ירמיהו מא-מה: רצח פוליטי אז והיום
הדף מאת: נירה נחליאל / המדרשה באורנים
פרק מא בירמיהו מתאר את הרצח הפוליטי הראשון בהיסטוריה היהודית – רצח גדליה בן אחיקם, שלזכרו נקבע 'צום גדליה'. תיאור השתלשלות העניינים שהביאה לרצח מתחיל בפרק מ'. סמיכות התאריכים העכשווית בין צום גדליה (ג' בתשרי) ורצח רבין (י"ב בחשוון), והאנלוגיה בין שני מקרי הרצח הפוליטי, מביאה אותנו להקדיש את כל דף הלימוד לנושא זה.
1. מי אתה, גדליה בן אחיקם?
יהודה לודוויג פיליפזון, קשר בן נתניה: חזות קשה בדברי הימים לבני ישראל, בבוא צר ואויב בשערי ירושלים והחריבו מקום מקדשנו הראשון, תרגם צבי אלעזר טלר, דפוס י’ פישר, תרמ"ח
מִי אַתָּה גְּדַלְיָהוּ גִּבּוֹר הַחַיִל בְּרָב-עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ?
מִי אַתָּה שַׂר צְבָא אֱלֹהִים נְזִיר אַחֶיךָ בְּאֹמֶץ רוּחֲךָ וַהֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ?
מִי אַתָּה בֶּן-אֲחִיקָם בְּחִיר אֱלֹהִים אֲשֶׁר כְּמַלְאָךְ מוֹשִׁיעַ הוֹפַעְתָּ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ אָז בַּהֲרָס-צָרִים אֶת מִקְדָּשֵׁנוּ הֵיכַל תִּפְאַרְתֵּנוּ,
לְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים, לְהָשִׁיב שְׁבוּת עַם אֱלֹהִים אֲשֶׁר הָלְכוּ שְׁבִי לִפְנֵי צָר?
למקור השלם

הסברים
  • 'קשר בן נתניה' הוא מחזה שנכתב ע"י הרב יהודה לודוויג פיליפסון במאה ה-19. שמו המלא של המחזה: "קשר בן נתניה: חזות קשה בדברי הימים לבני ישראל בבוא צר ואויב בשערי ירושלים והחריבו מקום מקדשנו הראשון". את המחזה תרגם לעברית צבי אלעזר טעלאר והוא יצא לאור בקרקוב ב-1888. המתרגם מזכיר בהקדמתו שצומות רבים בישראל נקבעו בשל מות אישים שונים, אך רק צום גדליה נקבע כחובה הלכתית. יחד עם זאת, בתנ"ך ובמסורת לא נאמר הרבה על גדליהו. "קשר בן נתניה" בא להשלים את הפער ולספר את הסיפור שלא סופר. המחזה מוצג כהתנגשות בין הטוב המוחלט התמים, גדליהו, והרשע המוחלט והנכלולי, ישמעאל, שעם כל עורמתו אינו אלא כלי ביד מלך עמון הערמומי עוד יותר.
מושגים
  • יהודה לודוויג פיליפזון - ד"ר יהודה לודוויג פיליפזון (1811-1889) היה רב רפורמי, מייסד העיתון Allgemeine Zeitung des Judentums "אַלגֶמַיינֶה צַייטוּנג דֶס יוּדֶנטוּמס", ועורכו, מתרגם התנ"ך לגרמנית, פובליציסט ומחבר ספרי הגות דתית ורומנים היסטוריים.
דיון
שאלות לעיון
קראו את תיאורו של גדליה בן אחיקם בפרקים מ-מא והשוו אותו לסופרלטיבים שמעניק לו כותב המחזה: 'גיבור חיל', 'נזיר אחיך', 'כמלאך מושיע' ועוד. כיצד מצטיירת דמותו של גדליה בכל אחד מהטקסטים?
למה לדעתכם משבח ומפאר מחבר המחזה את דמותו של גדליה?
יהודה לודוויג פיליפזון, קשר בן נתניה: חזות קשה בדברי הימים לבני ישראל, בבוא צר ואויב בשערי ירושלים והחריבו מקום מקדשנו הראשון, תרגם צבי אלעזר טלר, דפוס י’ פישר, תרמ"ח
נִפְלָא אַתָּה וְנִפְלָאִים דְּרָכֶיךָ, [...] אוּלָם אֲהָהּ! רֶגַע קָטָן זָרַח אוֹרְךָ אֲפֵלַת אַרְצֵנוּ, כְּשֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִכְנָפֶיהָ, וַתָּפֶץ אוֹר נָעִים וָצַח סָבִיב בֵּאָסֵף נֹגַהּ מַלְכוּתֵנוּ, עֲדֵי שָׁבוּ הֶעָבִים פִּתְאוֹם וַיַּקְדִּירוּ אֶת שְׁמֵי אַרְצֵנוּ וַיְהִי חשֶׁךְ אֲפֵלָה וַחֲשֵׁכָה נוֹרָאָה! [...]
אוּלָם שֵׁם עוֹלָם עָשִׂיתָ לְךָ בִּימֵי מִשְׂרָתְךָ הַקְּצָרִים וְדוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרוֹתֶיךָ! יוֹם מוֹתְךָ הוּחַק לְיוֹם צוֹם וְאֵבֶל נֶצַח בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל, וְכִבְכּוֹתֵנוּ עַל שְׂרֵפַת בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ וְשִׁמְמַת אַרְצֵנוּ וְגָלוּת חֵילֵנוּ, נִבְכֶּה אֶַת-הַיּוֹם בּוֹ הוּמַתָּ מִיַּד מְרַצֵּחַ בְּלִיַּעַל אֲשֶׁר הִצְמִית חַיֶּיךָ וְחַיֵּי עֲדָתֶךָ וַיַּהֲפוֹךְ לְאֵבֶל תִּקְוַת מְשׂוֹשֵׂנוּ כַּצָּר אֲשֶׁר הָרַס בְּעֶבְרָתוֹ כָּל-מִבְצְרֵי בַת-יְהוּדָה! לְאָלָה וְלִקְלָלָה וּלְדֵרָאוֹן עוֹלָם יִהְיֶה שֵׁם מְרַצֵּחֲךָ זֶה וְשֵׁם קָדְשְׁךָ לִבְרָכָה וְלִתְהִלָּה וּלְמַזְכֶּרֶת נֶצַח עֲדֵי עַד וְזִכְרְך לְדוֹר דוֹר סֶלָּה!
דיון
שאלות לעיון
בזכות מה זכה גדליה בן אחיקם ל'שם עולם'?
האם אנחנו זוכרים 'לדראון עולם' גם את שמו של הרוצח?
שמו של איזה רוצח של מנהיג פוליטי איננו יכולים לשכוח?
מיהו אם כן גדליה בן אחיקם, ומה קרה לו?
וַיִּשָּׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן וּלְאַנְשֵׁיהֶם לֵאמֹר אַל תִּירְאוּ מֵעֲבוֹד הַכַּשְׂדִּים שְׁבוּ בָאָרֶץ וְעִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וְיִיטַב לָכֶם. וַאֲנִי הִנְנִי יֹשֵׁב בַּמִּצְפָּה לַעֲמֹד לִפְנֵי הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר יָבֹאוּ אֵלֵינוּ וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְקַיִץ וְשֶׁמֶן וְשִׂמוּ בִּכְלֵיכֶם וּשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר תְּפַשְׂתֶּם. וְגַם כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּמוֹאָב וּבִבְנֵי עַמּוֹן וּבֶאֱדוֹם וַאֲשֶׁר בְּכָל הָאֲרָצוֹת שָׁמְעוּ כִּי נָתַן מֶלֶךְ בָּבֶל שְׁאֵרִית לִיהוּדָה וְכִי הִפְקִיד עֲלֵיהֶם אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן. וַיָּשֻׁבוּ כָל הַיְּהוּדִים מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר נִדְּחוּ שָׁם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ יְהוּדָה אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה וַיַּאַסְפוּ יַיִן וָקַיִץ הַרְבֵּה מְאֹד.

מילים
  • קיץ - במקרא, המילה 'קיץ' מציינת פירות שהבשילו, לרוב תאנים.
And Gedaliah the son of Ahikam the son of Shaphan swore unto them and to their men, saying: ‘Fear not to serve the Chaldeans; dwell in the land, and serve the king of Babylon, and it shall be well with you. As for me, behold, I will dwell at Mizpah, to stand before the Chaldeans that may come unto us; but ye, gather ye wine and summer fruits and oil, and put them in your vessels, and dwell in your cities that ye have taken.’ Likewise when all the Jews that were in Moab, and among the children of Ammon, and in Edom, and that were in all the countries, heard that the king of Babylon had left a remnant of Judah, and that he had set over them Gedaliah the son of Ahikam, the son of Shaphan; then all the Jews returned out of all places whither they were driven, and came to the land of Judah, to Gedaliah, unto Mizpah, and gathered wine and summer fruits in great abundance.
דיון
לאחר כיבוש ירושלים על ידי הבבלים, ממונה גדליה בן אחיקם על ידי נבוכדנצר מלך בבל, לעמוד בראש שארית קהילת יהודה שנותרה לאחר החורבן וגלות העם
מה מבטיח גדליה לעם, ומה הם עושים בעקבות זאת?
על-סמך מה אומר גדליה דברים אלה?
שאננותו של גדליה עומדת למבחן כאשר הוא מוזהר על-ידי יוחנן בן קרח טרם ההתנקשות בחייו:
וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְכָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בָּאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲיָדֹעַ תֵּדַע כִּי בַּעֲלִיס מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן שָׁלַח אֶת יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה לְהַכֹּתְךָ נָפֶשׁ וְלֹא הֶאֱמִין לָהֶם גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם. וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ אָמַר אֶל גְּדַלְיָהוּ בַסֵּתֶר בַּמִּצְפָּה לֵאמֹר אֵלְכָה נָּא וְאַכֶּה אֶת יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וְאִישׁ לֹא יֵדָע לָמָּה יַכֶּכָּה נֶּפֶשׁ וְנָפֹצוּ כָּל יְהוּדָה הַנִּקְבָּצִים אֵלֶיךָ וְאָבְדָה שְׁאֵרִית יְהוּדָה. וַיֹּאמֶר גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם אֶל יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ אַל תַּעֲשֵׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כִּי שֶׁקֶר אַתָּה דֹבֵר אֶל יִשְׁמָעֵאל.
Moreover Johanan the son of Kareah, and all the captains of the forces that were in the fields, came to Gedaliah to Mizpah, and said unto him: ‘Dost thou know that Baalis the king of the children of Ammon hath sent Ishmael the son of Nethaniah to take thy life?’ But Gedaliah the son of Ahikam believed them not. Then Johanan the son of Kareah spoke to Gedaliah in Mizpah secretly, saying: ‘Let me go, I pray thee, and I will slay Ishmael the son of Nethaniah, and no man shall know it; wherefore should he take thy life, that all the Jews that are gathered unto thee should be scattered, and the remnant of Judah perish?’ But Gedaliah the son of Ahikam said unto Johanan the son of Kareah: ‘Thou shalt not do this thing; for thou speakest falsely of Ishmael.’
דיון
מדוע מסרב גדליה להצעת יוחנן בן קרח?
הרצח והטבח
וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וְרַבֵּי הַמֶּלֶךְ וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה וַיֹּאכְלוּ שָׁם לֶחֶם יַחְדָּו בַּמִּצְפָּה. וַיָּקָם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וַעֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן בַּחֶרֶב וַיָּמֶת אֹתוֹ אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאָרֶץ. וְאֵת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ אֶת גְּדַלְיָהוּ בַּמִּצְפָּה וְאֶת הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר נִמְצְאוּ שָׁם אֵת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הִכָּה יִשְׁמָעֵאל. וַיְהִי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לְהָמִית אֶת גְּדַלְיָהוּ וְאִישׁ לֹא יָדָע. וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים וּמִתְגֹּדְדִים וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה בְּיָדָם לְהָבִיא בֵּית ה'. וַיֵּצֵא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה לִקְרָאתָם מִן הַמִּצְפָּה הֹלֵךְ הָלֹךְ וּבֹכֶה וַיְהִי כִּפְגֹשׁ אֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֹּאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם. וַיְהִי כְּבוֹאָם אֶל תּוֹךְ הָעִיר וַיִּשְׁחָטֵם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה אֶל תּוֹךְ הַבּוֹר הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ. וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים נִמְצְאוּ בָם וַיֹּאמְרוּ אֶל יִשְׁמָעֵאל אַל תְּמִתֵנוּ כִּי יֶשׁ לָנוּ מַטְמֹנִים בַּשָּׂדֶה חִטִּים וּשְׂעֹרִים וְשֶׁמֶן וּדְבָשׁ וַיֶּחְדַּל וְלֹא הֱמִיתָם בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם. וְהַבּוֹר אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ שָׁם יִשְׁמָעֵאל אֵת כָּל פִּגְרֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הִכָּה בְּיַד גְּדַלְיָהוּ הוּא אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ אָסָא מִפְּנֵי בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֹתוֹ מִלֵּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָהוּ חֲלָלִים. וַיִּשְׁבְּ יִשְׁמָעֵאל אֶת כָּל שְׁאֵרִית הָעָם אֲשֶׁר בַּמִּצְפָּה אֶת בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ וְאֶת כָּל הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בַּמִּצְפָּה אֲשֶׁר הִפְקִיד נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם וַיִּשְׁבֵּם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וַיֵּלֶךְ לַעֲבֹר אֶל בְּנֵי עַמּוֹן.
Now it came to pass in the seventh month, that Ishmael the son of Nethaniah, the son of Elishama, of the seed royal, and one of the chief officers of the king, and ten men with him, came unto Gedaliah the son of Ahikam to Mizpah; and there they did eat bread together in Mizpah. Then arose Ishmael the son of Nethaniah, and the ten men that were with him, and smote Gedaliah the son of Ahikam the son of Shaphan with the sword, and slew him, whom the king of Babylon had made governor over the land. Ishmael also slew all the Jews that were with him, even with Gedaliah, at Mizpah, and the Chaldeans that were found there, even the men of war. And it came to pass the second day after he had slain Gedaliah, and no man knew it, that there came certain men from Shechem, from Shiloh, and from Samaria, even fourscore men, having their beards shaven and their clothes rent, and having cut themselves, with meal-offerings and frankincense in their hand to bring them to the house of the LORD. And Ishmael the son of Nethaniah went forth from Mizpah to meet them, weeping all along as he went; and it came to pass, as he met them, he said unto them: ‘Come to Gedaliah the son of Ahikam.’ And it was so, when they came into the midst of the city, that Ishmael the son of Nethaniah slew them, and cast them into the midst of the pit, he, and the men that were with him. But ten men were found among them that said unto Ishmael: ‘Slay us not; for we have stores hidden in the field, of wheat, and of barley, and of oil, and of honey.’ So he forbore, and slew them not among their brethren. Now the pit wherein Ishmael cast all the dead bodies of the men whom he had slain by the side of Gedaliah was that which Asa the king had made for fear of Baasa king of Israel; the same Ishmael the son of Nethaniah filled with them that were slain. Then Ishmael carried away captive all the residue of the people that were in Mizpah, even the king’s daughters, and all the people that remained in Mizpah, whom Nebuzaradan the captain of the guard had committed to Gedaliah the son of Ahikam; Ishmael the son of Nethaniah carried them away captive, and departed to go over to the children of Ammon.
דיון
שאלות לעיון
מה לדעתכם היה המניע של ישמעאל בן נתניה לרצוח את גדליה בן אחיקם?
ומדוע ביצע את הטבח המחריד של שבעים מתוך שמונים האנשים שהיו בדרכם להביא מנחה לבית ה'?
לודוויג פיליפסון, קשר בן נתניה : חזות קשה בדברי הימים לבני ישראל, בבוא צר ואויב בשערי ירושלים והחריבו מקום מקדשנו הראשון, דפוס י’ פישר, תרמ"ח.
ישמעאל:
זֹאת הִיא מֶרִי וּמֶרֶד גְּדַלְיָהוּ!
קֶשֶׁר הֵרִים יָד בִּמְשִׁיחַ אֱלֹהַּ!
הֲלֹא בָחַר לוֹ יָהּ אֵת דָּוִד לְמֶלֶךְ
וּבְזַרְעוֹ אַחֲרָיו מְלָכִים קְצִינֵי אֶרֶץ
וַיִּשָּׁבַע לוֹ שְׁבוּעָה נִצַּחַת:
"לֹא יָסוּר מִבֵּית דָּוִד תּוֹמֵךְ שֵׁבֶט
"יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ נָשִׂיא מָשׁוּחַ!"
אֲנִי הוּא הַחֹטֶר תּוֹמֵךְ הַשֵּׁבֶט
לִי מִשְׁפַּט הַמְּלוּכָה לְרֹאשִׁי הַנֵּזֶר
הַנּוֹגֵעַ בִּי נוֹגֵעַ בֵּאלֹהַּ!
דיון
שאלות לעיון
מהו המניע של הרוצח ישמעאל בן נתניה, לפי המחזה?
דיון
בעקבות הרצח מתפזר העם שנותר בארץ, חלקו גולה לבבל וחלקו למצרים, בהובלת יונתן בן קרח. מקובל שכך הסתיימה תקופת ההתיישבות בארץ, עד שיבת ציון בימי עזרא.
מהי לדעתכם ההצדקה לקביעת יום צום לדורות לזכר רצח גדליה בן אחיקם?
2. רצח פוליטי אחרי 2000 שנה
הרב יובל שרלו, ynet, 02.10.08
רצח גדליה בן אחיקם הוא שמוטט למעשה את התקווה שנותרה לאחר חורבן הבית הראשון. חורבן המרכז הרוחני החשוב, קשה ככל שיהיה, עדיין הותיר מקום לתקווה: לקיומה של אוטונומיה קטנה בארץ, לחידושה של הברית הפנים-ישראלית, ואולי אפילו לכינון מחדש של בית המקדש. הרצח הפנימי הרס את כל אלה, והוא שהביא בסופו של דבר להתפוררות הישוב כולו, לבריחה למצרים ולארצות אחרות, ולהותרת ארץ ישראל כשממה.
צום גדליה הוא אפוא יום תזכורת לכל אלה. הצום נועד להוציא אותנו מהמסגרת היום יומית בה אנו נלחמים בחירוף נפש על עמדותינו, וסבורים כי קיומו של העולם מותנה בכך שהעמדות שבהן אנו מאמינים תתקבלנה כולן. הוצאה זו נועדה כדי להזכיר לנו שיש משהו חשוב יותר מכל אלה, והוא עצם הקיום המשותף. כל כך הרבה פעמים למדנו בהיסטוריה היהודית כי הקנאות וההליכה עד הסוף הם מקור החורבן, ואף על פי כן אנו נזקקים בכל שנה לניעור מחודש שיטמיע בנו את ההכרה הזו.
לא ניתן למנוע רצח פוליטי על ידי שימוש בכוחות החוק והמשפט בלבד. את זה למדנו גם בהיסטוריה המצומצמת של מדינת ישראל. מדובר במערכה כוללת של תרבות חיים ודיבור, של הכרה עמוקה באמת המצויה גם בעמדות האחרות, של כללי ניהול דיון וויכוח, של הימנעות משימוש בכוח השלטון למעשי שחיתות ואטימות, ושלילה מוחלטת של שימוש באלימות. כל אלה הם חלק בלתי נפרד מתרבות קיום. מקומות רבים המדברים בשבחה של אהבת ישראל וחשיבות אחדות האומה אך לא מכירים בתנאים הנדרשים כדי לקיימם, ובכך שמדובר גם בשפת הויתור וההקשבה - אינם עומדים למעשה על התוך הפנימי המיוחד של הנדרש לאחדות זו. כל זה מחייב הכרעה עמוקה מאוד של כל אחד מאתנו.
[...] צומות לא נועדו לחפירה ארכיאולוגית בעבר ההיסטורי. הם נועדו כדי להרכיב את האירוע ההיסטורי על עינינו בשעה שאנו מתבוננים אל אתגרי ההווה. נורות האזעקה שהודלקו ברצח גדליה מהבהבות גם היום, בעומדנו לקראת הכרעות קשות ביותר העומדות לפתחנו. המודעות שלנו לכך שהמאבק הבלתי מתפשר על עמדותינו בנושאים החשובים הנראים לנו כחשובים ביותר, עלול למוטט את הקרקע כולה תחת רגלינו, ולהביא לחורבן, הוא הלקח היותר חשוב מרצח גדליה, והוא כל כך אקטואלי.
הרב יובל שרלו, 02.10.08 https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3604407,00.html
למקור השלם
דיון
בתאריך י"ב בחשון תשנ"ו, 4 באוקטובר 1995, נרצח ראש הממשלה יצחק רבין, על-ידי יגאל עמיר. המחלוקת החברתית הפנימית העמוקה בעם וסמיכות התאריכים, הביאו רבים לקשור בין צום גדליה ורצח רבין
1. מהי המשמעות של צום גדליה בימינו, לפי הרב שרלו?
2. מה הקשר לדעתכם בין רצח גדליה בן אחיקם ובין רצח רבין?
ידיעות אחרונות, 1.11.1996
התנצחות ישראלית / מאיר ויזלטיר
רָבָא אוֹמֵר: י"א דְּמַרְחֶשְׁוָן, וְאַבַּיֵּי אוֹמֵר: לֹא, לֹא,
הָאַרְבָּעָה בְּנוֹבֶמְבֶּר. רָבָא אוֹמֵר: קַדִּישׁ דְּרַבָּנָן וּתְהִלִּים,
וְאַבַּיֵּי אוֹמֵר: יוֹם צוֹם, מָשָׁל גְּדַלְיָה הָיָה.
בֵּינְתַּיִם תַּלְמִידֵיהוֹן וְתַלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהוֹן
רָצִים בַּלַּיְלָה לְכַסּוֹת אֶת הַכְּרָזוֹת
בִּירִיעוֹת שֶׁל מֻגְלָה צְהֻבָּה. וְשׁוֹטְרִים וְשׁוֹפְטִים
מְדַדִּים אַחֲרֵיהֶם עַל רֶגֶל שֶׁל עֵץ, שׁוֹאֲלִים אַיֶּכֶּם.
פְּשִיטָא, מִסְתַּתְּרִים מִתַּחַת לַצִּיצִית הַרְחָבָה.
חַבְרָךְ חַבְרָא אִית לֵיה וְחַבְרָא דְּחַבְרָךְ. וַאֲנִי אוֹמֵר: בְּלִי תַּאֲרִיךְ. בְּמוֹצָ"ש רִאשׁוֹן שֶׁל נוֹבֶמְבֶּר
אַחֲרֵי הִסְתַּלְּקוּת הַקְּדוּשָׁה וְאַחֲרֵי עֲלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ,
יַעֲלוּ פַּרְנְסֵי הַקָּהָל, כָּל אֶשְׁלֵי רַבְרְבֵי,
וְיַעַמְדוּ עַל גַּג הַבִּנְיָן הַדָּהוּי מֵעַל לַכִּכָּר,
חֲמוּשִׁים בְּאֶקְדְּחֵי קַפְּצוֹנִים, וּבַשָּׁעָה הַיְּדוּעָה
יִשְׁלְפוּ וְיִירוּ שָׁלֹשׁ יְרִיּוֹת בָּאֲוִיר.
פִּיק פִּיק פִּיק.
וְיִקְרְאוּ קוֹל גָּדוֹל: יָדֵינוּ שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה,
שָׁבוּעַ טוֹב, שָׁבוּעַ טוֹב.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
שאלות לעיון
מה פשר הויכוח על מועד ואופן ציון הרצח, לפי השיר?
אם נוכל לעצב כרצוננו את ציון רצח גדליה בן אחיקם, איך היינו מעצבים אותו היום?
דברים, פרק כא, א–ט
המילים "יָדֵינוּ שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה" לקוחות מהפרשה המכונה "עגלה ערופה" בספר דברים:

כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ: וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדֲדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל: וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל: וְהוֹרִדוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָעֶגְלָה אֶל נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל: וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה' וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע: וְכֹל זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא הַקְּרֹבִים אֶל הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל: וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ: כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה' וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם: וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה':
דיון
שאלות לעיון
המשורר משנה את הפסוק המקורי. באיזו אחריות נושאים מנהיגי הקהל על רצח רבין?
האם גם על רצח גדליהו בן אחיקם הייתה אחריות למנהיגות?
דף הנחיות למנחה:
ירמיהו מא-מה סופי.docx