשרה לי מסע מעניין אל נשיותי. הנה מילות הסיום של מסע זה:
13יג
אליזבט גולדוין, מסע אל נשיותי, מתוך: אם לא תדעי לך, הקיבוץ המאוחד, עמוד 86, 2005
"מסע אל נשיותי"
...אני אישה, כל כולי, בכל גופי ובכל הווייתי. לא רק באברי הנשיים. נשיותי היא כל המורכבות הזו של אימהות, עבודה, חשיבה, מילוי חובות, ובעיקר זרימה מדבר לדבר, בדיקת מתמדת של סדרי העדיפויות שלי, פשרות אינסופיות. נשיותי היא גם הכוליות שלי של גוף-נפש, מכלול אחד שלם, הרוחניות-הגופנית שלי. והיכולת שלי להיות מרוכזת במשימה, ובו-זמנית להקשיב למתרחש בגופי...
אני עדיין בעיצומו של המסע. אני לומדת לאהוב את עצמי, את נשיותי, לאט לאט. מגלה את האומץ שלי להשתנות, להיות בתוך תהליך, לאבד שליטה, לצמוח באמת. עם כל הפחדים והקושי.
במציאות שלי מצאתי ליטוף המוכן לי תמיד, אם רק אדע לפתוח את עצמי אליו. הוא נמצא באוויר שמסביבי, בשמש ובגשם של חורף זה, בידידותם של ידידי, בנשיקה שאני מנשקת את ילדי.
© כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד
www.kibutz-poalim.co.il
15 טו
16טז
קישורים לרקע והרחבה:
לאתר פרויקט 929
17יז
דף הנחיות למנחה:
ויקרא יא-טו למנחה.doc