המבדיל בין קודש לחול - הבדלה

במסגרת הלימוד על השבת, נעסוק בהבדלה ובמשמעותה. בדומה להדלקת נרות ולקידוש, גם כאן נבדוק כיצד הטקס מחולל, בדיבור ובמעשה, שינוי בתודעה ובמהות.

הבדלה, נוסח אשכנז, מן הסידור
טקס הבדלה במוצאי שבת, בנוסח אשכנז
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלא אֶפְחָד:

כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה'. וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה:

וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂון. מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה:

לַה' הַיְשׁוּעָה. עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה:

ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ. מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלהֵי יַעֲקב סֶלָה:

ה' צְבָאוֹת. אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ:

ה' הוֹשִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ:

לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וִיקָר. כֵּן תִּהְיֶה לָנוּ:

כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא. וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל.

בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ. בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים. בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה:

בָּרוּךְ אַתָּה ה'. הַמַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל:

דיון

• מהם מרכיבי ההבדלה?
• מה משמעותה של ההבדלה? בין מה למה מבדילים?
• האם קיים קשר בין סוגי ההבדלות השונים המוזכרים בחלק האחרון?
• מה משמעות ההבדלה בין ישראל לעמים?
• למה דברים אלה נאמרים דווקא במוצאי שבת?

מדרש תהילים המכונה שוחר טוב, עפ"י דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנא. צילם והביא לדפוס ח. וגשל, ירושלים תשל"ז
מדרש תהלים, מזמור צ"ב
[ד] דבר אחר ['מזמור שיר ליום השבת']. אמר ר' לוי בשם ר' זימרא: ליום השבת, ליום שלא שימשה עמו אפילה, אתה מוצא בכל יום כתיב 'ויהי ערב ויהי בוקר', ובשבת אין כתיב ערב.

אמר ר' לוי בשם ר' נזירא: שלשים ושש שעות היה יום השבת: ערב שבת, והלילה שהיה, ושבת עצמה, וכיון שראה אדם מוצאי שבת עם דמדומי חמה, התחיל החשך ממשמש ובא, התחיל אדם טופח על פניו, ואמר, אוי לי שמא זה שאמר הקב"ה 'הוא ישופך ראש' (בראשית ג, טו), הוא מביאו עכשיו שנאמר 'ואומר אך חשך ישופני [ולילה אור בעדני'] (תהלים קלט, יא)?

מה עשה הקב"ה, זימן לו שתי אבנים, אחת של אופל ואחת של צלמות, ונטל אדם הראשון שתי האבנים והקישן זו לזו, ויצא מהן אש, והבדיל עליו בורא מאורי האש, לפיכך אנו מבדילין על האור במוצאי שבת.

הסברים

• תהילים צב מתחיל במילים - 'מזמור שיר ליום השבת'. זה הפסוק אותו דורש מדרש תהילים שלפנינו

דיון

• מה משמעות האש לאדם הראשון?
• מדוע אנו אומרים בהבדלה, על פי המדרש 'בורא מאורי האש'?

בחיי בן אשר אבן חלאוה, מדרש רבינו בחיי על חמשה חומשי תורה, ‬‫ מהד’ חדשה... חלק א-ב, ‫ ירושלים : מעין החכמה, תשי"ח ‬ ‬
רבנו בחיי בן אשר על פרשת ויקהל
והזהיר לדורות: 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת' (שמות לה, ג) והוא כאילו אומר: לא תעשו מלאכה בכל מושבותיכם. וכָּלל כל המלאכות במלאכת אש, כי כידוע שרוב המלאכות שבני אדם מתעסקים בהם אינם אלא ע"י האש, כי האש סבתם ועקרם. ולכך תקנו לנו רז"ל במצות הבדלה במוצאי שבת, שהוא תחילת התר המלאכות, לברך על האש 'בורא מאורי האש', לפי שהאש תחילת המלאכות במעשה בראשית, וכעין שכתוב ביום ראשון 'יהי אור'.

מושגים

• רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה - (1255 - 1340), נמנה עם משפחת הרבנים חלואה, מפרשני המקרא. חי בסראגוסה שבספרד. תלמידו של הרשב"א. כתב פירוש על התורה בשם 'מדרש רבנו בחיי על התורה'.
• מדרש רבינו בחיי על התורה - פירוש על התורה, המפרש את התורה בארבעה אופנים - על דרך הפשט, על דרך הדרש ברובו (ולכן הפירוש נקרא "מדרש"), על דרך הסוד והקבלה, ועל דרך השכל האנושי. המקור בכתב היד של חלק מהמדרשים שהביא רבינו בחיי אבד, ועל כן משמש ספרו כמקור היחידי הקיים כיום למדרשים אלו.

דיון

• מדוע לפי רבנו בחיי מברכים 'בורא מאורי האש' בהבדלה?
• מדוע לדעתכם השבת נפתחת באש (הדלקת נרות) ומסתיימת באש (הבדלה)?

ש' שלום, שירים, הוצאת יבנה, תל אביב 1949, עמ' תנו-תנז.
אסיף
על השבת

אָדָם, אָדָם וְשַבָּת שֶלּוֹ.

יֵש מַעֲלֶה בִּסְעָרָה אוֹרוֹת שַבַּתוֹ,

וְחַיּיו שַלְהַבְתָּם, אַדִּירָה שַלְהַבְתָּם;

יֵש בּוֹנֶה שַׁבַּתּוֹ אֲרִיחִים שֶל דְּמָעוֹת,

וּבֹהַק לַשַּבָּת, כְּבוֹהַק הַדְּמָעוֹת;

וְיֵש נוֹשֵא כָּל יָמָיו כַּפָּיו לַשַּבָּת -וְאֵלֶיהָ לֹא בָא.

אָדָם, אָדָם וְשַבָּת שֶלוֹ.

אוּלָם אַחַת הִיא שַבַּתוֹ שֶל עוֹלָם.

מִנֵּרוֹת הַדָּמִים,

מִבּהַק הַדְּמָעוֹת,

מִמֹּעַל כַּפַּיִם בַּלֵּילוֹת שֶל חֻלִּין -

אַחַת הִיא שַבַּתּוֹ שֶל עוֹלָם.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il

מושגים

• ש' שלום - (שלום יוסף שפירא), (1904-1990). סופר, משורר ומתרגם עברי. נולד בדרוהוביץ' שבפולין ועלה לארץ ישראל בשנת 1922 יחד עם כל משפחתו בהחלטת סבו, האדמו"ר מדרוהוביץ. בשירתו הלירית ניכרת זיקה למסורת השירה הסימבוליסטית - ה"אני" השירי שלו תוהה על מסתרי העולם סביבו ומנסה להגיע לאיחוד מיסטי עמו. בשירתו מורגשת גם השפעת הסמלים והרעיונות של עולם הקבלה והחסידות. כמו כן כתב שירה לאומית, והִרבה לתרגם משירת העולם. בשנת 1973 זכה בפרס ישראל לשירה.

דיון

• אילו שבתות מתאר המשורר?
• באיזו שבת מוצא עצמו כל אחד מכם?
• במה שונה לדעתכם שבַּתו של עולם. מהשבת הפרטית של כל אחד ואחת?

- פועל החל משנת 1995 מירושלים.
במרכז הלימוד - היכרות, העמקה ושיח עם הכתובים, בבדיקת המשמעויות והכוונות העומדות מאחורי מערכות ערכים וסמלים. מתוך הלימוד, נוצר שיח רב דורי המרחיב ומזמין בחירת דרך, בהתקשרות לתרבות.
אנו רואים את שאלת הלימוד והבירור המשוחח, כשאלה קיומית לעתידה של חברה ישראלית שורשית ומוסרית.
דרך הלימוד הבית מדרשי, בקבוצות דיון קטנות, בשיח עם הכתובים ועם חברים, היא הדרך המשמעותית, המבטיחה את הלימוד האקטיבי, ומביאה כל לומד לחשוב, להביע את דעתו, להקשיב ולהגדיר לעצמו את תפיסת עולמו.

טלפון: 02-6789946