דברי הימים ב', ח-יב: 'קוטני עבה ממתני אבי'? משלמה לרחבעם
1א
הדף מאת: דוד ליברמן / בית מדרש קולות
2ב
פרקי השבוע עוסקים בממלכת שלמה (פרקים ח-ט) בממלכת רחבעם (פרקים יא-יב) ובחוליית המעבר בין שתיהן: האופן שבו החלה מלכות רחבעם (פרק י). לימודנו יתמקד בהשוואה בין שתי דמויות אלה ובסכנת צבירת הכוח והרכוש הרלוונטית גם לימינו.
3ג
(א) איזה מלך היה שלמה?
4ד
דיון
מזמור ע"ב בתהלים מציג את עצמו כמזמור האחרון שכתב דוד. מזמור זה הוקדש למלכות שלמה בנו, בתפילה ובאיחול, כך שניתן לראות בו סוג של צוואה.
5ה
(א) לִשְׁלֹמֹה אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ. (ב) יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט. (ג) יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה. (ד) יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עָם יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וִידַכֵּא עוֹשֵׁק.
[...] (ז) יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ. (ח) וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ. (ט) לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ. (י) מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ. (יא) וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָל מְלָכִים כָּל גּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ. (יב) כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין עֹזֵר לוֹ. (יג) יָחֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ. (יד) מִתּוֹךְ וּמֵחָמָס יִגְאַל נַפְשָׁם וְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָיו. (טו) וִיחִי וְיִתֶּן לוֹ מִזְּהַב שְׁבָא וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד כָּל הַיּוֹם יְבָרֲכֶנְהוּ. [...] (יז) יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ ינין [יִנּוֹן] שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ. [...] (כ) כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן יִשָׁי.
[A Psalm] of Solomon. Give the king Thy judgments, O God, and Thy righteousness unto the king's son; That he may judge Thy people with righteousness, and Thy poor with justice. Let the mountains bear peace to the people, and the hills, through righteousness. May he judge the poor of the people, and save the children of the needy, And crush the oppressor. They shall fear Thee while the sun endureth, and so long as the moon, throughout all generations. May he come down like rain upon the mown grass, as showers that water the earth. In his days let the righteous flourish, and abundance of peace, till the moon be no more. May he have dominion also from sea to sea, and from the River unto the ends of the earth. Let them that dwell in the wilderness bow before him; and his enemies lick the dust. The kings of Tarshish and of the isles shall render tribute; the kings of Sheba and Seba shall offer gifts. Yea, all kings shall prostrate themselves before him; All nations shall serve him. For he will deliver the needy when he crieth; the poor also, and him that hath no helper. He will have pity on the poor and needy, And the souls of the needy he will save. He will redeem their soul from oppression and violence, And precious will their blood be in his sight. That they may live, and that he may give them of the gold of Sheba, That they may pray for him continually, Yea, bless him all the day. May he be as a rich cornfield in the land upon the top of the mountains; May his fruit rustle like Lebanon; And may they blossom out of the city like grass of the earth. May his name endure for ever; May his name be continued as long as the sun; May men also bless themselves by him; May all nations call him happy. Blessed be the LORD God, the God of Israel, Who only doeth wondrous things; And blessed be His glorious name for ever; And let the whole earth be filled with His glory. Amen, and Amen. The prayers of David the son of Jesse are ended.
6ו
דיון
קראו את המזמור ובדקו -
כמה ביטויים מתייחסים לעשיית צדק ומשפט?
כמה מונחים מתייחסים לעושר?
כמה מונחים מתייחסים לעוצמה וליוקרה בינלאומית?

לאור זאת נסו לשרטט, מהי המלכות הראויה בעיני דוד, שאותה איחל לבנו?

מעניין להשוות את חזונו של דוד ביחס למלוכה לחזון התורה, המתואר ב'פרשת המלך':
7ז
(יד) כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. (טו) שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא. (טז) רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וַה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד. (יז) וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד. (יח) וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם. (יט) וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם. (כ) לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל.
When thou art come unto the land which the LORD thy God giveth thee, and shalt possess it, and shalt dwell therein; and shalt say: ‘I will set a king over me, like all the nations that are round about me’; thou shalt in any wise set him king over thee, whom the LORD thy God shall choose; one from among thy brethren shalt thou set king over thee; thou mayest not put a foreigner over thee, who is not thy brother. Only he shall not multiply horses to himself, nor cause the people to return to Egypt, to the end that he should multiply horses; forasmuch as the LORD hath said unto you: ‘Ye shall henceforth return no more that way.’ Neither shall he multiply wives to himself, that his heart turn not away; neither shall he greatly multiply to himself silver and gold. And it shall be, when he sitteth upon the throne of his kingdom, that he shall write him a copy of this law in a book, out of that which is before the priests the Levites. And it shall be with him, and he shall read therein all the days of his life; that he may learn to fear the LORD his God, to keep all the words of this law and these statutes, to do them; that his heart be not lifted up above his brethren, and that he turn not aside from the commandment, to the right hand, or to the left; to the end that he may prolong his days in his kingdom, he and his children, in the midst of Israel.
8ח
דיון
מה מוטל על המלך לעשות לפי פרשה זו?
מה אסור לו לעשות? במה אין עליו להרבות?
שימו לב לכך שהפרשייה מאופיינת בעיקר בציוויי הימנעות. התורה עסוקה בהגבלת המלך, ולא בסימון שטחי פעולה והצטיינות. מדוע? התורה יודעת שיש צורך לסמן גבולות לאנשים חזקים שהרי "כוח משחית. כוח מוחלט משחית באופן מוחלט" [לורד אשטון]

ואיך היה שלמה? האם התורה הייתה מרוצה ממנו? האם אביו היה מרוצה ממנו?
פרקים ח-ט המתארים את מלכות שלמה, מגלים שלשלמה היו הרבה סוסים, כולל כאלה שהביא ממצרים (פרק ט, כח), וכן הרבה מאוד כסף וזהב. לעומת זאת, לא נאמר שהיו לו הרבה נשים.
ובמה עסק שלמה? האם שפט את עמו? האם עסק בתורה? לא נאמר על כך דבר.
במה כן עסק שלמה לפי הפרקים שלנו?
האם יש כאן סטייה מציווי התורה ומהחזון של דוד?
השוו למקור המקביל מספר מלכים א' - שימו לב להבדלים!
9ט
וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם.
וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם.
וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל וַיְהִי שְׁמוֹ בְכָל הַגּוֹיִם סָבִיב.
וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף.
וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף וְעַל הָרֶמֶשׂ וְעַל הַדָּגִים.
וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵאֵת כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת חָכְמָתוֹ
And God gave Solomon wisdom and understanding exceeding much, and largeness of heart, even as the sand that is on the sea-shore. And Solomon’s wisdom excelled the wisdom of all the children of the east, and all the wisdom of Egypt. For he was wiser than all men: than Ethan the Ezrahite, and Heman, and Calcol, and Darda, the sons of Mahol; and his fame was in all the nations round about. And he spoke three thousand proverbs; and his songs were a thousand and five. And he spoke of trees, from the cedar that is in Lebanon even unto the hyssop that springeth out of the wall; he spoke also of beasts, and of fowl, and of creeping things, and of fishes. And there came of all peoples to hear the wisdom of Solomon, from all kings of the earth, who had heard of his wisdom.
10י
דיון
במה עוד עסק שלמה לפי ספר מלכים?
מדוע הושמט מידע חיובי זה?
11יא
(א) וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה מוֹאֲבִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת אֲדֹמִיֹּת צֵדְנִיֹּת חִתִּיֹּת. (ב) מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם אָכֵן יַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם בָּהֶם דָּבַק שְׁלֹמֹה לְאַהֲבָה. (ג) וַיְהִי לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיַּטּוּ נָשָׁיו אֶת לִבּוֹ. (ד) וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו. (ה) וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִים וְאַחֲרֵי מִלְכֹּם שִׁקֻּץ עַמֹּנִים. (ו) וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה הָרַע בְּעֵינֵי ה' וְלֹא מִלֵּא אַחֲרֵי ה' כְּדָוִד אָבִיו. (ז) אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב בָּהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִָם וּלְמֹלֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן. (ח) וְכֵן עָשָׂה לְכָל נָשָׁיו הַנָּכְרִיּוֹת מַקְטִירוֹת וּמְזַבְּחוֹת לֵאלֹהֵיהֶן.
Now king Solomon loved many foreign women, besides the daughter of Pharaoh, women of the Moabites, Ammonites, Edomites, Zidonians, and Hittites; of the nations concerning which the LORD said unto the children of Israel: ‘Ye shall not go among them, neither shall they come among you; for surely they will turn away your heart after their gods’; Solomon did cleave unto these in love. And he had seven hundred wives, princesses, and three hundred concubines; and his wives turned away his heart. For it came to pass, when Solomon was old, that his wives turned away his heart after other gods; and his heart was not whole with the LORD his God, as was the heart of David his father. For Solomon went after Ashtoreth the goddess of the Zidonians, and after Milcom the detestation of the Ammonites. And Solomon did that which was evil in the sight of the LORD, and went not fully after the LORD, as did David his father. Then did Solomon build a high place for Chemosh the detestation of Moab, in the mount that is before Jerusalem, and for Molech the detestation of the children of Ammon. And so did he for all his foreign wives, who offered and sacrificed unto their gods.
12יב
דיון
איזה פסוק בפרשת המלך עולה כאן על הדעת?

סיכום ביניים: שלמה המלך הרבה לו כסף וזהב מאוד מאוד. הוא גם הרבה לו סוסים ולצורך כך שב מצרימה. הוא אף הרבה נשים ונטה אחרי אלוהיהן. לא מצאנו שעסק במשפט ולא שעסק בתורה. כל זאת בניגוד לצו התורה ובשונה מחזון אביו.
13יג
(ב) איזה מלך היה רחבעם?
14יד
דיון
מעניין להשוות את התנהגותו של רחבעם הצעיר המתוארת בפרק י' להתנהגותו של שלמה בנעוריו:
15טו
(ז) בַּלַּיְלָה הַהוּא נִרְאָה אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ. (ח) וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לֵאלֹהִים אַתָּה עָשִׂיתָ עִם דָּוִיד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל וְהִמְלַכְתַּנִי תַּחְתָּיו. (ט) עַתָּה ה' אֱלֹהִים יֵאָמֵן דְּבָרְךָ עִם דָּוִיד אָבִי כִּי אַתָּה הִמְלַכְתַּנִי עַל עַם רַב כַּעֲפַר הָאָרֶץ. (י) עַתָּה חָכְמָה וּמַדָּע תֶּן לִי וְאֵצְאָה לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְאָבוֹאָה כִּי מִי יִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַזֶּה הַגָּדוֹל. (יא) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹאת עִם לְבָבֶךָ וְלֹא שָׁאַלְתָּ עֹשֶׁר נְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵת נֶפֶשׁ שֹׂנְאֶיךָ וְגַם יָמִים רַבִּים לֹא שָׁאָלְתָּ וַתִּשְׁאַל לְךָ חָכְמָה וּמַדָּע אֲשֶׁר תִּשְׁפּוֹט אֶת עַמִּי אֲשֶׁר הִמְלַכְתִּיךָ עָלָיו. (יב) הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע נָתוּן לָךְ וְעֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד אֶתֶּן לָךְ אֲשֶׁר לֹא הָיָה כֵן לַמְּלָכִים אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יִהְיֶה כֵּן. (יג) וַיָּבֹא שְׁלֹמֹה לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן יְרוּשָׁלִַם מִלִּפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל.
In that night did God, appear unto Solomon, and said unto him: ‘Ask what I shall give thee.’ And Solomon said unto God: ‘Thou hast shown great kindness unto David my father, and hast made me king in his stead. Now, O LORD God, let Thy promise unto David my father be established; for Thou hast made me king over a people like the dust of the earth in multitude. Give me now wisdom and knowledge, that I may go out and come in before this people; for who can judge this Thy people, that is so great?’ And God said to Solomon: ‘Because this was in thy heart, and thou hast not asked riches, wealth, or honour, nor the life of them that hate thee, neither yet hast asked long life, but hast asked wisdom and knowledge for thyself, that thou mayest judge My people, over whom I have made thee king; wisdom and knowledge is granted unto thee, and I will give thee riches, and wealth, and honour, such as none of the kings have had that have been before thee, neither shall there any after thee have the like.’ So Solomon came [from his journey] to the high place that was at Gibeon, from before the tent of meeting, unto Jerusalem; and he reigned over Israel.
16טז
דיון
שערו נא, מה גרם להבדל זה בין שלמה לרחבעם?
חידה למתקדמים: מצאו מנהיג בספר שופטים הנוהג בדומה לרחבעם, ומנהיג אחר הנוהג באופן הפוך.

מלוכת רחבעם המשיכה באותו קו בו התחילה. הממלכה המקוצצת כל כך איבדה את הכוח האדיר שהיה לה בימי שלמה. על אף התבצרותו [דברי הימים ב, פרק יא, ה-יא] לא הצליח רחבעם לעמוד בפני התקפת שישק מלך מצרים (יורשו של המלך הקודם, שהיה בן ברית של אביו)
17יז
(ח) כִּי יִהְיוּ לוֹ לַעֲבָדִים וְיֵדְעוּ עֲבוֹדָתִי וַעֲבוֹדַת מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת. (ט) וַיַּעַל שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלִַם וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאֶת אֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֹּל לָקָח וַיִּקַּח אֶת מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה. (י) וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם תַּחְתֵּיהֶם מָגִנֵּי נְחֹשֶׁת וְהִפְקִיד עַל יַד שָׂרֵי הָרָצִים הַשֹּׁמְרִים פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ. (יא) וַיְהִי מִדֵּי בוֹא הַמֶּלֶךְ בֵּית ה' בָּאוּ הָרָצִים וּנְשָׂאוּם וֶהֱשִׁבוּם אֶל תָּא הָרָצִים.
Nevertheless they shall be his servants; that they may know My service, and the service of the kingdoms of the countries.’ So Shishak king of Egypt came up against Jerusalem, and took away the treasures of the house of the LORD, and the treasures of the king’s house; he took all away; he took away also the shields of gold which Solomon had made. And king Rehoboam made in their stead shields of brass, and committed them to the hands of the captains of the guard, that kept the door of the king’s house. And it was so, that as oft as the king entered into the house of the LORD, the guard came and bore them, and brought them back into the guard-chamber.
18יח
דיון
מה עשה רחבעם כשאיבד את כספו של אביו?
איזו תובנה או מצב נפשי משקף לדעתכם מעשהו של רחבעם?
מהי המשמעות הסמלית של החלפת מגיני זהב במגיני הנחושת?
ניתן לפרש את פעולת רחבעם לא כנטישה של הרצון לפאר ולהדר, אלא כפעולה שבהיעדר 'הדבר האמיתי', מייצרת מעין זיוף. ממלכת רחבעם היא "ממלכת הכאילו". מלוכת המלך האביון. מעניין להיזכר בהקשר זה בפיוט לימים נוראים, ממסורת אשכנז, "מלך עליון". בנוסחיו העתיקים, נע פיוט זה לסרוגין בין תיאור המלך העליון לתיאור מלך בשר-ודם, המלך האביון. בנוסחים בני זמננו מוזכר המלך האביון בסוף הפיוט "מלך אביון, בלה ורד שחת/ בשאול ובתחת/ עד מתי ימלוך".
19יט
קוהלת, פרק ב, פסוקים יח-כא; פרק ה, פסוקים יב-יד
יח וְשָׂנֵאתִי אֲנִי אֶת כָּל עֲמָלִי שֶׁאֲנִי עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ שֶׁאַנִּיחֶנּוּ לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָי. יט וּמִי יוֹדֵעַ הֶחָכָם יִהְיֶה אוֹ סָכָל וְיִשְׁלַט בְּכָל עֲמָלִי שֶׁעָמַלְתִּי וְשֶׁחָכַמְתִּי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ גַּם זֶה הָבֶל. כ וְסַבּוֹתִי אֲנִי לְיַאֵשׁ אֶת לִבִּי עַל כָּל הֶעָמָל שֶׁעָמַלְתִּי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. כא כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת וּבְכִשְׁרוֹן וּלְאָדָם שֶׁלֹּא עָמַל בּוֹ יִתְּנֶנּוּ חֶלְקוֹ גַּם זֶה הֶבֶל וְרָעָה רַבָּה.

יב יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ. יג וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיַן רָע וְהוֹלִיד בֵּן וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה. יד כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת כְּשֶׁבָּא וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ שֶׁיֹּלֵךְ בְּיָדוֹ.
20כ
דיון
מהו המסר המבוטא בפסוקים אלה (אשר, על פי המסורת, נכתבו על ידי שלמה)?

סיכום ביניים: טפשותו ועקשותו של רחבעם כילו את ירושת אביו. אבל הרעה החולה, אהבת הממון ושכרון הכוח, החלו כבר אצל שלמה שחטא לתורה ולחזון אביו. גם מול האובדן, רחבעם לא הופך את סולם הערכים שלו על פיו.
פסקי קהלת המנוסחים באופן אוניברסלי, ללא תלות בזמן ובמקום, מחדדים את ההבנה שיש לראות את אובדן עוצמתו ועושרו של שלמה במבט רחב יותר: אחיזת האדם במה שצבר אינה אלא אשליה, כשם שהעושר בא כך גם ילך ולא נוכל למנוע תהליך זה.
21כא
דיון
ניתן להציע אלטרנטיבות לאופן שבו מסתיים סיפור רחבעם. ההצעות החלופיות משנות את אופיו של הסיפור כפי שראינו עד כה. לפניכם שני מקורות המציעים אלטרנטיבות שונות:
22כב
1) ישעיהו
(טו) תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה וְאֵין עוֹבֵר וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר. (טז) וְיָנַקְתְּ חֲלֵב גּוֹיִם וְשֹׁד מְלָכִים תִּינָקִי וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי ה' מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב. (יז) תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶׁת וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ שָׁלוֹם וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה.
Whereas thou hast been forsaken and hated, So that no man passed through thee, I will make thee an eternal excellency, A joy of many generations. Thou shalt also suck the milk of the nations, And shalt suck the breast of kings; And thou shalt know that I the LORD am thy Saviour, And I, the Mighty One of Jacob, thy Redeemer. For brass I will bring gold, And for iron I will bring silver, And for wood brass, And for stones iron; I will also make thy officers peace, And righteousness thy magistrates.
23כג
דיון
מתבקש להשוות בין פסוק יז לבין תיאורו של רחבעם (בפרק ח, פסוק י). מה מבטאת החלפת חומרי הגלם בפסוקי ישעיהו?
מה משמעות הדמיון וההשוואה בין רחבעם לתיאור אצל ישעיהו? נסו למתוח קו מסיפור רחבעם עד לתיאור הגאולה בפסוקי ישעיהו. באיזה אור צובעת נבואת ישעיהו את סיפור רחבעם?
24כד
2) רב יהודה בשם שמואל
אמר רב יהודה אמר שמואל: כל כסף וזהב שבעולם יוסף לקטו והביאו למצרים, שנאמר "וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא". אין לי אלא שבארץ מצרים ושבארץ כנען, בשאר ארצות מנין? תלמוד לומר "וכל הארץ באו מצרימה". וכשעלו ישראל ממצרים העלוהו עמהן, שנאמר "וינצלו את מצרים". רב אסי אמר: עשאוה כמצודה זו שאין בה דגן. רבי שמעון אמר: כמצולה שאין בה דגים. והיה מונח עד רחבעם. בא שישק מלך מצרים ונטלו מרחבעם, שנאמר "ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים [על ירושלים] ויקח את אצרות בית ה' ואת אוצרות בית המלך". בא זרח מלך כוש ונטלו משישק. בא אסא ונטלוהו מזרח מלך כוש, ושיגרו להדרימון בן טברימון, באו בני עמון ונטלום מהדרימון בן טברימון. בא יהושפט ונטלו מבני עמון, והיה מונח עד אחז. בא סנחריב ונטלו מאחז, בא חזקיה ונטלו מסנחריב, והיה מונח עד צדקיה. באו כשדיים ונטלוהו מצדקיה, באו פרסיים ונטלוהו מכשדיים, באו יוונים ונטלוהו מפרסיים, באו רומיים ונטלוהו מיד יוונים, ועדיין מונח ברומי.
Rav Yehuda said that Shmuel said: Joseph collected all the silver and gold in the world and brought it to Egypt, as it is stated: “And Joseph collected all the money found in the land of Egypt and in the land of Canaan” (Genesis 47:14). I have derived only that he collected the money that was in the land of Egypt and that was in the Land of Canaan. From where do I derive that he also collected all the money that was in other lands? The verse states “And all the land came to Egypt to buy food from Joseph, because the famine was sore in all the earth” (Genesis 41:57). And when the Jewish people ascended from Egypt they took this treasure with them, as it is stated: “They despoiled [vayenatzlu] Egypt” (Exodus 12:36). The Sages explain this term. Rav Asi said: They made Egypt like this trap [metzuda] for birds, where grain is usually placed as bait, in which there is no grain. Rabbi Shimon said: They made Egypt like the depths [kimetzula] of the sea in which there are no fish. And this treasure remained in Eretz Yisrael until the time of Rehoboam, at which point Shishak, king of Egypt, came and took it from Rehoboam, as it is stated: “And it came to pass in the fifth year of king Rehoboam, that Shishak king of Egypt came up against Jerusalem. And he took the treasures of the house of the Lord, and the treasures of the king’s house; and he took away all” (I Kings 14:25–26). Zerah, king of Kush, who ruled over Egypt, later came and took it from Shishak. Asa came and took it from Zerah, king of Kush, when he defeated him in battle (II Chronicles 14) and sent it to Hadrimmon ben Tabrimmon, king of Aram (see I Kings 15). The children of Ammon came and took it from Hadrimmon ben Tabrimmon, as learned by tradition. Jehosaphat came and took it from the children of Ammon (see II Chronicles 20), and it remained in Eretz Yisrael until the reign of Ahaz. Sennacherib came and took it from Ahaz. Hezekiah came and took it from Sennacherib, and it remained in Jerusalem until the reign of Zedekiah. The Chaldeans came and took it from Zedekiah. The Persians came and took it from the Chaldeans. The Greeks came and took it from the Persians. The Romans came and took it from the Greeks, and this treasure of silver and gold still remains in Rome.
25כה
דיון
התלמוד מרחיב את היריעה ומציב את רחבעם כתחנה אחת מני רבות בסיפור היסטורי רחב יריעה. באיזה אור צובע התלמוד את סיפור רחבעם?

נראה שבישעיהו משתלב סיפור שלמה-רחבעם בקורות ישראל כמכלול וכשתבוא הגאולה היא תתקן גם ירידה זו. לפי התלמוד, זהו ספור על מעבר השפע בעולם, שלמה ורחבעם היו רק חוליות, צינורות, דרכם זרם השפע ממקום למקום.
26כו
(ג) סיום
27כז
דיון
מדוע מחבר דברי הימים לא סיפר על חטאו המרכזי של שלמה ריבוי הנשים?
ומדוע לא סיפר על האופן בו שפט שלמה ובו עסק בחוכמה, כמתואר במלכים א, פרק ג ופרק ה?
השערה מקובלת ביחס לשאלה הראשונה היא, שמחבר דברי הימים רצה לבסס את הלגיטימיות של מלכות יהודה כנגד חוסר-לגיטימיות של מלכות ישראל. על כן לא סיפר על חטאו של שלמה ועל נבואת ה' אליו, וגם לא על נבואת אחיה השילוני לירבעם.
אבל מדוע לא סיפר בעל דברי הימים על חכמת שלמה ומשפט שלמה?
כדי לתרץ קושיות אלו, נבקש להציע כי דברי הימים שם במרכז תיאור שלמה-רחבעם את הנזק הנורא שגורר שכרון הממון והכוח. על כן לא סיפר על חכמת שלמה ומשפטיו, ואף לא על חטא הנשים, כי אין הוא עוסק כאן בפן הדתי (הטיית ליבו של שלמה לעבודה זרה, על ידי נשיו), ולא בפן הפוליטי (בו עסוק מלכים א': אובדן הממלכה בשל חטא הנשים), אלא בפן האישיותי: הנזק הנורא הנגרם על ידי רדיפת כוח וממון.
29 כט
30ל