איוב ג-ז: 'כל אדם לגורלו'
1א
הדף מאת: דני יעקובי / תמורה – יהדות ישראלית
2ב
הביטוי 'כל אדם לגורלו' (או בגרמנית: Jedem das Seine) היה חקוק בפתח מחנה הריכוז בוכנוולד. ככותרת הדף הוא משקף את האתגר הקיומי שבו נעסוק. נערוך דיון בהיבטים האקזיסטנציאליסטיים שבספר איוב, ונתמקד בייחוד בפילוסופיית האבסורד, שהתפתחה במסגרת האקזיסטנציאליזם. האם קיום קודם למהות? ומה משמעות הקיום, אם בכלל? נערוך השוואה בין קטעים מספר איוב למקורות עכשוויים כמו קאמי, לוין, אילוז וביאליק.
3ג
דיון
פתיחה לדף הלימוד
סיפור המסגרת של ספר איוב, הבנוי כמעין סיפור אגדה או מחזה, מתאר את אחד מעשירי העיר (ובלשון ימינו 'טייקון') איש ירא חטא, אשר יורד במהירות מכל נכסיו, מאבד את ילדיו ואף חולה במחלת עור קשה.
לגיבור הסיפור איוב, אשר כל חייו הלך בדרך הישר והאמין באל צודק השולט על העולם, אין מושג מדוע התקבצו כל האסונות בחייו. רק הקורא מקבל את התמונה הרחבה - התערבות בין השטן והאל בשאלה, האם צדיקותו של איוב היא בזכות כל הטוב שהאל הרעיף עליו, או שהיא מסוגלת לעמוד גם במבחנים קשים. אלוהים מרשה לשטן לפגוע בכל היקר לאיוב, כדי להוכיח לו שאמונתו של איוב אינה תלויה בדבר, והיא תימשך למרות האסונות הניחתים עליו.
4ד
וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת-ה' וַיֹּאמַר הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים. הֲלֹא-את (אַתָּה) שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד-בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ מִסָּבִיב מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ. וְאוּלָם שְׁלַח-נָא יָדְךָ וְגַע בְּכָל-אֲשֶׁר-לוֹ אִם-לֹא עַל-פָּנֶיךָ יְבָרְכֶךָּ.
Then Satan answered the LORD, and said: ‘Doth Job fear God for nought? Hast not Thou made a hedge about him, and about his house, and about all that he hath, on every side? Thou hast blessed the work of his hands, and his possessions are increased in the land. But put forth Thy hand now, and touch all that he hath, surely he will blaspheme Thee to Thy face.’
5ה
וַיַּךְ אֶת-אִיּוֹב בִּשְׁחִין רָע, מִכַּף רַגְלוֹ (עד) (וְעַד) קָדְקֳדוֹ. וַיִּקַּח-לוֹ חֶרֶשׂ, לְהִתְגָּרֵד בּוֹ; וְהוּא, יֹשֵׁב בְּתוֹךְ-הָאֵפֶר.
So Satan went forth from the presence of the LORD, and smote Job with sore boils from the sole of his foot even unto his crown. And he took him a potsherd to scrape himself therewith; and he sat among the ashes.
6ו
דיון
במה עוסק דף הלימוד?
האקזיסטנציאליזם (פילוסופיה קיומית) הוא תורה פילוסופית העוסקת בשאלת תכלית קיומו של האדם ובמשמעות החיים. הטענה העומדת בבסיס האקזיסטנציאליזם היא, כי הקיום קודם למהות. כלומר, האדם קודם כול קיים, ורק אחר כך בעל משמעות. הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית יוצאת כנגד תפיסות של גורל ושל משמעות מטפיזית ואוניברסלית של החיים באשר הם, דוגמת הרעיון הנוצרי של 'חיים אחרי המוות'. את המשמעות, טוענים האקזיסטנציאליסטים, יש לרכוש בדם, יזע ודמעות.

ספר איוב דן במקביל בשני מישורים: המישור המוסרי, ובו תוהה המחבר מול חוסר ההוגנות של החיים האנושיים, תהייה המתבטאת בביטוי 'צדיק ורע לו'. ולצדו מישור נוסף, קיומי, ולפיו גם אילו החיים היו הוגנים לחלוטין, עדיין הייתה מתעוררת בכל חריפותה שאלת משמעות היקום.
ננסה לבחון זאת בהשוואה בין הטקסט התנ"כי לעיון בהגותו של אלבר קאמי, ממייסדי פילוסופיית האבסורד, שהתפתחה במסגרת ההגות האקזיסטנציאליסטית. קאמי חיבר, בין היתר, את הספרים 'הדבר', 'המיתוס של סיזיפוס' ו'הזר'. נתייחס גם למחזה האבסורד של חנוך לוין 'ייסורי איוב', לדבריו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ' ואף לשירו של ח"נ ביאליק, 'בעיר ההריגה'.
7ז
אלבר קאמי, המיתוס של סיזיפוס, עם עובד, 1978, עמ' 16
עולם שאפשר להסבירו אפילו בנימוקים גרועים עדיין הוא עולם מוכר. לעומת זאת, בעולם שניטלו ממנו פתאום האשליות והמאורות, אדם מרגיש עצמו זר. גלות זו אין לה תקנה, מפני שהיא חסרה את זיכרונות המולדת האבודה או את תקוות הארץ המובטחת. פירוד זה בין האדם לבין חייו, בין השחקן לבין התפאורה שלו הוא-הוא תחושת האבסורד.
© כל הזכויות שמורות להוצאת עם עובד
www.am-oved.co.il
8ח
אַחֲרֵי-כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת-פִּיהוּ וַיְקַלֵּל אֶת-יוֹמוֹ. וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר. יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָבֶר. הַיּוֹם הַהוּא יְהִי-חֹשֶׁךְ אַל-יִדְרְשֵׁהוּ אֱלוֹהַּ מִמַּעַל וְאַל-תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה. יִגְאָלֻהוּ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת תִּשְׁכָּן-עָלָיו עֲנָנָה יְבַעֲתֻהוּ כִּמְרִירֵי יוֹם. הַלַּיְלָה הַהוּא יִקָּחֵהוּ-אֹפֶל.
After this opened Job his mouth, and cursed his day. And Job spoke, and said: Let the day perish wherein I was born, And the night wherein it was said: ‘A man-child is brought forth.’ Let that day be darkness; Let not God inquire after it from above, Neither let the light shine upon it. Let darkness and the shadow of death claim it for their own; Let a cloud dwell upon it; Let all that maketh black the day terrify it. As for that night, let thick darkness seize upon it; Let it not rejoice among the days of the year; Let it not come into the number of the months.
9ט
דיון
קראו את דברי איוב במחזה "יסורי איוב" מאת חנוך לוין, בפרק החמישי, חלק ב (מטעמי שמירה על זכויות יוצרים אנו אנו מנועים מלהציג את הטקסט בדף הלימוד).

השוו בין הפסוקים למחזה של חנוך לוין: האם יש הבדל ביניהם ביחסו של איוב לאלוהים?
10י
דיון
על 'הזר' מאת אלבר קאמי
הרומן 'הזר', מאת אלבר קאמי, יצא לאור בפריז, ביולי 1942. הספר מספר בגוף ראשון את קורותיו של מרסו, פקיד צרפתי צעיר החי באלג'יר ומקבל הודעה על כך שאמו מתה בבית אבות. הוא יוצא לאותו מקום כדי לקבור אותה ובשובו חזרה הוא יוצא לבלות עם חברו רמון, בילוי שמסתבך בקטטה עם חבורת ערבים, ובמהלכה יורה מרסו למוות באחד מהם. החלק השני של הרומן עוסק במשפט שבו מואשם מרסו לא רק בהריגת הערבי אלא גם בהריגה מוסרית של אמו. הוא נידון למוות ומנהל בתא הכלא כמה שיחות עם הכומר, המנסה להובילו אל האמונה. מרסו דוחה את הגישה שמציע לו הכומר ונותר דבק בקיום האימננטי (הפיזי) עד תום, גם לנוכח המוות המאיים.
11יא
אלבר קאמי, הזר, עם עובד, 1985
בשנת 1955 כתב קאמי במבוא לספר:
סיכמתי את הזר לפני זמן רב, בהערה שאני מודה שהיא מאוד פרדוקסלית "בחברתנו, כל אדם שאינו מקונן בהלוית אמו מסתכן בכך שיהיה נידון למוות". התכוונתי רק לכך, שגיבור הספר נאשם מפני שהוא אינו משחק את המשחק. במובן זה הוא זר לחברה שבתוכה הוא חי [...] הבנה יותר מדויקת של האופי, או לפחות הבנה קרובה יותר לכוונת המחבר, תעלה אם ישאלו כיצד מרסו אינו משחק את המשחק. התשובה היא פשוטה: הוא מסרב לשקר. לשקר אינו רק לומר את מה שאינו אמת. זהו גם ומעל לכל, לומר יותר מהאמת. וככל שהדבר נוגע ללבו של האדם זהו לבטא יותר ממה שמרגישים. זהו דבר שכל אחד מאתנו עושה, כל יום, על מנת לפשט את החיים. מרסו, לעומת זאת, אומר את מה שהוא, הוא מסרב להסתיר את רגשותיו, והחברה באופן מיידי חשה מאוימת.
12יב
וַיַּךְ [השטן] אֶת-אִיּוֹב בִּשְׁחִין רָע מִכַּף רַגְלוֹ (עד) (וְעַד) קָדְקֳדוֹ. וַיִּקַּח-לוֹ חֶרֶשׂ לְהִתְגָּרֵד בּוֹ וְהוּא יֹשֵׁב בְּתוֹךְ-הָאֵפֶר. וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמֻת.
So Satan went forth from the presence of the LORD, and smote Job with sore boils from the sole of his foot even unto his crown. And he took him a potsherd to scrape himself therewith; and he sat among the ashes. Then said his wife unto him: ‘Dost thou still hold fast thine integrity? blaspheme God, and die.’
13יג
דיון
מה לדעתכם המשותף בין איוב בפרק ב, לבין המבוא שכתב קאמי לספרו 'הזר'?
אתם מוזמנים להציף את השאלות שמעוררים בכם הכתובים, מן הבחינה המוסרית, הרעיונית, קיומו ומקומו של האדם בעולם; האותנטיות האנושית, יחס אדם-אלוהים, יחס החברה לנורמות שונות וכן הלאה.
14יד
לְגֶבֶר אֲשֶׁר-דַּרְכּוֹ נִסְתָּרָה וַיָּסֶךְ אֱלוֹהַּ בַּעֲדוֹ. כִּי-לִפְנֵי לַחְמִי אַנְחָתִי תָבֹא וַיִּתְּכוּ כַמַּיִם שַׁאֲגֹתָי. כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי. לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא-נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז.
To a man whose way is hid, And whom God hath hedged in?
15טו
אווה אילוז, מדוע האהבה כואבת, כתר, עמ' 25
... מאחר והסבל הוא התפרצות של האי-רציונלי בחיי היומיום, הוא דורש הסבר רציונלי, דין וחשבון על נטישה... כאשר אי אפשר להסביר את הסבל אנו סובלים כפליים...
© כל הזכויות שמורות להוצאת כתר
www.keter-books.co.il
16טז
דיון
האם ההסבר של אילוז מתאים להבעת הרגשות של איוב בקטע מפרק ג'?
איך הייתם מקשרים בין סבל ללא פשר לתפיסה האקזיסטנציאליסטית האומרת בקצרה: אדם הוא קודם כל קיים ורק אחר כך בעל משמעות?
17יז
אלבר קאמי, המיתוס של סיזיפוס, עם עובד, 2000, עמ' 122.
חוסר הפשר של העולם לפי תפיסת האבסורד
סיזיפוס מעניין אותי באתנחתא קצרה זו, בשעת ירידתו. פנים המתייגעות בסמוך כל כך לאבן, הן כבר בעצמן אבן! אני רואה איש יורד בצעד כבד אך קצוב אל העינוי, שלעולם לא יראה את סופו. שעה זו, שהיא כנשימה, וסופה לחזור בוודאות כפי שיחזור אסונו, שעה זו היא שעת התודעה: בכל רגע כזה, כשהוא נוטש את הפסגה וגולש לאט לאט אל מאורות האלים, הוא מתעלה על גורלו. הוא חזק מגוש הסלע שלו. [...] סיזיפוס מלמד אותנו את הנאמנות העילאית, השוללת את האלים ומרימה סלעים. גם הוא סבור, כי הכל טוב. עולם זה, שמעתה אין לו אדון, איננו נראה לו עקר או חסר ערך. כל גרגר באבן זו, כל הבהוב מינראלי של הר זה שטוף לילה כשלעצמו, הוא עולם. עצם המאבק על הפסגות די בו כדי למלא ליבו של אדם. עלינו לתאר לעצמנו את סיזיפוס מאושר.

© כל הזכויות שמורות להוצאת עם עובד
www.am-oved.co.il
18יח
ישעיהו ליבוביץ', בין סופוקלס לאיוב, מחניים, קי"ב, חנוכה תשכ"ז
מחבר ספר איוב אינו דן בדברים שבין אדם לעצמו או בין אדם לטבע, אלא במעמדו של האדם לפני ה'. אלוהיו של איוב עונה על שאלתו בדבר מובנו של העולם, ובכך הוא מעמידו על טעותו הגדולה. במענה ה' אל איוב מן הסערה אין האדם ואין הצדק נזכרים כלל. איוב סבור היה, שיש מובן כמוס לבריאה וביקש לדעתו, ואילו ה' מראה לו שלבריאה - באשר היא אלהית - אין מובן כלל; כל התופעות והאירועים בה הם אבסורדיים, ושיאה - שתי מפלצות שאין להן אלא מפלצתיות בלבד.
© כל הזכויות שמורות למחבר וכתב העת
19יט
דיון
מהו פתרונו של קאמי לחוסר הפשר של החיים?
האם פרופ' ליבוביץ' וקאמי מדברים על אותה תחושה קיומית?
במה הם עשויים להסכים?

קאמי מנסה להתמודד עם חוסר הפשר של החיים, על ידי מודעות למצב, הבנה זו מאפשרת לאדם להיות מאושר.
פרופ' ליבוביץ' טוען שהאדם אינו יכול להבין את החכמה האלוהית, עליו פשוט לקבלה.
בספר איוב אלוהים ממחיש לאדם כמה ידיעתו מוגבלת.
20כ
וַיַּעַן ה' אֶת-אִיּוֹב מנהסערה (מִן הַסְּעָרָה) וַיֹּאמַר. מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְמִלִּין בְּלִי-דָעַת.
אֱזָר-נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי. אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי-אָרֶץ הַגֵּד אִם-יָדַעְתָּ בִינָה.
מִי-שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע אוֹ מִי-נָטָה עָלֶיהָ קָּו. עַל-מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אוֹ מִי-יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ.
בְּרָן-יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל-בְּנֵי אֱלֹהִים.
Then the LORD answered Job out of the whirlwind, and said: Who is this that darkeneth counsel By words without knowledge? Gird up now thy loins like a man; For I will demand of thee, and declare thou unto Me. Where wast thou when I laid the foundations of the earth? Declare, if thou hast the understanding. Who determined the measures thereof, if thou knowest? Or who stretched the line upon it? Whereupon were the foundations thereof fastened? Or who laid the corner-stone thereof, When the morning stars sang together, And all the sons of God shouted for joy?
21כא
דיון
האם תשובת האל, על פי הסופר המקראי, יכולה להתקבל על ידי בן זמננו?
מהם ההבדלים בין בעל תפיסה אקזיסטנציאליסטית לבין בעל תפיסת עולם אמונית דתית? האם בהכרח יש ביניהם הבדל? האם תיתכן אמונה דתית אקזיסטנציאליסטית?
22כב
דיון
בסופו של דבר איוב זוכה בחיים ארוכים, לראות בנים ואף נינים וכן ברכוש, אולם עד סוף ימיו לא ידע כי סבלו היה ניסיון פרי התערבות של השטן עם אלוהים.
23כג
ח.נ. ביאליק, בעיר ההריגה, 1903, בית 6
סִלְחוּ לִי, עֲלוּבֵי עוֹלָם, אֱלֹהֵיכֶם עָנִי כְמוֹתְכֶם,
עָנִי הוּא בְחַיֵּיכֶם וְקַל וָחֹמֶר בְּמוֹתְכֶם,
כִּי תָבֹאוּ מָחָר עַל-שְׂכַרְכֶם וּדְפַקְתֶּם עַל-דְּלָתָי
אֶפְתְּחָה לָכֶם, בֹּאוּ וּרְאוּ: יָרַדְתִּי מִנְּכָסָי!
וְצַר לִי עֲלֵיכֶם, בָּנַי, וְלִבִּי לִבִּי עֲלֵיכֶם:
חַלְלֵיכֶם חַלְלֵי חִנָּם, וְגַם-אֲנִי וְגַם-אַתֶּם
לֹא-יָדַעְנוּ לָמָּה מַתֶּם וְעַל-מִי וְעַל-מָה מַתֶּם,
וְאֵין טַעַם לְמוֹתְכֶם כְּמוֹ אֵין טַעַם לְחַיֵּיכֶם.
24כד
דיון
מהי עמדתו של ביאליק מול קאמי? במה הם מסכימים ובמה הם חלוקים? האם גם ביאליק מדבר מתוך תפיסה אבסורדית של החיים? נסו להגדיר את תפיסתו.
עם מי מההוגים שהובאו בדף לימוד זה אתם מסכימים?
עם מי אתם מתקשים להסכים? ולמה?

סיכום
ויקטור הוגו אמר: "אם נורשה להוריש רק ספר אחד לדורות שיבואו, הכרח שיהיה זה ספר איוב". סיפור איוב הוא סיפור אוניברסלי קיומי של עמידת האדם מול אסונות הניתכים עליו, ומול עולם שאין בו פשר. יש בו יסוד על-זמני, איוב יכול להיות כל אדם, גם בן ימינו.
26 כו
27כז
דף הנחיות למנחה:
איוב א-ה למנחה.doc