הדף מאת: גילי צדקיהו / בית מדרש אלול
דף לימוד זה עוסק באוכל וביחסי הורים וילדים. הוא מעלה שאלות על הזנה, על גבולות של נתינה, על הדדיות או חד צדדיות.
הזנה היא חובה הורית ראשונית (בדרך כלל חובה אמהית) וכמו שכל הורה יודע היא זירה של משא ומתן בין הורה לילד, זירה אליה מופנית העין הציבורית (בדמותה של סבתא או רשויות אחרות), זירה של נתינה וחסד או של שעבוד ואומללות.
כמו במפגשים אחרים גם כאן ההזמנה היא ללמוד את המקורות ולהפגיש אותם עם חוויותינו כילדים של הורים, כהורים של ילדים, כאוכלים ומאכילים.
דף זה הינו אחד מעשרים וחמישה דפי לימוד מבית 'אלול', לרגל חגיגות ה-25 להקמתו של בית המדרש.
כִּי-יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם. וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל-זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל-שַׁעַר מְקֹמוֹ. וְאָמְרוּ אֶל-זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא. וּרְגָמֻהוּ כָּל-אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל-יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ.
If a man have a stubborn and rebellious son, that will not hearken to the voice of his father, or the voice of his mother, and though they chasten him, will not hearken unto them; then shall his father and his mother lay hold on him, and bring him out unto the elders of his city, and unto the gate of his place; and they shall say unto the elders of his city: ‘This our son is stubborn and rebellious, he doth not hearken to our voice; he is a glutton, and a drunkard.’ And all the men of his city shall stone him with stones, that he die; so shalt thou put away the evil from the midst of thee; and all Israel shall hear, and fear.
דיון
- מהו הקשר בין 'סורר ומורה' ל'זולל וסובא'?
- כיצד הזלילה והסביאה נקשרים לחוסר הציות להורים?
מסכת סנהדרין ח', משנה ב'
מאימתי חייב: משיאכל טרטימרר בשר וישתה חצי לוג יין האיטלקי; רבי יוסי אומר: מנה בשר ולוג יין. אכל בחבורת מצוה, אכל בעיבור החודש, אכל מעשר שני בירושלים, אכל נבילות וטריפות, שקצים ורמשים, אכל טבל ומעשר ראשון, אכל דבר שהוא מצוה ודבר שהוא עבירה, אכל כל מאכל ולא אכל בשר, שתה כל משקה ולא שתה יין--אינו נעשה בן סורר ומורה, עד שיאכל בשר, וישתה ייןשנאמר: "זולל, וסובא" (דברים כא, כ). אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, "אל תהי, בסובאי יין--בזוללי בשר, למו" (משלי כג, כ).
מאימתי חייב: משיאכל טרטימרר בשר וישתה חצי לוג יין האיטלקי; רבי יוסי אומר: מנה בשר ולוג יין. אכל בחבורת מצוה, אכל בעיבור החודש, אכל מעשר שני בירושלים, אכל נבילות וטריפות, שקצים ורמשים, אכל טבל ומעשר ראשון, אכל דבר שהוא מצוה ודבר שהוא עבירה, אכל כל מאכל ולא אכל בשר, שתה כל משקה ולא שתה יין--אינו נעשה בן סורר ומורה, עד שיאכל בשר, וישתה ייןשנאמר: "זולל, וסובא" (דברים כא, כ). אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, "אל תהי, בסובאי יין--בזוללי בשר, למו" (משלי כג, כ).
מסכת סנהדרין ח', משנה ג'
גנב משל אביו ואכל ברשות אביו, משל אחרים ואכל ברשות אחרים, משל אחרים ואכל ברשות אביו--אינו נעשה בן סורר ומורה: עד שיגנוב משל אביו, ויאכל ברשות אחרים. רבי יוסי ברבי יהודה אומר, עד שיגנוב משל אביו, ומשל אימו.
גנב משל אביו ואכל ברשות אביו, משל אחרים ואכל ברשות אחרים, משל אחרים ואכל ברשות אביו--אינו נעשה בן סורר ומורה: עד שיגנוב משל אביו, ויאכל ברשות אחרים. רבי יוסי ברבי יהודה אומר, עד שיגנוב משל אביו, ומשל אימו.
דיון
חז"ל מנסים לסייג ולהגביל את ההגדרה זולל וסובא.
חז"ל מנסים לסייג ולהגביל את ההגדרה זולל וסובא.
- מהי מהות החטא בין שני המקורות הללו? האם היא באכילה עצמה או במשהו אחר?
- מה מסמלים הבשר והיין?
רבי אליעזר ברבי שמעון, עלו חמרים לעירו לקנות תבואה, וראו אותו יושב לפני התנור,
ואמו מביאה והוא אוכל, אימו מביאה והוא אוכל, עד שאכל את כל הכיכרות.
אמרו: ווי, נחש רע שורה במעיו של זה, דומה שהוא מביא רעבון לעולם.
שמע קולם. מה עשה להם?
לקח חמוריהם והעלם לראש הגג.
הלכו ואמרו לאביו.
אמר להם: אולי אמרתם לו דבר רע?
אמרו לו: היה יושב לפני התנור, ואמו מביאה והוא אוכל, עד שאכל את כל הכיכרות.
ואמרנו ווי, נחש רע שורה במעיו של זה.
אמר להם: ושמא משלכם אכל?! וההוא שברא אותו, לא ברא לו מזונו?!
אף על פי כן, לכו ואימרו לו משמי והוא יוריד לכם.
הלכו ואמרו לו, והנס האחרון היה קשה מן הראשון.
כשהעלה אותם, העלה אחד אחד,
וכשהוריד אותם הוריד שניים שניים.
ואמו מביאה והוא אוכל, אימו מביאה והוא אוכל, עד שאכל את כל הכיכרות.
אמרו: ווי, נחש רע שורה במעיו של זה, דומה שהוא מביא רעבון לעולם.
שמע קולם. מה עשה להם?
לקח חמוריהם והעלם לראש הגג.
הלכו ואמרו לאביו.
אמר להם: אולי אמרתם לו דבר רע?
אמרו לו: היה יושב לפני התנור, ואמו מביאה והוא אוכל, עד שאכל את כל הכיכרות.
ואמרנו ווי, נחש רע שורה במעיו של זה.
אמר להם: ושמא משלכם אכל?! וההוא שברא אותו, לא ברא לו מזונו?!
אף על פי כן, לכו ואימרו לו משמי והוא יוריד לכם.
הלכו ואמרו לו, והנס האחרון היה קשה מן הראשון.
כשהעלה אותם, העלה אחד אחד,
וכשהוריד אותם הוריד שניים שניים.
נורית זרחי, מתוך: אם אמא שלי לא יכולה לאהוב אותי - מי כבר בעולם כולו יצליח בזה?, הוצאת דני ספרים, 1995
"הו, תראו מי בא", אמרה חתולאמא,
"פטוניה חזרה אלינו! בואי לאכול, פטוניה".
פטוניה שמחה מאוד, היא חשבה שחתול-יועץ באמת חתול חכם.
"בדרך כלל אני אוהבת לראות ילדים אוכלים", אמרה חתולאמא,
"אבל, פטוניה, למה את צריכה לאכול כל כך הרבה?"
פטוניה זזה מיד ונתקלה בקערה.
"מה קורה לך, פטוניה?" אמרה חתולאמא,
"בדרך כלל אני אוהבת ילדים גדולים,
אבל למה את צריכה להיות כל כך כבדה?".
© כל הזכויות שמורות לדני ספרים
www.danibook.com
"הו, תראו מי בא", אמרה חתולאמא,
"פטוניה חזרה אלינו! בואי לאכול, פטוניה".
פטוניה שמחה מאוד, היא חשבה שחתול-יועץ באמת חתול חכם.
"בדרך כלל אני אוהבת לראות ילדים אוכלים", אמרה חתולאמא,
"אבל, פטוניה, למה את צריכה לאכול כל כך הרבה?"
פטוניה זזה מיד ונתקלה בקערה.
"מה קורה לך, פטוניה?" אמרה חתולאמא,
"בדרך כלל אני אוהבת ילדים גדולים,
אבל למה את צריכה להיות כל כך כבדה?".
© כל הזכויות שמורות לדני ספרים
www.danibook.com
דיון
- האם יש גבולות לנתינה?
- האם התפקיד ההורי הוא להזין (לאו דווקא באוכל...) על פי רצון הילד/ה או להציב גבולות?
- האם נכון למישהו מבחוץ להתערב?
- מה בין הכלה להאכלה?
- עם איזו אמא (או ילד/ה) את/ה מזדהה? עם המזינה ללא גבול או עם המונעת? עם זה המזינים אותו בשפע או זו המסתייגים מאכילתה?
היינריך הופמן, 'עזרא המפונק' מתוך החוברת: 'יהושע הפרוע', עמ' 9, 1941. מתרגמת: לילי צדק
עזרא המפונק
עזרא היה בחור שמנמון,
תמיד אכל בתיאבון;
פניו ורודים, עורו חלק,
בריא מאוד הוא וחזק.
פתאום, ביום בהיר, צעק: "איני אוכל היום מרק!
לא, לא אוכל ולא אשתה
מרק כזה איני רוצה!"
למחרת אתה רואה,
נחלש עזרא, גופו רזה.
בזמן האוכל שוב צעק:
"איני אוכל היום מרק!
לא, לא אוכל ולא אשתה
מרק כזה איני רוצה!"
בשלישי- יצור נורא.
כחוש ודק מראה- עזרא.
ואך הביאו לו מרק
עמד עזרא ושוב צעק:
"איני אוכל היום מרק!
לא, לא אוכל ולא אשתה
מרק כזה איני רוצה!"
ברביעי- שמעו צרה,
עזרא רזה כחוט היה,
חלה, שכב, הפסיק לצאת.
בחמישי- עזרא מת.
עזרא המפונק
עזרא היה בחור שמנמון,
תמיד אכל בתיאבון;
פניו ורודים, עורו חלק,
בריא מאוד הוא וחזק.
פתאום, ביום בהיר, צעק: "איני אוכל היום מרק!
לא, לא אוכל ולא אשתה
מרק כזה איני רוצה!"
למחרת אתה רואה,
נחלש עזרא, גופו רזה.
בזמן האוכל שוב צעק:
"איני אוכל היום מרק!
לא, לא אוכל ולא אשתה
מרק כזה איני רוצה!"
בשלישי- יצור נורא.
כחוש ודק מראה- עזרא.
ואך הביאו לו מרק
עמד עזרא ושוב צעק:
"איני אוכל היום מרק!
לא, לא אוכל ולא אשתה
מרק כזה איני רוצה!"
ברביעי- שמעו צרה,
עזרא רזה כחוט היה,
חלה, שכב, הפסיק לצאת.
בחמישי- עזרא מת.
דיון
- לפי השיר מקורה של שביתת הרעב של עזרא בפינוק, אילו הסברים נוספים עולים בדעתך?
- מה מלמד אותנו עזרא על אכילה או הימנעות מאכילה ביחסי הורים וילדים?
דיון
אמא טובה דיה
שלושת המקורות הבאים עוסקים בנתינה האמהית הבאה לידי ביטוי באוכל. מצד אחד דייסת הסולת של חוה פנחס-כהן, שלפני הכנתה האם מתפללת-מכוונת להזנה אמהית רגשית. הדיסה היא המנחה המוגשת יחד עם המאמץ לאמהות טובה. האמא במקדונלדס לעומת זאת מציעה חוויה אמהית של הזנה אחרת, משוחררת מעול האמהות ומכללי התזונה המיטיבה. נעמי ויינר מביאה את זכרון הנתינה האמהית של אמה המגולם בעוגת השוקולד ליום הולדת. לא ההזנה היומיומית הסיזיפית אלא היום המיוחד בשנה, תשומת הלב המיוחדת, המסורת המשפחתית.
אמא טובה דיה
שלושת המקורות הבאים עוסקים בנתינה האמהית הבאה לידי ביטוי באוכל. מצד אחד דייסת הסולת של חוה פנחס-כהן, שלפני הכנתה האם מתפללת-מכוונת להזנה אמהית רגשית. הדיסה היא המנחה המוגשת יחד עם המאמץ לאמהות טובה. האמא במקדונלדס לעומת זאת מציעה חוויה אמהית של הזנה אחרת, משוחררת מעול האמהות ומכללי התזונה המיטיבה. נעמי ויינר מביאה את זכרון הנתינה האמהית של אמה המגולם בעוגת השוקולד ליום הולדת. לא ההזנה היומיומית הסיזיפית אלא היום המיוחד בשנה, תשומת הלב המיוחדת, המסורת המשפחתית.
חוה פנחס כהן, תפילה לאם בטרם שחרית, מתוך: מסע איילה
תפילה לאם בטרם שחרית/ חוה פנחס-כהן
בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי עוֹמֶדֶת לְבַשֵׁל דַיְסַת סֹלֶת
הַסֶר מִמֶנִי כָּל מִינֵי מַחְשָׁבוֹת זָרוֹת
וּכְשֶׁאֲנִי נוֹגַעַת בְּגֵו הַתִינוֹק וַמַדָּה חֻמּוֹ
שֶׁיֵלְכוּ מִמֶנִי כָּל מִינֵי טְרָדוֹת
שֶׁלֹא יְבַלְבְּלוּ מַחְשְׁבוֹתַי.
וְתֵן לִי אֹמֶץ לְזַכֵּךְ פָּנַי
שֶׁיוּכַל כָּל אֶחָד מִיְלָדַי
לִרְאוֹת פָּנָיו בְּתוֹךְ פָּנַי
כְּמוֹ בְּמַרְאָה רְחוּצָה לִקְרַאת חַג
וְאֶת הַחֹשֶׁךְ הַמְשֻׁקָע מִפְּנִים
פָּנַי - כַּסֵה בְּאוֹר.
שֶׁלֹא תִפְקַע סַבְלָנוּתִי וְלֹא יֵחַר גְרוֹנִי
מִצְעָקָה מִתְחַבֶּטֶת וּמִתְעַבָּה
שֶׁלֹא יִהְיֶה לִי רִפְיוֹן יָדַיִם
מוּל הַבִּלְתִי נוֹדַע
וְשֶׁלֹא יִפָּסֵק אַף לֹא לְרֶגַע
מַגַע בָּשָׂר בְּבָשָׂר בֵּינִי לְבֵין יְלָדַי
תֵן בִּי אַהֲבָתְךָ שֶׁיְהֵא בִּי דַי לַעֲמוֹד בְּפֶתַח הַבַּיִת וּלְחַלְקָה
בַּפַּשְׁטוּת בָּה פּוֹרְסִים לֶחֶם וּמוֹרְחִים חֶמְאָה כָּל בֹּקֶר
מֵחָדָשׁ נִיחוֹחַ חָלָב רוֹתֵחַ וְגוֹלֵשׁ וְרֵיחַ הַקָפֶה מְכַסִּים
עַל קָרְבַּן תוֹדָה וְקָרְבָּן תָמִיד
שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת אֵיךְ נוֹתְנִים.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
תפילה לאם בטרם שחרית/ חוה פנחס-כהן
בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי עוֹמֶדֶת לְבַשֵׁל דַיְסַת סֹלֶת
הַסֶר מִמֶנִי כָּל מִינֵי מַחְשָׁבוֹת זָרוֹת
וּכְשֶׁאֲנִי נוֹגַעַת בְּגֵו הַתִינוֹק וַמַדָּה חֻמּוֹ
שֶׁיֵלְכוּ מִמֶנִי כָּל מִינֵי טְרָדוֹת
שֶׁלֹא יְבַלְבְּלוּ מַחְשְׁבוֹתַי.
וְתֵן לִי אֹמֶץ לְזַכֵּךְ פָּנַי
שֶׁיוּכַל כָּל אֶחָד מִיְלָדַי
לִרְאוֹת פָּנָיו בְּתוֹךְ פָּנַי
כְּמוֹ בְּמַרְאָה רְחוּצָה לִקְרַאת חַג
וְאֶת הַחֹשֶׁךְ הַמְשֻׁקָע מִפְּנִים
פָּנַי - כַּסֵה בְּאוֹר.
שֶׁלֹא תִפְקַע סַבְלָנוּתִי וְלֹא יֵחַר גְרוֹנִי
מִצְעָקָה מִתְחַבֶּטֶת וּמִתְעַבָּה
שֶׁלֹא יִהְיֶה לִי רִפְיוֹן יָדַיִם
מוּל הַבִּלְתִי נוֹדַע
וְשֶׁלֹא יִפָּסֵק אַף לֹא לְרֶגַע
מַגַע בָּשָׂר בְּבָשָׂר בֵּינִי לְבֵין יְלָדַי
תֵן בִּי אַהֲבָתְךָ שֶׁיְהֵא בִּי דַי לַעֲמוֹד בְּפֶתַח הַבַּיִת וּלְחַלְקָה
בַּפַּשְׁטוּת בָּה פּוֹרְסִים לֶחֶם וּמוֹרְחִים חֶמְאָה כָּל בֹּקֶר
מֵחָדָשׁ נִיחוֹחַ חָלָב רוֹתֵחַ וְגוֹלֵשׁ וְרֵיחַ הַקָפֶה מְכַסִּים
עַל קָרְבַּן תוֹדָה וְקָרְבָּן תָמִיד
שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת אֵיךְ נוֹתְנִים.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
רחל חלפי, אהבה במֶקדוֹנַלד'ס, מתוך "שירים לדניאל". הוצאת קשב לשירה
אהבה במֶקדוֹנַלד'ס
אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַיֶּלֶד שֶׁלִּי בְּמֶקְדּוֹנַלְדְּ'ס
נוֹרָא אוֹהֶבֶת
מְשֻׁחְרֶרֶת מִמַּשְׂאוֹת מִטְבָּח חֲמוֹרִיִּים
מִן הָאַחֲרָיוּת הַמְצַמְרֶרֶת שֶׁל תְּזוּנָה בְּרִיאָה
הוּא טוֹרֵף דַּאבְּל סֶנְדְּוִיץ' שֶׁל בָּשָׂר נוֹטֵף
וַאֲנִי מְעַשֶּׁנֶת בְּשַׁרְשֶׁרֶת סִיגַרְיוֹת צִ'יפְּס
הוּא לוֹגֵם גָּלוֹן שֶׁל קוֹקָה וַאֲנִי מַגִּירָה אֶל בִּטְנִי קָפֶה שְׁלִישִׁי
פִּתְאֹם יֵשׁ לִי זְמַן לְהַבִּיט
יָשָׁר בְּעֵינָיו
פִּתְאֹם יֵשׁ לִי זְמַן לִכְתֹּב
אֶת הַוִּדּוּי הַקָּטָן הַזֶּה
כַּמָּה הַחֵטְא הַמְשֻׁתָּף
מְשַׁחְרֵר!
כַּמָּה הָעֵסֶק הַקּוֹסְמוֹפּוֹלִיטִי הַזֶּה
תּוֹרֵם לְהַרְגָּעַת הַתָּא הַמִּשְׁפַּחְתִּי!
בַּזְּגוּגִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת מִשְׁתַּקְּפִים
נֵאוֹנִים קְטַנִּים וְקָרִים
וּמִבַּעַד לָהֶן מְאוֹתֶתֶת הָעִיר
בִּידִידוּת
הַכֹּל
הַכֹּל נִרְאֶה כָּרֶגַע
בַּעַל-בְּרִית
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
אהבה במֶקדוֹנַלד'ס
אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַיֶּלֶד שֶׁלִּי בְּמֶקְדּוֹנַלְדְּ'ס
נוֹרָא אוֹהֶבֶת
מְשֻׁחְרֶרֶת מִמַּשְׂאוֹת מִטְבָּח חֲמוֹרִיִּים
מִן הָאַחֲרָיוּת הַמְצַמְרֶרֶת שֶׁל תְּזוּנָה בְּרִיאָה
הוּא טוֹרֵף דַּאבְּל סֶנְדְּוִיץ' שֶׁל בָּשָׂר נוֹטֵף
וַאֲנִי מְעַשֶּׁנֶת בְּשַׁרְשֶׁרֶת סִיגַרְיוֹת צִ'יפְּס
הוּא לוֹגֵם גָּלוֹן שֶׁל קוֹקָה וַאֲנִי מַגִּירָה אֶל בִּטְנִי קָפֶה שְׁלִישִׁי
פִּתְאֹם יֵשׁ לִי זְמַן לְהַבִּיט
יָשָׁר בְּעֵינָיו
פִּתְאֹם יֵשׁ לִי זְמַן לִכְתֹּב
אֶת הַוִּדּוּי הַקָּטָן הַזֶּה
כַּמָּה הַחֵטְא הַמְשֻׁתָּף
מְשַׁחְרֵר!
כַּמָּה הָעֵסֶק הַקּוֹסְמוֹפּוֹלִיטִי הַזֶּה
תּוֹרֵם לְהַרְגָּעַת הַתָּא הַמִּשְׁפַּחְתִּי!
בַּזְּגוּגִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת מִשְׁתַּקְּפִים
נֵאוֹנִים קְטַנִּים וְקָרִים
וּמִבַּעַד לָהֶן מְאוֹתֶתֶת הָעִיר
בִּידִידוּת
הַכֹּל
הַכֹּל נִרְאֶה כָּרֶגַע
בַּעַל-בְּרִית
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
נעמי ויינר, מתוך: "מאה אמהות" בעריכת ענת הררי, 2009
לימי הולדת אמא היתה אופה עוגת שוקולד נפלאה (הכי טעימה שאכלתי בחיים). גם אכילת העוגה היתה טקס; עם הכרזתו, אנו אצות רצות יחפות, לבושות בכותנות הלילה שלנו, אל המיטה של אמא ואבא. כל המשפחה יושבת בשורה, בידינו צלחות ומזלגות. הנה אמא מביאה את העוגה המקושטת, וריח ניחוח מאין כמותו מתפשט בחדר. אני, בעלת השמחה, מתכבדת בפרוסה הראשונה. בדרך כלל לא הורשינו לאכול במיטה, אבל היום הכל מותר.
בתום האכילה וליקוק הצלחות פונה אלי אמא ובפיה שאלה: "ומה מזמינה הגברת לארוחת הצהריים?"
כל העיניים מופנות אלי, אך אני מתמהמהת, וזאת למרות שהתשובה מוכנה כבר מזמן. איזה רגע מתוק! כולם מחכים למוצא פי, פה ושם נזרקות הצעות, אך מי הם שאקשיב לקולם? הרי יום ההולדת הוא שלי, ורק אני הפוסקת.
והנה נפל הפור: קציצות בשר עם פירה, וכמובן, גולת הכותרת: רוטב חום סמיך, שהופך את המאכל למעדן. אלוהים עדי, כמה ניסיתי לשחזר את המתכון, אך מעולם לא היה לזה הטעם הנפלא של אמא שלי!
אז מה היה לנו כאן? מתנה אחת, עוגה אחת, ארוחה אחת וילדה קטנה מאושרת עד הגג, אם לא למעלה מזה.
תודה אמא על זאת ועוד, את העשרת את עולמי!
© כל הזכויות שמורות להוצאת בבל
www.babel.co.il
לימי הולדת אמא היתה אופה עוגת שוקולד נפלאה (הכי טעימה שאכלתי בחיים). גם אכילת העוגה היתה טקס; עם הכרזתו, אנו אצות רצות יחפות, לבושות בכותנות הלילה שלנו, אל המיטה של אמא ואבא. כל המשפחה יושבת בשורה, בידינו צלחות ומזלגות. הנה אמא מביאה את העוגה המקושטת, וריח ניחוח מאין כמותו מתפשט בחדר. אני, בעלת השמחה, מתכבדת בפרוסה הראשונה. בדרך כלל לא הורשינו לאכול במיטה, אבל היום הכל מותר.
בתום האכילה וליקוק הצלחות פונה אלי אמא ובפיה שאלה: "ומה מזמינה הגברת לארוחת הצהריים?"
כל העיניים מופנות אלי, אך אני מתמהמהת, וזאת למרות שהתשובה מוכנה כבר מזמן. איזה רגע מתוק! כולם מחכים למוצא פי, פה ושם נזרקות הצעות, אך מי הם שאקשיב לקולם? הרי יום ההולדת הוא שלי, ורק אני הפוסקת.
והנה נפל הפור: קציצות בשר עם פירה, וכמובן, גולת הכותרת: רוטב חום סמיך, שהופך את המאכל למעדן. אלוהים עדי, כמה ניסיתי לשחזר את המתכון, אך מעולם לא היה לזה הטעם הנפלא של אמא שלי!
אז מה היה לנו כאן? מתנה אחת, עוגה אחת, ארוחה אחת וילדה קטנה מאושרת עד הגג, אם לא למעלה מזה.
תודה אמא על זאת ועוד, את העשרת את עולמי!
© כל הזכויות שמורות להוצאת בבל
www.babel.co.il
דיון
- כהורה, ספר/י על המתח הזה בין מנחה וחסד לבין "אחריות מצמררת" בהזנה של ילדיך.
- חזר/י אל זכרונות ילדות ולמאכלים מסורתיים/ מיוחדים במשפחה שלך. מה אוצר הזכרון?
תרגום, תלמוד יְרוּשָלמִי פֵּאָה פרק א', דף ג'
יש אדם המאכיל את אביו מאכלים משובחים
ואין מעשיו נחשבים טובים וראויים.
ויש אדם המעביד את אביו עבודה קשה
ונחשבים לו מעשיו ראויים וטובים.
הכיצד?
שהיה אדם מאכיל את אביו מאכלים משובחים,
אך כששאל אביהו מהיכן הם- ענה לו בגסות.
ואילו אדם אחר היה טוחן ברחיים,
והגיע אליו שליחו של המלך
בחפשו עובדים לעבודה בזויה ומשפילה.
אמר אותו אדם לאביו:
"לך אתה וטחן ברחיים, ואני אלך לעבוד אצל המלך,
שאתבזה אני בעבודת המלך הבזויה- ולא אתה".
כך, שלמרות שהיה אותו אדם מעביד את אביו בריחיים
היו מעשיו נחשבים טובים וראויים.
יש אדם המאכיל את אביו מאכלים משובחים
ואין מעשיו נחשבים טובים וראויים.
ויש אדם המעביד את אביו עבודה קשה
ונחשבים לו מעשיו ראויים וטובים.
הכיצד?
שהיה אדם מאכיל את אביו מאכלים משובחים,
אך כששאל אביהו מהיכן הם- ענה לו בגסות.
ואילו אדם אחר היה טוחן ברחיים,
והגיע אליו שליחו של המלך
בחפשו עובדים לעבודה בזויה ומשפילה.
אמר אותו אדם לאביו:
"לך אתה וטחן ברחיים, ואני אלך לעבוד אצל המלך,
שאתבזה אני בעבודת המלך הבזויה- ולא אתה".
כך, שלמרות שהיה אותו אדם מעביד את אביו בריחיים
היו מעשיו נחשבים טובים וראויים.
ברכה סרי, מתוך: קידושין - ל"ב שיעורים בתורת האהבה, הוצאת האור הגנוז, ירושלים תש"ס, עמוד 80
אחרי קפה שהגישה נצי
אחרי קפה שהגישה לי ניצי
כדי לתת לי כוח
לקום ולפנק אותה, לאצול לה ברכה
כיצחק לבניו.
מה זה לתרגם אהבה גדולה למעשה פעוט.
לאהוב ברגע זה רק את נצחיה
לחשוב רק על צרכיה
להתמקד בארוחת הצוהרים
ליתר דיוק בבמיה דוקרני
ודביק שיש לחתוך ולטגן עם בצל
ועם רוטב
ולהגיש חם לילדה עיפה
שלומדת ועובדת
ואוהבת וזקוקה לפינוק.
לצמצם מילים רמות
לכמה נגיסות חמות.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
אחרי קפה שהגישה נצי
אחרי קפה שהגישה לי ניצי
כדי לתת לי כוח
לקום ולפנק אותה, לאצול לה ברכה
כיצחק לבניו.
מה זה לתרגם אהבה גדולה למעשה פעוט.
לאהוב ברגע זה רק את נצחיה
לחשוב רק על צרכיה
להתמקד בארוחת הצוהרים
ליתר דיוק בבמיה דוקרני
ודביק שיש לחתוך ולטגן עם בצל
ועם רוטב
ולהגיש חם לילדה עיפה
שלומדת ועובדת
ואוהבת וזקוקה לפינוק.
לצמצם מילים רמות
לכמה נגיסות חמות.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
שימו לב לאפשרויות ההיפוך במקורות האחרונים- מחוייבות הבן להזנת האב, או הקפה שמגישה הבת לאמה העייפה (וזו מגייסת את כוחותיה על מנת לשוב ולבשל עבור ביתה).
שימו לב לאפשרויות ההיפוך במקורות האחרונים- מחוייבות הבן להזנת האב, או הקפה שמגישה הבת לאמה העייפה (וזו מגייסת את כוחותיה על מנת לשוב ולבשל עבור ביתה).
