אורייתא אורייתא - על השגת הידיעה בלימוד תורה ובחיים
הדף מאת: אורלי דבוש ניצן / נווה שכטר
התאנה, הרביעית מבין שבעת המינים, מסמלת את פרי הפיתוי, פרי עץ הדעת, ונמשלה גם ללימוד תורה. בין השגת הידיעה ופוטנציאל הקלקול עובר גבול דק. בשיעור זה ננסה להבין כיצד משיגים את הידיעה, את הדעת, כיצד נוצרת האינטימיות שבלימוד, כיצד משמרים את הידיעה ומהו טעמה.
ב. והַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהִים; וַיֹּאמֶר אֶל-הָאִשָּׁה, אַף כִּי-אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן. (ב) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל-הַנָּחָשׁ: מִפְּרִי עֵץ-הַגָּן נֹאכֵל. (ג) וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ-הַגָּן - אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן-תְּמֻתוּן. (ד) וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל-הָאִשָּׁה: לֹא מוֹת תְּמֻתוּן. (ה) כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי טוֹב וָרָע. (ו) וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל. (ז) וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת.
And the woman said unto the serpent: ‘Of the fruit of the trees of the garden we may eat; but of the fruit of the tree which is in the midst of the garden, God hath said: Ye shall not eat of it, neither shall ye touch it, lest ye die.’ And the serpent said unto the woman: ‘Ye shall not surely die; for God doth know that in the day ye eat thereof, then your eyes shall be opened, and ye shall be as God, knowing good and evil.’ And when the woman saw that the tree was good for food, and that it was a delight to the eyes, and that the tree was to be desired to make one wise, she took of the fruit thereof, and did eat; and she gave also unto her husband with her, and he did eat.
מה היה אותו האילן שאכלו אדם וחוה ממנו? ר' יוסי אומר: תאנים היו. דבר הלמד מעניינו [=דבר הנלמד מן הסיפור, שתפרו להם חגורות מעלה תאנה]. משל לבן מלכים שקלקל באחד משפחותיו [=חטא עמה], כיוון ששמע [אביו, המלך] טרדו והוציאו חוץ לפלטין [=ארמון], והיה מחזר על פתחיהן של שפחות, ולא היו מקבלות אותו. אבל אותה שקלקלה עמו פתחה דלתיה וקבלתו. כך בשעה שאכל אדם הראשון מאותו אילן, טרדו הקב"ה והוציאו מחוץ לג"ע [=גן עדן], והיה מחזר על האילנות ולא היו מקבלות [אותו].
מה היו אומרים לו?
א"ר [=אמר ר'] ברכיה: גנבא, דגניב דעתיה דברייה [=גנב, שגנב את דעתו של בוראו] הדא הוא דכתיב [=זהו שכתוב]: 'אל-תבואני רגל גאוה, ויד-רשעים אל-תנדני'. רגל שנתגאה על בוראה, ו'יד-רשעים אל-תנדני' - לא תיסב [=תקבל] ממני עלה. אבל התאנה, על-ידי שאכל מפירותיה, פתחה דלתיה וקבלתו. הה"ד: 'ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת' (בראשית ג, ז).
What was the tree, from which Adam and Eve ate? Rabbi Meir said, it was wheat. When a person lacks knowledge people say "That person has not eaten bread made from wheat even a day." Rabbi Shmuel bar Rabbi Yitzhak asked before Rabbi Zeira and said to him "Is it possible that it is wheat?" He said to him, "Yes!" He said to him, "But isn't it written, 'tree'" He said to him, "It rose like the ceders of Lebanon" Rabbi Yaakov Bar Aha said: Rabbi Nechemiah and the Rabbis disagree. Rabbi Nechemiah said, "[When we bless our bread we should say]...'the one who brings bread from the earth', since bread already came from the earth." But the Rabbis say, "'who is bringing bread from the earth' since in the future he will bring bread from the earth, as it is said, 'There will be a abundant grain in the land.' (Psalm 72:16). What does the word lefet mean? Two [scholars] disagree. They are Rabbi Hanina son of Yitzhak and Rabbi Shmuel Bar Ami. One says: lefet means there was no bread and the other says lefet means there will be no bread in the future. Rabbi Jeremiah recited the blessing before Rabbi Zeira as "The one who brings bread from the earth" and he praised him. But does that mean we hold like Rabbi Nehemiah? Rather we say it so we don't mix up the letters.
דיון
שאלות לדיון
  • מהו הקלקול על פי ספר בראשית ועל פי המדרש, ומהו התיקון ?
  • כיצד המדרש מפרש את האכילה מפרי עץ הדעת? וכיצד מבינים את "גניבת הדעת של בוראנו"?
  • מה חלקה של התאנה על פי המדרש? כיצד אתם מבינים את המשל והנמשל?
  • כיצד לבישת חגורת עלי התאנה מתקנת את הקלקול של השגת הידיעה?
נֹצר תְּאֵנָה - יֹאכַל פִּרְיָהּ, ושֹמר אֲדֹנָיו - יכֻבַּד.
Whoso keepeth the fig-tree shall eat the fruit thereof; And he that waiteth on his master shall be honoured.
דיון
שאלות לדיון
  • הסבירו את חלקו הראשון של הפסוק 'נוצר תאנה יאכל פריה'.
  • כיצד אתם מבינים את ההקבלה ליחסים עם הקב"ה וליחסים בכלל?
  • במה שונה מסר זה מרעיון אכילת התאנה בספר בראשית?
[א]מר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב (משלי כז יח) 'נוצר תאנה יאכל פריה [ושומר אדניו יכבד']? - למה נמשלו דברי תורה כתאנה ? מה תאנה זו, כל זמן שאדם ממשמש בה מוצא בה תאנים - אף דברי תורה: כל זמן שאדם הוגה בהן - מוצא בהן טעם.
אמר רבי שמואל בר נחמני: מאי דכתיב (משלי ה, יט) 'אילת אהבים ויעלת חן [דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד']? למה נמשלו דברי תורה לאיֶלת? - לומר לך: מה אילה רחמה צר וחביבה על בועלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה - אף דברי תורה חביבין על לומדיהן כל שעה ושעה כשעה ראשונה; 'ויעלת חן' - שמעלת חן על לומדיה ; 'דדיה ירווך בכל עת' למה נמשלו דברי תורה כדד? - מה דד זה, כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוצא בו חלב - אף דברי תורה: כל זמן שאדם הוגה בהן - מוצא בהן טעם.
Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: What is the meaning of that which is written: “He who guards the fig tree shall eat its fruit” (Proverbs 27:18)? Why were matters of Torah compared to a fig tree? Just as this fig tree, whenever a person searches it for figs to eat, he finds figs in it, as the figs on a tree do not ripen all at once, so that one can always find a recently ripened fig, so too, with matters of Torah. Whenever a person meditates upon them, he finds in them new meaning.
למה נמשלה תורה לתאנה? שרוב האילנות הזית והגפן והתמרה נלקטין באחד, והתאנה נלקטה מעט מעט. וכך התורה - היום לומד מעט ולמחר הרבה, לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשתים.
(Numb. 27:16:) “Let the Lord, [the God of the spirits of all flesh], appoint….” This text is related (to Is. 45:11), “Regarding the things to come, would you question Me concerning My children and command the work of My hands?”30Although the two verbs in this citation are imperative, both the biblical context and the interpretation of the midrash regard these commands as unthinkable suggestions. A parable: To what is the matter comparable?31Numb. R. 21:12, cont. To a king who took a wife and had a best man (shoshevin). Every time that the king was angry with his wife, the best man would placate32Rt. PYS. Cf. the Gk.: peisis or peisa (“persuasion”). him and the king would be reconciled. When the best man was about to die, he began to make a request of the king. He said to him, “Would you please pay attention to your wife [to be foregoing with her after I die].” The king said to him, “Instead of you charging me concerning my wife, charge my wife concerning me, that she be careful with my honor.” So did the Holy One, blessed be He, as it were, say to Moses, “Instead of you charging Me (in Numb. 27:16), ‘Appoint…,’ charge them concerning Me, that they be diligent with My honor.” What is written below (in Numb. 28:2)? “Command the Children of Israel, and say unto them, ‘My offering, My bread.’” What reason did [Moses] have to request this need after the ordering of inheritance? It is simply that since he saw the daughters of Zelophehad inherit the properties of their father, Moses said, “See it is the time for me to claim my needs. If daughters inherit, it is [also] proper for my sons to inherit my glory.” The Holy One, blessed be He, said to him (in Prov. 27:18), “’He who tends a fig tree will enjoy its fruit.’ Your sons sat [with] their own [concerns] and were not involved with Torah [study]. It is [more] appropriate that Joshua, who served you, serve Israel and not lose his compensation,” as stated (in Numb. 27:18), “Take Joshua bin Nun.” And why is the Torah compared to a fig tree? Since [the fruit of] most trees – the olive tree, the grapevine, the date palm – is gathered [all] at once, but the fig tree is gathered a little [at a time]. And so too is the Torah. Today he studies a little and tomorrow he studies much; as it is not taught in a year, nor in two. (Numb. 27:18:) “A man with the spirit of God with him.” Since you said (in Numb. 27:16), “’The God of the spirits of all flesh,’ since You know each and every one, one should be appointed who knows how to proceed with each and every one of them according to his temperament”; [so then (in Numb 27:18, cont.),] “lay your hand upon him,” like one who lights a candle from a candle. (Numb 27:20), “Invest him with your majesty,” like one who pours from one vessel to another vessel. Concerning that which I said to you (in Numb. 36:9), “So the inheritance will not move around from one tribe to another,” this glory will not move from the house of your father, as even Joshua who will arise in your place (according to Numb. 27:19), “shall stand in front of Elazar the priest” (nephew of Moses).
דיון
שאלות לדיון
  • כיצד נלמדת התורה, על פי המקורות השונים?
  • מה מאפיין את תהליך הלמידה וחוויית לימוד התורה?
ואולי רק בחלום..
הרואה תאנה בחלום - תורתו משתמרת בקרבו, שנאמר נוצר תאנה יאכל פריה.
One who sees a fig tree in a dream, it is a sign that his Torah is preserved within him, as it is stated: “One who keeps the fig tree shall eat the fruit thereof” (Proverbs 27:18). One who sees pomegranates in a dream, if they were small, his business will flourish like the seeds of the pomegranate, which are numerous; and if they were large, his business will increase like a pomegranate. One who saw slices of pomegranates in his dream, if he is a Torah scholar, he should anticipate Torah, as it is stated: “I would cause you to drink of spiced wine, of the juice of my pomegranate” (Song of Songs 8:2), which is traditionally understood as an allusion to Torah. And if the dreamer is an ignoramus, he should anticipate mitzvot, as it is stated: “Your temples are like a split pomegranate” (Song of Songs 4:3). As the Gemara previously interpreted homiletically: What is the meaning of the word “Your temples [rakatekh]”? Even the most ignorant [reikanin] among you, Israel, are full of mitzvot like a pomegranate.
איריס אליה-כהן, 'מכתוב', הוצאת הקיבוץ המאוחד
מתוך: 'מכתוב' / איריס אליה-כהן
קצת לפני שנרדמתי, משהו עיקצץ לי בגב. חשבתי שזה אריק. קיוויתי שזה אריק, למען האמת. ...אלא שתוך שניות נעשו העקצוצים הרבה יותר תובעניים. מחודדים כאלה. כאילו מישהו אמר לו שעפרונות בגב זה מתכון מוצלח להתפייסות. מגרה זה בטח לא היה. זה אפילו כאב. הסתובבתי אליו כדי לשאול אותו מה בוער לו לכתוב עלי באמצע הלילה. אבל גיליתי שהוא ישן שנת ישרים...הסתובבתי וניסיתי לא לחשוב על כלום.
אין לי מושג כמה זמן הסתובב לי הכלום הזה בראש, אבל הדקירות המשיכו.
...
ואז זה קרה. בבת אחת. הגב שלי התחיל לפרכס ורצה לצאת מעצמו. זה היה מבהיל. מה זה? מה זה הדבר הזה? דבר כזה לא קרה לי בחיים. תחושה דומה השתוללה לי גם באגן. הירכיים והישבן והבטן התחתונה היו מאד חמים וממש בעבעו. כאילו הרגע קפץ הכפתור של הקומקום החשמלי.
נגעתי בגב. בעדינות. פחדתי. הייתה לי הרגשה רעה. ובאמת חשכו ידי. הגב שלי התפורר. כאילו נחרש. וקוצים, או ענפים דוקרניים או השד יודע מה, פרצו מלמטה. מהעור והבשר. הצמיחה הייתה חזקה ומהירה ורועשת מאד. כמו כדור הנפלט מקנה של אקדח.
ובכל זאת לא רציתי להעיר את אריק. הוא לא אוהב שמעירים אותו משינה. (גם אותי הוא כבר לא אוהב.) אז המשכתי להתפתל לבד. ושוב שלחתי יד לגב. וכבר הרגשתי את הענפים. גיששתי ותלשתי כמה עלים. הם היו לחים ועדינים. אמיתיים לגמרי. התחלתי להאמין שאני חולמת. יותר נכון מסייטת. מה גם שזיהיתי כי מדובר בעץ תאנה. כף היד שלי הייתה מלאה בכפות ידיים קרועות.
בשלב הזה כבר צרחתי לאריק שיתעורר, וקרסתי אל הקיר.
אריק לא הראה שום סימני יקיצה.
התאנה שזינקה לי מהגב הייתה סבוכה וקוצנית. וכבדה. כל תנועה גררה אחריה כאבים עזים. זרועות הענפים, כמו שהצלחתי לראות בקושי, היו ממש ארוכים. לא הצלחתי לזוז. אפילו לא להזדקף. שוב גיששתי בגב. הפעם חזרה אלי היד דביקה מחלב תאנים. שלחתי אותה שוב וקטפתי ארבע או חמש תאנים. שמנמנות ובשרניות.... לא יודעת מה עבר לי בראש באותו רגע, אבל לא התאפקתי ודחפתי אותן לפה. את כולן. כמו שהן. רכות ומתוקות.
התאנים האלה שקטפתי מהגב שלי היו התאנים הכי טעימות שאכלתי בחיים.
אני מתעוררת ופוגשת את השכמות של אריק. הוא באותה תנוחה. אוסף את עצמו לעצמו עד שאפשר לראות את החוליות מזדקרות דרך החולצה. המרפקים תקועים בתוך החזה. האגרופים קמוצים. כמו ילד קטן. שומר שחס וחלילה לא יקחו ממנו משהו.
לרגע עייף אחד דבש התאנים עוד מתמתק לי בפה. זה היה חלום? אני מנסה לקום מהמיטה, וצונחת בחזרה. הגוף שלי רדום. שוקע עמוק במזרון כמו הזיכרונות במוח שלי.
בא לי תאנים. אבל אפילו בשעה הזאת של הבוקר אני מצליחה להסביר לעצמי שזה לא הגיוני. בפברואר אין תאנים. לא מהסוג שאני מתאווה אליו.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולהוצאה
דיון
שאלות לדיון
  • מה תפקידו של חלום בחיים שלנו?
  • מה לדעתכם מסמלת הופעת התאנה בחלום?
  • כיצד אתם מבינים את הקשר בין הופעת התאנה בחלום להשגת הידיעה בדברי חז"ל? כיצד מתחברים בחלום שבסיפור ובחלומות שלכם - המציאות, התשוקות והחוסרים?
  • האם לדעתכם התאנה בחלום קשורה לידיעה או דווקא לאזורי הפיתוי והתשוקה ואולי לשניהם?
ממעשה ברבי יונתן בן אלעזר שהיה יושב תחת תאנה אחת בימות הקיץ והיתה התאנה מלאה תאנים יפות. יצא הטל והיו אותם התאנים שואבות דבש ומורידין, והיה הרוח מגבלו בעפר ובא עז אחת והיתה מנטפת חלב לתוך הדבש ונתערב החלב והדבש. קרא לתלמידיו אמר להם בואו ראו מעין דוגמא של עולם הבא.
It happened that R. Jonathan the son of Eleazar was sitting one summer day beneath a fig tree laden with fine figs. When the dew lifted, the juice of the figs fell to the earth. Whereupon the wind mixed the juice with the dust of the ground. Later a goat, dripping milk, came along, and the milk and the juice were mixed together. He summoned his disciples and said to them: Observe this, for it is an illustration of what will transpire in the time-to-come.16Probably a reference to Joel 4:38, And it shall come to pass on that day that the mountain shall drop sweet wine and the hills shall flow with milk. Why did all this occur? Because they were still offering sacrifices.
אביתר בנאי, אורייתא, מתוך אתר YouTube
אביתר בנאי, אוריתא, מתוך האלבום: לילה כאור יאיר
אורייתא / אביתר בנאי
אורייתא אורייתא
מה אמא לגבך
איילת אהבים ויעלת חן
עילא ותתא
רחמין דילך

כמה ימין ונחלין
ומקורין ומבועין
מתפשטין מינך לכל סיטרא
מינך כולא
מינך כולא

עד שנפגשנו אני ואת
הייתי צריך את הכאב
כדי לרגע להתקרב
היום אני איתך ואני יודע
כמה עומק יש בלי גבול
בנחמה

אורייתא אורייתא
עלך כתיב
יקרה היא מפנינים
כמה גניזין טמירין אית בך
כמה פליאן
נפקין מינך


© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il


הסברים
  • אורייתא - היא תורה. כדאי לשים לב שפעולת הקטיף בתאנה היא - לארות תאנים.
דיון
שאלות לדיון
  • מהו טעמו של לימוד תורה עבורכם?
  • האם אתם יכולים למצוא קשר בין שני המקורות האחרונים לבין הרעיון שהתאנה דווקא מסמלת את הפיתוי?
דף מספר 4 בסדרה שבעת המינים, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 5 6 7