התפתחותן של הלכות השבת
הדף מאת: מנחי מעגל טוב / מעגל טוב
הלימוד עוסק בהתפתחותן של הלכות שבת, שמקורן בתורה שבעל פה (מדרש הלכה) והן אינן נזכרות בתורה.
(יג) אִם-תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי; וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. (יד) אָז, תִּתְעַנַּג עַל-ה', וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל-במותי (בָּמֳתֵי) אָרֶץ; וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר.
If thou turn away thy foot because of the sabbath, From pursuing thy business on My holy day; And call the sabbath a delight, And the holy of the LORD honourable; And shalt honour it, not doing thy wonted ways, Nor pursuing thy business, nor speaking thereof; Then shalt thou delight thyself in the LORD, And I will make thee to ride upon the high places of the earth, And I will feed thee with the heritage of Jacob thy father; For the mouth of the LORD hath spoken it.
ירמיהו
(כא) כֹּה אָמַר ה', הִשָּׁמְרוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם; וְאַל-תִּשְׂאוּ מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וַהֲבֵאתֶם בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם. (כב) וְלֹא-תוֹצִיאוּ מַשָּׂא מִבָּתֵּיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ; וְקִדַּשְׁתֶּם אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם.
thus saith the LORD: Take heed for the sake of your souls, and bear no burden on the sabbath day, nor bring it in by the gates of Jerusalem; neither carry forth a burden out of your houses on the sabbath day, neither do ye any work; but hallow ye the sabbath day, as I commanded your fathers;
נחמיה
(טו) בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דֹּרְכִים-גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת וּמְבִיאִים הָעֲרֵמוֹת וְעֹמְסִים עַל-הַחֲמֹרִים וְאַף-יַיִן עֲנָבִים וּתְאֵנִים וְכָל-מַשָּׂא וּמְבִיאִים יְרוּשָׁלִַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת; וָאָעִיד בְּיוֹם מִכְרָם צָיִד. (טז) וְהַצֹּרִים יָשְׁבוּ בָהּ מְבִיאִים דָּאג וְכָל-מֶכֶר; וּמוֹכְרִים בַּשַּׁבָּת לִבְנֵי יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם. (יז) וָאָרִיבָה אֵת חֹרֵי יְהוּדָה; וָאֹמְרָה לָהֶם, מָה-הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים וּמְחַלְּלִים אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת. (יח) הֲלוֹא כֹה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם-וַיָּבֵא אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ אֵת כָּל-הָרָעָה הַזֹּאת וְעַל הָעִיר הַזֹּאת; וְאַתֶּם מוֹסִיפִים חָרוֹן עַל-יִשְׂרָאֵל לְחַלֵּל אֶת-הַשַּׁבָּת. (יט) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלְלוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַשַּׁבָּת וָאֹמְרָה וַיִּסָּגְרוּ הַדְּלָתוֹת וָאֹמְרָה אֲשֶׁר לֹא יִפְתָּחוּם עַד אַחַר הַשַּׁבָּת; וּמִנְּעָרַי הֶעֱמַדְתִּי עַל-הַשְּׁעָרִים לֹא יָבוֹא מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.
In those days saw I in Judah some treading winepresses on the sabbath, and bringing in heaps of corn, and lading asses therewith; as also wine, grapes, and figs, and all manner of burdens, which they brought into Jerusalem on the sabbath day; and I forewarned them in the day wherein they sold victuals. There dwelt men of Tyre also therein, who brought in fish, and all manner of ware, and sold on the sabbath unto the children of Judah, and in Jerusalem. Then I contended with the nobles of Judah, and said unto them: ‘What evil thing is this that ye do, and profane the sabbath day? Did not your fathers thus, and did not our God bring all this evil upon us, and upon this city? yet ye bring more wrath upon Israel by profaning the sabbath.’ And it came to pass that, when the gates of Jerusalem began to be dark before the sabbath, I commanded that the doors should be shut, and commanded that they should not be opened till after the sabbath; and some of my servants set I over the gates, that there should no burden be brought in on the sabbath day.
דיון
שאלה:
  • מה מתואר כאן מבחינת שמירת השבת?
תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק יז, הלכה א (דף טז עמוד א)
כיצד התפתחו איסורי השבות?
רב אבהו בשם רבי אלעזר: בראשונה היו כל הכלים ניטלים בשבת. כיון שנחשדו להיות מחללין ימים טובים ושבתות, הדא הוא דכתיב 'בימים ההמה ראיתי ביהודה דורכים גתות בשבת ועומסים על חמורים' וגו' (נחמיה יג, טו), אסרו להן הכל. כיון שנגדרו, היו מתירין להן והולכין עד שהתירו להן את הכל חוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרשה.
הציווי המקראי
(כד) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה, מִקְרָא קֹדֶשׁ. (כה) כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ; וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה''.
Speak unto the children of Israel, saying: In the seventh month, in the first day of the month, shall be a solemn rest unto you, a memorial proclaimed with the blast of horns, a holy convocation. Ye shall do no manner of servile work; and ye shall bring an offering made by fire unto the LORD.
פירוש הרמב"ן על התורה, ירושלים 1960, עמ' קנא-קנב
פירוש הרמב"ן על התורה
שנצטווינו מן התורה להיות לנו מנוחה אפילו מדברים שאין מלאכה. לא שיטרח כל היום למדוד התבואות ולשקול הפירות והמתנות ולמלא החביות יין ולפנות הכלים, וגם האבנים מבית לבית וממקום למקום... יהיו עומסים על החמורים ואף יין וענבים ותאנים וכל משא יביאו ויהיה השוק מלא לכל מקח וממכר ותהיה החנות פתוחה והחנוני מקיף והשולחנים על שולחנם והזהובים לפניהם ויהיו הפועלים משכימים למלאכתם ומשכירים עצמם כמו בחול לדברים אלו וכיוצא בהן... שבכל זה אין בהם משום מלאכה, לכך אמרה תורה שבתון, שיהיה יום שביתה ומנוחה לא יום טורח.
דיון
שאלה:
  • מה תפקידן של הלכות השבות? כיצד הן התפתחו על פי הירושלמי והרמב"ן?
בית שמאי ובית הלל
אלא שבית שמאי אומרים 'ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך' - שתהא מלאכתך גמורה מערב שבת. ובית הלל אומרין 'ששת ימים תעבד' - עושה אתה כל ששה ושאר מלאכתך היא נעשית מאליה בשבת. 'ועשית כל מלאכתך' - שתהא בשבת כמי שאין לו מלאכה.
דיון
שאלות:
  • כיצד דורשת כל שיטה את הפסוק: 'ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך'?
  • מה המשמעות המעשית של כל גישה?
משנה, מסכת שבת

(ה) בית שמאי אומרים: אין שורין דיו סממנים וכרשינים, אלא כדי שיישורו מבעוד יום; ובית הלל מתירין.

(ו)
בית שמאי אומרים: אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור, אלא כדי שיהבילו מבעוד יום; ולא את הצמר ליורה, אלא כדי שיקלוט העין; ובית הלל מתירין. בית שמאי אומרים: אין פורשין מצודות חיה ועופות ודגים, אלא כדי שיצודו מבעוד יום; ובית הלל מתירין.

(ז)
בית שמאי אומרים: אין מוכרין לנוכרי ואין טוענין עימו ואין מגביהין עליו, אלא כדי שיגיע למקום קרוב; ובית הלל מתירין.

(ח)
בית שמאי אומרים: אין נותנין עורות לעבדן ולא כלים לכובס נוכרי, אלא כדי שייעשו מבעוד יום; ובכולן בית הלל מתירין עם השמש.

מושגים
  • אין שורין - במים בערב שבת.
  • סממנים - לעשות מהם צבע.
  • כרישינים - מיו קטניות ומשתמשים בהם, לאחר ששורים אותם במים, למאכל בהמה.
  • מתירין - אפילו לא תיגמר שרייתם מבעוד יום אלא משתחשך.
  • ליורה - הרותחת שיש בה צבע, כדי לצבוע את הצמר.
  • כלים - בגדים לבנים.
Beth Shammai says: ink, dyes and vetch may not be soaked [on Friday afternoon] unless they can be fully soaked while it is yet day; And Bet Hillel permits it. Beth Shammai says: bundles of wet flax may not be placed in an oven unless they can begin to steam while it is still day, nor wool in the dyer’s kettle unless it can [absorb the color] such that [the color] is visible. But Bet Hillel permits it. Bet Shammai says: traps for wild beasts, fowl, and fish may not be spread unless they can be caught while it is still day; But Bet Hillel permits it. Bet Shammai says: one must not sell [something] to a non-Jew, or help him to load [a donkey], or lift up [an article] upon him unless he can reach a near place [before Shabbat]. But Bet Hillel permits it. Bet Shammai says: hides must not be given to a [non-Jewish] tanner, nor clothing to a non-Jewish launderer, unless they can be done while it is yet day; But in all these [cases] Bet Hillel, permits as long as the sun is still shining.
דיון
שאלות:
  • מהו העיקרון המכונן בהלכות שבת לפי בית שמאי, ומה לפי בית הלל?
  • מדוע אוסרים בית שמאי על משא ומתן או על מלאכה שתיעשה על ידי נוכרי סמוך לשבת? מהי המגמה ההלכתית העולה מאיסור זה?
  • האם לפי בית שמאי לא ראוי שגוי יעשה מלאכה בשבת עבור אדם מישראל?
מכילתא דרשב"י
זכור ושמור... שמאי הזקן אומר זכרה עד שלא תבוא ושמרה משתבוא. אמרו עליו על שמאי הזקן שלא היה זכרון שבת זז מפיו. לקח חפץ טוב אומר זה לשבת כלי חדש אומר זה לשבת.
דיון
שאלות:
  • מה לדעתכם ניתן ללמוד ממקור זה על תפיסת העולם של שמאי הזקן ביחס לחיים בכלל?
  • כיצד תופס שמאי הזקן את השבת ואת חיי השגרה בימי החול?
מחנה היוצאת למלחמת הרשות אין צרין על עיר של נכרים פחות מג' ימים קודם לשבת, ואם התחילו אפי' בשבת אין מפסיקין. וכן היה שמאי הזקן דורש (דברים כ, כ) עד רדתה ואפילו בשבת.
דיון
שאלות:
  • האם גישתו של שמאי הזקן ביחס למלחמה בעכו"ם (עובדי כוכבים ומזלות) הולמת לדעתכם את ההחמרה בדיני שבת, או שמא היא דווקא סותרת אותה?
  • מהו הבסיס לגישתו ההלכתית של שמאי הזקן?
תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק א, הלכה ח (דף ד עמוד א)
תלמוד ירושלמי
אין משלחין איגרות ביד גוי לא בערב שבת ולא בחמישי בשבת. בית שמי אוסרין אפילו ברביעי. ובית הלל מתירין. אמרו עליו על ר' יוסי הכהן שלא נמצא כתבו ביד גוי מעולם.
דיון
שאלות:
  • מדוע בית שמאי אוסרים לשלח איגרת בידי גוי שלושה ימים לפני שבת, ובית הלל רק יומים? מהי המגמה ההלכתית של כל גישה ומהו ההבדל ביניהם?
  • מהי עמדתו של רבי יוסי הכהן וכיצד ניתן להסבירה לאור ההלכה?
משנה, מסכת עירובין
חצר שנפרצה לרשות הרבים המכניס מתוכה לרשות היחיד, או מרשות היחיד לתוכה חייב, דברי רבי אליעזר; וחכמים אומרים, מתוכה לרשות הרבים, או מרשות הרבים לתוכה פטור, מפני שהיא ככרמלית.

מושגים
  • כרמלית - שטח גדול יחסית הנמצא בין חצרות ובתים, תחום שלמעשה אינו רשות יחיד אבל גם אינו רשות הרבים.
  • עירוב חצרות - כל השותפים בחצר מניחים בה מזון שהופך את כולם לשותפים של אותו שטח, ומאפשר להם לטלטל בתוכו בשבת.
  • רבי אליעזר (בן הורקנוס) - מגדולי התנאים בדור השני, חי במחצית השנייה של המאה הראשונה לספירה. נמנה עם בחירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי והיה חבר בסנהדרין. עליו אמרה המשנה – "בור סוד שאינו מאבד טיפה", משמע, אינו שוכח דבר מתלמודו. מכונה לעתים 'ר' אליעזר הגדול'. גישתו ההלכתית נחשבת כגישה מסורתנית ושמרנית, בגישת בית שמאי. לאחר חורבן ירושלים פעל ביבנה ובלוד.
A large roof close to a small roof: the large one is permitted but that of the small one is forbidden. If [the wall of a] large courtyard which shared a wall with a small courtyard was broken down, the use of the large one is permitted, but that of the smaller one is forbidden, because the gap is like a doorway to the large one. If [the wall of a] courtyard which shared a wall with the public domain was broken down, one who brings from it into a private domain or from a private domain into it is liable, the words of Rabbi Eliezer. The sages say: from it into the public domain or from the public domain into it he is exempt because it is like a karmelit.
דיון
שאלות:
  • מהי לדעתכם הגישה הפילוסופית-משפטית הטמונה בשיטת רבי אליעזר לעומת גישתם של חכמים?
  • האם אפשר ללמוד מגישתו של רבי אליעזר ויחסו לבעלות ברשות הרבים לקח לעולמנו שלנו?
- פועל החל משנת 1995 מירושלים.
במרכז הלימוד - היכרות, העמקה ושיח עם הכתובים, בבדיקת המשמעויות והכוונות העומדות מאחורי מערכות ערכים וסמלים. מתוך הלימוד, נוצר שיח רב דורי המרחיב ומזמין בחירת דרך, בהתקשרות לתרבות.
אנו רואים את שאלת הלימוד והבירור המשוחח, כשאלה קיומית לעתידה של חברה ישראלית שורשית ומוסרית.
דרך הלימוד הבית מדרשי, בקבוצות דיון קטנות, בשיח עם הכתובים ועם חברים, היא הדרך המשמעותית, המבטיחה את הלימוד האקטיבי, ומביאה כל לומד לחשוב, להביע את דעתו, להקשיב ולהגדיר לעצמו את תפיסת עולמו.

טלפון: 02-6789946
דף הנחיות למנחה:
דף למנחה שבת 9.rtf
דף מספר 9 בסדרה שבת, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5 6 7 8 10 11