דברי הימים א', יז-כא: 'ואני רק רציתי לשיר' - דוד המלך בין איש רוח לאיש דמים
1א
הדף מאת: רינת צפניה שוורץ / 929- תנ"ך ביחד
2ב
בלימוד זה ננסה לעמוד על הפער שבין בקשתו של דוד להיות משורר ואיש רוח הזוכה לבנות את בית המקדש, לבין היותו בפועל איש מלחמה – לפחות על פי ספר דברי הימים.
3ג
דיון
רקע
פרק יז בדברי הימים א הוא ברובו חזרה על המסופר בספר שמואל א, פרק ח. דוד מביע את רצונו לבנות את בית המקדש והקב"ה מבהיר לו כי הוא לא יזכה לכך אלא בנו, וכי האל יבנה עבורו 'בית' לעולמים. הביטויים 'בית' ו'עד עולם' חוזרים פעמים רבות. תגובתו הראשונית של דוד לסירוב האל היא תפילת הודיה. ומיד לאחריה 'ויך דוד את הפלישתים'. פרקים יחכ מתארים באריכות את מלחמות דוד וכיבושיו כיבושי פלשתים והרחבת הארץ.
בלימוד זה ננסה לעמוד על הפער שבין בקשתו של דוד להיות משורר ואיש רוח ולבנות את המקדש, לבין היותו בפועל איש מלחמה.
4ד
מי אתה דוד? דמותו של דוד במקורות שונים
5ה
הרב משה כהן, דוד - איש מלחמות ה', מתוך: אתר תנ"ך הרצוג
דווקא לאחר שנתן הנביא הודיע לדוד כי לא יבנה את בית ה' מופיעה רשימה של מלחמות שעשה דוד כנגד אויביו... בפרקים שלפנינו מתגלה עוצמת כוחו של דוד בכל הנוגע למלחמות עם אויבי עם ישראל מסביב לממלכה. אמנם כבר מתחילה היה יוצא דוד לעיתים לעזרת ערי ישראל להושיען מפני עמלק ופלשתים, אך כאן מרוכזות מספר מלחמות כנגד עמון, מואב, עמלק, פלשתים וארם. מדוע דוד מתחיל את מסע מלחמותיו דווקא כעת? נדגיש עוד כי הפרק הפותח את מלחמות דוד מתחיל במילים "ויהי אחרי כן" (ח', א) המוסבות על דברי נתן הנביא אליו.
דומה שסמיכות העניינים מורה עד כמה דוד הינו עבד נאמן לקב"ה. בדברי נתן לדוד בפרק ז' לא נאמרה סיבת הדחייה של בקשת דוד לבנות את בית ה'. אולם בדברי הימים א', כ"א מבוארת הסיבה באופן מפורש: "כי דמים רבים שפכת". דווקא ריבוי המלחמות שנעשה ביד דוד הוא זה שמונע ממנו לבנות בית לה'.
לכאורה היינו יכולים לצפות מדוד לאחר דברים אלו להביע תסכול. הלוא את המלחמות הללו עשה לטובת ישראל ולבסוף הן משמשות כביכול לרעתו. אולם, לא כן הוא דוד. דוד מבין כי זו שליחותו בעולם להלחם כנגד אויבי ישראל ואילו בנו הוא זה שתפקידו לבנות את הבית לה' לאחר שינוחו ישראל מכל אויביהם. דווקא משום כך רוצה הוא להשלים את שליחותו שנקבעה על ידי ה' אע"פ שאין זה מתאים לגמרי עם שאיפותיו הראשוניות....
למקור השלם
6ו
דיון
- כיצד מתאר הרב משה הכהן את תגובתו של דוד לסירוב האל?
- האם על פי פרשנות זו דוד שמח לקחת עליו את תפקיד איש המלחמה? כיצד אתם מבינים את תגובתו של דוד? האם זו "המרה" של תחושת התסכול מסירוב האל? או שדוד מבטא שמחה כנה על משימתו-שליחותו החדשה?
7ז
כינור היה תלוי למעלה ממיטתו של דוד, וכיוון שהגיע חצות לילה, בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו. מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר. כיוון שעלה עמוד השחר, נכנסו חכמי ישראל אצלו.
אמרו לו: אדוננו המלך! עמך ישראל צריכין פרנסה.
אמר להם: לכו והתפרנסו זה מזה.
אמרו לו: אין הקומץ משביע את הארי, ואין הבור מתמלא מחולייתו.
אמר להם: לכו ופשטו ידיכם בגדוד.
מיד יועצים באחיתופל, ונמלכין בסנהדרין, ושואלין באורים ותומים.
The Gemara offers several answers to this question:
David had a sign indicating when it was midnight. As Rav Aḥa bar Bizna said that Rabbi Shimon Ḥasida said: A lyre hung over David’s bed, and once midnight arrived, the northern midnight wind would come and cause the lyre to play on its own. David would immediately rise from his bed and study Torah until the first rays of dawn.
Once dawn arrived, the Sages of Israel entered to advise him with regard to the various concerns of the nation and the economy. They said to him: Our master, the king, your nation requires sustenance.
He said: Go and sustain one another, provide each other with whatever is lacking.
The Sages of Israel responded to him with a parable: A single handful of food does not satisfy a lion, and a pit will not be filled merely from the rain that falls directly into its mouth, but other water must be piped in (ge’onim). So too, the nation cannot sustain itself using its own resources.
King David told them: Go and take up arms with the troops in battle in order to expand our borders and provide our people with the opportunity to earn a livelihood. The Sages immediately seek advice from Ahitophel to determine whether or not it was appropriate to go to war at that time and how they should conduct themselves, and they consult the Sanhedrin in order to receive the requisite license to wage a war under those circumstances (Tosefot HaRosh). And they ask the Urim VeTummim whether or not they should go to war, and whether or not they would be successful.
8ח
דיון
- כיצד חז"ל מבקשים לתאר את דמותו של דוד? מיהו דוד של חז"ל על פי מדרש זה?
- על פי המדרש, מה יחסו של דוד למלחמות ולכיבושים?
- מדוע לדעתכם מבקשים חז"ל לתאר את דוד באופן הזה?
- איזה תיאור תואם בעיניכם יותר את דמותו של דוד? התיאור של חז"ל או התיאור של הרב משה הכהן?
9ט
ייעודו של דוד על פי האדם הראשון
"זה ספר תולדות אדם" (בראשית ה, א)
העביר [הקדוש ברוך הוא] לפניו [לפני אדם הראשון] כל הדורות
הראהו דוד, חייו חקוקין לו שלוש שעות.
אמר לפניו: רבונו של עולם, לא תהא תקנה לזה?
אמר: כך עלתה במחשבה לפני.

אמר לו: כמה שני חיי? - אמר לו: אלף שנים.
אמר לו: יש מתנה ברקיע? - אמר לו: הן.
אמר לו: שבעים שנה משנותי יהיו למזל זה.

מה עשה אדם, הביא את השטר וכתב עליו שטר מתנה.
וחתם עליו הקב"ה, מטטרון ואדם.

אמר אדם: רבש"ע, יפיות זו, מלכות וזמירות הללו,
נתונות לו במתנה שבעים שנה, שיחיה ויהא מזמר לפניך.

וזה שאומר הכתוב (תהלים מ, ח): "הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי".
Another thing, the Book of Adam's Descendants was passed before him. He saw David's portion of life would be three hours. He said, "Master of the world, this should not be decreed! A thought has come to me." He [Adam] said to him, "How many are my years?" God said, "1,000 years." Adam said, "Can I give some as a gift?" "God said, "Yes." Adam said, "I will give him 70 years to be his fate." What did Adam do? He brought a contract and wrote on it a contract of gift; and it was executed by God, Metatron, and Adam. Adam said, "Master of the World, good looks are his, kingship, and songs of praise have I given him in my gift of 70 years of his life; and he will sing before you. And this is written where it says "behold I have come" in the book I have written [Tehillim 92].
10י
דיון
- על פי המדרש, לדוד הוקצו שלוש שנים לחיות, והאדם הראשון נתן לו מתנה לחיות 70 שנה יותר ממה שהוקצה לו. האדם הראשון חזה מבראשית כי ייעודו של דוד המלך עלי אדמות נקבע: להיות משורר ומחבר מזמורים, וכלל לא להיות לוחם וגיבור חיל. כיצד ייעודו זה של דוד ("יהא מזמר לפניך") משתלב עם תיאורי דוד בפרקינו כ"איש מלחמה" וכ"איש דמים"?
- האם לדעתכם ידע דוד מה ייעודו? האם יכול אדם לדעת את ייעודו?
- האם ייתכן שהאל והאדם הראשון ייעדו לדוד תפקידים שונים בעולם?
11יא
מצוטט ומתורגם מתוך הסרט "אשת הברזל", המילים נאמרות מפי דמותה של מרגרט תאצ'ר ומיוחסות, כנראה בטעות, לגנדי
המעשים קובעים את דמותך
שים לב למחשבותיך - הן הופכות למילים.
שים למה למילותיך - הן הופכות למעשים.
שים לב למעשיך - הם נהיים הרגלים.
שים לב להרגליך - הם הופכים לאופי שלך.
ושים לב לאופי שלך - שכן הוא נהיה גורלך.
מחשבותינו נהיות מי שאנחנו.
12יב
דיון
- האם דוד בחר להיות "איש דמים", או סיגל זאת לעצמו? האם פעל דוד בניגוד לייעודו המקורי כאשר הפך ל"איש דמים"?
- כיצד משתלבת העמדה כי ייעודו של דוד אינה להיות "איש מלחמה" עם הצלחתו של דוד במלחמותיו והדעה הברורה כי האל איתו וזוהי מלחמתו של האל?
13יג
מפי חסידים
ר' זושא היה רגיל לומר:
אם ישאלו אותי בשמים [לאחר המוות], למה לא היית אלימלך [אחיו של רבי זושא, שהיה רב גדול בפני עצמו] - אדע מה להשיב.
אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זושא - יסתתמו טענותי [לא יהיה לי מה להשיב].
14יד
דיון
- האם לאדם יכולים להיות כמה "ייעודים"?
- דמיינו את השיחה בין הקב"ה או בין האדם הראשון לדוד כאשר הוא עולה למרום כיצד שיח זה מתנהל?
15טו
אבינועם ברשאי, הרומנים של ש"י עגנון, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1988, עמוד 217
בין איש דמים למשורר
"אני לא אוהב צבא... אני רוצה להגיד לך, אני יודע שמתרגשים אצלנו במצעד הצבא ביום העצמאות, אני יודע שנשים מתרגשות מאד מזה, אבל עלי זה לא עושה רושם. אין לי שום חוש לדברים שיכולים לעשות בטכניקה. כשאני ראיתי כאן בשכונת תלפיות את הבחורים במלחמת השחרור, איך הם הגנו עלינו ואיך היו באים מן המשלטים שלהם בלילות שבתות לשמוע קידוש אז לא יכולתי לעצור בעד הדמעות.
אז מה אומר לך, ישראל שהבינו לעשות מדוד המלך הגבור הגדול והנורא הזה משורר של התהלים ומי שיושב ועוסק בחשק בלימוד התורה, אולי זהו הסוד של הקיום הצבא שלנו."
© כל הזכויות שמורות להאוניברסיטה הפתוחה
academic.openu.ac.il
16טז
דיון
- מדוע לדעתכם עגנון "לא אוהב צבא"?
- כיצד מתרככת עמדתו? וכיצד זה קשור לדמותו של דוד?
- האם ניתן להיות גם איש מלחמה וגם משורר, "יורים ושרים"?
17יז
דיון
סיכום
סיכום: תשעה-עשר פרקים בספר דברי הימים מוקדשים לקורותיו ולמלכותו של דוד המלך. רוב הפרקים חוזרים על ספר שמואל בתוספות והשמטות כאלו ואחרות. בולט בהרחבתו מספר הפרקים אשר ספר דברי הימים מקדיש למלחמות דוד. בספר שמואל, דוד המלך הוא דמות אנושית מורכבת בעלת חטאים, כישלונות, מאבקים, הצלחות ותככים; בדברי הימים מוצגת דמות של דוד כמלך אידיאלי אשר בונה את הממלכה, כובש, נלחם ומביא למלכות ישראל את מקומה היציב. ככלל, דמותו של דוד מגוונת מאוד וכל ספר מביא פן אחר שלו שאלנו כאן כיצד דוד היה רוצה להיזכר, מה דוד היה רוצה להיות. ובעקבות כך, האם אנו קובעים את ייעודנו וייחודנו והאם ניתן להיות "גם וגם".
19 יט
20כ