דברי הימים א' יב-טז: 'והזר הקרב יומת' – על קדושה ושמירת מרחק
הדף מאת: רינת צפניה שוורץ / 929- תנ"ך ביחד
פעמיים בפרקים שלפנינו מנסה דוד להעלות את ארון האלוהים לירושלים. בפעם הראשונה, בפרק יג, הוא אוסף את העם לחגיגה גדולה של העלאת הארון, אך הדבר אינו עולה בידו ויום השמחה נהפך ליום אבל כאשר עוזא, החושש שהארון עומד ליפול, שולח את ידו לאחוז בו ונענש במיתה. בעקבות המקרה דוד מחליט להעביר את הארון לבית עובד אדום הגיתי, ורק לאחר שהוא מתבשר שה' בירך את עובד, הוא שב ומוליך את הארון לירושלים (בפרק טז) – והפעם משימת העלאת הארון הושלמה. בלימוד זה ננסה לענות על שאלות אחדות: - מה בין שני הניסיונות להעלאת הארון לירושלים? - מדוע נענש עוזא בחומרה יתרה? - מה הייתה הטעות של דוד ואנשיו, כיצד ייתכן שטעו, וכיצד התמודד דוד עם טעותו?
דיון
רקע

המקום הראשון שאליו הובא ארון הברית עם כניסת יהושע לארץ היה אוהל מועד בשילה (יהושע יח, א). בימי עלי הכהן ובניו היה ארון ה' במשכן שילֹה ולאחר חורבן שילה (תהלים עח, ס-סו), בסוף ימיו של עלי, הגיע הארון לקריית יערים. עוד קודם לכן, כאשר ניטשה מלחמה קשה עם הפלישתים ונפלו מישראל כ- 4,000 איש, החליטו זקני ישראל לקחת את ארון ברית ה' משילֹה ולהביאו לשדה הקרב. אך הניסיון לא צלח והמפלה הייתה גדולה: מישראל נפלו 30,000 רגלי, בתוכם בני עלי הכהן. ארון ה' נלקח על ידי הפלישתים לבית דגון, מקום עבודת אלוהיהם אך הם לא שיערו את המחיר שישלמו על כך - מהומות ומכות מוות שגרמו להם להבין כי עליהם להחזיר מיד את הארון. מאז חזרתו משדה פלישתים נדד ארון ה' בכמה מקומות, תחילה לבית שמש ומשם לקריית יערים, אחר כך לעיר נוב וכאשר נחרבה עבר לגבעון.
בפרקינו מבקש דוד להביא את הארון מקריית יערים לירושלים, מתוך הנחה כי שם מקומו (חז"ל דורשים בתלמוד הבבלי, מסכת זבחים, דף קיח ע"א, כי מנוחתו של ה' היא בירושלים).
אך הניסיון לא מצליח מיד. פעמיים מנסה דוד להעלות את הארון לירושלים. בפעם הראשונה, בפרק יג, הוא אוסף את העם לחגיגה גדולה ושמחה המסתיימת באבל - עוזא, החושש פן הארון יישמט וייפול, שולח את ידו להחזיק בו ונענש מיד במיתה. דוד מעביר את הארון לבית עובד אדום הגיתי, ורק לאחר שהוא מתבשר שה' בירך אותו, הוא מבין כי הגיעה העת והוא מוביל את הארון לירושלים (פרק טז) הפעם משימת העלאת הארון הושלמה.
בלימוד זה ננסה לענות על שאלות אחדות:
- מה בין הניסיון הראשון לשני בהעלאת הארון לירושלים?
- מדוע נענש עוזא בחומרה?
- כיצד ייתכן כי דוד ואנשיו טועים? וכיצד מתמודד דוד עם טעותו?
1. ציווי האל אל מול מעשה דוד
וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ אֶת-מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וְאֶת-רֹאשָׁם לֹא תִשָּׂא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאַתָּה הַפְקֵד אֶת-הַלְוִיִּם עַל-מִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְעַל כָּל-כֵּלָיו וְעַל כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ הֵמָּה יִשְׂאוּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו וְהֵם יְשָׁרְתֻהוּ וְסָבִיב לַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ. וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִידוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.
And the LORD spoke unto Moses, saying: ’Howbeit the tribe of Levi thou shalt not number, neither shalt thou take the sum of them among the children of Israel; but appoint thou the Levites over the tabernacle of the testimony, and over all the furniture thereof, and over all that belongeth to it; they shall bear the tabernacle, and all the furniture thereof; and they shall minister unto it, and shall encamp round about the tabernacle. And when the tabernacle setteth forward, the Levites shall take it down; and when the tabernacle is to be pitched, the Levites shall set it up; and the common man that draweth nigh shall be put to death.
וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-הָעֲגָלֹת וְאֶת-הַבָּקָר וַיִּתֵּן אוֹתָם אֶל-הַלְוִיִּם. אֵת שְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת וְאֵת אַרְבַּעַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן כְּפִי עֲבֹדָתָם... וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי-עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ.
And Moses took the wagons and the oxen, and gave them unto the Levites. Two wagons and four oxen he gave unto the sons of Gershon, according to their service. And four wagons and eight oxen he gave unto the sons of Merari, according unto their service, under the hand of Ithamar the son of Aaron the priest. But unto the sons of Kohath he gave none, because the service of the holy things belonged unto them: they bore them upon their shoulders.
דיון
- מהם פרטי הציווי? על מי מוטלת המשימה? כיצד יש לבצעה?
- במה סטה דוד, בניסיון הבאת הארון הראשון, מהציווי בספר במדבר?
וַיַּרְכִּיבוּ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עַל-עֲגָלָה חֲדָשָׁה מִבֵּית אֲבִינָדָב וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ נֹהֲגִים בָּעֲגָלָה.
And they set the ark of God upon a new cart, [and brought it] out of the house of Abinadab; and Uzza and Ahio drove the cart.
...ומעולין בשבט לוי משפחת קהת, שהיה בן לוי נותן משאו או הקרשים או הבריחים או האדנים או כל דבר על העגלות, אבל משפחת קהת היו טוענין בכתפיהם, שלא היה להם רשות ליתן הארון על העגלה שנאמר 'ולבני קהת לא נתן' (במדבר ז, ט)... הוי נמצאת אומר אף על פי שהיו גדולים מן שאר המשפחות ואין צריך לומר מן ישראל לא היתה רוחן גסה עליהן אלא משועבדין לפני הארון, למה כן לפי שאין גדולה לפני האלוהים, נמצאת אומר אף על פי שהיתה משפחת קהת פלאטיני (=משרתי ה' במקדש, מלשון פלטין) אלא כיון שהיו באין לטעון את הארון היו טוענין בו כעבדים.
דיון
- המדרש קושר בין אופן נשיאת הארון לבין זהות הנושאים אותו.
מדוע חשובה זהות הנושאים? מה ההבדל המהותי בין לקיחת הארון בעגלה לבין נשיאתו על כתף? מי המוביל ומי המובל בכל אחת מהדרכים?
- האם לדעתכם מתואר כאן מקרה של "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים" או דווקא מקרה של "אלוהים קטנוני"?
2. "מוזיקה ללב היא חודרת"
דיון
- חשבו על יצירה מוזיקלית שאתם אוהבים: האם יש מוזיקה שמבחינתכם היא קדושה?
- האם לדעתכם, יש כלי נגינה מכובדים או מעוררי כוונה יותר מאחרים? האם לליטורגיה (מוזיקת תפילה) ולזמן הקדושה יש צורך בכלי נגינה מיוחדים?
- האם יש חשיבות לשאלה, אילו כלי נגינה מעורבים בליווי העלאת ארון ה'? אם כן, מה החשיבות ומדוע?
הניסיון הראשון
וְדָוִיד וְכָל-יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים בְּכָל-עֹז וּבְשִׁירִים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְצִלְתַּיִם וּבַחֲצֹצְרוֹת.
And David and all Israel played before God with all their might; even with songs, and with harps, and with psalteries, and with timbrels, and with cymbals, and with trumpets.
הניסיון השני
וְכָל-יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית-ה'ק בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבִמְצִלְתָּיִם מַשְׁמִעִים בִּנְבָלִים וְכִנֹּרוֹת.
Thus all Israel brought up the ark of the covenant of the LORD with shouting, and with sound of the horn, and with trumpets, and with cymbals, sounding aloud with psalteries and harps.
ר' יצחק עראמה, עקדת יצחק, שער ס"ז פרשת אמור
הנה הוא מבואר שיש כלים וכלים מכלים שונים, שיש להם סגולות בכמו אלה העניינים; כלים שעיקרם ליישב המנוחה והשמחה בלבות האנשים, כמו שאמר בשמואל ב' ו' "ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני ה' בכל עצי ברושים, ובכינורות ובנבלים ובתופים ובמנענעים ובצלצלים", וכלים מיוחדים לעורר הצער והחרדה, כמו שנאמר אחר פרץ עוזא "ודוד וכל בית ישראל מעלים ארון ה' בתרועה וקול שופר". ולזה מה שנתייחד בניגוני ראש-השנה זה הכלי מכל זולתו, כמו שאמרו: "אמרו לפני מלכויות... ובמה? בשופר!" כי הוא המיוחד אל החרדה וההתעוררות מכל הכלים, כמו שנאמר (עמוס ג) "אם ייתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו?!"

מושגים
  • רבי יצחק עראמה - (ק"פ 1420 - רנ"ד 1494), "בעל העקידה", היה מחכמי ספרד בדור הגירוש. שימש רב וראש ישיבה בסמורה אשר בצפון ספרד ומשם הוזמן לרבנות בעיר טרגונה שבדרום קטלוניה. דרשותיו, בעלות הגוון הפילוסופי, כונסו בספרו "עקדת יצחק".
דיון
- מה יש בשופר שאין בכלי נגינה אחרים?
- מה אפשר ללמוד, על פי בעל 'עקדת יצחק', מכך שבניסיון הראשון לא מופיע השופר?
- למי מיועד קולו המיוחד של השופר?
- איזה רגש מעורר בך השופר?
3. עוזא נוגע בארון האל ונענש
בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ.
The staves shall be in the rings of the ark; they shall not be taken from it.
וְכִלָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסֹּת אֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ בְנֵי קְהָת לָשֵׂאת וְלֹא יִגְּעוּ אֶל הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ אֵלֶּה מַשָּׂא בְנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
And when Aaron and his sons have made an end of covering the holy furniture, and all the holy vessels, as the camp is to set forward—after that, the sons of Kohath shall come to bear them; but they shall not touch the holy things, lest they die. These things are the burden of the sons of Kohath in the tent of meeting.
שאם יגעו חייבין מיתה בידי שמים.
ומתו [SO THAT THEY SHALL NOT TOUCH ANY THING OF HOLINESS] LEST THEY DIE — because if they do touch they become liable to death by Heaven.
דיון
- מה האופן הנכון לנשיאת הארון?
- מדוע מצווים נושאי הארון לא לגעת בארון?
וַיָּבֹאוּ עַד-גֹּרֶן כִּידֹן וַיִּשְׁלַח עֻזָּא אֶת-יָדוֹ לֶאֱחֹז אֶת-הָאָרוֹן כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר. וַיִּחַר-אַף ה' בְּעֻזָּא וַיַּכֵּהוּ עַל אֲשֶׁר-שָׁלַח יָדוֹ עַל-הָאָרוֹן וַיָּמָת שָׁם, לִפְנֵי אֱלֹהִים.
And they stripped him, and took his head, and his armour, and sent into the land of the Philistines round about, to carry the tidings unto their idols, and to the people. And they put his armour in the house of their gods, and fastened his head in the house of Dagon.
דיון
למה עוזא שולח את ידו? האם זהו מעשה של אינסטינקט, למען כבוד ה' ורצון לתמוך בארון ולמנוע נפילתו? או שמא זה מעשה מכוון?
נמצא ארון ונושאיו וכהנים מצד אחד וישראל מצד אחד, נשא ארון את נושאיו ועבר, שנאמר: "ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבור ארון ה' והכהנים לפני העם". ועל דבר זה נענש עוזא, שנאמר: "ויבאו עד גורן כידון וישלח עוזא את ידו לאחוז את הארון", אמר לו הקב"ה: עוזא, נושאיו נשא, עצמו לא כל שכן! "ויחר אף ה' בעוזא ויכהו שם... על השל וגו'" - רבי יוחנן ור"א, חד אמר: על עסקי שלו, וחד אמר: שעשה צרכיו בפניו. "וימת שם עם ארון האלהים" - א"ר יוחנן: עוזא בא לעולם הבא, שנאמר: "עם ארון האלהים", מה ארון לעולם קיים, אף עוזא בא לעולם הבא.
It follows that the Ark and its bearers and the priests were on one side of the Jordan, the east side, and the rest of the Jewish people were on the other side, the west side. Subsequently, the Ark carried its bearers in the air and crossed the Jordan, as it is stated: “When all the people were completely passed over, the Ark of the Lord passed on, and the priests, before the people” (Joshua 4:11). And over this matter Uzzah was punished for not taking proper care of the Ark, as it is stated: “And when they came to the threshing floor of Chidon, Uzzah put forth his hand to hold the Ark; for the oxen stumbled” (I Chronicles 13:9). The Holy One, Blessed be He, said to him: Uzzah, the Ark carried its bearers when it crossed the Jordan; all the more so is it not clear that it can carry itself? § The verse states: “And the anger of the Lord was kindled against Uzzah; and God smote him there for his error [hashal]” (II Samuel 6:7). Rabbi Yoḥanan and Rabbi Elazar disagreed over the interpretation of this verse. One says: God smote him for his forgetfulness [shalo], because he did not remember that the Ark can carry itself. And one says: God smote him because he lifted the edges [shulayyim] of his garment in front of the Ark and relieved himself in its presence. The verse states: “And he died there with the Ark of God” (II Samuel 6:7). Rabbi Yoḥanan says: Uzzah entered the World-to-Come, as it is stated: “With the Ark of God.” Just as the Ark exists forever, so too, Uzzah entered the World-to-Come.
דיון
- מה פירוש "נושאיו נושא", "עסקי שלו", "עשה צרכיו בפניו"? מה היה חטאו של עוזא לפי החכמים השונים?
- האם שמיטת הבקר הייתה במקרה? ומה היה קורה אם ארון ה' היה נופל?
- מה תפקידו של האדם ביחס לארון? האם בכוחו של האדם לשלוט בארון וביציבותו?
הוסיף עוזא לפשוע במה ששלח ידו לאחוז בארון בחשבו שצריך סמך בל יתמוטט והיה לו לדעת כי ה' השוכן בו נושא לא נישא. ואמרו חכמינו זכרונם לברכה (סוטה לה) נושאיו נשא את עצמו לא כל שכן.
דיון
- האם המעשה של עוזא מביע חוסר אמונה ביכולתו של הארון לשאת את עצמו?
- מה אם כן היה צריך עוזא לעשות? העלו אפשרויות לפתרונות אחרים.
- הסבירו כיצד אתם מבינים את סוף הדברים בדיון במסכת סוטה: "אף עוזא בא לעולם הבא".
4. כיצד טעה דוד? טעותו של דוד ותגובתו
דיון
כיצד טעה דוד בדין תורה מפורש? כיצד קרה שאף אחד לא הזהיר אותו מפני הטעות או התנגד למעשיו? האם חלה כאן תופעת "בגדי המלך החדשים"?
"אל עגלה חדשה": טעה בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו "כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו" (במדבר ז, ט) ולפי שאמר: "זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ בְּבֵית מְגוּרָי" (תהלים קי"ט נ"ד) נענש לבוא לידי כך ומת עוזא על ידו, לפיכך כשהביאו מבית עובד הביאו בכתף...
On a new wagon. [Dovid] made a mistake about something that even children at their Rebbe's school know "Because the sacred work was [incumbent] upon them, which they had to carry on their shoulders" (Bamidbar 7:9). And because [Dovid] said, "Your statutes were songs for me in the house of my dwelling,"1Hashem said to Dovid, “The words of the Torah upon which it is written, ‘Blink your eyes [and be distracted] from it and it is gone’ (Mishlei 23:5), you are calling songs?” (Sotah 35a). A song is of only temporary interest and then forgotten (Maharsho, ibid). (Tehilim 119:54) he was punished to come to this,2Making the mistake of transporting the Ark by wagon. and [to have] Uzoh die through his hand. Therefore3After learning from this mistake. when they brought [the Ark] from the house of Oveid they brought it by shoulder as it says (Divrei Hayomim I, 15:12), "And he said to them, 'You, the heads of households for the Levites, you and your brothers sanctify yourselves and bring up the Ark… because, the first time you did it not.4Transporting the Ark on your shoulders. Hashem, Elokeinu made a breach upon us because we did not consult with Him as was proper'."5Consequently leading to our tragic mistake.
רד"ק, שמואל ב, פרק ו, פסוק ו
כי אמר: באותו זמן במדבר צווה האל, כי לפי שהיה המשכן נשא בעגלות צווה לשאת את הארון בכתף, להראות כי קדושת הארון גדולה מקדושת המשכן, אבל בזמן שלא היה שם משכן חשב שאין חטא אם ישאוהו בעגלה.
דיון
כיצד מתייחסים הפרשנים השונים לדוד? כיצד אתם מבינים את דוד?
וַיִּחַר לְדָוִיד כִּי-פָרַץ ה' פֶּרֶץ בְּעֻזָּא וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּא עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַיִּירָא דָוִיד אֶת-הָאֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר הֵיךְ אָבִיא אֵלַי אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים. וְלֹא-הֵסִיר דָּוִיד אֶת-הָאָרוֹן אֵלָיו אֶל-עִיר דָּוִיד וַיַּטֵּהוּ אֶל-בֵּית עֹבֵד-אֱדֹם הַגִּתִּי. וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עִם-בֵּית עֹבֵד אֱדֹם בְּבֵיתוֹ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ ה' אֶת-בֵּית עֹבֵד-אֱדֹם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ.
And David was displeased, because the LORD had broken forth upon Uzza; and that place was called Perez-uzza unto this day. And David was afraid of God that day, saying: ‘How shall I bring the ark of God home to me?’ So David removed not the ark unto him into the city of David, but carried it aside into the house of Obed-edom the Gittite.
דיון
- כיצד ניתן לפרש את את הביטוי "ויחר לדוד" ומהי תגובתו של דוד על העונש של עוזא?
"ויחר לדויד": חרה על עצמו וכדרך המיצר ונבהל.
מני גל, גאוותו של מלך צעיר, מתוך: אתר מחלנים תנ"ך
...אלוהים מוציא להורג את עוזה, שכל חטאו היה שנחלץ ספונטנית לנסות ולמנוע את נפילת הארון. גם בני אהרון, נדב ואביהוא, הפגינו רצון טוב ויוזמה במקום לשחק ראש קטן, ואכלו אותה בגדול. אך לעומת אהרון, שנדם וקיבל בהכנעה את מתקפת הזעם האלוהית, דוד כבר שייך לעידן מודרני יותר. הוא מפגין זעם משלו. כמו אצל האל, גם החרון שלו יוצא מן האף... הוא לא מסתפק בהבעת הכעס, ומעמיד את הארון בפינה בבית עובד אדום הגתי. רק לאחר שלושה חודשים, כשהאל מראה סימנים של הירגעות, והוא מראה זאת בהשפיעו ברכה על הגוי הזה, ששמר על הארון בעת המעצר המנהלי שלו, נאות דוד להעלותו אל הבירה בליווי תזמורת מגוונת, שבוודאי היתה בראש מצעד הפזמונים באותה תקופה.
למקור השלם
דיון
- מני גל והמצודת דוד (הרב דוד אלטשולר) מפרשים באופן שונה את תגובתו של דוד למותו של עוזא. עם מי מהם אתם מסכימים יותר? מדוע?
- מה אתם חושבים על ההשוואה שעורך מני גל בין תגובת אהרון לתגובת דוד?
דיון
סיכום
ספר דברי הימים מרחיב את סיפור העלאת ארון ה' לירושלים אשר מופיע כבר בספר שמואל ב' פרק ו. בהרחבת הסיפור יש משום הסבר על חטאו של דוד בהעלאת הארון בפעם הראשונה, על עונשו של עוזא ועל התיקון בניסיון השני. בדברי הימים מתבהרת מעט החידה מדוע נענש עוזא: ניכר בבירור כי בניסיון הראשון להעלאת ארון ה' היו טעויות רבות אשר נעשו על ידי דוד, הקהל שמסביבו ואף עוזא. אמנם אין בהסברים אלו תירוץ לעונש הכבד של עוזא אך הסיפור בדברי הימים מאפשר להרחיב את העיון בנושא ולשאול על היחסים בין האל וציווייו לבני האדם, ועל הרצון האנושי לשלוט בדברים הנתקל תמיד במגבלות.
אילו תחושות משאיר בכם מקרה זה של עוזא? האם אתם, כמו הגמרא שמדברת על זכותו של עוזא לחיי העולם הבא, מוצאים בסיפור איזו נקודה של נחמה?