"חביב אדם שנברא בצלם"
הדף מאת: מנחי מעגל טוב / מעגל טוב
הלימוד יעסוק בשבת, בזיקתה לבריאת האדם בצלם ולמשמעויות השונות הנוגעות לשוויון ערך האדם בתרבות היהודית בכלל ובהגות חז"ל בפרט. כמו כן נעסוק בהשתקפות השבת בהגות היוונית -רומית.
פרק (א):
(כו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ. (כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. (כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ. (כט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה. (ל) וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי-כֵן. (לא) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי.
פרק (ב):
(א) וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל-צְבָאָם. (ב) וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. (ג) וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
And God said: ‘Let us make man in our image, after our likeness; and let them have dominion over the fish of the sea, and over the fowl of the air, and over the cattle, and over all the earth, and over every creeping thing that creepeth upon the earth.’ And God created man in His own image, in the image of God created He him; male and female created He them. And God blessed them; and God said unto them: ‘Be fruitful, and multiply, and replenish the earth, and subdue it; and have dominion over the fish of the sea, and over the fowl of the air, and over every living thing that creepeth upon the earth.’ And God said: ‘Behold, I have given you every herb yielding seed, which is upon the face of all the earth, and every tree, in which is the fruit of a tree yielding seed—to you it shall be for food; and to every beast of the earth, and to every fowl of the air, and to every thing that creepeth upon the earth, wherein there is a living soul, [I have given] every green herb for food.’ And it was so. And God saw every thing that He had made, and, behold, it was very good. And there was evening and there was morning, the sixth day. And the heaven and the earth were finished, and all the host of them. And on the seventh day God finished His work which He had made; and He rested on the seventh day from all His work which He had made. And God blessed the seventh day, and hallowed it; because that in it He rested from all His work which God in creating had made.
דיון
שאלה:
  • מה משמעותו ותפקידו של יום השבת במחזור הבריאה?
רבי עקיבא אומר: ... הוא היה אומר, חביב אדם שנברא בצלם; חיבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר "כי בצלם אלוהים, עשה את האדם" (בראשית ט, ו).

Rabbi Akiva said:Merriment and frivolity accustom one to sexual licentiousness; Tradition is a fence to the Torah; Tithes a fence to wealth, Vows a fence to abstinence; A fence to wisdom is silence. He used to say:Beloved is man for he was created in the image [of God]. Especially beloved is he for it was made known to him that he had been created in the image [of God], as it is said: “for in the image of God He made man” (Genesis 9:6). Beloved are Israel in that they were called children to the All-Present. Especially beloved are they for it was made known to them that they are called children of the All-Present, as it is said: “your are children to the Lord your God” (Deuteronomy 14:1). Beloved are Israel in that a precious vessel was given to them. Especially beloved are they for it was made known to them that the desirable instrument, with which the world had been created, was given to them, as it is said: “for I give you good instruction; forsake not my teaching” (Proverbs 4:2).
ספרא, קדושים, ד' פ"ט ע"ב
זה כלל גדול בתורה
"ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יז), ר' עקיבא אומר: זה כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר: "זה ספר תולדות האדם" (בראשית ה, א) זה כלל גדול מזה.

מושגים
  • שמעון בן עזאי - מן התָנאים בדור שלישי בתחילת המאה השניה לספירה. רבו היה כנראה ר' יהושע בן חנניה שבשמו הוא מוסר כמה הלכות, לפעמים החזיק בהן אפילו נגד דעתו של ר' עקיבא (משנה יומא ב, ג ועוד). נחשב כתלמיד חבר לרבי עקיבא. היה ידוע כאחד החכמים שעסקו בתורת הסוד (מסכת חגיגה בתלמוד הבבלי) ביחד עם רבי עקיבא, בן זומא ואלישע בן אבויה. על פי אגדה זו גרם העיסוק הנ"ל למותו ('הציץ ומת').
דיון
שאלות:
  • מהי לדעתכם השקפתו של רבי עקיבא ובמה היא שונה מהשקפת עולמו של בן עזאי?
  • מהי לדעתכם המשמעות האמיתית של המונח : "זה ספר תולדות האדם"?
משנה, סדר נזיקין, מסכת סנהדרין
כיצד מְאַיְּמִין (את העדים) על עדי נפשות?: היו מכניסין אותן, ומאימין עליהן, שמא תאמרו מאומד, ומשמועה, עד מפי עד, ומפי אדם נאמן שמענו; או: שמא אי אתם יודעין שסופנו לבדוק אתכם בדרישה ובחקירה. הוו יודעין, שלא כדיני ממונות דיני נפשות; דיני ממונות - אדם נותן ממון ומתכפר לו; דיני נפשות - דמו ודם זַרְעִיּיוֺתָיו תלוין בו עד סוף העולם. שכן מצינו בקין, שהרג את אחיו, שנאמר "דמי אחיך, צועקים" (בראשית ד,י); אינו אומר "דם אחיך" אלא "דמי אחיך" - דמו ודם זרעייותיו.
דבר אחר: "דמי אחיך", שהיה דמו מושלך על העצים ועל האבנים. לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך, שכל המאבד נפש אחת (מישראל) מעלה עליו הכתוב, כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת (מישראל), מעלה עליו הכתוב, כאילו קיים עולם מלא. ומפני שלום הבריות, שלא יאמר אדם לחברו: אבא גדול מאביך: ושלא יהו המינין אומרים: הרבה רשויות בשמיים. ולהגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא; שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד, וכולן דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל האדם בחותמו של אדם הראשון, ואין אחד מהם דומה לחברו. לפיכך כל אחד ואחד חיב לומר: בשבילי נברא העולם. ושמא תאמרו: מה לנו ולצרה הזאת? והלוא כבר נאמר: "והוא עד, או ראה או ידע; אם לא יגיד, ונשא עוונו" (ויקרא ה,א). או שמא תאמרו מה לנו לחוב בדמיו של זה, והלוא כבר נאמר "ובאבוד רשעים, רינה" (משלי יא,י).
How did they admonish witnesses in capital cases? They brought them in and admonished them, [saying], “Perhaps you will say something that is only a supposition or hearsay or secondhand, or even from a trustworthy man. Or perhaps you do not know that we shall check you with examination and inquiry? Know, moreover, that capital cases are not like non-capital cases: in non-capital cases a man may pay money and so make atonement, but in capital cases the witness is answerable for the blood of him [that is wrongfully condemned] and the blood of his descendants [that should have been born to him] to the end of the world.” For so have we found it with Cain that murdered his brother, for it says, “The bloods of your brother cry out” (Gen. 4:10). It doesn’t say, “The blood of your brother”, but rather “The bloods of your brother” meaning his blood and the blood of his descendants. Another saying is, “The bloods of your brother” that his blood was cast over trees and stones. Therefore but a single person was created in the world, to teach that if any man has caused a single life to perish from Israel, he is deemed by Scripture as if he had caused a whole world to perish; and anyone who saves a single soul from Israel, he is deemed by Scripture as if he had saved a whole world. Again [but a single person was created] for the sake of peace among humankind, that one should not say to another, “My father was greater than your father”. Again, [but a single person was created] against the heretics so they should not say, “There are many ruling powers in heaven”. Again [but a single person was created] to proclaim the greatness of the Holy Blessed One; for humans stamp many coins with one seal and they are all like one another; but the King of kings, the Holy Blessed One, has stamped every human with the seal of the first man, yet not one of them are like another. Therefore everyone must say, “For my sake was the world created.” And if perhaps you [witnesses] would say, “Why should we be involved with this trouble”, was it not said, “He, being a witness, whether he has seen or known, [if he does not speak it, then he shall bear his iniquity] (Lev. 5:1). And if perhaps you [witnesses] would say, “Why should we be guilty of the blood of this man?, was it not said, “When the wicked perish there is rejoicing” (Proverbs 11:10).]
דיון
שאלות:
  • מהי האחריות המונחת על כתפי העדים בדיני נפשות? על מה מזהירים אותם הדיינים?
  • מהו יחודו של האדם בפני האל בבריאה וביקום? מה נגזר מן המושג במשנה: "שלום הבריות"?
שמות (כ)
(ז) זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. (ח) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. (ט) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. (י) כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה ה' אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל-כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
Thou shalt not take the name of the LORD thy God in vain; for the LORD will not hold him guiltless that taketh His name in vain. Remember the sabbath day, to keep it holy. Six days shalt thou labour, and do all thy work; but the seventh day is a sabbath unto the LORD thy God, in it thou shalt not do any manner of work, thou, nor thy son, nor thy daughter, nor thy man-servant, nor thy maid-servant, nor thy cattle, nor thy stranger that is within thy gates;
שמות כ"ג
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן-אֲמָתְךָ וְהַגֵּר.
Six days thou shalt do thy work, but on the seventh day thou shalt rest; that thine ox and thine ass may have rest, and the son of thy handmaid, and the stranger, may be refreshed.
דיון
שאלה:
  • מדוע חובה על האדם ועל כל הנבראים לשבות בשבת ומה נגזר מהכתוב ליחסים שבין הברואים לבין האל?
שמות ל"א
(יב) וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (יג) וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרו כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם. (יד) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל-הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ. (טו) שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה' כָּל-הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת (טז) וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. (יז) בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי-שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.
And the LORD spoke unto Moses, saying: ’Speak thou also unto the children of Israel, saying: Verily ye shall keep My sabbaths, for it is a sign between Me and you throughout your generations, that ye may know that I am the LORD who sanctify you. Ye shall keep the sabbath therefore, for it is holy unto you; every one that profaneth it shall surely be put to death; for whosoever doeth any work therein, that soul shall be cut off from among his people. Six days shall work be done; but on the seventh day is a sabbath of solemn rest, holy to the LORD; whosoever doeth any work in the sabbath day, he shall surely be put to death. Wherefore the children of Israel shall keep the sabbath, to observe the sabbath throughout their generations, for a perpetual covenant. It is a sign between Me and the children of Israel for ever; for in six days the LORD made heaven and earth, and on the seventh day He ceased from work and rested.’
דיון
שאלה:
  • מה יחודה של השבת בחיי בני ישראל לפי הפסוקים שלעיל?
יוחנן לוי, עולמות נפגשים, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים 1969, עמ' 120-122
ומה אומרים הרומאים?
א. מתוך: טאקיטוס, קדמוניות היהודים ומידותיהם,

מוסכם בין רוב הסופרים, שפשט במצרים דבר, המשחית את תואר האדם והמלך בוקכוריס שאל מרפא מאת האל אָמון ונצטווה לטהר את ממלכתו ולהדיח לארץ אחרת את מין האנשים האלה, כיוון ששנואים הם על האלים.
על כן נתפסו והוקהלו ההמונים ונוטשו במדבר שממה, ולאחר שלא נותר בהם רוח מבכי, אימץ אחד הגולים ושמו משה את רוחם ואמר שלא יצפו לישועה לא מידי האלים ולא מיד בני אדם, שהרי נעזבו משניהם, אלא יאמינו בו, כאילו הוא מורה דרך שנשלח מן השמים, שבעזרתו הצליחו להתגבר על ראשית תלאותיהם. כולם מסכימים לאמרותיו ובלי דעת מאומה החלו לנסוע להם את מסעם בלא מטרה. ולא היה דבר המענה את נפשם כמו הצמא למים, וכבר השתטחו על-פני כל הערבה וכיליון נגד עיניהם והנה עדר חמורי-בר עבר ממקום המרעה לסלע, שחורשה מצלה עליו. משה הלך בעקבותיהם, ראה אדמת עשב, בדק את מוצאה וגילה עורקי מים רבים. הדבר הזה הביא להם רווחה, ולאחר שהלכו דרך של שישה ימים רצופים הדפו מלפניהם בשביעי את אנשי הארץ הנושבת, תפסו את אדמתם וקידשו בה את עיר בירתם ואת המקדש.
כדי לחזק את שלטונו על העם גם לעתיד, הנהיג משה מנהגים חדשים, שהם היפוכם של כל יתר בני אדם. חולי-חולין להם מה שהוא לנו קודשי-קודשים, ולהיפך: הטמא בעינינו מותר להם. את צלם החיה, שנהיתה להם למורה-דרך ושמה קץ לנדודיהם ולצימאונם, העמידו כמתנת-קודש בהיכל, ואילו את האִַיִל שחטו כחרפת אָמון. ואף את השור הם זובחים, כיוון שהמצרים עובדים את האַפִּיס. נזהרים הם מאכילת בשר החזיר כזכר למכה, שנטמאו המרובים, ולראיה שחטפו את תבואת השדה היה מאז לחם היהודים בלי שׂאור.
יש אומרים שהחליטו לבלות כל יום שביעי במנוחה, כיוון שהיום הזה הביא קץ ליגיעותיהם; אחר-כך נפתה ליבם על-ידי הבטלה והם הועידו לעצלות גם את השנה השביעית. אחרים אומרים, שמנהג זה הונהג על מנת לעבוד את סאטוּרנוּס או מפני שעיקרי דתם נמסרו להם על ידי תושבי אּידָה, שגורשו עם סאטוּרנוּס ונעשו לאבות העם, או מכיוון שמבין שבעת המזלות המנהלים את חיי האדם מסתובב מזל הסאטוּרנוּס בעיגול הגדול ביותר והוא בעל השפעה יתרה וכוכבי השמים מסיימים רובם את הליכותיהם במספר שבע.
דיון
גורשו מאידה - בספרות האתנוגרפיה העתיקה היתה חשיבות למסורות השונות הנוגעות למוצא העם, שממנו למדו על תכונותיו העכשוויות. אבות היהודים גורשו מן ההר אידה שבאי כרתים למקומות שונים במסורות שונות אותן מביא טקיטוס.
דיון
שאלות:
  • כיצד נתפסת השבת בהשקפת עולמו של טקיטוס ביחס לתכונות הייסוד התרבותיות של היהודים?
  • כיצד נתפסת התרבות היהודית על ידי טאקיטוס?
  • כיצד מגדיר טאקיטוס את יום השבת ומה יחסו אליו? מה ניתן לדעתכם ללמוד מכאן על התרבות הרומית ויחסה לאדם באשר הוא?
יובינליס, סטירות, תרגום: רחל בירנבויים, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים 2003. עמ' 297-298, שורות 96-106.
ב. יובינליס, סטירות
סטירה י"ד,
דוגמה רעה של הורים מושחתים היא שמתווה את הדרך לחמדנות, לצייקנות ולתאוות הבצע של ילדיהם

אמונות תפלות כמו של היהודים
יש שנולדו להורה, שירא שבת,
והללו מתפללים לעבים ולאלהות השמים;
בשר החזיר, שממנו האב התנזר, לא נבדל כלל,
כך הם סבורים, מבשרו של אדם; במועד גם יסירו
את ערלתם; לבוז לחוקיה של רומא הסכינו
ומשפטם העברי ייראו, ישמרו וישננו –
כל שצום משה במגילת ספרו הנסתרת;
לא להראות את הדרך אלא לשלומי אותו קדש,
לא להוליך בלתי נימולים לבאר שבקשוה.
הן האשם הוא האב, שהפך עצל בהגיע
כל יום שביעי, ורחק משגרת החיים אשר חי בה.

מושגים
  • יובינליס - סטיריקון, פעל בעיקר בשנים 110-130 לספירה בימי הקיסרים הרומיים טראיאנוס ואדריאנוס.
דיון
שאלות:
  • מה מוסיף יובינליס בסטירה החריפה שלו ביחס ליהודים ולמנהגיהם?
  • במה מסכנים מנהגי היהודים את החברה והתרבות הרומאים?
היתר נדרים פורחין באוויר, ואין להן על מה שיסמוכו; הלכות שבת חגיגות ומעילות כהררים תלויים בשערה, מקרא מועט והלכות מרובות; הדינין והעבודות, הטהרות והטומאות והעריות יש להן על מה שיסמוכו. והן הן גופי תורה.
[The laws concerning] the dissolution of vows hover in the air and have nothing to rest on. The laws concerning Shabbat, hagigot, and trespassing are as mountains hanging by a hair, for they have scant scriptural basis but many halakhot. [The laws concerning] civil cases and [Temple] worship, purity and impurity, and the forbidden relations have what to rest on, and they that are the essentials of the Torah.
דיון
שאלות:
  • מהי המשמעות המילולית של הביטוי: "הלכות שבת...כהררים תלויים בשערה"? מהי המשמעות הרעיונית והמעשית של אמירה זו?
  • האם יש משמעות לדברים גם בימינו?
- פועל החל משנת 1995 מירושלים.
במרכז הלימוד - היכרות, העמקה ושיח עם הכתובים, בבדיקת המשמעויות והכוונות העומדות מאחורי מערכות ערכים וסמלים. מתוך הלימוד, נוצר שיח רב דורי המרחיב ומזמין בחירת דרך, בהתקשרות לתרבות.
אנו רואים את שאלת הלימוד והבירור המשוחח, כשאלה קיומית לעתידה של חברה ישראלית שורשית ומוסרית.
דרך הלימוד הבית מדרשי, בקבוצות דיון קטנות, בשיח עם הכתובים ועם חברים, היא הדרך המשמעותית, המבטיחה את הלימוד האקטיבי, ומביאה כל לומד לחשוב, להביע את דעתו, להקשיב ולהגדיר לעצמו את תפיסת עולמו.

טלפון: 02-6789946
דף הנחיות למנחה:
שבת 8 חביב אדם.rtf
דף מספר 8 בסדרה שבת, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5 6 7 9 10 11