שבת הכלה
הדף מאת: איציק אדרי ודוד ביטון / לימוד גליל
בין "שבת המלכה" ל"שבת הכלה". בין שמחת המזמור לסקירה טכנית של מכלול מלאכת הבריאה, בין קודש לחול.
דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מפרויקט ייחודי שהתפתח ברשת המתנסים של קרית אתא - 'זמרותא'. אנשי חברת המתנ"סים של קרית אתא יוצרים חוברות לימוד בית-מדרשיות שנקודת ההתחלה שלהן הם שירים ישראליים.התפיסה העומדת בבסיס הפרויקט היא, כי שירי ארץ ישראל נטועים עמוק במסורת ובתרבות היהודיות וכי דרך חיבת השירים יוכלו הלומדים לגלות (מחדש) את המקורות היהודיים העשירים ולמצוא בהם עומק ומשמעות לחייהם. יופיין של החוברות אינו מתמצה רק בתוכן אלא גם בעיצוב המיוחד שלהן שנעשה על ידי 'סטודיו רביד'. בקישורים המומלצים של דף זה תוכלו להוריד את הדף המעוצב.
מילים: אריק איינשטיין לחן: שלום חנוך
שבת המלכה
הִנֵּה הִיא קְרֵבָה וּבָאָה, זֹאת הַמַּלְכָּה הִנֵּה הִיא קְרֵבָה וּבָאָה, זֹאת הַמַּלְכָּה

יוֹם ו' הוֹלֵךְ, שֶׁבַּת הַמְלָכָה

בְּרוּךְ בּוֹאֵךְ , שֶׁבַּת הַמְלָכָה

טוֹב שֶׁבָּאת שַׁבַּת הַמַּלְכָּה

שֶׁבַּת שַׁבָּת, שֶׁבַּת הַמְלָכָה

טוֹב שֶׁבָּאַת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה

שַׁבָּת שַׁבַּת , שֶׁבַּת הַמַּלְכָּה

הִנֵּה הִיא קְרֵבָה וּבָאָה, זֹאת הַמַּלְכָּה

הִנֵּה הִיא קְרֵבָה וּבָאָה, זֹאת הַמַּלְכָּה

הַכֹּל לָבָן, שַׁבָּת הַמַּלְכָּה

הַכֹּל מוּכָן, שַׁבָּת הַמְלָכָה

טוֹב שֶׁבָּאת שַׁבַּת הַמַּלְכָּה...

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il


מושגים
  • אריק איינשטיין - אריק איינשטיין (נולד ב 3- בינואר 1939 ) - זמר, פזמונאי ושחקן ישראלי.
    היה חבר בלהקות הנח"ל, בצל ירוק, שלישיית גשר הירקון, החלונות הגבוהים וחבורת לול.
    שיתוף הפעולה שלו עם שלום חנוך ולהקת הצ'רצ'ילים הניב את אלבומי הרוק הראשונים בישראל.
    בין שיריו המפורסמים, להם כתב גם את המילים: "אני ואתה", "למה לי לקחת ללב", "סע לאט", "יושב על הגדר", "אוהב להיות בבית", "אמא שלי", "עוף גוזל", "מה איתי", "שביר", "פסק זמן", "סן פרנסיסקו על המים", "שיר של אחרי מלחמה" ועוד.
    מבקר המוזיקה יואב קוטנר תיאר אותו: "אריק איינשטיין הוא יותר מאשר הזמר הישראלי הגדול ביותר. איינשטיין הוא ארץ ישראל האמיתית"
(א) מִזְמוֹר שִׁיר, לְיוֹם הַשַּׁבָּת.
(ב) טוֹב, לְהֹדוֹת לה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן.
(ג) לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ; וֶאֱמוּנָתְךָ, בַּלֵּילוֹת.
(ד) עֲלֵי-עָשׂוֹר, וַעֲלֵי-נָבֶל; עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר.
(ה) כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ; בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן.
(ו) מַה-גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'; מְאֹד, עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ.
(ז) אִישׁ-בַּעַר, לֹא יֵדָע; וּכְסִיל, לֹא-יָבִין אֶת-זֹאת.
(ח) בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים, כְּמוֹ עֵשֶׂב, וַיָּצִיצוּ, כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן: לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי-עַד.
(ט) וְאַתָּה מָרוֹם-- לְעֹלָם ה'
(י) כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ, ה' -- כִּי-הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ:
יִתְפָּרְדוּ, כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן.
(יא) וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי; בַּלֹּתִי, בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן.
(יב) וַתַּבֵּט עֵינִי, בְּשׁוּרָי:
בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים-- תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי.
(יג) צַדִּיק, כַּתָּמָר יִפְרָח; כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה.
(יד) שְׁתוּלִים, בְּבֵית ה'; בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ.
(טו) עוֹד, יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה; דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ.
(טז) לְהַגִּיד, כִּי-יָשָׁר ה' צוּרִי, וְלֹא-עלתה (עַוְלָתָה) בּוֹ.
A Psalm, a Song. For the sabbath day. It is a good thing to give thanks unto the LORD, And to sing praises unto Thy name, O Most High; To declare Thy lovingkindness in the morning, And Thy faithfulness in the night seasons, With an instrument of ten strings, and with the psaltery; With a solemn sound upon the harp. For Thou, LORD, hast made me glad through Thy work; I will exult in the works of Thy hands. How great are Thy works, O LORD! Thy thoughts are very deep. A brutish man knoweth not, Neither doth a fool understand this. When the wicked spring up as the grass, And when all the workers of iniquity do flourish; It is that they may be destroyed for ever. But Thou, O LORD, art on high for evermore. For, lo, Thine enemies, O LORD, For, lo, Thine enemies shall perish: All the workers of iniquity shall be scattered. But my horn hast Thou exalted like the horn of the wild-ox; I am anointed with rich oil. Mine eye also hath gazed on them that lie in wait for me, Mine ears have heard my desire of the evil-doers that rise up against me. The righteous shall flourish like the palm-tree; He shall grow like a cedar in Lebanon. Planted in the house of the LORD, They shall flourish in the courts of our God. They shall still bring forth fruit in old age; They shall be full of sap and richness; To declare that the LORD is upright, My Rock, in whom there is no unrighteousness.
פרקי דרבי אלעזר פרק י"ט
ר' ישמעאל אומר: המזמור הזה אדם הראשון אמרו, ונשכח בכל הדורות, עד שבא משה וחידשו. שנאמר: מזמור שיר ליום השבת, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולם הבא...
רבי חנינא היה מתעטף ועומד בערב שבת והיה אומר "בואו ונצא לקראת שבת המלכה", ור' ינאי היה לובש בגדי השבת ואומר "בואי כלה, בואי כלה".
The Gemara now returns to the issue of delight in and deference to Shabbat. Rabbi Ḥanina would wrap himself in his garment and stand at nightfall on Shabbat eve, and say: Come and we will go out to greet Shabbat the queen. Rabbi Yannai put on his garment on Shabbat eve and said: Enter, O bride. Enter, O bride. The Gemara relates: Rabba bar Rav Huna happened to come to the house of Rabba bar Rav Naḥman. They brought before him three se’a of oiled biscuits. He said to them: Did you know I was coming and prepared all of this in my honor? They said to him: Are you more important to us than Shabbat? The biscuits were prepared in deference to Shabbat.
אמר רב יהודה אמר שמואל מנין לעיקר שירה מן התורה? שנאמר: ושרת בשם ה' אלהיו.
איזהו שירות שבשם? הוי אומר זה שירה.
ואימא נשיאות כפים מדכתיב: לשרתו ולברך בשמו מכלל דברכת כהנים לאו שירות היא.
רב מתנה אמר מהכא: תחת אשר לא עבדת את ה' אלוהיך בשמחה ובטוב לבב.
איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב? הוי אומר זה שירה.
ואימא דברי תורה דכתיב: פקודי ה' ישרים משמחי לב? משמחי לב איקרי טוב לא איקרי
ואימא בכורים דכתיב: ושמחת בכל הטוב...
Rav Yehuda said that Shmuel said: From where is it derived that the basic requirement to accompany communal offerings with song applies by Torah law? As it is stated with regard to a Levite who serves in the Temple: “Then he shall serve with the name of the Lord his God” (Deuteronomy 18:7). What is this service that is performed with the name of God? You must say that this is the song, in which the Levites mention and praise the name of God. The Gemara objects: But you can say that this service with the name of God is referring to the lifting of the hands for the Priestly Benediction, which also includes the mention of the name of God. If so, the verse is referring to priests, not ordinary Levites. The Gemara responds: From the fact that it is written: “At that time the Lord separated the tribe of Levi…to serve Him, and to bless in His name” (Deuteronomy 10:8), it can be derived by inference that the Priestly Benediction is not considered service, as the verse mentions service and the Priestly Benediction as distinct rituals. Rav Mattana said that the source for the requirement to accompany the Temple offerings with song is derived from here: “Because you did not serve the Lord your God with joyfulness, and with goodness of heart” (Deuteronomy 28:47). What is this service of God that is performed with joyfulness and with goodness of heart? You must say that this is song. The Gemara objects: But you can say that this service is studying the words of Torah, as it is written: “The precepts of the Lord are upright, rejoicing the heart” (Psalms 19:9). The Gemara explains: Torah is indeed called a matter that rejoices the heart, but it is not called “goodness.” The Gemara objects: But you can say that the joyful service of God referred to above is the bringing of the first fruits, as it is written in that context: “And you shall rejoice in all the goodness that the Lord your God has given you” (Deuteronomy 26:11). The Gemara answers: Bringing the first fruits is indeed called goodness, but it is not called something that involves goodness of heart.
פרופ' משה צפור, מתוך: דף שבועי מס' 844, "מזמור שיר ליום השבת" - נכתב לזכר הבת ורד טל ע"ה, אוניברסיטת בר-אילן
... השיר עוסק ביום השביעי, לאחר סיום מלאכת הבריאה. סיפור הבריאה בסופו של פרק א' בספר בראשית מסכם: " וַיַּרְא אֱ-לֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד " (פס' לא). שם זהו הסיכום שערך ה' כשהוא סוקר את העולם שברא, ואילו מזמור צ"ב הוא התבוננות של המשורר בבריאה כולה, והוא מנסח כך את מסקנותיו שלו: " טוֹב לְהֹדוֹת לַה'... כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ " (תה' צב: ב-ה), " מַה-גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ, ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ !" (ו). רק " אִישׁ-בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא-יָבִין אֶת-זֹאת " (את גדולת ה' הנגלית בעולם שברא; פס' ז). אין לרשעים מקום בעולמו של ה', אין מקום ל"פועלי אוֶן" אשר אינם מתבוננים בפועל ה' ושמחים בו. מציאותם של הרשעים אויבי ה' היא זמנית (פס' ח). וכאמור, דברים דומים אומר גם מזמור ק"ד. נמצא אפוא ש"יום השבת" בכתובת שבראש המזמור אינו מתכוון למהותו יום מנוחה וקדושה לדורות ואף לא ליום המנוחה, כביכול, של הבורא (שמ' כ:יט; לא:יז, ועוד), אלא ליום השביעי של הבריאה, לאחר שהמלאכה נסתיימה, וכמו הבורא בשעתו, סוקר עתה המשורר את מכלול היצירה. אין חשיבות לשאלה מיהו בעל הכתובת האם הוא בעל המזמור עצמו או עורך אשר חש שבזה לב העניין.
דיון
  • "...מזמור שיר ליום השבת...". מדוע לדעתך הוקדש פרק זה בתהילים ליום השבת?
  • ערך שמחת הלב והשירה בשבת. הסבר.
  • היום השביעי כמסיים את מכלול הבריאה.
קישורים לרקע והרחבה:
לדף הלימוד המעוצב
דף מספר 6 בסדרה זמרותא לשבת, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5 7 8 9