בראשית יא-טו: 'אם כבר לבד, אז שיהיה בתנועה'
1א
הדף מאת: אדוה הכהן בומנדיל וסמואל בומנדיל / אתר מדרשת
2ב
תקציר הפרקים הקודמים: העולם נברא, נחרב והוקם מחדש. ביחידה שלפנינו נתחקה אחר העולם שלאחר המבול: נפתח בסיפור מגדל בבל החותם את חטיבת סיפורי הראשית הכלליים, האוניברסליים, העוסקים בבנייה והרס. רשימת השושלות המופיעה לאחר סיפור מגדל בבל מובילה אותנו לדמותו של אברם הנגלית דרך סיפורים שונים: הציווי האלוהי ללכת מארצו; הירידה למצרים ולקיחת אשתו; הפרידה מבן אחיו; וההתגלות ברית בין הבתרים. במסגרת פרויקט 929, שואף דף לימוד זה להקיף את כל היחידה, אף שהיא מכילה סיפורים רבים וחשובים שבכל אחד מהם אפשר וכדאי להתמקד בנפרד. לפיכך מציע הדף מבט כללי על רצף הפרקים ונגיעה בסיפוריו העיקריים. הדף מורכב מפתיחה וסיום כלליים, וביניהם יחידות קצרות המוקדשות לסיפורים.
3ג
פתיחה: בדידות ופרידה
4ד
נתן זך, מתוך השיר: לא טוב היות האדם לבדו
לא טוב היות האדם לבדו
אבל הוא לבדו בין כה וכה...
5ה
השל"ה, שני לוחות הברית, מסכת יומא, פרק נר מצוה, צ
...שבהיותם לבדם מפרישים מדעתם ענייני העולם ומקשרים מחשבותם... שזה מועיל לנפש שבעתים מהלימוד, ולפי כח ויכולת האדם יפרוש ויתבודד יום אחד מן השבוע או יום אחד בחמשה עשר יום, או יום אחד בחודש, ולא יפחות מזה.
6ו
הרמן הסה, סידהארתא, עמ' 71, מגרמנית: אברהם כרמל, הוצאת שוקן תשס"ו
ובתוכך פנימה שלווה ומפלט,
שבהם יכולה את להתכנס בכל שעה ולשכון בחובך
7ז
עמשי לוין, 'בדד', זוהר ארגוב, נכון להיום, 1982
בדד, בלי כף יד מלטפת
בדד, ללא שכם ידיד
...
בדד בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום
8ח
דיון
מה יחסכם אל הבדידות?
האם ניתן להבדיל בין פרידה מייסרת למצמיחה? היכן עובר הגבול בין כאב הפרידה לעוצמה הטמונה בה?
9ט
1. מגדל בבל
10י
(ד) וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם: פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ. (ה) וַיֵּרֶד ה', לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם. (ו) וַיֹּאמֶר ה', הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. (ז) הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. (ח) וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר.
And they said: ‘Come, let us build us a city, and a tower, with its top in heaven, and let us make us a name; lest we be scattered abroad upon the face of the whole earth.’ And the LORD came down to see the city and the tower, which the children of men builded. And the LORD said: ‘Behold, they are one people, and they have all one language; and this is what they begin to do; and now nothing will be withholden from them, which they purpose to do. Come, let us go down, and there confound their language, that they may not understand one another’s speech.’ So the LORD scattered them abroad from thence upon the face of all the earth; and they left off to build the city. Therefore was the name of it called Babel; because the LORD did there aconfound the language of all the earth; and from thence did the LORD scatter them abroad upon the face of all the earth.
11יא
דיון
מה החשש שמניע את בוני המגדל? וממה חושש אלוהים? מה דעתכם על הפחדים השונים? האם החששות אכן נמנעו או אולי התגשמו בסיפור ולאחריו?
מה אתם הייתם מעדיפים לשאוף למעלה כבוני המגדל, או להתפזר במרחב כמעשה אלוהים? להיות מלוכדים או מפוזרים? לדבר בשפה אחת או בשפות רבות?
מה לדעתכם היחס בין בריאת העולם והצפתו במבול, לבין בניית המגדל והריסתו?
12יב
2. לך לך: בדידות מזהרת
13יג
וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.
Now the LORD said unto Abram: ‘Get thee out of thy country, and from thy kindred, and from thy father’s house, unto the land that I will show thee.
14יד
הוא היה אומר: אם אין אני לי, מי לי. וכשאני לעצמי, מה אני ואם לא עכשיו אימתי (הלל הזקן)
He [also] used to say: If I am not for myself, who is for me? But if I am for my own self [only], what am I? And if not now, when?
15טו
הראי"ה קוק, שמונה קבצים, ג, נא
המחשבה שהאושר תלוי במה שהוא חוץ ליכולתו של האדם, ממה שהוא חוץ להויתו, וחוץ לרצונו, מחשבת פיגול הוא, רשעות וסכלות היא מרופדת. והיא מעוררת את כל התכונות השפלות וכל המידות הרעות שביסוד הרשעה.
16טז
איין ראנד, כמעיין המתגבר, מאנגלית: ד.אהליאב, הוצאת ש.פרידמן, תל אביב התשנ"ז עמ' 531
...נשאר יחידי בחדר, ניגש לחלון והסתכל כלפי מעלה לשמים, כשראשו מוטה לאחור. הוא חש בהתכווצות שרירי צווארו ושאל את עצמו אם אותה חגיגיות מיוחדת של הסתכלות בשמים באה לא מתוך הרהוריו של אדם אלא מהרמת ראשו.
© כל הזכויות שמורות להוצאה
17יז
דיון
כיצד מצטיירת בדמיונכם פרידת אברם מעולמו המוכר? האם זו בדידות מייסרת או מענגת?
18יח
3. הירידה למצרים וכאב הפרידה
19יט
(י) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ. (יא) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ. (יב) וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ. (יג) אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ.
And there was a famine in the land; and Abram went down into Egypt to sojourn there; for the famine was sore in the land. And it came to pass, when he was come near to enter into Egypt, that he said unto Sarai his wife: ‘Behold now, I know that thou art a fair woman to look upon. And it will come to pass, when the Egyptians shall see thee, that they will say: This is his wife; and they will kill me, but thee they will keep alive. Say, I pray thee, thou art my sister; that it may be well with me for thy sake, and that my soul may live because of thee.’
20כ
עשרה נסיונות נתנסה אברהם... נסיון החמישי שנלקחה אשתו לפרעה לאשה, וכי יש לך אדם שרואה שאשתו נלקחה לאיש אחר ואינו קורע את בגדיו.
THE TRIALS OF ABRAHAM
OUR father Abraham was tried with ten trials, || and he stood firm in them all. The first trial was when our father Abraham was born; all the magnates of the kingdom and the magicians sought to kill him, and he was hidden under the earth for thirteen years without seeing sun or moon. After thirteen years he went forth from beneath the earth, speaking the holy language; and he despised idols and held in abomination the graven images, and he trusted in the shadow of his Creator, and said: "Blessed is the man who trusts in thee" (Ps. 84:12). The second trial was when he was put into prison for ten years—three years in Kuthi, seven years in Budri. After ten years they sent and brought him forth and cast him into the furnace of fire, and the King of Glory put forth His right hand and delivered him from the furnace of fire, as it is said, "And he said to him, I am the Lord who brought thee out of the furnace of the Chaldees" (Gen. 15:7). Another verse (says), "Thou art the Lord the God, who didst choose Abram, and broughtest him forth out of the furnace of the Chaldees" (Neh. 9:7). The third trial was his migration from his father's house and from the land of his birth; and He brought him to Haran, and there his father Terah died, and Athrai his mother. Migration is harder for man than for any other creature. Whence do we know of his migration? Because it is said, "Now the Lord said || unto Abram, Get thee out" (Gen. 12:1). The fourth trial (was the famine). From the day when the heavens and the earth were created, the Holy One, blessed be He, had not brought into the world a famine but only in the days of Abraham, and not in any of the lands but only in the land of Canaan, in order to try him and to bring him down into Egypt, as it is said, "And there was a famine in the land, and Abram went down into Egypt" (Gen. 12:10). The fifth trial was when Sarah his wife was taken to Pharaoh to be (his) wife. And is there any man, who seeing his wife taken away to another man, would not rend his garments? But (he trusted in the Holy One, blessed be He,) that he would not approach her. Whence do we know that Sarah was taken to Pharaoh to be his wife? Because it is said, "And the princes of Pharaoh saw her" (Gen. 12:15).
21כא
דיון
מה דעתכם על בקשת אברם משרי אשתו?
22כב
4. "וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו"
23כג
(ב) וְאַבְרָם, כָּבֵד מְאֹד, בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב. (ג) וַיֵּלֶךְ, לְמַסָּעָיו, מִנֶּגֶב, וְעַד-בֵּית-אֵל--עַד-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה, בֵּין בֵּית-אֵל, וּבֵין הָעָי. (ד) אֶל-מְקוֹם, הַמִּזְבֵּחַ, אֲשֶׁר-עָשָׂה שָׁם, בָּרִאשֹׁנָה; וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם, בְּשֵׁם ה'. (ה) וְגַם-לְלוֹט--הַהֹלֵךְ, אֶת-אַבְרָם: הָיָה צֹאן-וּבָקָר, וְאֹהָלִים. (ו) וְלֹא-נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ, לָשֶׁבֶת יַחְדָּו: כִּי-הָיָה רְכוּשָׁם רָב, וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו. (ז) וַיְהִי-רִיב, בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה-אַבְרָם, וּבֵין, רֹעֵי מִקְנֵה-לוֹט; וְהַכְּנַעֲנִי, וְהַפְּרִזִּי, אָז, יֹשֵׁב בָּאָרֶץ. (ח) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-לוֹט, אַל-נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי, וּבֵין רֹעֶיךָ: כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ. (ט) הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי: אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה. (י) וַיִּשָּׂא-לוֹט אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה--לִפְנֵי שַׁחֵת ה', אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה, כְּגַן-יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה צֹעַר. (יא) וַיִּבְחַר-לוֹ לוֹט, אֵת כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסַּע לוֹט, מִקֶּדֶם; וַיִּפָּרְדוּ, אִישׁ מֵעַל אָחִיו. (יב) אַבְרָם, יָשַׁב בְּאֶרֶץ-כְּנָעַן; וְלוֹט, יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר, וַיֶּאֱהַל, עַד-סְדֹם.
And Abram was very rich in cattle, in silver, and in gold. And he went on his journeys from the South even to Beth-el, unto the place where his tent had been at the beginning, between Beth-el and Ai; unto the place of the altar, which he had made there at the first; and Abram called there on the name of the LORD. And Lot also, who went with Abram, had flocks, and herds, and tents. And the land was not able to bear them, that they might dwell together; for their substance was great, so that they could not dwell together. And there was a strife between the herdmen of Abram’s cattle and the herdmen of Lot’s cattle. And the Canaanite and the Perizzite dwelt then in the land. And Abram said unto Lot: ‘Let there be no strife, I pray thee, between me and thee, and between my herdmen and thy herdmen; for we are brethren. Is not the whole land before thee? separate thyself, I pray thee, from me; if thou wilt take the left hand, then I will go to the right; or if thou take the right hand, then I will go to the left.’ And Lot lifted up his eyes, and beheld all the plain of the Jordan, that it was well watered every where, before the LORD destroyed Sodom and Gomorrah, like the garden of the LORD, like the land of Egypt, as thou goest unto Zoar. So Lot chose him all the plain of the Jordan; and Lot journeyed east; and they separated themselves the one from the other. Abram dwelt in the land of Canaan, and Lot dwelt in the cities of the Plain, and moved his tent as far as Sodom.
24כד
דיון
איזו 'פרידה' מוצגת בסיפור לוט ואברהם? מהם יתרונותיה? מהם כאביה? האם וכיצד היא מאפשרת צמיחה מחדש?
25כה
סיום: ברית בין הבתרים
26כו
רות גרוסמן, מתוך הספר "כשלמדתי לדרוך על אור", הוצאת כרמל, 2010
רק בברית עם הסכין
מובחנת תנופת המגל בשורות השדה הקצובות
ומזמור הדשא הנקצץ
לצלילי ערש רכים.
והמספרים הגוזזים
הם עידונו של הסכין-
להב החרב המתהפכת.
רק בברית עם הסכין
הפסל חוצב צורה לחומר ההר
והאם פורסת לילדיה
פרוסות עדינות מלחם חי.
כל דבר צומח הוא בבחינת נס
כפסע בין החיים והמוות
ומצריך ברכה.
© כל הזכויות שמורות למחברת
27כז
דיון
מגדל בבל... לך לך... הירידה למצרים... פרידת לוט ואברם... מלחמת המלכים... ברית בין הבתרים

איזו תמונה נוצרת מסמיכות הסיפורים בפרשה? מהם נקודות החיבור ביניהם?
"מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים לְבַד, וְאִם כְּבָר לְבַד אָז שֶׁיִהְיֶה בִּתְנוּעָה, שֶׁנִּתְחַמֵּם, שֶׁלּא נִקְפָּא, שֶׁלּא נִשְׁתַּגֵּעַ..." (מיכה שטרית 'אם כבר לבד') האם לדעתכם התנועה היא מענה לבדידות או גורם לה?
28כח
דויד גרוסמן, מתוך: 'חיבוק', בהוצאת 'עם עובד', 2011
אני לא רוצה להיות רק אחד כמוני בכל העולם!" אמר בן.
"למה לא? זה נפלא שאתה כל כך יחיד ומיוחד!" אמרה אמא,
"אבל אני לבד ככה," אמר בן.
© כל הזכויות שמורות למחבר
29כט
קישורים לרקע והרחבה:
לאתר פרויקט 929
30ל
דף הנחיות למנחה:
בראשית יא-טו למנחה.docx