שיר שבת
הדף מאת: איציק אדרי ודוד ביטון / לימוד גליל
הדיון על שמירת השבת במרחב הציבורי אקטואלי תמיד ורלוונטי תמיד. דף זה עוסק באופיה של השבת במרחב הציבורי- מימי נחמיה הנביא ועד ימינו אנו.
דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מפרויקט ייחודי שהתפתח ברשת המתנסים של קרית אתא - 'זמרותא'. אנשי חברת המתנ"סים של קרית אתא יוצרים חוברות לימוד בית-מדרשיות שנקודת ההתחלה שלהן הם שירים ישראליים. התפיסה העומדת בבסיס הפרויקט היא, כי שירי ארץ ישראל נטועים עמוק במסורת ובתרבות היהודיות וכי דרך חיבת השירים יוכלו הלומדים לגלות (מחדש) את המקורות היהודיים העשירים ולמצוא בהם עומק ומשמעות לחייהם.

יופיין של החוברות אינו מתמצה רק בתוכן אלא גם בעיצוב המיוחד שלהן שנעשה על ידי 'סטודיו רביד'. בקישורים המומלצים של דף זה תוכלו להוריד את הדף המעוצב.
מילים ולחן: שייקה פיקוב
שיר שבת
שִׁשָּׁה יָמִים בָּרָא עוֹלַם לִבְנֵי אֱנוֹשׁ בָּנָה בֵּיתָם

וְלִשְׁבִיעִי הוֹעִיד רוּחוֹ

שָׁבַת יְקוּם לִמְנוּחָתוֹ

וְלִשְׁבִיעִי הוֹעִיד רוּחוֹ

שָׁבַת יְקוּם לִמְנוּחָתוֹ.

נָמוֹג הַיּוֹם - צְלָלִים רִצְּדוּ.

נֶפֶשׁ שָׂדֶה - תְּבוּאוֹת אוֹסְמוֹ.

דָּמַם יוֹם חוֹל - הִרְכִּין רֹאשׁוֹ

כָּרַע בִּפְנֵי שַׁבַּת קָדְשׁוֹ.

דָּמַם יוֹם חוֹל - הִרְכִּין רֹאשׁוֹ

כָּרַע בִּפְנֵי שַׁבַּת קָדְשׁוֹ.

גָּוְעָה הֶמְיַת - כְּנַף הוֹמִים.

נִבְּטוּ שָׁמַיִם - כּוֹכָבִים,

פָּנָה הַקּוֹר - הֵגִיחַ אוֹר

עִם בּוֹא שַׁבָּת בְּשִׁיר מִזְמוֹר.

פָּנָה הַקּוֹר - הֵגִיחַ אוֹר

עִם בּוֹא שַׁבָּת בְּשִׁיר מִזְמוֹר.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il


מושגים
  • שייקה פיקוב - שייקה פייקוב הוא מלחין ופזמונאי ישראלי. נולד בשנת1937 בקיבוץ אשדות יעקב.
    את שיריו הראשונים הלחין בגיל 15 , אך לפריצה משמעותית הגיע רק לאחר שירותו הצבאי, כשהוזמן על ידי חיל החינוך לפקד על צוותי ההווי של הנח"ל לצדו של רן אלירן.

    בשנות השבעים היה פייקוב אחד הפזמונאים והמלחינים הבולטים בישראל, תוך דגש על פסטיבלים ותחרויות שונות. בשנת 1971 לדוגמה, שיריו ניצחו בכל הפסטיבלים שנערכו באותה שנה: בפסטיבל הזמר המזרחי ("בואו ונשיר אחים"), בפסטיבל הזמר החסידי ("שישו ושמחו") ובפסטיבל שירי הילדים ("אן דן דינו"). בין השירים שכתב באותן שנים ניתן למנות את "למה ככה" "חגיגת האביב" "עוד יהיה טוב בארץ ישראל" "חג יובל" (אבי טולדנו), "אהבתי מיום אתמול" (יהורם גאון), ו"אמא" בביצוע שולה חן והילד רונן בהונקר, שזכה בפסטיבל שירי הילדים ב- 1982.

    פייקוב כתב עשרות שירים להצגות ולסרטים, בהם "נערת הפרברים", "נורית", "קוראים לי שמיל", "רחוב 60 ", "הדודה מארגנטינה" ועוד. הוא הרבה לעבוד עם הבמאי ג'ורג' עובדיה.
(טו) בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דֹּרְכִים-גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת וּמְבִיאִים הָעֲרֵמוֹת וְעֹמְסִים עַל-הַחֲמֹרִים וְאַף-יַיִן עֲנָבִים וּתְאֵנִים, וְכָל-מַשָּׂא, וּמְבִיאִים יְרוּשָׁלִַם, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת; וָאָעִיד, בְּיוֹם מִכְרָם צָיִד. (טז) וְהַצֹּרִים יָשְׁבוּ בָהּ, מְבִיאִים דָּאג וְכָל-מֶכֶר; וּמוֹכְרִים בַּשַּׁבָּת לִבְנֵי יְהוּדָה, וּבִירוּשָׁלִָם. (יז) וָאָרִיבָה, אֵת חֹרֵי יְהוּדָה; וָאֹמְרָה לָהֶם, מָה-הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים, וּמְחַלְּלִים, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת. (יח) הֲלוֹא כֹה עָשׂוּ, אֲבֹתֵיכֶם--וַיָּבֵא אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ אֵת כָּל-הָרָעָה הַזֹּאת, וְעַל הָעִיר הַזֹּאת; וְאַתֶּם מוֹסִיפִים חָרוֹן, עַל-יִשְׂרָאֵל, לְחַלֵּל, אֶת-הַשַּׁבָּת.
(יט) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלְלוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַשַּׁבָּת, וָאֹמְרָה וַיִּסָּגְרוּ הַדְּלָתוֹת, וָאֹמְרָה, אֲשֶׁר לֹא יִפְתָּחוּם עַד אַחַר הַשַּׁבָּת; וּמִנְּעָרַי, הֶעֱמַדְתִּי עַל-הַשְּׁעָרִים--לֹא-יָבוֹא מַשָּׂא, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. (כ) וַיָּלִינוּ הָרֹכְלִים וּמֹכְרֵי כָל-מִמְכָּר, מִחוּץ לִירוּשָׁלִָם--פַּעַם וּשְׁתָּיִם. (כא) וָאָעִידָה בָהֶם, וָאֹמְרָה אֲלֵיהֶם מַדּוּעַ אַתֶּם לֵנִים נֶגֶד הַחוֹמָה--אִם-תִּשְׁנוּ, יָד אֶשְׁלַח בָּכֶם; מִן-הָעֵת הַהִיא, לֹא-בָאוּ בַּשַּׁבָּת. (כב) וָאֹמְרָה לַלְוִיִּם, אֲשֶׁר יִהְיוּ מִטַּהֲרִים וּבָאִים שֹׁמְרִים הַשְּׁעָרִים--לְקַדֵּשׁ, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת; גַּם-זֹאת זָכְרָה-לִּי אֱלֹהַי, וְחוּסָה עָלַי כְּרֹב חַסְדֶּךָ.
In those days saw I in Judah some treading winepresses on the sabbath, and bringing in heaps of corn, and lading asses therewith; as also wine, grapes, and figs, and all manner of burdens, which they brought into Jerusalem on the sabbath day; and I forewarned them in the day wherein they sold victuals. There dwelt men of Tyre also therein, who brought in fish, and all manner of ware, and sold on the sabbath unto the children of Judah, and in Jerusalem. Then I contended with the nobles of Judah, and said unto them: ‘What evil thing is this that ye do, and profane the sabbath day? Did not your fathers thus, and did not our God bring all this evil upon us, and upon this city? yet ye bring more wrath upon Israel by profaning the sabbath.’ And it came to pass that, when the gates of Jerusalem began to be dark before the sabbath, I commanded that the doors should be shut, and commanded that they should not be opened till after the sabbath; and some of my servants set I over the gates, that there should no burden be brought in on the sabbath day. So the merchants and sellers of all kind of ware lodged without Jerusalem once or twice. Then I forewarned them, and said unto them: ‘Why lodge ye about the wall? if ye do so again, I will lay hands on you.’ From that time forth came they no more on the sabbath. And I commanded the Levites that they should purify themselves, and that they should come and keep the gates, to sanctify the sabbath day. Remember unto me, O my God, this also, and spare me according to the greatness of Thy mercy.
פירוש הרמב"ן על התורה, עמודים קנא- קנב
שנצטווינו מן התורה להיות לנו מנוחה אפילו מדברים שאין מלאכה. לא שיטרח כל היום למדוד התבואות ולשקול הפירות והמתנות ולמלא החביות יין ולפנות הכלים, וגם האבנים מבית לבית וממקום למקום...יהיו עומסים על החמורים ואף יין וענבים ותאנים וכל משא יביאו ויהיה השוק מלא לכל מקח וממכר ותהיה החנות פתוחה והחנווני מקיף והשולחנים על שולחנם והזהובים לפניהם ויהיו הפועלים משכימים למלאכתם ומשכירים עצמם כמו בחול לדברים אלו וכיוצא בהן... שבכל זה אין בהם משום מלאכה, לכך אמרה תורה שבתון, שיהיה יום שביתה ומנוחה לא יום טורח.
אלא שבית שמאי אומרים 'ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך' - שתהא מלאכתך גמורה מערב שבת. ובית הלל אומרין 'ששת ימים תעבד' - עושה אתה כל ששה ושאר מלאכתך היא נעשית מאליה בשבת. 'ועשית כל מלאכתך' - שתהא בשבת כמי שאין לו מלאכה.
השופט מאיר שמגר, בג"ץ 5073/91 תיאטראות ישראל נגד עיריית נתניה, פ"ד מז (3) 192.
זכותו של כל אדם למלא מנוחתו תוכן ותכלית כטעמו שלו.
ההלכה הדתית הקובעת בפרטי פרטים מה מותר ומה אסור לאדם לעשות ובמה להתעסק או שלא להתעסק בשבת וביום טוב, אינה חוק בישראל [...]
מהו סוג העיסוק שבו מדובר כאן? במילים אחרות, למה כוונו המילים "פעולות תרבות וחינוך"? בהיעדר הגדרה, משמעותן היא זו המקובלת בין בני-אדם בני חברתנו, לפי תפיסותינו דהאידנא [=כיום], כמקובל בחברה מערבית במאה העשרים.
אנו בוחנים מושגים כגון אלה שלפנינו על-פי ההשקפות המקובלות על הציבור שבתוכו אנו פועלים. המושגים תרבות וחינוך הם בהירים ונהירים; יכול שיהיה ויכוח על הקצוות. בימינו לא יכול להיות ויכוח שתרבות כוללת ספרות, אמנות, מוסיקה, מחול, תיאטרון וקולנוע. בכך אין כדי לחדש בהשוואה לזמנים אחרים, פרט לכך שהקולנוע הוא חידושה של המאה שלנו.
דיון
  • מה דעתכם על פסק הדין?
  • השבת הציבורית מול השבת הפרטית בפסק הדין?
  • הסבר את סתירה (אם יש) בין המקורות.
קישורים לרקע והרחבה:
לדף הלימוד המעוצב
דף מספר 5 בסדרה זמרותא לשבת, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 6 7 8 9