בן 13 למצוות
1א
הדף מאת: שולמית קיציס / בית מדרש אלול
2ב
בר המצווה הוא אירוע מכונן בחייו של הנער היהודי. הוא מסמל את המעבר מילדות לבגרות, כמו גם את קבלת עול המצוות. בעזרתם של המקורות המובאים בדף זה ננסה לעמוד על מקור המנהג ועל הערכים העומדים בבסיסו, ונתוודע לקולות אחרים- המתייחסים אליו מזווית ביקורתית. דף זה הינו אחד מעשרים וחמישה דפי לימוד מבית 'אלול', לרגל חגיגות ה-25 להקמתו של בית המדרש.
3ג
הוּא הָיָה אוֹמֵר, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְּרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶּשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בּן עֶשְׂרִים לִרְדּוֹף, בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵּצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לַזִקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה, בֶּן שְׁמוֹנִים לַגְּבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם.
He used to say: At five years of age the study of Scripture; At ten the study of Mishnah; At thirteen subject to the commandments; At fifteen the study of Talmud; At eighteen the bridal canopy; At twenty for pursuit [of livelihood]; At thirty the peak of strength; At forty wisdom; At fifty able to give counsel; At sixty old age; At seventy fullness of years; At eighty the age of “strength”; At ninety a bent body; At one hundred, as good as dead and gone completely out of the world.
4ד
קטן שאין צריך לאמו חייב בסוכה (...) (יודע) לנענע- חייב בלולב, יודע להתעטף- חייב בציצית. יודע לדבר- אביו מלמדו שמע ותורה ולשון קודש, ואם לאו- ראוי לו שלא בא לעולם. יודע לשמור תפיליו- אביו לוקח לו תפילין.
5ה
(א) הבת, מיום לידתה עד שתהיה בת שתים עשרה שנה גמורות--היא הנקראת קטנה, ונקראת תינוקת; ואפילו הביאה כמה שערות בתוך הזמן הזה, אינן אלא כשומה. אבל אם הביאה שתי שערות למטה בגוף במקומות הידועות להבאת שיער, והיא מבת שתים עשרה שנה ויום אחד ומעלה נקראת נערה. (...)

(יא) הבן משייוולד עד שיהיה בן שלוש עשרה שנה נקרא קטן, ונקרא תינוק; ואפילו הביא כמה שערות בתוך זמן זה, אינו סימן אלא שומה. הביא שתי שערות למטה במקומות הידועים לשיער, והוא מבן שלוש עשרה שנה ויום אחד ומעלה נקרא גדול, ונקרא איש.
(יב) הגיע לזמן הזה, ולא הביא שתי שערות--אף על פי שנראו בו סימני סריס--הרי זה קטן, עד שיהיה בן עשרים שנה פחות שלושים יום (...)
6ו
דיון
מסכת אבות, התוספתא והרמב"ם מתייחסים לקריטריונים שונים לקביעת מועד החיוב במצוות:
  • על איזה קריטריון מדבר כל אחד מהם?
  • האם לדעתכם קריטריון הגיל, אשר על פיו אנו נוהגים לקבוע את מועד החיוב במצוות, מספיק? או שיש להתייחס למדדים נוספים?
7ז
קטעים מתוך איגרת הרמב"ן. מופיעה גם בסידור התפילה
איגרת הרמב"ן לבנו
שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטּוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ. תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבָזֶה תִּנָצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחֲטִיא בְּנֵי אָדָם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל הַכּוֹעֵס כָּל מִינֵי גֵּיהִנָּם שׁוֹלְטִין בּוֹ, שֶׁנֶאֱמַר הָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ, וְאֵין רָעָה אֶלָא גֵּיהִנָם, שֶׁנֶאֱמַר וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה. וְכַאֲשֶׁר תִּנָצֵל מִן הַכַּעַס תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶאֱמַר עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה :
וּבַעֲבוּר הָעֲנָוָה תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הַיִרְאָה, כִּי תִתֵּן אֶל לִבְּךָ תָּמִיד, מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְשֶׁאַתָּה רִמָּה וְתוֹלֵעָה בְּחַיֶךָ, וְאַף כִּי בְמוֹתָךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִיתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.
(...)
עַל כֵּן אֲפָרֵשׁ לְךָ אֵיךְ תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה לָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד. כָּל דְּבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּנַחַת, וְרֹאשְׁךָ כָּפוּף, וְעֵינֶיךָ יַבִּיטוּ לְמַטָּה לָאָרֶץ וְלִבְּךָ לְמַעְלָה, וְאַל תַּבִּיט בִּפְנֵי אָדָם בְּדַבֶּרְךָ עִמּוֹ, וְכָל אָדָם יִהְיֶה גָּדוֹל מִמְּךָ בְּעֵינֶיךָ, וְאִם חָכָם אוֹ עָשִׁיר הוּא, עָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ. וְאִם רָשׁ הוּא, וְאַתָּה עָשִׁיר אוֹ חָכָם מִמֶּנּוּ, חֲשׁוֹב בְּלִבְּךָ כִּי אַתָּה חַיָּב מִמֶּנּוּ וְהוּא זַכַּאי מִמְּךָ, שֶׁאִם הוּא חוֹטֵא הוּא שׁוֹגֵג וְאַתָּה מֵזִיד:
בְּכָל דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶׂיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ וּבְכָל עֵת, חֲשׁוֹב בְּלִבָּךְ כְּאִילּוּ אַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּשְׁכִינָתוֹ עָלֶיךָ. כִּי כְּבוֹדוֹ מָלֵא הָעוֹלָם, וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ, וְתִתְבַּיֵּשׁ מִכָּל אָדָם, וְאִם יִקְרָאֲךָ אִישׁ אַל תַּעֲנֵהוּ בְּקוֹל רָם, רַק בְּנַחַת כְּעוֹמֵד לִפְנֵי רַבּוֹ:
וֶהֱוֵי זָּהִיר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תָמִיד אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְמָהּ, וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר, תְּחַפֵּשׂ בַּאֲשֶׁר לָמַדְּתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ, וּתְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶׂיךָ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וּבָזֶה יִהְיוּ כָּל יָמֶיךָ בִּתְשׁוּבָה.
(...)

מושגים
  • הרמב"ן - רבי משה בן נחמן - (ספרד 1195 - ישראל 1270) מגדולי חכמי ספרד בימי הביניים. מנהיג, מורה, פרשן התורה והתלמוד (הבבלי), איש קבלה, רופא ויועץ למלך. עלה לארץ בשנת 1267, ופעל לחידוש היישוב היהודי בירושלים.
8ח
דיון
  • עם איזה משפט/ים מתוך האיגרת אתם הכי מזדהים?
  • מה מתוכה הייתם משמיטים?
9ט
מילים: אדמיאל קוסמן
בר המצוה
אל תאשימו אותו.
הם נהגו לשאול שאלות פוגעות. היו להם מבטים חודרים.
השיחות הארוכות איתם הלאו אותו בעודו צעיר לימים.
הם נהגו לחזור לפניו שוב ושוב על מקבצי המילים חסרות הפשר.
היה עליו להקדים שלום לאלפי הדמויות שהגיחו אליו ממסלול הפתח הרחב.
היה עליו לקוד מנומס ולפעור את חיוכו הממאיר,
אסור היה לו להתעלם מהמעבר המהיר שלהם למצבי כריעה.
אסור היה לו להתעלם מתקתוק לשונם הלא נלאה,
מצוחת עופותיהם הנשחטים מעל שולחנות העץ.
הנה מלאו לך, בננו היקר, שלושה-עשר אביבים.
חזק ואמץ. שא ברכותינו הלבביות. שא. שא.
שא.

אשיות החינוך המקומי התמוטטו על הילד הרך
משניגש לשאת את דבריו לפני קהל הרב.
המיקרופון הלך לפני כמטוטלת ורעד נוראות
משניגש הילד הרך לשאת דברים לפני הקהל הרב.
אפשר שהיו לו כמה רעיונות יפים לומר, באותו ערב מר,
כשנאלם לו פיו הקטן, כשהחויר, האדים,
ושיעול אדיום תקפו
ופרחה לו נפשו העדינה.
10י
דיון
  • הסבירו את הנימה הצינית והביקורתית בשירו של קוסמן.
  • איזה מסר הוא מבקש להעביר לדעתכם?
12 יב
13יג
דף מספר 22 בסדרה 25 שנה לאלול, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 23