הדף מאת: מנחי מעגל טוב / מעגל טוב
בלימוד זה נבחן את הקשר בין השבת ויציאת מצרים. כיצד בא לידי ביטוי המוטיב המרכזי ביציאת מצרים - המעבר מעבדות לחירות - בציוויי השבת?
דן פגיס, מכונת החירות, כל השירים, ירושלים 1991, עמ' 225
מכונת החירות/ דן פגיס
בִּכלובו של שועל-השלג הסיבירי,
שָבוּי מיוחס,
הוצבה מְכונת החֵרוּת.
זהו גלגל ברזל בקוטר 90 ס"מ
מוקף דופן עגול כְּתֹף, ברוחב 30 ס"מ;
בִּפְנים הַדֹּפֶן בולטים שְלַבֵּי אחיזה,
והציר שעליו סובב הגלגל תקוע בקיר
כל אימת שהשועל הסיבירי עיף
הוא מְנַתֵּר פנימה
וּמתחיל לרוץ.
מכונת החֵרוּת מְגולֶלֶת
שביל מסחרר
לארבע מאות הרגלים שלו
החולפות כָּרוּחַ
מתחת לגוף הכסוף
חזרה
אל סוף צָפון
את הגלגל משמנים כל שבוע
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
מושגים
מכונת החירות/ דן פגיס
בִּכלובו של שועל-השלג הסיבירי,
שָבוּי מיוחס,
הוצבה מְכונת החֵרוּת.
זהו גלגל ברזל בקוטר 90 ס"מ
מוקף דופן עגול כְּתֹף, ברוחב 30 ס"מ;
בִּפְנים הַדֹּפֶן בולטים שְלַבֵּי אחיזה,
והציר שעליו סובב הגלגל תקוע בקיר
כל אימת שהשועל הסיבירי עיף
הוא מְנַתֵּר פנימה
וּמתחיל לרוץ.
מכונת החֵרוּת מְגולֶלֶת
שביל מסחרר
לארבע מאות הרגלים שלו
החולפות כָּרוּחַ
מתחת לגוף הכסוף
חזרה
אל סוף צָפון
את הגלגל משמנים כל שבוע
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
מושגים
- דן פגיס - (1930, בוקובינה - 1986, ישראל) משורר ישראלי, מתרגם וחוקר ספרות.
דיון
שאלות:
שאלות:
- מה מסמלת מכונת החירות?
- מה מרגיש השועל הרץ במכונה?
- מה מבקש המשורר דן פגיס לומר לנו על החירות?
עשרת הדיברות, פרשת יתרו:
(ז) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. (ח) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. (ט) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. (י) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
(ז) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. (ח) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. (ט) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. (י) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
Thou shalt not take the name of the LORD thy God in vain; for the LORD will not hold him guiltless that taketh His name in vain. Remember the sabbath day, to keep it holy. Six days shalt thou labour, and do all thy work; but the seventh day is a sabbath unto the LORD thy God, in it thou shalt not do any manner of work, thou, nor thy son, nor thy daughter, nor thy man-servant, nor thy maid-servant, nor thy cattle, nor thy stranger that is within thy gates;
עשרת הדיברות, פרשת ואתחנן:
(יא) שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ (ה) אֱלֹהֶיךָ. (יב) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. (יג) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ. (יד) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת.
(יא) שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ (ה) אֱלֹהֶיךָ. (יב) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. (יג) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ. (יד) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת.
Thou shalt not take the name of the LORD thy God in vain; for the LORD will not hold him guiltless that taketh His name in vain. Observe the sabbath day, to keep it holy, as the LORD thy God commanded thee. Six days shalt thou labour, and do all thy work; but the seventh day is a sabbath unto the LORD thy God, in it thou shalt not do any manner of work, thou, nor thy son, nor thy daughter, nor thy man-servant, nor thy maid-servant, nor thine ox, nor thine ass, nor any of thy cattle, nor thy stranger that is within thy gates; that thy man-servant and thy maid-servant may rest as well as thou.
דיון
שאלות
שאלות
- השוו בין שני הנוסחים. עמדו על ההבדלים במבנה, בניסוח ובדגשים הרעיוניים.
- מהו "מרכז הכובד" של הדיבר בספר דברים?
- מהי משמעותו של הטעם לשמור את השבת על פי ספר דברים?
- נסו לחשוב על משמעות המושג 'עבדות', כיצד הוא יכול להשפיע על הבנתנו את השבת?
פירוש רש"ר הירש על ספר דברים, פרק ה
הרש"ר הירש
בדברים ה, יג מדגיש הכתוב בביאור טעם השבת תוצאה נוספת של שמירת קדושת השבת, והיא תוצאת הכניעה לפני ה', הבאה לידי ביטוי בכל שבת ושבת, לגבי החיים החברתיים. שם נאמר "למען ינוח עבדך ואמתך כמוך". הכניעה הכנה לפני ה' משווה את כל בני האדם מגדול ועד קטן. השבת קוראת דרור לעבד ומעמידה אותו בשורה אחת עם אדונו – לפני ה'... ה"יד" אשר גאלה אותך ממצרים – יד ה' היתה, וה"זרוע" – זרועו של ה'. לך לא היו לא "יד" ולא "זרוע", כי עבד היית, ורק "ידו וזרועו" של ה' השיבו לך כוח ועוצמה, למען תשתמש בהם לעבודתו בלבד. קיומם הפיזי של כל בני האדם תלוי בה' כבורא עולם, והשבת מזמינה אותם לכניעה לפני בוראם. ואילו ישראל – אף קיומו כעם בקרב העמים תלוי בה' כבורא ישותו הלאומית. לפיכך, כאשר רצה הקב"ה להעמיד אנשים שישמרו את השבת ויקיימוה לעיני העולם ויפגינו למעשה את כניעתם למלכות ה', הוציא מקרב האנושות – אותך, ש"ידך" ו"זרועך" הן שלו – יותר מ"ידם" ו"זרועם" של שאר בני אדם; אותך, שכוחך ועוצמתך החופשיים הם תעודה ועדות היסטורית לממשלתו על עולם הטבע ועולם ההיסטוריה. ואותך ציווה ה' להעיד את עדותך קבל עם ועולם בכל שבת ושבת – על ידי שתשבות ממלאכת "ידך וזרועך" ותעצור את מעשה "כוחך" ו"עוצמתך". כל תולדותיהם של בני ישראל מאברהם עד משה אינן אלא בריאה אלוהית של עם מקדשי שביעי, ושבתם של ישראל היא איפה, בעת ובעונה אחת, "זכר למעשה בראשית" ו"זכר ליציאת מצרים"! ... כי ה' נתגלה להם בעיצומה של המדינה המצרית המתפארת "בכוחה ובעוצמתה", והוא הראה להם "את כוחו ואת עוצמתו" כאשר שחרר את העבדים, "מחוסרי הכוח והעוצמה". בכוחו ובעוצמתו נתן להם את כל מה שהם עושים בכוחם ובעוצמתם, ועתה הוא מצפה מהם שיכירו בכוחו ובעוצמתו על ידי קורבן השבת של שביתה ממלאכה ומהוצאה, ובמשך עשרים וארבע שעות ישביתו את הכוח העושה מלאכה ואת העוצמה השולטת והמשתמשת בחפצים (ראו פרשת יתרו, שמות כ, יא; לה, א-ב). משום כך תיאר כאן ביתר פירוט את כל תחום הכח והעוצמה של האדם: ושורך וחמורך וכל וגו' (ראה פי' שם כ, י), ומאידך כל הנפשות הכלולות בתחום עוצמת האדם נצטרפו כאן על ידי וי"ו החיבור: ועבדך ולא "עבדך", שכן בשבת הושוו כולן לבעליהן המשתחוים לה' יחד איתן. לפיכך נאמר כאן למען ינוח עבדך ואמתך כמוך, שהרי זו היא התוצאה של שביתת השבת המבטאת את הכניעה לה' והמשביתה את שלטון האדם.
מושגים
הרש"ר הירש
בדברים ה, יג מדגיש הכתוב בביאור טעם השבת תוצאה נוספת של שמירת קדושת השבת, והיא תוצאת הכניעה לפני ה', הבאה לידי ביטוי בכל שבת ושבת, לגבי החיים החברתיים. שם נאמר "למען ינוח עבדך ואמתך כמוך". הכניעה הכנה לפני ה' משווה את כל בני האדם מגדול ועד קטן. השבת קוראת דרור לעבד ומעמידה אותו בשורה אחת עם אדונו – לפני ה'... ה"יד" אשר גאלה אותך ממצרים – יד ה' היתה, וה"זרוע" – זרועו של ה'. לך לא היו לא "יד" ולא "זרוע", כי עבד היית, ורק "ידו וזרועו" של ה' השיבו לך כוח ועוצמה, למען תשתמש בהם לעבודתו בלבד. קיומם הפיזי של כל בני האדם תלוי בה' כבורא עולם, והשבת מזמינה אותם לכניעה לפני בוראם. ואילו ישראל – אף קיומו כעם בקרב העמים תלוי בה' כבורא ישותו הלאומית. לפיכך, כאשר רצה הקב"ה להעמיד אנשים שישמרו את השבת ויקיימוה לעיני העולם ויפגינו למעשה את כניעתם למלכות ה', הוציא מקרב האנושות – אותך, ש"ידך" ו"זרועך" הן שלו – יותר מ"ידם" ו"זרועם" של שאר בני אדם; אותך, שכוחך ועוצמתך החופשיים הם תעודה ועדות היסטורית לממשלתו על עולם הטבע ועולם ההיסטוריה. ואותך ציווה ה' להעיד את עדותך קבל עם ועולם בכל שבת ושבת – על ידי שתשבות ממלאכת "ידך וזרועך" ותעצור את מעשה "כוחך" ו"עוצמתך". כל תולדותיהם של בני ישראל מאברהם עד משה אינן אלא בריאה אלוהית של עם מקדשי שביעי, ושבתם של ישראל היא איפה, בעת ובעונה אחת, "זכר למעשה בראשית" ו"זכר ליציאת מצרים"! ... כי ה' נתגלה להם בעיצומה של המדינה המצרית המתפארת "בכוחה ובעוצמתה", והוא הראה להם "את כוחו ואת עוצמתו" כאשר שחרר את העבדים, "מחוסרי הכוח והעוצמה". בכוחו ובעוצמתו נתן להם את כל מה שהם עושים בכוחם ובעוצמתם, ועתה הוא מצפה מהם שיכירו בכוחו ובעוצמתו על ידי קורבן השבת של שביתה ממלאכה ומהוצאה, ובמשך עשרים וארבע שעות ישביתו את הכוח העושה מלאכה ואת העוצמה השולטת והמשתמשת בחפצים (ראו פרשת יתרו, שמות כ, יא; לה, א-ב). משום כך תיאר כאן ביתר פירוט את כל תחום הכח והעוצמה של האדם: ושורך וחמורך וכל וגו' (ראה פי' שם כ, י), ומאידך כל הנפשות הכלולות בתחום עוצמת האדם נצטרפו כאן על ידי וי"ו החיבור: ועבדך ולא "עבדך", שכן בשבת הושוו כולן לבעליהן המשתחוים לה' יחד איתן. לפיכך נאמר כאן למען ינוח עבדך ואמתך כמוך, שהרי זו היא התוצאה של שביתת השבת המבטאת את הכניעה לה' והמשביתה את שלטון האדם.
מושגים
- הרש"ר הירש - הרב שמשון רפאל הירש - (גרמניה 1888-1808), מייסד ומנהיג האורתודוקסיה החדשה (הנאו-אורתודוקסיה) בגרמניה, במאבקה נגד התנועה הרפורמית. רש"ר הירש טיפח את השילוב של לימודי קודש וחול, אורח חיים דתי קפדני יחד עם השכלה כללית ומעורבות בחיים הכלליים, ברוח סיסמתו הידועה – 'תורה עם דרך ארץ'.
דיון
שאלות
שאלות
- מהי מטרת השבת לפי הרש"ר הירש?
- כיצד הוא לומד אות מן הפסוקים?
ועידות הרבנים בגרמניה בשנים 1844-1846 עורך: צבי ברס, תרגום: צ' יעקובסון, הוצאת דינור, ירושלים תשמ"ו, ע"מ 49
ר' שמואל הולדהיים, ועידת הרבנים הרפורמית בגרמניה, 1846
בדברים ה, יב-טו מובאת יציאת מצרים כטעם לשמירת שבת. מצב העם במצרים מתואר במקרא כמצב של דיכוי מוחלט קרוב לאבדון, ובכך שה' הוציאם משם עשאם לו לעם; כלומר הוא ברא אותם כעם. אבל תכלית מעשה זה של הבורא היתה קידוש העם. ביחס להצלה זו נקרא ה' "בורא ישראל" (ישעיהו מג, א, יד-טו). יציאת מצרים כוללת, אפוא, בשביל ישראל אותם המושגים שעליהם מצביעה השבת בדרך כלל, כלומר יצירה וקידוש, וכך יכולה היא לשמש כטעם לשבת.
מושגים
ר' שמואל הולדהיים, ועידת הרבנים הרפורמית בגרמניה, 1846
בדברים ה, יב-טו מובאת יציאת מצרים כטעם לשמירת שבת. מצב העם במצרים מתואר במקרא כמצב של דיכוי מוחלט קרוב לאבדון, ובכך שה' הוציאם משם עשאם לו לעם; כלומר הוא ברא אותם כעם. אבל תכלית מעשה זה של הבורא היתה קידוש העם. ביחס להצלה זו נקרא ה' "בורא ישראל" (ישעיהו מג, א, יד-טו). יציאת מצרים כוללת, אפוא, בשביל ישראל אותם המושגים שעליהם מצביעה השבת בדרך כלל, כלומר יצירה וקידוש, וכך יכולה היא לשמש כטעם לשבת.
מושגים
- הרב שמואל הולדהיים - מושגים:
ר' שמואל הולדהיים 1860-1806
רב מראשי התנועה הרפורמית בגרמניה. שירת כרבה של הקהילה הרפורמית בברלין. בקהילתו התקיימו התפילות בגילוי ראש כמו בכנסייה, ללא טלית, בשפה הגרמנית ובלווית נגינת עוגב. בשנת -1840 הנהיג בקהילה הרפורמית בברלין את תפילת יום ראשון במקום תפילת השבת.
דיון
שאלות
שאלות
- כיצד מפרש ר' שמואל הולדהיים את הקשר בין זיכרון יציאת מצרים לבין השבת?
פירוש הרמב"ן על התורה, ירושלים תש"ך, חלק ב, ע"מ שס"ז
הרמב"ן – זכר ליציאת מצרים
והרב [=הרמב"ם] אמר במורה נבוכים כי המאמר הראשון [=בספר שמות] הוא כבוד היום והידורו וכאשר אמר "על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו" (שמות כ, י), ועל כן הזכיר טעם "כי ששת ימים עשה ה'", אבל בכאן [=בספר דברים] יזהיר אותנו לשמור השבת בעבור היותנו עבדים במצרים, עובדים כל היום על כרחינו ולא היתה לנו מנוחה, והוא יצוינו עתה לשבות ולנוח כדי שנזכיר חסדי ה' עלינו בהוציאו אותנו מעבדות למנוחה. והנה בשבת בכללה שני טעמים: להאמין בחידוש העולם כי יש אלוה בורא; ולזכור עוד החסד הגדול שעשה עמנו שאנחנו עבדיו אשר קנה אותנו לו לעבדים.
גם זה אינו מחוור אצלי, כי בהיותנו שובתים ולא נעשה מלאכה ביום השביעי אין לנו בזה זכרון ליציאת מצרים ואין לרואה אותנו בטלים ממלאכה ידיעה בזה, רק היא כשאר כל המצוות, אבל יהיה בו זכר למעשה בראשית שנשבות ביום ששבת ה' וינפש.
והראוי יותר לומר כי בעבור היות יציאת מצרים מורָה על אלוה קדמון מחדש, חפץ ויכול, כאשר פירשתי בדיבור הראשון, על כן אמר בכאן אם יעלה בלבך ספק על השבת המורה על החידוש והחפץ והיכולת, תזכור את מה שראו עיניך ביציאת מצרים שהיא לך לראיה ולזכר, הנה השבת זכר ליציאת מצרים ויציאת מצרים זכר לשבת, כי יזכרו בו ויאמרו ה' הוא מחדש בכל אותות ומופתים ועושה בכל כרצונו, כי הוא אשר ברא הכל במעשה בראשית, וזה טעם על כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת. והנה לא פירש כאן טעם השביתה כי ששת ימים עשה ה' וגו', שכבר הוזכר זה פעמים רבות בתורה, אבל אמר בקצרה ויום השביעי שבת לה' אלהיך, שהוא יתברך שבת בו וינפש וביאר להם כי מיציאת מצרים ידעו שהוא אמר והיה העולם, ושבת ממנו. ועל דרך האמת נוכל עוד להוסיף בזה כי הדיבור הזה בשמור ליראה את השם הנכבד והנורא, ועל כן יצונו שנזכור את היד החזקה והזרוע הנטויה שראינו ביציאת מצרים, וממנו לנו היראה, כמו שאמר וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה' (שמות יד, לא), ועל כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת שתהא כנסת ישראל בת זוגו לשבת, כנרמז בדברי רבותינו, והמשכיל יבין.
מושגים
הרמב"ן – זכר ליציאת מצרים
והרב [=הרמב"ם] אמר במורה נבוכים כי המאמר הראשון [=בספר שמות] הוא כבוד היום והידורו וכאשר אמר "על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו" (שמות כ, י), ועל כן הזכיר טעם "כי ששת ימים עשה ה'", אבל בכאן [=בספר דברים] יזהיר אותנו לשמור השבת בעבור היותנו עבדים במצרים, עובדים כל היום על כרחינו ולא היתה לנו מנוחה, והוא יצוינו עתה לשבות ולנוח כדי שנזכיר חסדי ה' עלינו בהוציאו אותנו מעבדות למנוחה. והנה בשבת בכללה שני טעמים: להאמין בחידוש העולם כי יש אלוה בורא; ולזכור עוד החסד הגדול שעשה עמנו שאנחנו עבדיו אשר קנה אותנו לו לעבדים.
גם זה אינו מחוור אצלי, כי בהיותנו שובתים ולא נעשה מלאכה ביום השביעי אין לנו בזה זכרון ליציאת מצרים ואין לרואה אותנו בטלים ממלאכה ידיעה בזה, רק היא כשאר כל המצוות, אבל יהיה בו זכר למעשה בראשית שנשבות ביום ששבת ה' וינפש.
והראוי יותר לומר כי בעבור היות יציאת מצרים מורָה על אלוה קדמון מחדש, חפץ ויכול, כאשר פירשתי בדיבור הראשון, על כן אמר בכאן אם יעלה בלבך ספק על השבת המורה על החידוש והחפץ והיכולת, תזכור את מה שראו עיניך ביציאת מצרים שהיא לך לראיה ולזכר, הנה השבת זכר ליציאת מצרים ויציאת מצרים זכר לשבת, כי יזכרו בו ויאמרו ה' הוא מחדש בכל אותות ומופתים ועושה בכל כרצונו, כי הוא אשר ברא הכל במעשה בראשית, וזה טעם על כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת. והנה לא פירש כאן טעם השביתה כי ששת ימים עשה ה' וגו', שכבר הוזכר זה פעמים רבות בתורה, אבל אמר בקצרה ויום השביעי שבת לה' אלהיך, שהוא יתברך שבת בו וינפש וביאר להם כי מיציאת מצרים ידעו שהוא אמר והיה העולם, ושבת ממנו. ועל דרך האמת נוכל עוד להוסיף בזה כי הדיבור הזה בשמור ליראה את השם הנכבד והנורא, ועל כן יצונו שנזכור את היד החזקה והזרוע הנטויה שראינו ביציאת מצרים, וממנו לנו היראה, כמו שאמר וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה' (שמות יד, לא), ועל כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת שתהא כנסת ישראל בת זוגו לשבת, כנרמז בדברי רבותינו, והמשכיל יבין.
מושגים
- הרמב"ן - רבי משה בן נחמן - (ספרד 1195 - ישראל 1270) מגדולי חכמי ספרד בימי הביניים. מנהיג, מורה, פרשן התורה והתלמוד (הבבלי), איש קבלה, רופא ויועץ למלך. עלה לארץ בשנת 1267, ופעל לחידוש היישוב היהודי בירושלים.
דיון
שאלות
שאלות
- מהו 'זכר ליציאת מצרים' על פי הרמב"ן?
אסיף וסיכום
רש"י
'וזכרת כי עבד היית וגו', על מנת כן פָּדַאֲךָ שתהיה לו עבד ותשמור מצוותיו'.
מושגים
'וזכרת כי עבד היית וגו', על מנת כן פָּדַאֲךָ שתהיה לו עבד ותשמור מצוותיו'.
מושגים
- רש"י - רבי שלמה יצחקי - (1105-1040) מגדולי פרשני המקרא והתלמוד, בלשן, מנהיג ופוסק הלכה. מחשובי הראשונים. פירושו לתנ"ך נוטה לפשט אך הוא שילב בו גם מדרשי חז"ל.
וזכרת כי עבד היית וגו׳ AND THOU SHALT REMEMBER THAT THOU WAST A SLAVE [IN THE LAND OF EGYPT … AND THE LORD BROUGHT THEE FORTH FROM THERE … THEREFORE HE COMMANDS THEE TO KEEP THE SABBATH DAY] — On that condition He freed you — that you should be a servant to Him and observe His commandments.
דיון
שאלות
שאלות
- האם המרת עבדות מצרים בעבדות לאלוהים היא יציאה מעבדות לחירות?
- מה דעתכם על יציאה מעבדות פיזית לעבדות רוחנית?
- האם משנה לאיזה סוג של עבדות האדם משועבד?
ר' יהודה הלוי, 'עבדי זמן', בתוך: שירת ימי הביניים וההשכלה, תל אביב 1970, עמ' 55
ר' יהודה הלוי/ עבדי הזמן (חלקי)
'עבדי זמן עבדי עבדים הם - עבד אדני הוא לבד חופשי!'
ר' יהודה הלוי/ עבדי הזמן (חלקי)
'עבדי זמן עבדי עבדים הם - עבד אדני הוא לבד חופשי!'
דיון
שאלות
שאלות
- אילו עבדויות קיימות בחיינו?
- איך אנחנו מתמודדים עמן?
- פועל החל משנת 1995 מירושלים.
במרכז הלימוד - היכרות, העמקה ושיח עם הכתובים, בבדיקת המשמעויות והכוונות העומדות מאחורי מערכות ערכים וסמלים. מתוך הלימוד, נוצר שיח רב דורי המרחיב ומזמין בחירת דרך, בהתקשרות לתרבות.
אנו רואים את שאלת הלימוד והבירור המשוחח, כשאלה קיומית לעתידה של חברה ישראלית שורשית ומוסרית.
דרך הלימוד הבית מדרשי, בקבוצות דיון קטנות, בשיח עם הכתובים ועם חברים, היא הדרך המשמעותית, המבטיחה את הלימוד האקטיבי, ומביאה כל לומד לחשוב, להביע את דעתו, להקשיב ולהגדיר לעצמו את תפיסת עולמו.
טלפון: 02-6789946
במרכז הלימוד - היכרות, העמקה ושיח עם הכתובים, בבדיקת המשמעויות והכוונות העומדות מאחורי מערכות ערכים וסמלים. מתוך הלימוד, נוצר שיח רב דורי המרחיב ומזמין בחירת דרך, בהתקשרות לתרבות.
אנו רואים את שאלת הלימוד והבירור המשוחח, כשאלה קיומית לעתידה של חברה ישראלית שורשית ומוסרית.
דרך הלימוד הבית מדרשי, בקבוצות דיון קטנות, בשיח עם הכתובים ועם חברים, היא הדרך המשמעותית, המבטיחה את הלימוד האקטיבי, ומביאה כל לומד לחשוב, להביע את דעתו, להקשיב ולהגדיר לעצמו את תפיסת עולמו.
טלפון: 02-6789946
דף הנחיות למנחה:
דף למנחה שבת 3.rtf
דף למנחה שבת 3.rtf