מורי תושב"ע ומשפט עברי

Sheets

Filter

דף זה נועד הרחיב את הדיון בסוגיה 'ערכו של היחיד' (בספר 'יחיד וחברה' לתלמידי החינוך הממלכתי). ניתן להשתמש בדף המקורות כשיעור מבוא, לפני לימוד הסוגיה (כהכנה, הכשרת הלבבות וריכוך לפני הקפיצה לסוגיה,שנחשבת קשה למרבית תלמידינו שלא למדו עדיין משנה אחת מימיהם), או כשיעור סיכום-בבחינת הרחבת המטריה של הסוגיה. משנתנו פותחת באזהרות שמזהירים הדיינים את עדי הנפשות, בבואם להעיד על עבירה שעונשה מוות. ההליך הוא מנהלי-פרוצדוראלי (אם כי חשוב מאין כמותו), והדיון הערכי על חשיבותו של כל אדם הוא אגבי במשנה. שיעור זה נועד להרחבת היריעה לדיון כללי על הצדקת או אי הצדק עונש המוות. מטרות השיעור: 1. היכרות עם התנגדות תנאים לפסיקת עונש מוות (ראוי להסביר לתלמידים שבימי רבי עקיבא כבר ניתלה מן היהודים הבמכות לדון בדיני נפשות, ומכאן דבריהם של רבי עקיבא ורבי טרפון 'אילו היינו בסנהדרין לא היה אדם נהרג מעולם'=הם היו חברי הסנהדרין אך בתקופה בה לא היתה כבר לסנהדרין הסמכות להוציא להורג). 3. הנכחת העובדה שהמקורות בהם אנו עוסקים רלוונטיים מאוד לחיינו, ושאותן דילמות שהעסיקו את חז"לינו מעסיקות גם אותנו. (קירוב תלמידינו למקורות ולארון הספרים היהודי) ניתן להמשיך משיעור זה למשחק דילמה שכתבה קשת שובל (קישור בדף המקורות). מומלץ להתייעץ עם מדריך/ת תורה שבעל-פה ומשפט עברי לפני העברת המשחק בכיתה, לצפות בסרטון ההסבר ולקרוא את ההנחיות המופיעות באתר מראש. הצעה למהלך שיעור מבוא: פתיחת דיון עקרוני -נימוקים בעד/נגד עונש מוות: 5-10 דקות הסבר של המורה על עונש מוות בתקופת המשנה והתלמוד: 5 דקות http://katzr.net/16a7f4 [אין צורף לרדת לעומקן של ארבע מיתות בית דין. רק לציין אותן, לתת דוגמאות לעבירות שיש עליהן עונש מוות בתנ"ך, להסביר את הפורום של 23 דיינים (סנהדרין קטנה) בניגוד למשפט רגיל שמתנהל בבית דין של שלושה דיינים , ולהסביר שעונש מוות היה נוהג רק בזמן שהסנהדרין (מועצת החכמים), היתה יושבת בלשכת הגזית שבחצר בית המקדש, ולכן מאז חורבן בית שני, אין למעשה אפשרות להטיל עונש מוות מבחינת המשפט העברי] קריאת מקור א' וניסוח הטענה של כל צד : 10 דקות [רבי עקיבא ורבי טרפון- מתנגדים עקרונית לעונש מוות. מדוע? רשב"ג טוען שבהיעדר עונש מוות תפגע ההרתעה. האם הוא צודק לדעתכם? (אפשר לבקש מהתלמידים לבדוק בגוגל האם בהכרח יש ירידה בפשיעה במדינות שיש בהן עונש מוות) מהי למעשה הדעה של תנא קמא? כיצד אנו יודעים זאת? האם עונש מוות היה נפוץ בתקופת בת המקדש?] קריאת מקור ג': 15 דקות מה היה תפקידו של רבי אלעזר בן רבי שמעון? מי הטיל עלעיו את התפקיד? מה היה עונשם של הגנבים שתפס? אתם הייתם נוהגים כמותו? האם הוא יכול היה לסרב? האם היה צריך לסרב? כיצד מצדיק רבי אלעזר בן רבי שמעון את עצמו? מה דעתכם על הטיעון הזה? האם הטיעון הזה יכול להות רלוונטי לימינו? כיצד? מהי הביקורת שמעביר רבי יהשע בן קרחה על רבי אלעזר? (כדאי להתייחס לביטוי חומץ בן יין). מהו הערך שעומד בבסיס ביקורתו של בן קרחה? האם הוא צודק? בהנחה (לא וודאית) שיהשע בן קרחה היה בנו של רבי עקיבא- האם יש קשר בין קו המחשבה שלו למה שאמר רבי עקיבא במקור א'? מדוע? לאור הדיון? כיצד הייתם נוהגים כיום- כמו רבי אלעזר ששיץף פעולה כדי להציל את עצמו (ויש כאן שאלה האם ויתר על עקרונותיו) או שהייתם מסרבים לשתף פעולה (כפי שעולה מביקורתו של בן קרחה), תוך נכונות לשלם את המחיר? לסיכום השעור- האם בעקבות דיון זה השתנת דעתכם לגבי עונש מוות? מדוע? כעת, הבה נלמד את הסוגיה. לסיכום הנושא (לאחר לימוד הסוגיה, ערכו של היחיד) מומלץ לשחק עם התלמדיים את המשחק המצורף לדף המקורות. המשחק וההכנות אליו דורשים שיעור כפול והכנה של המורה (היכרות עם הפרטים הטכניים של הפעלת המשחק וקריאה מראש של תסריט המשחק).

יאיר Yair פויר Feuer•3763 Views•Jun 24 2018•דילמה,Justice,Death Penalty,Chayei Adam,Punishment,ערכו של היחיד,Death Penalty,כיצד מאיימין על עדי נפשות,יחיד וחברה

פתיחת השנה-שיעור ראשון: למה בכלל ללמוד?

דף זה נועד לשיעור פתיחת שנה, העוסק מהות ומטרת הלימוד, תוך שילוב בין מקורות מודרניים למקורות מארון הספרים היהודי. מערך השיעור: 5-10 דק' התלמידים קוראים באופן אישי את מקור 1 (תגובתו של אביעד), ועונים על השאלות שאחריו. (מומלץ לוודא שהתלמידים עונים על השאלות, אך לא לנהל דיון במליאה באשר לתשובותיהם, בשלב זה). 20 דק' קריאת מקור 2 ופירושיו (יש צורך בקריאה במליאה וביאור האמור בפירושים ע"י המורה ובעזרת התלמידים) התלמידים יענו בכתב על שאלות 3-4. דיון במליאה על שאלות אלו. השיעור מכוון לכך, שהלימוד הוא ערך בפני עצמו ("לשם כך נוצרת"). לא רק הלימוד הדתי, אלא הרחבת האופקים האישית והרחבת הידע האנושי, הם מטרה בפני עצמה. יש לכוון את התלמידים לתת דוגמאות מעולמנו לחשיבות ההשכלה הרחבה והלימוד במגוון תחומי דעת. 25 דק' צפיה במליאה בסרטון 'ללמוד או לא'. לאחר מכן, בקש/י מהתלמידים לצפות שוב בסרטון במכשיר הסלולארי שלהם ולענות על שאלות 5-6 (מומלץ להכין מראש לתלמידים qr קוד לקישור לסרטון באתר זה: https://www.digitalforce.co.il/articles/qr-code.html ולהקרין על הלוח גם את הקישור לשיתוף שבסרטון עצמו. 20 דק' דיון במליאה- מהי מטרת הלימוד לפי דברי רבן יוחנן בן זכאי, ומהי מטרת הלימוד לפי דוברים שונים בסרטון? האם ניתן למצוא חפיפה בין דברי ריב"ז לבין אמירות של הדוברים בסרטון? היכן הגברים חופפים והיכן הדברים עומדים בסתירה? 10-15 דק' מטלת כתיבה- מומלץ להודיע לתלמידים על איסוף המטלה ע"י המורה כדי לוודא רצינות בכתיבה. המלצה נוספת: שמור/שמרי את מטלות התלמדים וערוך/ערכי שיעור סיכום בסיום השנה, שבו כל התלמידות והתלמידים יקבלו את המטלות שכתבו, ונוכל לבדוק האם עמדותיהם השתנו במהלך השנה והאם עמדנו במטרות הלימוד שהצבנו לעצמנו בתחילת השנה.

יאיר Yair פויר Feuer•2097 Views•Mar 25 2018

פתיחת השנה-שיעור שני: משמעותה של למידה

דף זה מהווה במשך שיעור פתיחת השנה הראשון. מטרת השיעור: לשוחח על הדרך הנכונה ללמוד! שיעור זה מיועד בעיר למורות ומורים ששואופים לשלב מטלות, עבודה עצמית, עבודה בחברותות, פרוייקטים והתנסויות של התלמידים במסגרת הלימוד, או לחחילופין שיוזמות מאין אלה נפוצות בביה"ס. השאיפה היא לצמצם את הדיסוננס הקיים לעיתים אצל התלמידים, בין תפיסתם את ביה"ס ואת הלימוד כאמצעי להגת 'בגרות איכותית' שתועיל להם בעתיד, לבין הדרישות למטלות 30% איכותיות, התנדבות בקהילה, בחינות בגרות עם חומר פתוח הדורשות מהן עבודה רבה יותר מהשינון הרגיל, ונראות בעיניהם במקרים רבים כבזבוז זמן משווע. מערך השיעור: 10-15 דק' -קריאה במליאה (והסבר של המורה), את עצתו של רב לרב שמואל בר שילת (שהיה מורה תורה לילדים). - דיון בשיטת הלימוד המוצעת: שינון! המורה ידבר כמה שיותר והתלמידים ישננו. יתרונותיה וחסרונותיה של השיטה (מומלץ להציג בפני התלמידים גם את יתרונות השינון). 5-10 דק' הצגת הרעיון של רבי טרפון והחכמים בלוד, לפיה מטרת הלימוד היא להביא לידי מעשה (להסביר לתלמידים את ההיבט הדתי-לומדים מצוות כדי לבצען) וגם את ההיבט החילוני (הלימוד מטרתו להוביל לפעולה 10-15 ד' צפיה בסרטון של מארק צוקרברג ודיון סביב השאלה- האם יש קשר בין 'תלמוד המביא לידי מעשה' לבין דבריו של צוקרברג? 30 דק' קריאה משותפת של מקור 3 ושל פפרשנותו של אביגדור שנאן+דיון במליאה על שאלות 3-6 (פשר לתת לתלמידים 5 דקות לענות בכתב על השאלות ולאחר מכן, לדון עליהן במליאה או לנהל את כל הדיון במליאה- תלוי בסוג התלמידים עמם אנו עובדים). 10 דק' קריאת מקורות 4-5. מטרת הדיון היא להוביל למסקנה שלימוד מתבצע כל הזמן ובכל מקום. מרגע לידתנו לעד רגע מותנו אנחנו לומדים. לכן כדאי לנסות ולשבור את המחיצות שבין הלימוד בכיתה לבין החיים. לראות ולהבחין בהשפעה ההדדית שיש בין הלימוד בביה"ס על החיים ולהיפך (אפשר להזכר בתלונותיו של אביעד על משרד החינוך בשיעור הקודם) איך עושים את זה? בואו נצפה בסרטון האחרון 10-15 דק' דיון בעקבות הסרטון וסיכום יש ערך גם לשינון וללמידה מסורתית. למידה זו חשובה ומניבה תוצאות (לפחות לדעת כותב דף המקורות). יחד עם זאת, למידה אמיתי שנשארת איתנו ושנזכור אותה, מתבצעת ע"י התנסות- עבודה עצמית/בחברותות, התנדבות, פרוייקטים, כתיבת עבודות...כל פעולה שבה התלמיד פעיל ולוא המורה. למידה אמיתית אמורה להוביל אותנו לידי מעשה! לשפר את העולם או את החברה בה אנו חיים. לכן אנחנו בשיעורי תורה שבעל פה ומשפט עברי /ביה"ס נשתדל לשלב בין בלמידה המסורתית לבין למידה פעילה שלכם. לעיתים למידה פעילה, קשה יותר, דורשת מאמץ ואפילו יכולה לתסכל. אך זכרו מה המטרה: למידה משמעותית שתשאר איתנו גם בעתיד! שנזכור אותה ושתסייע לנו לחבר בין העולם שלנו לבין ביה"ס. למידה שבסופו של דבר תוביל אותנו לידי מעשה!

מורי תושב"ע ומשפט עברי

Editors