ישעיהו נב-נו: 'ראיתי עיר' - גאולה, תקומה ותיקון בירושלים
1א
הדף מאת: יעל ליפשיץ / מכון שלום הרטמן
2ב
דף הלימוד מציע עיון ורענון של מושגי הגאולה, התקומה ותיקון העולם, ביחס לירושלים, דרך נבואת ישעיהו, דברי הנשיא הראשון חיים וייצמן, ויצירתם של מאיר אריאל ובת אל קולמן
3ג
פתיחה
4ד
בת אל קולמן, תהום להאחז בה, הוצאת ביאליק, סדרת כבר לשירה
כבר לא, עדיין/ בת אל קולמן
מְנַתְּחִים פְּלַסְטִיִּים עֲמֵלִים עַל גּוּפֵךְ לְלֹא רַחֵם,
מַכְבְּשִׁים כְּבֵדִים מוֹתְחִים אֶת פָּנַיִךְ,
רַכֶּבֶת חֲדָשָׁה חוֹרֶשֶׁת אֶת קְמָטַיִךְ,
בְּגִילֵךְ עָלַיִךְ לְהִזָּהֵר
יְרוּשָׁלַיִם
אֲנִי יוֹדַעַת, אַף אֶחָד לֹא נִצָּל מִפִּגְעֵי הַזְּמַן,
גַּם אוֹתוֹת אַהֲבָה מוֹתִירִים צַלָּקוֹת.

אֵל מִסְתַּתֵּר בְּכָל חֶבְיוֹן שֶׁלָּךְ,
אַתְּ נִמְתַּחַת אֵלָיו גְּלוּיַת אֵיבָרִים
זוֹקֶרֶת גַּגּוֹת אֲדֻמִּים וּצְרִיחֵי גַּעְגּוּעַ.
בְּלֵילוֹת הַקַּיִץ, הוּא שׁוֹטֵף אֶת חֲרַכַּיִךְ הַכְּמוּסִים
בְּאֶגְלֵי טַל, חוֹפֵן כִּפּוֹתַיִךְ בִּכְנָפָיו הַשְּׁבוּרוֹת
וּמְלַטֵּף אֶת שְׂעַר הַכֶּסֶף, כְּבָר לֹא זְהַב עוֹרֵךְ
וַעֲדַיִן
בְּרַעַד הַלַּיְלָה הַדַּק, אַתְּ נִלְפֶּתֶת בְּחָזְקָה בָּעוֹבְרִים וּבַשָּׁבִים
© כל הזכויות שמורות למחברת ולהוצאה
5ה
דיון
* אתם מוזמנים להציג את ירושלים שלכם באמצעות סמל- גשמי (כמו השיר הזה), מופשט, או אחר .
הסבירו את קביעתכם

* כותרת השיר של בת אל קולמן על ירושלים היא "כבר לא, עדיין"- נסו לתאר את ירושלים מנקודת ראותכם כשמילות הפתיחה שלכם הן : "ירושלים כבר לא..." או "ירושלים עדיין..."
6ו
דיון
גאולת ירושלים
קראו את הפסוקים הבאים מפרק נב בישעיהו, פסוקים ז-י:
  • מהי הבשורה המרכזית שמשמיע הנביא?
  • מה תפקידו של האדם ומה תפקידו של האל במימוש הנבואה?
7ז
מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב - מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה.
אֹמֵר לְצִיּוֹן, מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ.
קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ: כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ, בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן.
פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו, חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם: כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ, גָּאַל יְרוּשָׁלִָם.
חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל-הַגּוֹיִם; וְרָאוּ כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ.
How beautiful upon the mountains Are the feet of the messenger of good tidings, That announceth peace, the harbinger of good tidings, That announceth salvation; That saith unto Zion: ‘Thy God reigneth! ’ Hark, thy watchmen! they lift up the voice, Together do they sing; For they shall see, eye to eye, The LORD returning to Zion. Break forth into joy, sing together, Ye waste places of Jerusalem; For the LORD hath comforted His people, He hath redeemed Jerusalem. The LORD hath made bare His holy arm In the eyes of all the nations; And all the ends of the earth shall see The salvation of our God.
8ח
חיים וייצמן, נאום בטקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית. הוצאת המחלקה להסברה וליחסי ציבור, האוניברסיטה העברית בירושלים , 1925
האם תהיה זו עזות יתרה, אם במקום זה בין הרי אפרים ויהודה אביע היום את בטחוני, כי נביאי ישראל עוד לא חדלו מעל-גבי הארץ, כי בצל קורת האוניברסיטה הזאת תתעורר לתחייה רוח הנבואה האלוהית אשר שכנה לפנים בקרבנו? האוניברסיטה תהיה נקודת-המרכז של החזרת העטרה ליושנה - עטרת ההכרה העממית שלנו, אשר נתרופפה הרבה לרגל פזורנו הגדול בעולם. באטמוספירת-ההרים של הגבעה הזאת תוכל הכרתנו הלאומית להיות מתפשטת ומתרחבת מבלי התרופף על-ידי כך; הכרתנו תאיר באור חד, וצעירינו ישאבו כוחות חדשים ממקורות עבריים.
...האוניברסיטה העברית, אשר התורה העברית והמרץ העברי יתנו בה את נשמתם, תהיה לחלק משלים של בנייננו הלאומי, ההולך ונבנה. האוניברסיטה תהיה כוח מושך מרכזי לכל הנאצל והנשגב ביהדות של כל העולם כולו, מרכז מאחד ליסודותינו המפוזרים. ומאידך גיסא, יצא ממנה רוח מעורר לכוחות הנרדמים בקיבוצינו הנידחים. נשמת עמינו התועה תמצא פה את שמי מנוחתה, מבלי היותה עוד נעה ונדה בלי הרף וללא תועלת.
קרוב היום וישראל ישכון לבטח; הוא ישלים עם עצמו ועם העולם כולו. בעלי הקבלה אומרים כי יש נשמות ערטילאיות בעולם, שאינן מוצאות את תיקונן והנן מרחפות בין השמים והארץ. במצב זה נמצאת גם נשמתנו הלאומית היום. מחר תמצא לה מנוחה בבית-מקדשנו זה. זאת היא אמונתנו.
למקור השלם
9ט
דיון
איזה תפקיד מייעד הנשיא הראשון חיים וייצמן לאוניברסיטה העברית בירושלים, מבחינה לאומית ותודעתית?
איזו משמעות מעניק וייצמן למושגים 'בית המקדש', 'תורה', 'נבואה'?
במה דומים או שונים דבריהם של ישעיהו הנביא וחיים וייצמן?
באיזו מידה התממשו לדעתכם נבואתיהם של שני האישים?
10י
תקומת ירושלים
11יא
(יא) עֲנִיָּה סֹעֲרָה, לֹא נֻחָמָה; הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ, אֲבָנַיִךְ, וִיסַדְתִּיךְ, בַּסַּפִּירִים. יבוְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח; וְכָל-גְּבוּלֵךְ, לְאַבְנֵי-חֵפֶץ. (יג) וְכָל-בָּנַיִךְ, לִמּוּדֵי יְהוָה; וְרַב, שְׁלוֹם בָּנָיִךְ. (יד) בִּצְדָקָה, תִּכּוֹנָנִי; רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק, כִּי-לֹא תִירָאִי, וּמִמְּחִתָּה, כִּי לֹא-תִקְרַב אֵלָיִךְ.

הסברים
  • עֲנִיָּה סֹעֲרָה,- ירושלים ענייה, משמע: מעונה ומושפלת וסוערת- חסרת מנוח פסוקים יא'- יב'- בנבואת ישעיהו על ירושלים נזכרות מספר אבנים, ואין ספק כי כולן קשורות זו בזו במידת הקושי שלהן, בברק שלהן, או בזיהויין המינרלי. האבנים הללו היו מוכרות לעם, או שהיו חלק מאבני החושן (עולם התנ"ך, ישעיהו, עמ' 249) כדכד ואקדח- גם הן אבנים טובות, כמו פוך וספירים לפניהן. כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ- רש"י מפרש את המילה "כדכד", מין אבן טובה. המילה "שמשותיך" מפורשת ע"י המצודת דוד: מחיצות החלונות שהשמש זורחת דרכם " " זכוכיות החלונות ומשקופי הדלתות ואבני הרצפה בכל בית ובית יהיו עשויים מאבנים טובות מרוב עושר. מחיתה- מן הפחד
O thou afflicted, tossed with tempest, and not comforted, behold, I will set thy stones in fair colours, And lay thy foundations with sapphires. And I will make thy pinnacles of rubies, and thy gates of carbuncles, and all thy border of precious stones. And all thy children shall be taught of the LORD; and great shall be the peace of thy children. In righteousness shalt thou be established; be thou far from oppression, for thou shalt not fear, And from ruin, for it shall not come near thee.
12יב
מאיר אריאל,שירים, מתוך "ירוקות"
מדרש יונתי/ מאיר אריאל

שאלו על לב ירושלים
שאלוה לשלומה -
אבנים בלב ירושלים
כיכר השוק הומה.
בשקרים ועוול מתעטפת
לרגל מלאכת החומה
אך מבעד לצעיף נשקפת
עירנו עירומה.

שלא רודפת צדק צדק
לא רוצה שלום
כי אין שלום בלי צדק
- רק למה באנו הלום?
- החלמנו חלום?
- הניקץ היום?
13יג
דיון
כיצד תיראה ירושלים בתקומתה, על פי ישעיהו פרק נד?
התייחסו להיבטים פיזיים, מוסריים, חינוכיים.

מהם הפערים המשמעותיים ביותר, לדעתכם, בין החזון של ישעיהו לבין האופן בו מאיר אריאל מתאר את העיר?
14יד
דיון
ישעיהו מבטיח כי: "הן (הִנֵּה) אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ - נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ; וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל.
כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ, לֹא יִצְלָח, וְכָל-לָשׁוֹן תָּקוּם-אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי; זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי ה' וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי - נְאֻם ה'" (ישעיהו פרק נד, פסוקים טז-יז).
בפסוקים אלה אומר ישעיהו כי כל כלי משחית לא יצלח כנגד ישראל, וכל לשון שתבוא כנגד ישראל במשפט - לא תזכה בדין, אלא תוכר כאשמה.
לעומתו, מאיר אריאל מתאר מציאות אחרת. כיצד תגדירו את המציאות של אריאל? ראו את המשך מילותיו:
15טו
מאיר אריאל,שירים, מתוך "ירוקות"
שאלו בפילפולי שריה
לא שיעור ולא קומה
רק גפרור חסר בין חצריה
וכל חצר הומה.
וכבר היינו בתנור,
עכשיו על המחבת.
מתפמפמים כבוד שכור,
- מתפצפצים מעט,
- נשרפים כמעט,
- נצרפים לאט.

ושמיטה כהלכה אתה כבר יודע לעשות
שאתה רץ לקחת עוד ועוד אדמות?
בספק מרמה, בחשד גזל, בחסות חשיכה
בחסינות מושל? הזו גאולה? הזה כבודה?
כגנב במחתרת יהודה?
ולמי תמכור את "שדך" בשנת שמיטה
או אולי תתאסלם או תתנצר לשנה?
ולפני מי תיתמם שביעית אחר שביעית
בעוד האדמה אשר תחתיך כשפחה נשבית?
בעיני מי זה מוצא חן? אדמה אתה לוקח -
גאולה לא נותן. או אולי אצבעותיך
הדוקות מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד -
מאומנות להרפות? מיומנות לשחרר?
מתורגלות לשמוט?
16טז
תיקון אישי ולאומי
17יז
יותם זיו על שירי מאיר אריאל
מטרת התיקון שעליה (כנסת ישראל) לעשות, הוא להגיע למצב הראוי לייחוד עם הקב"ה, שהוא מצב הגאולה. הגאולה אינה מצב נתון בזמן, אליו יגיע העם ללא קשר לפעולתו במציאות, אלא מצב שיביא העם כאשר יהיה במצב רוחני ראוי לייחוד עם אלוהיו. שני תנאים עומדים בפני ישראל בדרך לייחוד- האחד, קיום ארצי בארץ ישראל,... השני הינו תיקון בהווית החיים, אותו מורה לנו התורה. היחיד החי ומקיים את מצוות התורה במהותן ולא בקליפתן, חי חיי תיקון אישיים ותורם בכך לתיקון העם כולו והעולם כולו ומקרב את האפשרות של הייחוד בגאולה . שהרי הקב"ה ברא את עולמו על מנת שיגיע מתוך התוהו הפיזי והאנושי, לידי קיום של הרמוניה. הדרך לכך היא התורה שניתנה לעם היהודי...
היהודים עצמם מתוך התעלותם כפרטים וכעם, בעזרת התורה, הם שישפיעו על אומות העולם להיתקן, על ידי שיהוו דוגמא ומופת לחיים הרמוניים עם העולם והאדם. לפיכך, על העם היהודי רובצת אחריות כבדה בתכנית האלוהית, אחריות של "אור לגויים". לפיכך עיני העולם נשואות אל העם היהודי בציפייה וכל עוד איננו ממלא אחר ייעודו, זעמם בו. אל הפרספקטיבה הזו מבקש מאיר אריאל למשוך אותנו על מנת להתבונן במצבנו הקיומי ולהסיק את המסקנות הנדרשות, כדי שלא לחזור הפעם על אותה שגיאה, כדי שקיומה של ממלכה גשמית, של שלטון, ממשל וכוח, לא יעוות ויסכל את מימושה של העבודה הרוחנית, אלא להיפך- שזו תעצב ותתגשם במציאות ריבונית כדוגמא לכל ריבונויות האדם עלי אדמות.
18יח
דיון
כיצד מבין יותם זיו את התיקון שמבקש מאיר אריאל?
"כֹּה אָמַר ה', שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי-קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת. אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה-זֹּאת, וּבֶן-אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ - שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע" (ישעיהו פרק נו, פסוקים א-ב).

האם הדמיון בין שתי התוכחות - של ישעיהו ושל מאיר אריאל - מלמד שיש טעם בתיקון? או שמא, 'עולם כמנהגו נוהג' ותיקון אמיתי לא יחול? - חוו דעתכם.
כיצד תיראה בעיניכם מציאות מתוקנת בירושלים? הוסיפו בית אחד משלכם לשיר של מאיר אריאל.
19יט
אריאל הירשפלד, קול הדממה, מתוך פנים-רבעון לתרבות חברה וחינוך , 2004, גיליון 28
ירושלים איננה דבר אלא מקומו של הדבר. חלל וכיוון. והיא רוח היודעת וזוכרת היטב את תולדות העם הנמשך מסיפור העקדה. והיא שותקת. היא אינה רוחשת כתל אביב. כבר אלפי שנים היא שותקת. לכן כה מתאימות לה אבני הכותל, החומות והקירות, המתנהגות כמוה, ושומרות על איזו אירוניה הדומה לזו שלה. אבל האבנים אינן ירושלים, אלא רק אחד מדימוייה המוחשיים.
אין "ירושלים של מעלה", אלא רק לגבי אלה הכבולים בדימויים היכליים של קדושה מפוארת, אור אלוהי מסנוור ושאר אבזרי התיאטרון של הדת הארצית. ירושלים של מטה היא מדיום, כלי ואפרכסת להקשיב לקול הדממה הגדולה האוצר בחובו את כל דבריו של המקום הזה.
© כל הזכויות שמורות למחבר
20כ
דיון
"ירושלים של מטה היא מדיום, כלי ואפרכסת להקשיב לקול הדממה הגדולה האוצר בחובו את כל דבריו של המקום הזה."
אריאל הירשפלד

כיצד יכולה קביעתו של הירשפלד להביא לתיקון ולהטבת המציאות הנוכחית בירושלים?
22 כב
23כג
דף הנחיות למנחה:
ישעיהו_נב-נו_למנחה.docx