Zohar
Volume 1:1aא׳:א׳ א
1 א

רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, כָּתוּב (שיר השירים ב) כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים. מִי הַשּׁוֹשַׁנָּה זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל [משום שיש שושנה ויש שושנה]. מָה הַשּׁוֹשַׁנָּה שֶׁהִיא בֵּין הַחוֹחִים יֵשׁ בָּהּ אָדֹם וְלָבָן - אַף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהּ דִּין וְרַחֲמִים. מַה שּׁוֹשַׁנָּה יֵשׁ בָּהּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר עָלִים - אַף בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל יֵשׁ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת רַחֲמִים שֶׁמַּקִּיפוֹת אוֹתָהּ מִכָּל צְדָדֶיהָ. אַף אֱלֹהִים שֶׁל כָּאן, מִשָּׁעָה שֶׁנִּזְכַּר, הוֹצִיא שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תֵבוֹת לְהַקִּיף אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְלִשְׁמֹר אוֹתָהּ.

Rabbi Hizkiyah opened, “It is written, as a rose among thorns.” (Song of Songs 2:2) What is the Rose? It is the Congregation of Israel. Because there is a rose, and there is a Rose [Nukvah/Zeir Anpin]. Just as the rose among the thorns is tinged with red and white, so is the Congregation of Israel affected by the qualities of Judgment and Mercy. Just as a rose has thirteen petals, the Assembly of Israel is surrounded on all sides by the thirteen attributes of Mercy. Thus, between the first mentions of the name Elohim, [in the Torah] these [thirteen] words surround and guard the Congregation of Israel.

2 ב

וְאַחַר כָּךְ נִזְכַּר פַּעַם אַחֶרֶת. לָמָּה נִזְכַּר בְּפַעַם אַחֶרֶת כְּדֵי לְהוֹצִיא חֲמִשָּׁה עָלִים חֲזָקִים שֶׁסּוֹבְבִים אֶת הַשּׁוֹשַׁנָּה. וְאוֹתָם הַחֲמִשָּׁה נִקְרָאִים יְשׁוּעוֹת, וְהֵם [חמשה] [חמשים] שְׁעָרִים. וְעַל זֶה הַסּוֹד כָּתוּב (תהלים קטז) כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, זוֹ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה. הַכּוֹס שֶׁל בְּרָכָה צְרִיכָה לִהְיוֹת עַל חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת וְלֹא יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁהַשּׁוֹשַׁנָּה שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל חֲמִשָּׁה עָלִים חֲזָקִים בְּדֻגְמָא שֶׁל חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת. וְהַשּׁוֹשַׁנָּה הַזּוֹ הִיא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה. מֵ''אֱלֹהִים'' הַשֵּׁנִי עַד ''אֱלֹהִים'' הַשְּׁלִישִׁי - חָמֵשׁ תֵּבוֹת. מִכָּאן וָהָלְאָה הָאוֹר שֶׁנִּבְרָא וְנִגְנַז וְנִכְלַל בַּבְּרִית הַהוּא שֶׁנִּכְנַס בַּשּׁוֹשַׁנָּה [ס''א זו] וְהוֹצִיא בָהּ זֶרַע, וְזֶה נִקְרָא עֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ. וְאוֹתוֹ הַזֶּרַע קַיָּם בְּאוֹת הַבְּרִית מַמָּשׁ. וּכְמוֹ שֶׁדְּמוּת הַבְּרִית נִזְרַע בְּאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם זִוּוּגִים [של אותו] הַזֶּרַע הַהוּא, כָּךְ נִזְרַע הַשֵּׁם הֶחָקוּק מְפֹרָשׁ בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.

After this, [the name "Elohim"] is written again in the text. And why is it mentioned again? In order to bring out the five rigid leaves that surround a rose. And these five represent the five gates of salvation. And this secret is written about in the verse, "I will raise the cup of salvation" (Pslams 116:13) This is the cup of benediction which is raised after a meal. The cup of benediction must rest on five fingers, and no more, just as a rose rests on five rigid leaves. And this Rose is the cup of benediction. From the second to the third mention of the name Elohim [in the Torah], there are five words. From this point the Ohr [light] was created [hence "Let there be Light."] and concealed and enclosed within that covenant that entered the rose and fructified it. This is referred to as a "fruit-tree bearing fruit after its kind, wherein is the seed thereof." [Genesis 1:11] This seed is the Covenant. And just as the Covenant is sown by forty-two birthings from that same seed, so is the engraved and holy name sown, by the forty-two letters that describe the works of Creation.

3 ג

בְּרֵאשִׁית, רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח (שיר השירים ב׳:י״ב) (צז א, לט ע''ב, ויקרא ד ב, לקמן ה) הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ. הַנִּצָּנִים, דָּא עוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית, נִרְאוּ בָאָרֶץ אֵימָתַי, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, דִּכְתִיב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ כְּדֵין נִרְאוּ בָאָרֶץ. עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, דָּא יוֹם רְבִיעִי דְּהֲוָה בֵּיהּ זְמִיר עָרִיצִים, מְאֹרֹת חָסֵר. וְקוֹל הַתּוֹר, דָּא יוֹם חֲמִישִׁי, דִּכְתִיב יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם וְגו' לְמֶעְבַּד תּוֹלָדוֹת. נִשְׁמַע, דָּא יוֹם שִׁשִּׁי דִּכְתִיב נַעֲשֶׂה אָדָם. דְּהֲוָה עָתִיד לְמִקְדַּם עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה, דִּכְתִיב

"In the beginning," Rabbi Shimon opened, "the flower buds appeared on the earth." (Song of Songs 2:12) “The flower buds” refer to the act of Creation. When had they "appeared on the earth"? On the third day, as it is said, “And the earth brought forth grass.” [Genesis 1:12] That was when they appeared on the earth. The time of "pruning doves" [Song of Songs 2:12] has come, alluding to the fourth day, when the "pruning of the tyrants" took place. ["stars" in Gen. 1:14 shares a spelling with "curses"] The voice of the turtle dove [Songs 2:14] refers to the fifth day, where it is written, “Let the waters swarm,” [Gen. 1:20] so as to produce offspring. “It is heard” [Songs 2:12] refers to the sixth day, where it is written, “Let us create man,” [Gen 1:26] and there it is said, “All that [the LORD] has spoken we will faithfully do.” [Exodus 24:7]