"פתח לנו שער, בעת נעילת שער, כי פנה יום"
הדף מאת: דיני דויטש / בית מדרש אלול
בתפילת נעילה של יום הכיפורים אנו מבקשים "פתח לנו שער בעת נעילת שער". מהם השערים? כיצד יש בכוחנו לפתוח אותם ומה גורם לנעילתם? האם פתיחתם תלויה במקום ובזמן? ננסה לענות על שאלות אלה ואחרות ע"י עיון במקורת שונים המתייחסים אל אותם שערים שבין האדם לאלוהיו. דף זה הינו אחד מעשרים וחמישה דפי לימוד מבית 'אלול', לרגל חגיגות ה-25 להקמתו של בית המדרש.
דיון
  • מהם השערים הנזכרים במקורות הבאים?
  • מה היחס ביניהם? נסו להסביר את "הדירוג" ביניהם.
  • מתי הם פתוחים ומתי הם נעולים? במה תלוי הדבר?
אלוהים ואדם לאחר החורבן
אמר ר' אלעזר: גדולה תפִלה יותר ממעשים טובים, שאין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו, אעפ"כ לא נענה אלא בתפִלה, שנאמר (דברים ג) 'אל תוסף דבר אלי'. וסמיך ליה עלה ראש הפסגה: וא"ר[=ואמר רבי] אלעזר: גדולה תענית יותר מן הצדקה. מאי טעמא? [=מה הטעם?] זה [התענית] בגופו וזה [הצדקה] בממונו: וא"ר אלעזר: גדולה תפִלה יותר מן הקרבנות, שנאמר: (ישעיהו א) 'למה לי רוב זבחיכם' וכתיב: 'ובפרשכם כפיכם'. א"ר יוחנן: כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו, שנא' (ישעיהו א) 'ידיכם דמים מלאו': וא"ר אלעזר: מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה, שנאמר (איכה ג) 'גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי' ואע"פ ששערי תפלה ננעלו, שערי דמעה לא ננעלו, שנאמר (תהילים לט) 'שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה, אל דמעתי אל תחרש'. רבא לא גזר תעניתא ביומא דעיבא [=רבא לא גזר תענית ביום מעונן] משום שנא' (איכה ג) 'סכותה בענן לך מעבור תפלה': וא"ר אלעזר, מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים, שנא' (יחזקאל ד) 'ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר'.
Rabbi Elazar said: This story proves that prayer is greater than good deeds without prayer (Tosafot), as there was none greater in the performance of good deeds than Moses our teacher; nevertheless, his request was granted, albeit in a limited manner, in his request to enter Eretz Yisrael, only through prayer, when God permitted him to climb the mountain and look out over the land. As, initially it is stated: “Speak no more to Me,” juxtaposed to which is: “Go up to the summit of the mountain.” After comparing and contrasting prayer and good deeds, the Gemara explores another comparison. Rabbi Elazar said: A fast is greater than charity. What is the reason that fasting is greater? Because a fast is a mitzva performed with one’s body as he afflicts himself, while charity is performed only with one’s money. In another comparison, Rabbi Elazar said: Prayer is greater than sacrifices, as it is stated: “To what purpose is the multitude of your sacrifices to Me, says the Lord. I am full of the burnt-offerings of rams and the fat of fed beasts; I do not desire the blood of bulls and sheep and goats” (Isaiah 1:11). And several verses later it is written: “And when you spread forth your hands I will hide My eyes from you, and even if you increase your prayer, I will not hear; your hands are full of blood” (Isaiah 1:15). Not only Israel’s sacrifices, but even their prayers, which are on a higher spiritual level, will not be accepted. Speaking of that verse in Isaiah, the Gemara cites that Rabbi Yoḥanan said: Any priest who killed a person may not lift his hands in the Priestly Blessing as it is stated: “And when you spread forth your hands I will hide My eyes from you…your hands are full of blood.” Here we see that the Priestly Blessing, performed with hands spread forth, is not accepted when performed by priests whose “hands are full of blood.” On the subject of prayer, Rabbi Elazar also said: Since the day the Temple was destroyed the gates of prayer were locked and prayer is not accepted as it once was, as it is said in lamentation of the Temple’s destruction: “Though I plead and call out, He shuts out my prayer” (Lamentations 3:8). Yet, despite the fact that the gates of prayer were locked with the destruction of the Temple, the gates of tears were not locked, and one who cries before God may rest assured that his prayers will be answered, as it is stated: “Hear my prayer, Lord, and give ear to my pleading, keep not silence at my tears” (Psalms 39:13). Since this prayer is a request that God should pay heed to the tears of one who is praying, he is certain that at least the gates of tears are not locked. With regard to the locking of the gates of prayer, the Gemara relates that Rava did not decree a fast on a cloudy day because it is stated: “You have covered Yourself in a cloud, through which prayer cannot pass” (Lamentations 3:44). The verse indicates that clouds are a bad omen, indicating that God has averted His face (Rav Hai Gaon). And Rabbi Elazar said: Since the day the Temple was destroyed an iron wall separates Israel from their Father in heaven, as it is stated to the prophet Ezekiel, instructing him to symbolize that separation: “And take for yourself an iron griddle, and set it as an iron wall between yourself and the city…it will be a sign for the house of Israel” (Ezekiel 4:3).
דבר אחר: "כה' אלוהינו" זה שאמר הכתוב (תהילים סט) "ואני תפילתי לך ה' עת רצון".
רבי חנינא בר פפא שאל לרבי שמואל בר נחמן: מהו דכתיב "ואני תפילתי לך ה' עת רצון"?
אמר לו: שערי תפילה פעמים פתוחים פעמים נעולים, אבל שערי תשובה לעולם פתוחים.
אמר לו: מנין? דכתיב (שם סה) "נוראות בצדק תעננו אלוהי ישענו מבטח כל קצוי ארץ וים
רחוקים", מה המקווה הזה פעמים פתוח פעמים נעול, אף שערי תפילה פעמים פתוחים פעמים
נעולים, אבל הים הזה לעולם פתוח. כך ידו של הקב"ה, לעולם פתוחה לקבל שבים.
אמר רב ענן: אף שערי תפילה אינן ננעלים לעולם, דכתיב (דברים ד', ז') "כה' אלהינו בכל קראנו אליו" ואין
קריאה אלא תפילה, כעניין שנאמר (ישעיה סה) "והיה טרם יקראו ואני אענה".
אמר רבי חייא רבה: כתיב (תהלים כז) "קוה אל ה' חזק ויאמת לבך וקוה אל ה'", הוי מתפלל
וחוזר ומתפלל, ויש שעה שיתנו לך.
דבר אחר: "ואני תפילתי" וגו' דוד בשביל שהיה יחידי אמר עת רצון, אבל תפילתן של ציבור אינה
חוזרת לעולם ריקם, הוי כה' אלהינו בכל קראנו אליו.
דיון
  • כיצד ניתן להסביר מצב בו התפילה לא נענתה?
"ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה" (מתוך תפילת ראש השנה)
תלמוד ירושלמי, מסכת תענית פרק ב', דף ח', ב', הלכה א'
א"ר לעזר שלשה דברים מבטלין את הגזירה קשה ואלו הן תפילה וצדקה ותשובה ושלשתן בפסוק אחד (דברי הימים ב ז) ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו זו תפילה ויבקשו פני זו צדקה כמה דאת אמר (תהילים יז) אני בצדק אחזה פניך (דברי הימים ב יב) וישבו מדרכיהם הרעים זו תשובה אם עשו כן מה כתיב תמן (דברי הימים ב יב) ואני אשמע השמים ואסלח לחטאתכם וארפא את ארצם. ר' חגיי דרש הדא דר' לעזר כל שעה בתעניתא.
דיון
  • מדוע דווקא שלוש הדרכים האלו, ומה ייחודה של כל אחת מהן?
  • באלו שלוש דרכים אתם הייתם בוחרים?
ילקוט שמעוני, יונה, פרק ג', רמז תקנא
"וירא האלהים את מעשיהם"- א"ר יצחק: ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם: צדקה, צעקה, שינוי השם, ושינוי מעשה.
צעקה כדכתיב "ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יוצאים", צדקה דכתיב "וצדקה תציל מות", שינוי השם דכתיב "ויאמר ה' אל אברהם שרי אשתך" וגו', שינוי מעשה דכתיב "וירא האלהים את מעשיהם" וגו'.
ויש אומרים אף שינוי מקום שנאמר "ויאמר ה' אל אברהם לך לך" והדר "ואעשך לגוי גדול", ואידך ההוא זכותא דארעא דישראל הוא דקא גרים. (ואפשר לומר שזכות ארץ-ישראל היא שגרמה).
דיון
  • מהו היחס בין פעולות חיצוניות של אדם לפעולות פנימיות (בהקשר קריעת גזירה וכד')?
משה רבך אמר 'מי כה' אלהינו בכל קראנו אליו' (דברים ד, ז)
ואת אמרת 'דרשו ה' בהמצאו' (ישעיהו נה, ו).
...
הא ביחיד
הא בצבור.
ויחיד אימת? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים.
The Gemara expands on the events surrounding Isaiah’s death: Rava said: Manasseh judged him as a false witness for issuing statements contradicting the Torah and only then killed him. Manasseh said to Isaiah: Moses your master said in the Torah: “And He said: You cannot see My face, for man cannot see Me and live” (Exodus 33:20), and yet you said: “I saw the Lord sitting upon a high and lofty throne” (Isaiah 6:1). Moses your master said: “For which great nation is there, that has God so near to it, as the Lord our God is, whenever we call upon Him?” (Deuteronomy 4:7), and yet you said: “Seek the Lord while He may be found, call upon Him while He is near” (Isaiah 55:6), which implies that God is not always near. Moses your master said: “I will fulfill the number of your days” (Exodus 23:26), which implies that each individual has a preordained allotted lifespan that he cannot outlive, and yet you said in a prophecy to King Hezekiah: “And I will add to your days, fifteen years” (II Kings 20:6). Isaiah said to himself: I know him, i.e., Manasseh, that he will not accept whatever explanation that I will say to him to resolve my prophecies with the words of the Torah. And even if I say it to him, I will make him into an intentional transgressor since he will kill me anyway. Therefore, in order to escape, he uttered a divine name and was swallowed within a cedar tree. Manasseh’s servants brought the cedar tree and sawed through it in order to kill him. When the saw reached to where his mouth was, Isaiah died. He died specifically as this point due to that which he said: “In the midst of a people of unclean lips, I dwell” (Isaiah 6:5). He was punished for referring to the Jewish people in a derogatory manner. The Gemara asks: In any case, as Manasseh pointed out, these verses contradict each other; how are these contradictions to be resolved? The Gemara resolves the first contradiction: “I saw the Lord” is to be understood as it is taught in a baraita: All of the prophets observed their prophecies through an obscure looking glass [aspaklaria], i.e., their prophecies were given as metaphoric visions but were not a direct perception of the matter. However, Moses our master observed his prophecies through a clear looking glass, i.e., he gained a direct and accurate perception of the matter. The Gemara resolves the second contradiction: Isaiah’s prophecy: “Seek the Lord while He may be found,” does not contradict the verse in the Torah that God is near to His nation “whenever we call upon Him,” because this prophecy of Isaiah was made with regard to the individual and this verse in the Torah is stated with regard to a community, as the prayer of the community is always accepted. The Gemara asks: And when is the time that God is to be found near the individual? Rav Naḥman said Rabba bar Avuh said: These are the ten days between Rosh HaShana and Yom Kippur.
דיון
  • כיצד אתם רואים את גורם הזמן בשאלת נעילת ופתיחת השערים?
תפילת חזקיהו
(א) בַּיָּמִים הָהֵם, חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת; וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ הַנָּבִיא, וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה-אָמַר ה' צַו לְבֵיתֶךָ--כִּי מֵת אַתָּה, וְלֹא תִחְיֶה. (ב) וַיַּסֵּב אֶת-פָּנָיו, אֶל-הַקִּיר; וַיִּתְפַּלֵּל--אֶל- ה', לֵאמֹר. (ג) אָנָּה ה', זְכָר-נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם, וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, עָשִׂיתִי; וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ, בְּכִי גָדוֹל. {ס} (ד) וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ--לֹא יָצָא, העיר (חָצֵר) הַתִּיכֹנָה; וּדְבַר- ה' --הָיָה אֵלָיו, לֵאמֹר. (ה) שׁוּב וְאָמַרְתָּ אֶל-חִזְקִיָּהוּ נְגִיד-עַמִּי, כֹּה-אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ, שָׁמַעְתִּי אֶת-תְּפִלָּתֶךָ, רָאִיתִי אֶת-דִּמְעָתֶךָ; הִנְנִי, רֹפֶא לָךְ--בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, תַּעֲלֶה בֵּית ה'. (ו) וְהֹסַפְתִּי עַל-יָמֶיךָ, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּמִכַּף מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אַצִּילְךָ, וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת; וְגַנּוֹתִי, עַל-הָעִיר הַזֹּאת--לְמַעֲנִי, וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי.
In those days was Hezekiah sick unto death. And Isaiah the prophet the son of Amoz came to him, and said unto him: ‘Thus saith the LORD: Set thy house in order; for thou shalt die, and not live.’ Then he turned his face to the wall, and prayed unto the LORD, saying: ’Remember now, O LORD, I beseech Thee, how I have walked before Thee in truth and with a whole heart, and have done that which is good in Thy sight.’ And Hezekiah wept sore. And it came to pass, before Isaiah was gone out of the inner court of the city, that the word of the LORD came to him, saying: ’Return, and say to Hezekiah the prince of My people: Thus saith the LORD, the God of David thy father: I have heard thy prayer, I have seen thy tears; behold, I will heal thee; on the third day thou shalt go up unto the house of the LORD. And I will add unto thy days fifteen years; and I will deliver thee and this city out of the hand of the king of Assyria; and I will defend this city for Mine own sake, and for My servant David’s sake.’
דיון
חז"ל "משלימים" את האירוע שקדם לתפילת חזקיהו (המשך השיחה בין חזקיהו לישעיהו בין פסוק א' לפסוק ב'):
מאי "כי מת אתה ולא תחיה"? מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא. אמר ליה: מאי כולי האי (מה כל זה, במה חטאתי)? אמר ליה: משום דלא עסקת בפריה ורביה. אמר ליה: משום דחזאי לי ברוח הקדש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו (משום שראיתי ברוח הקודש שיצאו ממני בנים שאינם מעולים- צדיקים). אמר ליה: בהדי כבשי דרחמנא למה לך (מה לך עם סתריו של הקב"ה), מאי דמפקדת איבעי לך למעבד ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד (מה שצווית היית צריך לעשות ומה שנוח בעיני ה'- יעשה). אמר ליה: השתא הב לי ברתך אפשר דגרמא זכותא דידי ודידך ונפקי מנאי בנין דמעלו (עתה תן לי את בתך אולי תגרום זכותי וזכותך ויצאו ממני בנים מעולים). אמר ליה: כבר נגזרה עליך גזירה. אמר ליה: בן אמוץ כלה נבואתך וצא. כך מקובלני מבית אבי אבא: אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים.
What did the Holy One, Blessed be He, do to effect compromise between Hezekiah and Isaiah? He brought the suffering of illness upon Hezekiah and told Isaiah: Go and visit the sick. Isaiah did as God instructed, as it is stated: “In those days Hezekiah became deathly ill, and Isaiah ben Amoz the prophet came and said to him: Thus says the Lord of Hosts: Set your house in order, for you will die and you will not live” (Isaiah 38:1). This seems redundant; what is the meaning of you will die and you will not live? This repetition means: You will die in this world, and you will not live, you will have no share, in the World-to-Come. Hezekiah said to him: What is all of this? For what transgression am I being punished?
Isaiah said to him: Because you did not marry and engage in procreation.
Hezekiah apologized and said: I had no children because I envisaged through divine inspiration that the children that emerge from me will not be virtuous. Hezekiah meant that he had seen that his children were destined to be evil. In fact, his son Menashe sinned extensively, and he thought it preferable to have no children at all. Isaiah said to him: Why do you involve yourself with the secrets of the Holy One, Blessed be He? That which you have been commanded, the mitzva of procreation, you are required to perform, and that which is acceptable in the eyes of the Holy One, Blessed be He, let Him perform, as He has so decided. Hezekiah said to Isaiah: Now give me your daughter as my wife; perhaps my merit and your merit will cause virtuous children to emerge from me.
Isaiah said to him: The decree has already been decreed against you and this judgment cannot be changed.
Hezekiah said to him: Son of Amoz, cease your prophecy and leave. As long as the prophet spoke as God’s emissary, Hezekiah was obligated to listen to him. He was not, however, obligated to accept Isaiah’s personal opinion that there was no possibility for mercy and healing. Hezekiah continued: I have received a tradition from the house of my father’s father, from King David, the founding father of the dynasty of kings of Judea: Even if a sharp sword rests upon a person’s neck, he should not prevent himself from praying for mercy. One may still hold out hope that his prayers will be answered, as was David himself when he saw the Angel of Destruction, but nonetheless prayed for mercy and his prayers were answered.
דיון
  • באיזה מפתח פתח חזקיהו את השערים?
פיוטי שער לר' שלמה אבן גבירול
שער פתח דודי, ר' שלמה אבן גבירול, ספרד/ המאה ה-11
שער פתח דודי
שַׁעַר פְּתַח דּוֹדִי קוּמָה פְּתַח שַׁעַר
כִּי נִבְהֲלָה נַפְשִׁי גַּם נִשְׂעֲרָה שַׂעַר

לִי לָעֲגָה שִׁפְחַת אִמִּי, וְרָם לִבָּהּ
יַעַן שְׁמֹעַ אֵל קוֹל צַעֲקַת נַעַר

מִנִּי חֲצוֹת לַיְלָה פֶּרֶא רְדָפַנִי
אַחְרֵי אֲשֶׁר רָמַס אוֹתִי חֲזִיר יַעַר

הַקֵּץ אֲשֶׁר נֶחְתַּם הוֹסִיף עֲלֵי מַכְאוֹב
לִבִּי, וְאֵין מֵבִין לִי וַאֲנִי בַעַר


הסברים
  • הפיוט "שער פתח דודי" נכתב כנראה כרשות לפסח. בשירת הבקשות של יהודי מרוקו הוא מושר בשבת 'לך לך' ובשבת 'תרומה'.
שער אשר נסגר, ר' שלמה אבן גבירול, ספרד, המאה ה-11
שער אשר נסגר
שַׁעַר אֲשֶׁר נִסְגַּר קוּמָה פְּתָחֵהוּ
וּצְבִי אֲשֶׁר בָּרַח אֵלַי שְׁלָחֵהוּ

לְיוֹם בּוֹאֲךָ עָדַי לָלִין בְּבֵין שָׁדַי
שָׁם רֵיחֲךָ הַטּוֹב עָלַי תְּנִיחֵהוּ

מַה זֶּה דְמוּת דּוֹדֵךְ כַּלָּה יְפֵה-פִיָה
כִּי תֹאמְרִי אֵלַי שִׁלְחָה וְקָחֵהוּ

הַהוּא יְפֵה עַיִן אָדֹם וְטוֹב רֹאִי
רֵעִי וְדוֹדִי זֶה קוּמָה מְשָׁחֵהוּ

הסברים
  • הפיוט "שער אשר נסגר" מושר ע"י יהודי מרוקו בשירת הבקשות של שבתות 'וירא', 'חיי שרה' ושבת 'ויצא', כל שבת בלחן אחר. אצל יהודי בבל מופיע הפיוט כשיר לליל הושענא רבא.
דיון
נתחו כל אחד מהפיוטים ואח"כ ערכו השוואה ביניהם:
  • מהי התמונה המתוארת בכל אחד מהם ברמת המשל וברמת הנמשל? (הדמות הדוברת, איפה עומד השער, האווירה הכללית, המצב/החוויה של הדובר/ת, המסר המרכזי בדבריו/ה, סגנון הדיבור, מערכת היחסים בין הדובר והדוד, מה אמור לקרות אם וכאשר יפתח השער)
  • מה מסמל השער בכל אחד מהפיוטים?
  • כיצד מתקשרים הדברים שראיתם בפיוטים לחוויה של תפילת נעילה ביום כיפור?
דף מספר 6 בסדרה 25 שנה לאלול, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23