הדף מאת: דיני דויטש / בית מדרש אלול
הדף עוסק ביחסי האדם ואלוהיו ומעלה רגשות ומצבים שונים.
הדף מזמן גם עיסוק במושגים 'ערגה ל...' מול 'קריאה ל...' כמשקפים מערכות יחסים שונות בין האדם לסובבים אותו בכלל (אל, אדם ועולם).
הלימוד בדף מכוון להעלאת רגשות בנושאים אלו לצד הבנת המקורות והבעת הדעות ע"י הלומדים.
המקורות הראשונים מציגים בעיקר את האדם הפרטי מול אלוהיו, ואילו המקורות הבאים אחריהם מפנים את המבט אל העם כולו מול אלוהיו (במקרה זה ניתן גם להציע הסתכלות היסטורית, הבוחנת את שינוי היחסים בתקופות שונות).
דף זה הינו אחד מעשרים וחמישה דפי לימוד מבית 'אלול', לרגל חגיגות ה-25 להקמתו של בית המדרש.
תהילים, פרק מ"ב
א לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי-קֹרַח
ב כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל-אֲפִיקֵי-מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים
ג צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה, פְּנֵי אֱלֹהִים
ד הָיְתָה-לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל-הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ
ה אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד-בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל-רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג
ו מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי-עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו
ז אֱלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל-כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר
ח תְּהוֹם-אֶל-תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל-מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ
ט יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי
י אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה-קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב
יא בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל-הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ
יב מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה-תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי-עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי
א לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי-קֹרַח
ב כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל-אֲפִיקֵי-מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים
ג צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה, פְּנֵי אֱלֹהִים
ד הָיְתָה-לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל-הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ
ה אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד-בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל-רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג
ו מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי-עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו
ז אֱלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל-כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר
ח תְּהוֹם-אֶל-תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל-מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ
ט יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי
י אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה-קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב
יא בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל-הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ
יב מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה-תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי-עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי
(א) שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא-חָסִיד מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי
(ב) כִּי-אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי לָמָּה-קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב
(ג) שְׁלַח-אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל-הַר-קָדְשְׁךָ וְאֶל-מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ
(ד) וְאָבוֹאָה אֶל-מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל-אֵל שִׂמְחַת גִּילִי וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי
(ה) מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה-תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי-עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי
(ב) כִּי-אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי לָמָּה-קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב
(ג) שְׁלַח-אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל-הַר-קָדְשְׁךָ וְאֶל-מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ
(ד) וְאָבוֹאָה אֶל-מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל-אֵל שִׂמְחַת גִּילִי וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי
(ה) מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה-תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי-עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי
Be Thou my judge, O God, and plead my cause against an ungodly nation; O deliver me from the deceitful and unjust man. For Thou art the God of my strength; why hast Thou cast me off? Why go I mourning under the oppression of the enemy? O send out Thy light and Thy truth; let them lead me; Let them bring me unto Thy holy mountain, and to Thy dwelling-places. Then will I go unto the altar of God, unto God, my exceeding joy; And praise Thee upon the harp, O God, my God. Why art thou cast down, O my soul? And why moanest thou within me? Hope thou in God; for I shall yet praise Him, The salvation of my countenance, and my God.
תהילים, פרק ס"ג
א שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא-חָסִיד מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי
ב כִּי-אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי לָמָּה-קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב
ג שְׁלַח-אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל-הַר-קָדְשְׁךָ וְאֶל-מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ
ד וְאָבוֹאָה אֶל-מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל-אֵל שִׂמְחַת גִּילִי וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי
ה מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה-תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי-עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי
א שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא-חָסִיד מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי
ב כִּי-אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי לָמָּה-קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב
ג שְׁלַח-אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל-הַר-קָדְשְׁךָ וְאֶל-מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ
ד וְאָבוֹאָה אֶל-מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל-אֵל שִׂמְחַת גִּילִי וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי
ה מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה-תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי-עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי
דיון
- מה הם הנופים המצטיירים ומהם הרגשות העולים בכל אחד מהמזמורים?
- מה משמעות השיחה הפנימית של הכותב בתהילים מ"ב-מ"ג? (שימו לב במיוחד לפסוק החוזר)
- מה בין ערגה לצימאון?
אברהם שלונסקי , זה לזה, מתוך 'אבני גוויל' , מרחביה , עמי 86
זה לזה/ אברהם שלונסקי
הַדוֹר שֶׁלָּמַד לְהַשְׁמִיעַ
וְשָׁכַח לְהַקְשִׁיב:
שֶׁהִצְלִיחַ לָרֶדֶת עַד חֵקֶר
וְלָעוּף לֹא זָכָה;
הִנֵּהוּ עוֹמֵד לְפָנֶיךָ
בִּבְלוֹאֵי הַסְּחָבוֹת שֶׁל עוֹשְׁרוֹ;
קָשׁוּב וְנִקְשָׁב בְּאֵין אֹמֶר
כַּאֲשֶׁר לֹא הָיָה מֵעוֹדוֹ.
אֵיךְ נִפְתְּחוּ
אֵיךְ נִפְתְּחוּ בִּן-לַיְלָה שְׁעָרִים!
הוֹ אַתָּה, הַמְּיַחֵל שָׁם מֵעֵבֶר,
הַצָּמֵא לְקוֹלִי הַקּוֹרֵא
כְּצָמְאוֹ אֵלֵי אֹזֶן שׁוֹמַעַת
וְיוֹדֵעַ וָעֵד:
לֹא אֲנִי הִתְדַּפַּקְתִּי,
לֹא אֲנִי שֶׁקְּרָאתִיךָ,
אֲנַחְנוּ קָרָאנוּ הַיּוֹם זֶה לְזֶה.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
זה לזה/ אברהם שלונסקי
הַדוֹר שֶׁלָּמַד לְהַשְׁמִיעַ
וְשָׁכַח לְהַקְשִׁיב:
שֶׁהִצְלִיחַ לָרֶדֶת עַד חֵקֶר
וְלָעוּף לֹא זָכָה;
הִנֵּהוּ עוֹמֵד לְפָנֶיךָ
בִּבְלוֹאֵי הַסְּחָבוֹת שֶׁל עוֹשְׁרוֹ;
קָשׁוּב וְנִקְשָׁב בְּאֵין אֹמֶר
כַּאֲשֶׁר לֹא הָיָה מֵעוֹדוֹ.
אֵיךְ נִפְתְּחוּ
אֵיךְ נִפְתְּחוּ בִּן-לַיְלָה שְׁעָרִים!
הוֹ אַתָּה, הַמְּיַחֵל שָׁם מֵעֵבֶר,
הַצָּמֵא לְקוֹלִי הַקּוֹרֵא
כְּצָמְאוֹ אֵלֵי אֹזֶן שׁוֹמַעַת
וְיוֹדֵעַ וָעֵד:
לֹא אֲנִי הִתְדַּפַּקְתִּי,
לֹא אֲנִי שֶׁקְּרָאתִיךָ,
אֲנַחְנוּ קָרָאנוּ הַיּוֹם זֶה לְזֶה.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
- מהו המהלך המתואר בשיר לדעתכם?
- כיצד אתם מבינים 'קריאה זה לזה' בין אדם לאלוהים?
ארי דה לוקה, מתוך: הר אדוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 57. 2003
אני עדיין אומר את התפילות. בחדרון שבו אני ישן אין חלון, וכשאני אומר את תפילת "המלאך השומר" נדמה לי שאני נמצא על הגג של הכביסה עם כל מרחב השמיים הפתוחים במקום התקרה. אני לא חושב שזאת אמונה, אני עושה את זה מתוך הֶרגל, כדי לא להפסיד את המילים האחרונות של הערב. רפנילו אומר שמרוב שאנחנו מתעקשים, אלוהים חייב להיות קיים, ומרוב תפילות נהיית לו אוזן, ומרוב הדמעות שלנו העיניים שלו רואות, ומרוב עליזוּת נובט החיוך שלו. כמו הבומראן, אני חושב: מרוב תרגול מוכנה הזריקה, אבל האם האמונה יכולה לצאת מתוך אימון?
© כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד
www.kibutz-poalim.co.il
אני עדיין אומר את התפילות. בחדרון שבו אני ישן אין חלון, וכשאני אומר את תפילת "המלאך השומר" נדמה לי שאני נמצא על הגג של הכביסה עם כל מרחב השמיים הפתוחים במקום התקרה. אני לא חושב שזאת אמונה, אני עושה את זה מתוך הֶרגל, כדי לא להפסיד את המילים האחרונות של הערב. רפנילו אומר שמרוב שאנחנו מתעקשים, אלוהים חייב להיות קיים, ומרוב תפילות נהיית לו אוזן, ומרוב הדמעות שלנו העיניים שלו רואות, ומרוב עליזוּת נובט החיוך שלו. כמו הבומראן, אני חושב: מרוב תרגול מוכנה הזריקה, אבל האם האמונה יכולה לצאת מתוך אימון?
© כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד
www.kibutz-poalim.co.il
דיון
- המקורות הציגו אפשרויות שונות ליחסי אדם- אל, עם איזו מהן את/ה מזדהה יותר?
