הדף מאת: מנחי מעגל טוב / מעגל טוב
הלימוד סוקר חלק ממגוון גישות לשבת בהגות היהודית עם שינויי הזמן. השאלה המרכזת דנה בעיצוב השבת ובמקומו של האדם הריבון בעיצוב השבת שלו.
דוד הרטמן, עשה לבך חדרי חדרים, (תרגם מאנגלית יהב זהר), הוצאת עם עובד תל אביב 2005, עמ' 72 -73
אדם ולא אל
שקיעת השמש ביום ו' פותחת פרק זמן שבו פרחי השדה עומדים מול האדם כחברים שווים ביקום. אסור לי לקטוף פרח, או לנהוג בו כאוות נפשי בשקיעה. בכניסת השבת הפרח נהיה עצמיות בפני עצמה, שיש לה זכות קיום ללא כל קשר לערך שלו עבורי, האדם. אני עומד בדממה בפני הטבע כלפני חבר לבריאת האל, ולא כלפני חפץ שאוכל לשלוט בו, ואני חייב להתמודד עם העובדה שאני אדם ולא אל. השבת מנסה לרפא את היהירות האנושית של התרבות הטכנולוגית.
מושגים
אדם ולא אל
שקיעת השמש ביום ו' פותחת פרק זמן שבו פרחי השדה עומדים מול האדם כחברים שווים ביקום. אסור לי לקטוף פרח, או לנהוג בו כאוות נפשי בשקיעה. בכניסת השבת הפרח נהיה עצמיות בפני עצמה, שיש לה זכות קיום ללא כל קשר לערך שלו עבורי, האדם. אני עומד בדממה בפני הטבע כלפני חבר לבריאת האל, ולא כלפני חפץ שאוכל לשלוט בו, ואני חייב להתמודד עם העובדה שאני אדם ולא אל. השבת מנסה לרפא את היהירות האנושית של התרבות הטכנולוגית.
מושגים
- הרב פרופ' דוד הרטמן - (1931 - 2014), רב ופילוסוף, מבכירי ההוגים של האורתודוקסיה המודרנית המתונה, מתלמידיו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק. עלה ארצה בשנת 1971 וייסד את מכון שלום הרטמן בירושלים בשנת 1976.
דיון
MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%; TEXT-ALIGN: justify">HE style="FONT-FAMILY: Arial">3>שאלות:
MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%; TEXT-ALIGN: justify">HE style="FONT-FAMILY: Arial">3>שאלות:
אברהם יהושע השל, השבת, הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד, ישראל 2007, (בתרגום: אלכסנדר אבן-חן), עמ' 46 -47
ליחד יום בשבוע לטובת החירות
השבת מובחנת משאר ימות השבוע כי:
- השבת היא יום בו אדם זוכה לחופש;
- השבת היא יום בו לא נשתמש בכל אותם כלים שבקלות עלולים ליהפך לכלי הרס וחורבן;
- השבת היא יום בו נוכל להיות באמת עצמנו;
- השבת היא יום בו נשתחרר מרדידות היום יום;
- השבת היא יום בו נשתחרר מחובות שאין מקורן בעצמיותנו;
- השבת היא יום בו נהיה מסוגלים להשתחרר מעבודת האלילים של החברה הטכנולוגית;
- השבת היא יום בו לא נשתמש בכספים;
- השבת היא יום בו נכריז על הפסקת אש במאבקים הכלכליים – ביננו לבין זולתנו וביננו ובין משאבי הטבע.
האם יש יום הנושא עימו תקווה גדולה יותר לאנושות מאשר השבת? הפתרונות לבעיות החמורות ביותר של הקיום האנושי לא יימצאו בוויתור על הישגי התרבות הטכנולוגית, אלא בשחרור קיום האדם מתלות מוחלטת בתרבות טכנולוגית זו.
היחס הראוי כלפי כל הנכסים החיצוניים הוא, שנכסים אלה אכן יהיו בבעלות האדם. אולם האדם אינו משועבד בהכרח לנכסיו, והוא מסוגל לחיות גם בלעדיהם. ביום השבת מתממש השיחרור מהתרבות הטכנולוגית – אנו נמנעים מלבצע כל פעולה, היוצרת או מקנה צורה מחודשת לדברים הנמצאים במימד המרחב. הזכות האלוהית- מלכותית אשר ניתנה לאדם "לכבוש" את הארץ, פוקעת ביום השביעי.
מושגים
ליחד יום בשבוע לטובת החירות
השבת מובחנת משאר ימות השבוע כי:
- השבת היא יום בו אדם זוכה לחופש;
- השבת היא יום בו לא נשתמש בכל אותם כלים שבקלות עלולים ליהפך לכלי הרס וחורבן;
- השבת היא יום בו נוכל להיות באמת עצמנו;
- השבת היא יום בו נשתחרר מרדידות היום יום;
- השבת היא יום בו נשתחרר מחובות שאין מקורן בעצמיותנו;
- השבת היא יום בו נהיה מסוגלים להשתחרר מעבודת האלילים של החברה הטכנולוגית;
- השבת היא יום בו לא נשתמש בכספים;
- השבת היא יום בו נכריז על הפסקת אש במאבקים הכלכליים – ביננו לבין זולתנו וביננו ובין משאבי הטבע.
האם יש יום הנושא עימו תקווה גדולה יותר לאנושות מאשר השבת? הפתרונות לבעיות החמורות ביותר של הקיום האנושי לא יימצאו בוויתור על הישגי התרבות הטכנולוגית, אלא בשחרור קיום האדם מתלות מוחלטת בתרבות טכנולוגית זו.
היחס הראוי כלפי כל הנכסים החיצוניים הוא, שנכסים אלה אכן יהיו בבעלות האדם. אולם האדם אינו משועבד בהכרח לנכסיו, והוא מסוגל לחיות גם בלעדיהם. ביום השבת מתממש השיחרור מהתרבות הטכנולוגית – אנו נמנעים מלבצע כל פעולה, היוצרת או מקנה צורה מחודשת לדברים הנמצאים במימד המרחב. הזכות האלוהית- מלכותית אשר ניתנה לאדם "לכבוש" את הארץ, פוקעת ביום השביעי.
מושגים
- אברהם יהושע השל - (1907 ורשה - 1972 ניו יורק) פילוסוף והוגה דעות יהודי אמריקני. החל את דרכו הפילוסופית בגרמניה ונמלט ללונדון ומשם לארה"ב לאחר שנעצר על ידי הנאצים. שימש כפרופסור לאתיקה יהודית וקבלה בבית המדרש לרבנים של התנועה הקונסרבטיבית (JTS). תמך במאבקים לזכויות אדם. הגותו עוסקת ביחסי אדם ואלוהים ובקדושת הזמן ביהדות. הגותו הייחודית שאבה מן החסידות, הפילוסופיה המערבית וההגות היהודית לדורותיה.
דיון
MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%; TEXT-ALIGN: justify" align=justify>HE style="FONT-FAMILY: Arial">3>שאלות:
MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%; TEXT-ALIGN: justify" align=justify>HE style="FONT-FAMILY: Arial">3>שאלות:
קובי ויינר (ק' מזרע), שדמות תשמ"ה
התחדשות
ומהי ההתחדשות אם לא השבת?
שבת תנאי להתחדשות. התחדשות תנאי לשבת.
שבת תנאי להתחדשות.
כלומר, השבת כמחוללת כוח. היא המנוחה, היא הצוותא, היא המשפחה, היא היא שמחת החיים והיופי שבסמלים. נרות מאירים, חלה מתוקה קלועה, יין בגביע, חולצה לבנה, את אלה אנחנו מבקשים בקבלת שבת. מנסים לשאוב מהם אור ושמחה ולצקת בהם תכנים משלנו: את אמונתנו באדם שיש בו עוד ניצוץ, את החברות הקיבוצית שקיימת ורק דורשת חשיפה וביטוי רגשי. אני חושב שחווית השבת היא חוויה המעניקה כוח לשאר הימים – למציאות ממשית של החיים בקיבוץ, של החיים בכלל.
התחדשות תנאי לשבת.
כלומר,שאין זו "חזרה בתשובה", ואין זו "חזרה לדת", אלא מתן תוכן חדש, אנושי, קיבוצי, יהודי – לסמלים יהודיים עתיקים. שאלמלא התוכן החדש, לא היה מתקיים הקשר לסמלים, ונותר היה רק הניכור ותחושת החול המשמימה, בחדר האוכל, בערב שבת.
התחדשות
ומהי ההתחדשות אם לא השבת?
שבת תנאי להתחדשות. התחדשות תנאי לשבת.
שבת תנאי להתחדשות.
כלומר, השבת כמחוללת כוח. היא המנוחה, היא הצוותא, היא המשפחה, היא היא שמחת החיים והיופי שבסמלים. נרות מאירים, חלה מתוקה קלועה, יין בגביע, חולצה לבנה, את אלה אנחנו מבקשים בקבלת שבת. מנסים לשאוב מהם אור ושמחה ולצקת בהם תכנים משלנו: את אמונתנו באדם שיש בו עוד ניצוץ, את החברות הקיבוצית שקיימת ורק דורשת חשיפה וביטוי רגשי. אני חושב שחווית השבת היא חוויה המעניקה כוח לשאר הימים – למציאות ממשית של החיים בקיבוץ, של החיים בכלל.
התחדשות תנאי לשבת.
כלומר,שאין זו "חזרה בתשובה", ואין זו "חזרה לדת", אלא מתן תוכן חדש, אנושי, קיבוצי, יהודי – לסמלים יהודיים עתיקים. שאלמלא התוכן החדש, לא היה מתקיים הקשר לסמלים, ונותר היה רק הניכור ותחושת החול המשמימה, בחדר האוכל, בערב שבת.
דיון
MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%; TEXT-ALIGN: justify">HE style="FONT-FAMILY: Arial">3>שאלות:
MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%; TEXT-ALIGN: justify">HE style="FONT-FAMILY: Arial">3>שאלות:
ועידות הרבנים בגרמניה בשנים 1844 - 1886, עורך: צבי ברס, תרגום צ' יעקובסון, הוצאת דינור, ירושלים תשמ"ו, ע"מ 52
השבת בועידות הרבנים הרפורמים, גרמניה 1844 - 1846
...בשבילנו אין אמת דתית אמת של סיבה ובמידה שאנו מביאים אותה לתודעתנו על ידי מעשה כלשהו שאינו עומד בשום קשר פנימי איתה, אלא מפני שאנו תופשים אותה בפעילותנו הרוחנית, ומפני שהיא מושרשת בהרגשתנו. באותה מידה שאנו מכירים ברעיון השבת כברעיון אמיתי, כשרכשנו רעיון זה בדרכים אחרות, כן עלינו לראות את שמירת השבת על-ידי מנוחה, כפי שהיא מצטיירת מן המקרא ומן ההיסטוריה שאחרי-כן, כחיצונית וסמלית; היא אינה מדברת עוד אל ליבנו, אינה מביעה שום רעיון, מאחר שהתרחקנו מצורת הדת הסמלית, ועל כן נהפך העניין לחיצוניות ריקה גרידא. עלינו לטעון, שהשומר שבת במנוחה עצלה לא רק שלא אימת שום רעיון דתי, אלא גם לא עשה דבר להעלאתו המוסרית, אף שאין להכחיש, שהוא שמר את השבת לפי מושגי המקרא ומושגים מאוחרים יותר – אם לא במלואה, הרי כראוי. עלינו להודות, שאין במנוחה גרידא בשבילנו שום דבר חיובי, ושאין היא אלא תנאי שלילי ואמצעי לשמירת שבת שצריכה להיות על ידי העלאה רוחנית.
בהמשך יהיה עלינו להסביר ראשית כל, שיהודי שאינו חוגג את השבת אמנם חוטא לה' ולעצמו, בכך שהוא מוותר על האמצעי שמציעה לו הדת להעלאתו הדתית, אבל בשום אופן אין לראות בו בוגד ביהדות, אך אמיתותיה הפכו לקניינו ונתייסדו אצלו בדרכים אחרות, גם יש להשאיר זאת למצפונו באיזו מידה הוא מנסה, אף על פי שאינו חוגג את יום המנוחה של הכלל – להגיע בשביל עצמו למטרה הקשורה בכך, ואין לנו לשפוט כל שפיטה בעניין זה...
מושגים
השבת בועידות הרבנים הרפורמים, גרמניה 1844 - 1846
...בשבילנו אין אמת דתית אמת של סיבה ובמידה שאנו מביאים אותה לתודעתנו על ידי מעשה כלשהו שאינו עומד בשום קשר פנימי איתה, אלא מפני שאנו תופשים אותה בפעילותנו הרוחנית, ומפני שהיא מושרשת בהרגשתנו. באותה מידה שאנו מכירים ברעיון השבת כברעיון אמיתי, כשרכשנו רעיון זה בדרכים אחרות, כן עלינו לראות את שמירת השבת על-ידי מנוחה, כפי שהיא מצטיירת מן המקרא ומן ההיסטוריה שאחרי-כן, כחיצונית וסמלית; היא אינה מדברת עוד אל ליבנו, אינה מביעה שום רעיון, מאחר שהתרחקנו מצורת הדת הסמלית, ועל כן נהפך העניין לחיצוניות ריקה גרידא. עלינו לטעון, שהשומר שבת במנוחה עצלה לא רק שלא אימת שום רעיון דתי, אלא גם לא עשה דבר להעלאתו המוסרית, אף שאין להכחיש, שהוא שמר את השבת לפי מושגי המקרא ומושגים מאוחרים יותר – אם לא במלואה, הרי כראוי. עלינו להודות, שאין במנוחה גרידא בשבילנו שום דבר חיובי, ושאין היא אלא תנאי שלילי ואמצעי לשמירת שבת שצריכה להיות על ידי העלאה רוחנית.
בהמשך יהיה עלינו להסביר ראשית כל, שיהודי שאינו חוגג את השבת אמנם חוטא לה' ולעצמו, בכך שהוא מוותר על האמצעי שמציעה לו הדת להעלאתו הדתית, אבל בשום אופן אין לראות בו בוגד ביהדות, אך אמיתותיה הפכו לקניינו ונתייסדו אצלו בדרכים אחרות, גם יש להשאיר זאת למצפונו באיזו מידה הוא מנסה, אף על פי שאינו חוגג את יום המנוחה של הכלל – להגיע בשביל עצמו למטרה הקשורה בכך, ואין לנו לשפוט כל שפיטה בעניין זה...
מושגים
- הרב שמואל הולדהיים - מושגים:
ר' שמואל הולדהיים 1860-1806
רב מראשי התנועה הרפורמית בגרמניה. שירת כרבה של הקהילה הרפורמית בברלין. בקהילתו התקיימו התפילות בגילוי ראש כמו בכנסייה, ללא טלית, בשפה הגרמנית ובלווית נגינת עוגב. בשנת -1840 הנהיג בקהילה הרפורמית בברלין את תפילת יום ראשון במקום תפילת השבת.
דיון
MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%; TEXT-ALIGN: justify">HE style="FONT-FAMILY: Arial">3>שאלה:
MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT: 150%; TEXT-ALIGN: justify">HE style="FONT-FAMILY: Arial">3>שאלה:
זלדה, שירי זלדה, תל אביב תשמ"ה, ע"מ 27
זלדה, הדליקו נר
הדליקו נר
שתו יין.
השבת קטפה בלאט
את השמש השוקעת.
השבת יורדת בלאט
ובידה שושנת הרקיעים.
איך תשתול השבת
פרח עצום ומאיר
בלב צר ועיוור?
איך תשתול השבת
את ציץ המלאכים
בלב בשר משוגע והולל?
התצמח שושנת האלמוות
בדור של עבדים
להרס,
בדור של עבדים
למוות?!
הדליקו נר!
שתו יין!
השבת יורדת בלאט
ובידה הפרח,
ובידה
השמש שוקעת...
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
זלדה, הדליקו נר
הדליקו נר
שתו יין.
השבת קטפה בלאט
את השמש השוקעת.
השבת יורדת בלאט
ובידה שושנת הרקיעים.
איך תשתול השבת
פרח עצום ומאיר
בלב צר ועיוור?
איך תשתול השבת
את ציץ המלאכים
בלב בשר משוגע והולל?
התצמח שושנת האלמוות
בדור של עבדים
להרס,
בדור של עבדים
למוות?!
הדליקו נר!
שתו יין!
השבת יורדת בלאט
ובידה הפרח,
ובידה
השמש שוקעת...
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
אמיר גִּלבֹּעַ, כל השירים, תל אביב 1987, כרך ב, עמ' 90
ככה כמו שאני הולך/ אמיר גִּלבֹּעַ
ככה כמו שאני הולך אני רוצה לקבל פני שבת המלכה.
לגופי בגדים של יום יום וגופי, אם בכלל, איננו חזק בכלל
וגם הנפש לא.
ככה כמו שאני הולך אִם אקבל פני שבת המלכה
והיו הבגדים לגופי של יום יום וגופי אפשר חלש יותר מֵרִגְשָה
אבל הנפש לא.
ככה כמו שאני עודני הולך אם תקבל שבת המלכה את פָּנַיי
לבש גופי שבת יום יום וגופי יֶחֱזַק והשבת בַּנֶּפֶש תְּהִי.
לכי נפשי צאי כלה יום יום לקבל פני שבת המלכה.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
מושגים
ככה כמו שאני הולך/ אמיר גִּלבֹּעַ
ככה כמו שאני הולך אני רוצה לקבל פני שבת המלכה.
לגופי בגדים של יום יום וגופי, אם בכלל, איננו חזק בכלל
וגם הנפש לא.
ככה כמו שאני הולך אִם אקבל פני שבת המלכה
והיו הבגדים לגופי של יום יום וגופי אפשר חלש יותר מֵרִגְשָה
אבל הנפש לא.
ככה כמו שאני עודני הולך אם תקבל שבת המלכה את פָּנַיי
לבש גופי שבת יום יום וגופי יֶחֱזַק והשבת בַּנֶּפֶש תְּהִי.
לכי נפשי צאי כלה יום יום לקבל פני שבת המלכה.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
מושגים
- אמיר גלבוע - ( 1917-1984) משורר ישראלי. נולד באוקראינה. למד עברית בילדותו, עלה ארצה בשנת 1937
דיון
rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right">HE style="FONT-FAMILY: Arial">3>שאלות לאסיף סיום:
rtl style="DIRECTION: rtl; LINE-HEIGHT: 150%; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right">HE style="FONT-FAMILY: Arial">3>שאלות לאסיף סיום:
- פועל החל משנת 1995 מירושלים.
במרכז הלימוד - היכרות, העמקה ושיח עם הכתובים, בבדיקת המשמעויות והכוונות העומדות מאחורי מערכות ערכים וסמלים. מתוך הלימוד, נוצר שיח רב דורי המרחיב ומזמין בחירת דרך, בהתקשרות לתרבות.
אנו רואים את שאלת הלימוד והבירור המשוחח, כשאלה קיומית לעתידה של חברה ישראלית שורשית ומוסרית.
דרך הלימוד הבית מדרשי, בקבוצות דיון קטנות, בשיח עם הכתובים ועם חברים, היא הדרך המשמעותית, המבטיחה את הלימוד האקטיבי, ומביאה כל לומד לחשוב, להביע את דעתו, להקשיב ולהגדיר לעצמו את תפיסת עולמו.
טלפון: 02-6789946
במרכז הלימוד - היכרות, העמקה ושיח עם הכתובים, בבדיקת המשמעויות והכוונות העומדות מאחורי מערכות ערכים וסמלים. מתוך הלימוד, נוצר שיח רב דורי המרחיב ומזמין בחירת דרך, בהתקשרות לתרבות.
אנו רואים את שאלת הלימוד והבירור המשוחח, כשאלה קיומית לעתידה של חברה ישראלית שורשית ומוסרית.
דרך הלימוד הבית מדרשי, בקבוצות דיון קטנות, בשיח עם הכתובים ועם חברים, היא הדרך המשמעותית, המבטיחה את הלימוד האקטיבי, ומביאה כל לומד לחשוב, להביע את דעתו, להקשיב ולהגדיר לעצמו את תפיסת עולמו.
טלפון: 02-6789946
