"עניי עירך קודמין"?: על קבלת פליטים
1א
הדף מאת: שלומי פרלמוטר / בית מדרש אלול
2ב
דף הלימוד עוסק במתח שבין הומניזם ללאומיות וביחס הראוי לפליטים (הגירת יהודי אירופה בזמנו ופליטים בישראל כיום) אל מול האימרה - "עניי עירך קודמין". דף זה הינו אחד מעשרים וחמישה דפי לימוד מבית 'אלול', לרגל חגיגות ה-25 להקמתו של בית המדרש.
3ג
"ואהבת לרעך כמוך, אני ה' "
Thou shalt not take vengeance, nor bear any grudge against the children of thy people, but thou shalt love thy neighbour as thyself: I am the LORD.
4ד
עניי עירך קודמין
דתני רב יוסף: "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך" (שמות כב, כד), עמי ונכרי- עמי קודם, עני ועשיר- עני קודם, ענייך ועניי עירך- ענייך קודמין, עניי עירך ועניי עיר אחרת- עניי עירך קודמין. אמר מר: "עמי ונכרי עמי קודם" פשיטא! אמר רב נחמן אמר לי הונא: לא נצרכא דאפילו לנכרי ברבית ולישראל בחנם.
There are those who teach that which Rav Huna said in connection with that which Rav Yosef taught: The verse states: “If you lend money to any of My people, even to the poor person who is with you” (Exodus 22:24). The term “My people” teaches that if one of My people, i.e., a Jew, and a gentile both come to borrow money from you, My people take precedence. The term “the poor person” teaches that if a poor person and a rich person come to borrow money, the poor person takes precedence. And from the term: “Who is with you,” it is derived: If your poor person, meaning one of your relatives, and one of the poor of your city come to borrow money, your poor person takes precedence. If it is between one of the poor of your city and one of the poor of another city, the one of the poor of your city takes precedence. The Master said above: If one of My people and a gentile come to you for a loan, My people take precedence. The Gemara asks: Isn’t this obvious? Is there any reason to think that a gentile would take precedence over a Jew? Rav Naḥman said that Rav Huna said to me: It is necessary only to teach that even if the choice is to lend money to a gentile with interest or to a Jew for free, without interest, one must still give preference to the Jew and lend the money to him, even though this will entail a lack of profit.
5ה
דיון
  • האם יש סתירה בין 'עניי עירך קודמין' ל'ואהבת לרעך כמוך' ושוויון אזרחי בדמוקרטיה?
6ו
מתוך: ישעיהו ליבוביץ- עולמו והגותו, הוצאת כתר, 1995, עמ' 19
הומאניזם, קוסמופוליטיות ו"העדפת קרובים": אבי רביצקי על ישעיהו ליבוביץ'
(...) ליבוביץ טוען כי כל הומניסט חייב להיות גם קוסמופוליט, גם אנרכיסט, גם פציפיסט, וגם אתיאיסט. אני אבקש לטעון לעומתו, כי ההומניסט עשוי להזדהות עם בני עמו ולהכיר באחריות מיוחדת כלפיהם, כלומר, הוא לא יהיה קוסמופוליט; כי הוא עשוי להכיר בסמכותה של המדינה ולמצוא בה תועלת לבניה, כלומר, הוא לא יהיה אנרכיסט; כי הוא עשוי להילחם נגד משעבדים ורודפים, דהיינו הוא לא יהיה פציפיסט; וכי ההומניסט עשוי גם להאמין בקב"ה, דהיינו הוא לא יהיה אתיאיסט.
אסביר את הדברים אחד לאחד. ראשית, ליבוביץ מדגיש כי ההומניזם מכיר רק במעמדו של האדם היחיד באשר הוא אדם, לא באשר הוא בן לקבוצה אנושית מסוימת. ההומניזם שואל אפוא מעצם הגדרתו כל הזדהות לאומית, כל העדפה והכרת חובה כלפי קיבוץ אנושי נפרד. אין לו אלא יחיד ואנושות. ואני תוהה, כלום לאור זאת רשאי ההומניסט להיות איש משפחה? האם אפשר שבת זוגו או בן זוגה, ילדיהם או הוריהם, יהיו קרובים לליבם יותר מאחרים והם יגלו כלפים אחווה ואחריות מיוחדת? ואם אכן אפשר שיגלו כלפיהם זיקה מיוחדת והכרת חובה, מודע לא נוסיף ונרחיב את האחווה המשפחתית הזאת גם אל האחווה השבטית, וממנה אל האחווה הלאומית? מדוע לא יהיו עניי עירך קודמים?
ליבוביץ ישיב על כך (וכבר השיב בעל פה) כי התא המשפחתי הוא תא טבעי, גם היחס למשפחה הוא בעיקרו יחס טבעי ואורגני, מה שאין כן היחס השבטי והלאומי. האמנם? הרי אפשר להקשות על כך משני הכיונים: ראשית, כלום ברי לנו שמערכת הקשרים המשפחתיים נובעת כולה מן הטבע (בכל גיל? בכל זיקה?) ולא מן החינוך והמוסכמה?
ומצד שני, שמא גם האחווה השבטית אינה רק עניין של מוסכמה חברתית אלא גם הרחבה אורגנית של ה'טבעיות' הזאת? (...)
לסיכום: ההומניסט נדרש לקיים צווים מוסריים ואיסורים אוניברסליים, אך הדבר לא ימנע ממנו כלל לגלות אחווה, אחריות ונאמנות מיוחדת כלפי קבוצות אנושיות מוגדרות.

© כל הזכויות שמורות להוצאת כתר
www.keter-books.co.il
7ז
דיון
  • האם הומאניסט חייב להיות קוסמופוליטי ולהתנגד ללאומיות ופטריוטיות?
8ח
פסל החירות
9ט
ערך: פסל החירות, מתוך אתר ויקיפדיה
על קיר בבסיס פסל החירות מותקן לוח ברונזה עליו חקוקות מילות השיר "הקולוסוס החדש" של המשוררת היהודיה-אמריקנית, אמה לזרוס, שנכתב לכבודו של הפסל ב1883.
מילות השיר, בו פונה אמריקה לאירופה:

"הבי לי את בניך היגעים, העניים,
ערב רב של המונים כמהים לנשום כבני חורין,
את פליטת חופייך האומללה,
שלחי אותם אלי, חסרי הבית וסחופי הסער,
את לפידי אשא לצד שער הזהב."

מילות הסונטה הן מעין קבלת פנים המקדמת בברכה את בואם של מהגרים ופליטים, עניים וחסרי בית, הבאים בשערי הזהב של אמריקה הגדולה.
10י
דיון
  • האם אתם מעריכים יותר יהודים שהגיעו לארץ ישראל מאשר כאלה שבחרו באמריקה כביתם?
11יא
ועידת אוויאן- לא רוצים פליטים יהודים
12יב
ערך: ועידת אוויאן, מתוך אתר ויקיפדיה
ועידת אוויאן היא ועידה שהתכנסה בעיר אוויאן שבצרפת ב-6 ביולי 1938, לדיון בבעיית הפליטים היהודים ופליטים אחרים, בהם מתנגדי המשטר הנאצי, שנמלטו משטחי גרמניה הנאצית.

(...) חוקי נירנברג שנחקקו ב-1935 הפכו את יהודי גרמניה לנרדפים, ללא אזרחות, במדינתם שלהם. עד 1938, 150,000 מתוך 500,000 יהודי גרמניה נמלטו ממנה.

(...) אף מדינה לא הסכימה להגירה חופשית אליה ללא הגבלה של מספר הפליטים:
  • טיילור הודיע בנאום הפתיחה כי ארצות הברית מוכנה להמשיך לקבל אליה 27,370 מהגרים מגרמניה, מאוסטריה ומצ'כוסלובקיה מדי שנה, אך לא מעבר לכך.
  • בריטניה הסכימה לקליטת אלפי פליטים יהודים בשטחה. היא התנתה את השתתפותה בוועידה בכך שארץ ישראל לא תועלה כפתרון היחיד לקליטת הפליטים היהודים, עקב המרד הערבי והחשש מהיווצרות מתח בארץ אם בריטניה תאשר כניסת יהודים נוספים לארץ מעבר למכסות העלייה הקיימות. חלק מהיהודים שהסכימו הבריטים לקבל נקלטו בבריטניה עצמה, וחלקם נקלטו בארץ-ישראל.
  • נציג צרפת טען כי צרפת כבר מלאה בפליטים ואינה יכולה לקלוט עוד נוסף על אלה שהיא כבר קולטת, ובנוסף מצבה הכלכלי לא מאפשר לה לקלוט עוד פליטים.
  • נציג בלגיה הצטרף לטענת צרפת.
  • הולנד הסכימה לקבל אליה פליטים בתנאי שימשיכו ליעד אחר.
  • אוסטרליה טענה כי קליטת הפליטים יכולה להביא להתעוררות בעיית הגזענות. הסכימה להמשיך בקליטת המכסה הקיימת של 300 פליטים מדי חודש, והסכימה לאשר לפליטים לקבל ערבות כספית מארגון יהודי כדי להקל על תנאי ההגירה.
  • קנדה הסכימה לקבל בעיקר פליטים שעוסקים בחקלאות, אך כיוון שהפליטים לא הגיעו מרקע חקלאי, הצעה זו הייתה רלוונטית רק למעטים ביותר.
13יג
דיון
  • האם מי שהתנגד אז להציל יהודים מאירופה צדק?
  • מה היית עושה במקומו?
14יד
מהי מדינה יהודית?
15טו
אורית רובין, ראש ארגון א.ס.ף לסיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל, מתוך ראיון לאתר 'ישראל שלי'
"אסף" היא עמותה הממומנת על ידי הקרן החדשה לישראל ואחרים, ומטרתה לפעול לקידום הזכויות של המסתננים מאפריקה, אל מול רשויות המדינה.
אורית רובין, מראשי העמותה, נשאלה על ידי כתב "ידיעות אילת" האם אינה חוששת מהעתיד הדמוגרפי של ישראל בעקבות הצפת המסתננים.
רובין השיבה: "אני מכירה את הטיעונים בנוסח 'במדינת ישראל צריך להיות רוב יהודי', אולם לתפיסתי, מדינה יהודית היא מדינה המושתתת על ערכים יהודיים ולאו דווקא על רוב יהודי"
זו ליבת המחלוקת שלנו.
אנו סבורים שמדינת ישראל חייבת להיות בעלת רוב יהודי בר קיימא, וחייבים לעצור את הצפת המסתניים מאפריקה. נדגיש: רובם המוחלט אינם פליטים!
לארגון זה, כמו ארגונים אחרים של הקרן החדשה לישראל, פשוט לא אכפת שבעתיד מדינת ישראל תהיה בעלת מיעוט יהודי.
© כל הזכויות שמורות למחברת
www.myisrael.org.il
16טז
דיון
  • מהי בעיניך "מדינה יהודית" ואיך עלינו להתייחס לפליטים?
18 יח
19יט
דף מספר 16 בסדרה 25 שנה לאלול, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 17 18 19 20 21 22 23