הדף מאת: מיכל ברגמן / אתר מדרשת
דף זה עוסק בראשונה מבין שבעת המינים - החיטה שהיא גם מרכיב המזון בסיסי ביותר, ובשל כך זכתה להתייחסויות מגוונות, במקורות, באמנות ובשירה העברית.
הלימוד מזמין להכרות עם החיטה ולהרהור בשאלה מהו הלחם של חיינו?
פתיחה:
אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ
a land of wheat and barley, and vines and fig-trees and pomegranates; a land of olive-trees and honey;
דיון
שאלות לדיון
שאלות לדיון
- מה מקומה של החיטה בתוך שבעת המינים?
- האם לדעתכם מיקומה הוא מקרי או מכוון? מדוע?
לימוד בחברותא:
מדרש תנחומא בראשית, ד, ט
וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר: זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'
(בראשית, פרק ה, פסוק כ"ט)
ומהו 'ממעשינו ומעיצבון ידינו'?
קודם שנולד נח, לא כשהיו זורעין היו קוצרין, אלא היו זורעין חטים וקוצרים קוצים ודרדרים.
כיון שנולד נח חזר העולם ליישובו, קצרו מה שזרעו.
זורעין חיטין וקוצרין חטים, שעורים וקוצרין שעורים.
ולא עוד, אלא עד שלא נולד נח עושין מלאכה בידיהם, לכך כתיב 'ומעיצבון ידינו'.
נולד נח, התקין להם מחרשות ומגלות וקרדומות וכל כלי מלאכה.
וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר: זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'
(בראשית, פרק ה, פסוק כ"ט)
ומהו 'ממעשינו ומעיצבון ידינו'?
קודם שנולד נח, לא כשהיו זורעין היו קוצרין, אלא היו זורעין חטים וקוצרים קוצים ודרדרים.
כיון שנולד נח חזר העולם ליישובו, קצרו מה שזרעו.
זורעין חיטין וקוצרין חטים, שעורים וקוצרין שעורים.
ולא עוד, אלא עד שלא נולד נח עושין מלאכה בידיהם, לכך כתיב 'ומעיצבון ידינו'.
נולד נח, התקין להם מחרשות ומגלות וקרדומות וכל כלי מלאכה.
דיון
שאלות לדיון
שאלות לדיון
- כיצד מנחם נח את האנושות? מאיזו קללה הוא מחלץ אותה?
- מה מסמל נח במדרש?
- מדוע לדעתכם מביא המדרש דווקא את החטים כדוגמה לקללת האנושות ולתיקון שנח הביא?
- האם גם כיום יש לחיטה משמעות סמלית בעולמנו לדעתכם? הסבירו.
אותו אילן [=עץ הדעת] שאכל אדם הראשון [...]
רבי יהודה אומר: חיטה היה, שאין התינוק יודע לקרוא 'אבא ואמא' עד שיטעם טעם דגן.
רבי יהודה אומר: חיטה היה, שאין התינוק יודע לקרוא 'אבא ואמא' עד שיטעם טעם דגן.
As it is taught in a baraita: Rabbi Meir says: The tree from which Adam the first man ate was a grapevine, as, even today, nothing except wine brings wailing and trouble upon a person; most sins are caused by drunkenness. Rabbi Yehuda says: The Tree of Knowledge was the wheat plant. This is proven by the fact that, even today, an infant does not know how to call out to his father or mother until he tastes the taste of grain, and for this reason wheat is called “the Tree of Knowledge.” Rabbi Neḥemya says: The Tree of Knowledge was a fig tree, because it was with the matter with which they sinned that they were rehabilitated, as it is stated: “And they sewed together fig leaves, and made for themselves loincloths” (Genesis 3:7).
דיון
שאלות לדיון
שאלות לדיון
- מדוע רבי יהודה קושר את עץ הדעת עם החיטה דווקא?
- מדוע רבי יהודה קושר בין טעימת הדגן ליכולת לקרוא מילים ראשונות: 'אבא ואמא'?
- האם לדעתכם זהו קישור ממשי או סמלי? הסבירו.
- האם סמליות החיטה כאן זהה לסמליותה במקור הראשון?
מדרש רבה, שיר השירים פרק ז
שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל-יֶחְסַר הַמָּזֶג; בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים.
(שיר השירים, פרק ז, פסוק ג)
משל למה הדבר דומה?
התבן והמוץ והקש היו מדיינין [=דנים] זה עם זה.
זה אומר בשבילי נזרעה הארץ, וזה אומר בשבילי נזרעה השדה.
אמר להן החטים: המתינו לי, עד שתבוא הגורן ואנו יודעין בשל מי נזרעה השדה.
בא הגורן וכשנכנסים אל הגורן יצא בעל הבית לזרותה.
הלך לו המוץ לרוח,
נטל התבן והשליכו לארץ,
נטל הקש ושרפו,
נטל את החטין ועשה אותן כרי [= ערימות של גרגירי חיטה מופרדים ונקיים].
היו עוברים הבריות. כל מי שרואהו מנשקו [=את הכרי], היך מה דאת אמר [=כמו שנאמר]: 'נַשְּׁקוּ בַר' (תהילים, פרק ב).
כך אומות העולם הללו אומרין:
אנו ישראל ובשבילנו נברא העולם, והללו אומרין אנו ישראל ובשבילנו נברא העולם.
אמר להם ישראל: המתינו עד שיבא היום של הקדוש ברוך הוא, ואנו יודעין בשביל מי נברא העולם, הדא הוא דכתיב: [=כמו שנאמר] (מלאכי ג') 'כִּי-הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר' וגו'.
וכתיב: (ישעיה מ"א) 'תִּזְרֵם וְרוּחַ תִּשָּׂאֵם'.
אבל ישראל נאמר עליהם: (שם) 'וְאַתָּה תָּגִיל בַּה' בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל'.
שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל-יֶחְסַר הַמָּזֶג; בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים.
(שיר השירים, פרק ז, פסוק ג)
משל למה הדבר דומה?
התבן והמוץ והקש היו מדיינין [=דנים] זה עם זה.
זה אומר בשבילי נזרעה הארץ, וזה אומר בשבילי נזרעה השדה.
אמר להן החטים: המתינו לי, עד שתבוא הגורן ואנו יודעין בשל מי נזרעה השדה.
בא הגורן וכשנכנסים אל הגורן יצא בעל הבית לזרותה.
הלך לו המוץ לרוח,
נטל התבן והשליכו לארץ,
נטל הקש ושרפו,
נטל את החטין ועשה אותן כרי [= ערימות של גרגירי חיטה מופרדים ונקיים].
היו עוברים הבריות. כל מי שרואהו מנשקו [=את הכרי], היך מה דאת אמר [=כמו שנאמר]: 'נַשְּׁקוּ בַר' (תהילים, פרק ב).
כך אומות העולם הללו אומרין:
אנו ישראל ובשבילנו נברא העולם, והללו אומרין אנו ישראל ובשבילנו נברא העולם.
אמר להם ישראל: המתינו עד שיבא היום של הקדוש ברוך הוא, ואנו יודעין בשביל מי נברא העולם, הדא הוא דכתיב: [=כמו שנאמר] (מלאכי ג') 'כִּי-הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר' וגו'.
וכתיב: (ישעיה מ"א) 'תִּזְרֵם וְרוּחַ תִּשָּׂאֵם'.
אבל ישראל נאמר עליהם: (שם) 'וְאַתָּה תָּגִיל בַּה' בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל'.
דיון
שאלות לדיון
שאלות לדיון
- מהו המסר המרכזי של המשל?
- מדוע התבן, המוץ והקש רואים עצמם כחשובים?
- במה המשל דומה לנמשל ובמה הוא שונה?
- האם אתם מסכימים עם המסר של הנמשל? הסבירו.
סיכום:
רוני סומק, חיטה
חיטה/ רוני סומק
שְׂדֵה חִטָּה מִתְנוֹפֵף עַל רֹאש אִשְׁתִּי וְעַל
רֹאשׁ בִּתִּי.
כַּמָּה בָּנַאלִי לְתָאֵר כָּךְ אֶת הַבְּלוֹנדְ,
וּבְכָל זֹאת, שָׁם צוֹמֵחַ הַלֶּחֶם
שֶׁל חַיַּי.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
חיטה/ רוני סומק
שְׂדֵה חִטָּה מִתְנוֹפֵף עַל רֹאש אִשְׁתִּי וְעַל
רֹאשׁ בִּתִּי.
כַּמָּה בָּנַאלִי לְתָאֵר כָּךְ אֶת הַבְּלוֹנדְ,
וּבְכָל זֹאת, שָׁם צוֹמֵחַ הַלֶּחֶם
שֶׁל חַיַּי.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
שאלות לדיון
שאלות לדיון
- מהו ה'בנאלי' שאותו מתאר המשורר?
- האם הוא אכן בנאלי בעיניכם?
- מה הלחם של חייכם?
דף הנחיות למנחה:
חיטה למנחה.doc
חיטה למנחה.doc