ישעיהו י"ז–כ"א: מַשָּׂא מִצְרָיִם
1א
הדף מאת: נירה נחליאל / המדרשה באורנים
2ב
בפרקי השבוע מתנבא הנביא ישעיהו על עמים אחרים. מתוכם בחרנו להתמקד בנבואה על מצרים, המופיעה בפרק י"ט. בלימוד נבחין בשתי מגמות בנבואה על מצרים - תחילה נבואת חורבן, ולבסוף, לאחר שהעם המצרי יכיר באלוהי ישראל - נבואת פיוס ושיתוף פעולה. ננסה למצוא קווים מקבילים בין תיאור העתיד לבוא על מצרים ובין גאולת ישראל ביציאת מצרים. ברקע הנבואה שבפרק ניזכר בהתקוממות העממית של שנת 2011 בכיכר א-תחריר, ובזיכרונותיה של ילדה יהודייה שגדלה בסביבה רב-תרבותית בקהיר, בראשית המאה הקודמת.
3ג
1. "משא"
4ד
דיון
אילו אסוציאציות מעורר בכם הביטוי "משא מצרים"?
5ה
דיון
בפרקים י"טכ"א בישעיהו מופיעים חמישה "משאות" - נבואות על העמים, מתוך סדרה של עשרה משאות שמתנבא ישעיהו בפרקים י"גכ"ג, המתחילות כולן במילים "משא...":
מַשָּׂא דַּמָּשֶׂק, מַשָּׂא מִצְרָיִם, מַשָּׂא מִדְבַּר יָם, מַשָּׂא דּוּמָה, מַשָּׂא בַּעְרָב.
6ו
"וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר..."
And he took up his parable, and said: From Aram Balak bringeth me, The king of Moab from the mountains of the East: ‘Come, curse me Jacob, And come, execrate Israel.’
7ז
דיון
מה פירוש המילה 'משא' לפי הפסוק מספר במדבר?
האם יש קשר בעיניכם בין נשיאת הדברים על-ידי הנביא לנשיאת משא/מטען? מהו?
8ח
2. יציאת מצרים – עבר ועתיד
9ט
פרק י"ט - חלק ראשון
(א) מַשָּׂא מִצְרָיִם הִנֵּה ה' רֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו וּלְבַב מִצְרַיִם יִמַּס בְּקִרְבּוֹ. (ב) וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ עִיר בְּעִיר מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה. (ג) וְנָבְקָה רוּחַ מִצְרַיִם בְּקִרְבּוֹ וַעֲצָתוֹ אֲבַלֵּעַ וְדָרְשׁוּ אֶל הָאֱלִילִים וְאֶל הָאִטִּים וְאֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים. (ד) וְסִכַּרְתִּי אֶת מִצְרַיִם בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל בָּם נְאֻם הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת.
(ה) וְנִשְּׁתוּ מַיִם מֵהַיָּם וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ. (ו) וְהֶאֶזְנִיחוּ נְהָרוֹת דָּלֲלוּ וְחָרְבוּ יְאֹרֵי מָצוֹר קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ. (ז) עָרוֹת עַל יְאוֹר עַל פִּי יְאוֹר וְכֹל מִזְרַע יְאוֹר יִיבַשׁ נִדַּף וְאֵינֶנּוּ. (ח) וְאָנוּ הַדַּיָּגִים וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל פְּנֵי מַיִם אֻמְלָלוּ. (ט) וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת וְאֹרְגִים חוֹרָי. (י) וְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ מְדֻכָּאִים כָּל עֹשֵׂי שֶׂכֶר אַגְמֵי נָפֶשׁ.
(יא) אַךְ אֱוִלִים שָׂרֵי צֹעַן חַכְמֵי יֹעֲצֵי פַרְעֹה עֵצָה נִבְעָרָה אֵיךְ תֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה בֶּן חֲכָמִים אֲנִי בֶּן מַלְכֵי קֶדֶם. (יב) אַיָּם אֵפוֹא חֲכָמֶיךָ וְיַגִּידוּ נָא לָךְ וְיֵדְעוּ מַה יָּעַץ ה' צְבָאוֹת עַל מִצְרָיִם. (יג) נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן נִשְּׁאוּ שָׂרֵי נֹף הִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם פִּנַּת שְׁבָטֶיהָ. (יד) ה' מָסַךְ בְּקִרְבָּהּ רוּחַ עִוְעִים וְהִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַעֲשֵׂהוּ כְּהִתָּעוֹת שִׁכּוֹר בְּקִיאוֹ. (טו) וְלֹא יִהְיֶה לְמִצְרַיִם מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן.
(טז) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִצְרַיִם כַּנָּשִׁים וְחָרַד וּפָחַד מִפְּנֵי תְּנוּפַת יַד ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוּא מֵנִיף עָלָיו. (יז) וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא כֹּל אֲשֶׁר יַזְכִּיר אֹתָהּ אֵלָיו יִפְחָד מִפְּנֵי עֲצַת ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוּא יוֹעֵץ עָלָיו.
The burden of Egypt. Behold, the LORD rideth upon a swift cloud, And cometh unto Egypt; And the idols of Egypt shall be moved at His presence, And the heart of Egypt shall melt within it. And I will spur Egypt against Egypt; And they shall fight every one against his brother, And everyone against his neighbour; City against city, and kingdom against kingdom. And the spirit of Egypt shall be made empty within it; And I will make void the counsel thereof; And they shall seek unto the idols, and to the whisperers, And to the ghosts, and to the familiar spirits. And I will give over the Egyptians into the hand of a cruel lord; and a fierce king shall rule over them, saith the Lord, the LORD of hosts. And the waters shall fail from the sea, and the river shall be drained dry, And the rivers shall become foul; The streams of Egypt shall be minished and dried up; The reeds and flags shall wither. The mosses by the Nile, by the brink of the Nile, and all that is sown by the Nile, shall become dry, be driven away, and be no more. The fishers also shall lament, and all they that cast angle into the Nile shall mourn, and they that spread nets upon the waters shall languish. Moreover they that work in combed flax, And they that weave cotton, shall be ashamed. And her foundations shall be crushed, All they that make dams shall be grieved in soul. The princes of Zoan are utter fools; the wisest counsellors of Pharaoh are a senseless counsel; How can ye say unto Pharaoh: ‘I am the son of the wise, The son of ancient kings’?. Where are they, then, thy wise men? And let them tell thee now; And let them know what the LORD of hosts Hath purposed concerning Egypt. The princes of Zoan are become fools, The princes of Noph are deceived; They have caused Egypt to go astray, That are the corner-stone of her tribes. The LORD hath mingled within her A spirit of dizziness; And they have caused Egypt to stagger in every work thereof, As a drunken man staggereth in his vomit. Neither shall there be for Egypt any work, Which head or tail, palm-branch or rush, may do. In that day shall Egypt be like unto women; and it shall tremble and fear because of the shaking of the hand of the LORD of hosts, which He shaketh over it.
10י
פרק י"ט - חלק שני
(יח) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַה' צְבָאוֹת עִיר הַהֶרֶס יֵאָמֵר לְאֶחָת.
(יט) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לַה' בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם וּמַצֵּבָה אֵצֶל גְּבוּלָהּ לַה'. (כ) וְהָיָה לְאוֹת וּלְעֵד לַה' צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם כִּי יִצְעֲקוּ אֶל ה' מִפְּנֵי לֹחֲצִים וְיִשְׁלַח לָהֶם מוֹשִׁיעַ וָרָב וְהִצִּילָם. (כא) וְנוֹדַע ה' לְמִצְרַיִם וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת ה' בַּיּוֹם הַהוּא וְעָבְדוּ זֶבַח וּמִנְחָה וְנָדְרוּ נֵדֶר לַה' וְשִׁלֵּמוּ. (כב) וְנָגַף ה' אֶת מִצְרַיִם נָגֹף וְרָפוֹא וְשָׁבוּ עַד ה' וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם.
(כג) בַּיּוֹם הַהוּא תִּהְיֶה מְסִלָּה מִמִּצְרַיִם אַשּׁוּרָה וּבָא אַשּׁוּר בְּמִצְרַיִם וּמִצְרַיִם בְּאַשּׁוּר וְעָבְדוּ מִצְרַיִם אֶת אַשּׁוּר.
(כד) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. (כה) אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר בָּרוּךְ עַמִּי מִצְרַיִם וּמַעֲשֵׂה יָדַי אַשּׁוּר וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל.
In that day there shall be five cities in the land of Egypt that speak the language of Canaan, and swear to the LORD of hosts; one shall be called The city of destruction. In that day shall there be an altar to the LORD in the midst of the land of Egypt, and a pillar at the border thereof to the LORD. And it shall be for a sign and for a witness unto the LORD of hosts in the land of Egypt; for they shall cry unto the LORD because of the oppressors, and He will send them a saviour, and a defender, who will deliver them. And the LORD shall make Himself known to Egypt, and the Egyptians shall know the LORD in that day; yea, they shall worship with sacrifice and offering, and shall vow a vow unto the LORD, and shall perform it. And the LORD will smite Egypt, smiting and healing; and they shall return unto the LORD, and He will be entreated of them, and will heal them. In that day shall there be a highway out of Egypt to Assyria, and the Assyrian shall come into Egypt, and the Egyptian into Assyria; and the Egyptians shall worship with the Assyrians. In that day shall Israel be the third with Egypt and with Assyria, a blessing in the midst of the earth;
11יא
דיון
בפרק י"ט מתנבא הנביא על מצרים. מהם ארבעת השלבים המתוארים בכל אחד משני חלקי פרק י"ט?
מה ההבדל המרכזי בין שני חלקי הפרק?
12יב
דיון
פרקי הנבואה על מצרים נלמדים השנה (תשע"ו) בפרויקט 929 כפרק יומי בימי חג הפסח. פרק זה נקרא גם במסורת התימנים כהפטרת פרשת בא בספר שמות.
אפשר למצוא נקודות דמיון והשקה בין נבואת "משא מצרים" בפרק י"ט ובין תיאור יציאת מצרים בספר שמות, כפי שנראה בדברי רש"י.

רש"י משווה בין הנבואה על אלילי מצרים בפרקנו ובין תיאור סיומה של יציאת מצרים בספר שמות. איך הוא מנמק את השימוש בלשון דומה?
נסו למצוא היבטים משותפים נוספים בין הנבואה על מצרים בפרקנו ובין תיאור יציאת מצרים בספר שמות פרק י"ב. חשבו על מטרת המכות המוטחות במצרים; על מעמד עם ישראל, על מעמדו של הקב"ה ומעמדם של אלילי מצרים, על התוצאה של יציאת עם ישראל ממצרים; על היחס לחכמי מצרים ועוד.
13יג
רש"י, ישעיהו, פרק יט, פסוק א

"וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו" - ... וזה שאמר הנביא פורענות מצרים בלשון הזה, מה שלא אמר בלשון הזה לשאר אומות, מפני שהם למודים ללקות במידה הזאת: "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה... ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים" (שמות יב, יב), ודרך ארץ מייראין את האדם במכה שכבר לקה בה.
14יד
3. מזרח תיכון חדש
15טו
פרק (יט) פסוקים ב-ו
וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם
וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ
עִיר בְּעִיר מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה.
וְנָבְקָה רוּחַ מִצְרַיִם בְּקִרְבּוֹ וַעֲצָתוֹ אֲבַלֵּעַ...
וְחָרְבוּ יְאֹרֵי מָצוֹר קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ.
And I will spur Egypt against Egypt; And they shall fight every one against his brother, And everyone against his neighbour; City against city, and kingdom against kingdom. And the spirit of Egypt shall be made empty within it; And I will make void the counsel thereof; And they shall seek unto the idols, and to the whisperers, And to the ghosts, and to the familiar spirits. And I will give over the Egyptians into the hand of a cruel lord; and a fierce king shall rule over them, saith the Lord, the LORD of hosts. And the waters shall fail from the sea, and the river shall be drained dry, And the rivers shall become foul; The streams of Egypt shall be minished and dried up; The reeds and flags shall wither.
16טז
אלמוג בהר, כיכר א-תחריר, מתוך: שירים לאסירי בתי-הסוהר, אינדיבוק 2016, עמ' 36
כיכר אַ-תַּחְרִיר
אלמוג בהר

כְּשֶׁבְּכִכַּר אַ-תַּחְרִיר לִפְנוֹת בֹּקֶר הַגֶּחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת
שֶׁל הַמַּהְפֵּכָה מְנַסּוֹת לִתְפֹּס תְּנוּמָה קָצְרָה
בָּאֹהָלִים שֶׁהוּקְמוּ בַּמֶּרְכָּז, הַנִּילוּס הַנִּשְׁקָף מֵחַלּוֹנוֹ
שֶׁל הַמֶּלֶךְ אֵינוֹ מַנִּיחַ לוֹ לִישֹׁן, אַךְ גַּם אֵינוֹ
פּוֹתֵר אֶת חֲלוֹמוֹתָיו הָרָעִים.
רֻבָּם נוֹלְדוּ אַחֲרֵי מְלֹךְ פַּרְעֹה, וְרַק בַּשִּׁירִים
וּבַחֲלוֹמוֹת דִּמְיְנוּ אֶת הַיָּמִים שֶׁלְּפָנָיו וְהַיָּמִים שֶׁאַחֲרָיו,
עַכְשָׁו הֵם מְנַסִּים לְדַמְיֵן גַּם עַל שִׁלְטֵי הַהַפְגָּנוֹת
וּבְמֶרְחֲבֵי הָאִינְטֶרְנֶט.
בַּסּוֹף, כְּשֶׁהַטֵּלֵוִיזְיָה תְּבַשֵּׂר עַל הִתְפַּטְּרוּתוֹ
יִלְחֲשׁוּ הָאֲנָשִׁים לְלִבָּם, מַאת פַרְעוּן, מֵת
הַפַּרְעֹה הָאַחֲרוֹן, יִלְחֲשׁוּ פַּעַם וּפַעֲמַיִם,
כְּאִלּוּ אֵינָם מַאֲמִינִים לְלִבָּם.
מֵת הַפַּרְעֹה הָאַחֲרוֹן, לָחַשְׁתִּי לְעַצְמִי וְיָצָאתִי
לַכִּכָּר הָרֵיקָה שֶׁל עִירִי, הַחֲצוּבָה בַּחֲפִירוֹת
הָאַרְכֵיאוֹלוֹגִיוֹת שֶׁל הָרַכֶּבֶת הַקַּלָּה, מְחַפֵּשׂ
הֵיכָן יִבְעֲרוּ בָּהּ הַגֶּחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת שֶׁנּוֹלְדוּ
אַחֲרֵי מְלֹךְ הַפַּרְעוֹנִים, שֶׁעֲדַיִן לֹא הֵחֵלּוּ לְדַמְיֵן
אֶת הַיָּמִים שֶׁאַחֲרֵי הַפַּרְעוֹנִים, אוּלַי רַק
בַּחֲלוֹמוֹת וּבַשִּׁירִים.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
17יז
דיון
איך משוחח שירו של אלמוג בהר עם המתואר בפרקנו?
בסוף השיר מחפש הדובר את הגחלים הלוחשות שיבעירו אולי את המהפכה גם כאן, בירושלים או בישראל. האם יש רמז להסתכלות על ישראל גם בפרקנו?
18יח
פרק (יט) פסוקים כד-כה
בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר בָּרוּךְ עַמִּי מִצְרַיִם וּמַעֲשֵׂה יָדַי אַשּׁוּר וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל.
In that day shall Israel be the third with Egypt and with Assyria, a blessing in the midst of the earth; for that the LORD of hosts hath blessed him, saying: ‘Blessed be Egypt My people and Assyria the work of My hands, and Israel Mine inheritance.’
19יט
ז'קלין כהנוב, מתוך: ממזרח שמש, "יריב" הוצאה לאור, 1978, עמ' 20-23.
פסח במצרים
ז'קלין כהנוב

... אבל פסח היה גם ענין רציני, אף מסתורי. ... אותה שנה קנה לי אבא "הגדה", וכאשר הפכתי את הדפים והסתכלתי בתמונות, סיפר לי את סיפורנו. מה מוזר היה לחשוב שכולנו היינו במצרים לפני זמן רב, רב מאוד, בימים שניבנו הפירמידות, אותם שלושת המשולשים הוורודים שהייתי רואה מן המרפסת שלי, מעבר לנילוס. וכשהיינו משחקות ב"קלאס" על שפת הנהר חדריה, מארי-תרז ואני אולי במקום זה ממש, למטה מרציף האבן, מצאה בת פרעה את משה בתיבתו הקטנה, בין קני-הסוף של הנילוס.
גדולה היתה גאוותי שעמי הוא עם הבחירה. סוף-סוף, לא לכל אחד קרע אלוהים את הים לעבור בו בחרבה. למשל, לא חשבתי שיעשה נס כזה לבריטים כאשר ייצאו הם ממצרים.
בעונת הפסח היו רחובות קאהיר חיים ומעניינים יותר מבכל ימות השנה. הם היו מלאים ערבים, חמורים קטנים, גמלים שאינם פוסקים מגירתם, וצרורות גדולים של ירק, שעתה זה נקצר, קשורים בתרמילים משני צדי דבשותיהם. הגם הערבים מצרים הם כאותם המצרים שהיו בימי פרעה? העודם אויבינו? אי-אפשר, - שלוא היה כך, לא היינו חוזרים למצרים. אבל אם עשינו שלום בינינו, מדוע עדיין היהודים חוגגים את הפסח ואומרים, כפי שסיפר לי אבי, "השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל, השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין". [...]
על כל פנים, הייתי יהודיה, ואם מארי-תרז הקאתולית וחדריה-המוסלמית האמינו בדתותיהן, צריכה הייתי אני להאמין בדתי. אך כלום חדריה היא אוייבתי מפני שהיא מצריה? סיפרתי לה את המעט שידעתי על פרשת פסח, וכיצד נתייסרנו אנחנו היהודים, תחת ידי פרעה, עד שקרע לנו אלוהים את ים-סוף להוציאנו מבית-העבדים. "יא אללה", אמרה, "איך אפשר? אני בטוחה שאבא שלי ואבא של אבא שלי, ואף אחד מאתנו לא היה עושה דברים כאלה לך או לאבא שלך או לאבא של אבא שלך. אני אוהבת אותך, את חברה שלי!"
... ניחמתי אותה: "... הביטי, אולי עכשיו, שאתם מוסלמים, אתם כבר לא אותם האנשים כמו בימי פרעה, ואתם גם לא כמו הנוצרים, שכל הזמן שולחים אותנו להישרף בגיהנום".
חדריה עיינה בדברים, והעלתה פתרון של פיוס. "אבא שלי עלה לרגל למכה וכאשר הוא מתפלל הוא פונה אל מכה, אבל בכל זאת מצרים היא ארצו. אז, כמובן, את תעלי לרגל לפלשתין, כיוון שנבי מוסה שלכם הוליך אתכם לשם. פלשתין היא מכה שלך, וככה זה בדת, אבל מצרים היא הארץ שלך, ואנחנו תמיד נהיה חברות טובות".
[...]
כאשר היינו נפגשות בלווית מארי-תרז, כשתי קושרות, היינו מתכננות את המהפכה שלנו, חדריה ואני, ומשכתבות את ההיסטוריה בלשון הווה ובסיום "טוב". משום-מה נהפך הכהן הרשע, שהכביד את לב פרעה נגד משה ועמו, לנכרי אדמוני, שדמה דמיון מופלא לראש-המשטרה הבריטי, שהיינו רואות אותו רוכב בגאווה על סוסו הלבן. אבל פרעה הבין את מזימות הרשע שלו, ושילוחו לארצו. אחר-כך שוחח פרעה עם משה (את הפגישה אירגנה בת פרעה) והם הגיעו לכלל מסקנה, שהואיל ואין במצרים מקום לשני העמים, יחזרו הבאים עם יוסף אל הארץ היעודה, יחזרו בשלום, ותמיד יהיו ידידיהם ובעלי-בריתם של המצרים נגד כל העומדים מולם הכמרים, החיילים וראש המשטרה. חדריה ואני נהנינו מאד מהסדר זה.
...
פסחים רבים עברו מאותו פסח ראשון שלי, וכעת אנו עורכים את סדר-הפסח בארץ היעודה. אבל לעתים קרובות אני רואה את הנילוס ואני נזכרת בחדריה שרצתה לתת לי רגעים נדירים של חן ושל חירות, שיש לילדים כאשר ממציאים הם עולם חדש ומציעים אותו זה לזה בחיוך.
© כל הזכויות שמורות להוצאת יריב
tarbut.cet.ac.il


מושגים
  • ז'קלין כהנוב - ז'קלין כהנוב (שוחט) (1917 – 1979) הייתה סופרת, מבקרת ספרות ומסאית ישראלית ילידת קהיר. כתבה יצירות ספרותיות אשר זיכו אותה בפרסים, עסקה בביקורת ספרות, ובכתיבה מסאית בנושאים אישיים-אוטוביוגרפיים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים.
20כ
דיון
האם תוכלו למצוא בדברי ז'קלין כהנוב את 'השלישייה' המתוארת בפסוק כד?
האם נהייתה "בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ"?
21כא
4. ולסיום...
22כב
שומר (מה) מליל?
מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי
קֹרֵא מִשֵּׂעִיר:
שֹׁמֵר, מַה מִלַּיְלָה?
שֹׁמֵר מַה מִלֵּיל?
אָמַר שֹׁמֵר:
אָתָה בֹקֶר וְגַם לָיְלָה ...

מילים
  • אָתָה - בא, בארמית
The burden of Dumah. One calleth unto me out of Seir: ‘Watchman, what of the night? Watchman, what of the night?’ The watchman said: ‘The morning cometh, and also the night— If ye will inquire, inquire ye; return, come.’
23כג
הגדה של פסח
"ויהי בחצי הלילה"
קָרֵב יוֹם אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה
רָם הוֹדַע כִּי לְךָ הַיּוֹם אַף לְךָ הַלַּיְלָה
שׁוֹמְרִים הַפְקֵד לְעִירְךָ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה
תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַת לַיְלָה
24כד
דיון
באיזו נימה מדבר השומר מישעיהו פרק כ"א? ובאיזו נימה נאמרים הדברים בפיוט "ויהי בחצי הלילה"?
מהו לדעתכם הקשר בין הפסוקים מפרק כ"א ובין הפיוט המושר בליל הסדר?
26 כו
27כז
דף הנחיות למנחה:
ישעיהו יז-כא למנחה.docx