הדף מאת: איציק אדרי ודוד ביטון / לימוד גליל
השבת, מלבד היותה "פסק זמן" מחיי היומיום היא גם סממן תרבות של התרבות היהודית.
דף זה עוסק במשמעותה של השבת וייחודה, המתחיל כבר ברגע המיסטי של "בין השמשות".
דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מפרויקט ייחודי שהתפתח ברשת המתנסים של קרית אתא - 'זמרותא'. אנשי חברת המתנ"סים של קרית אתא יוצרים חוברות לימוד בית-מדרשיות שנקודת ההתחלה שלהן הם שירים ישראליים. התפיסה העומדת בבסיס הפרויקט היא, כי שירי ארץ ישראל נטועים עמוק במסורת ובתרבות היהודיות וכי דרך חיבת השירים יוכלו הלומדים לגלות (מחדש) את המקורות היהודיים העשירים ולמצוא בהם עומק ומשמעות לחייהם.
יופיין של החוברות אינו מתמצה רק בתוכן אלא גם בעיצוב המיוחד שלהן שנעשה על ידי 'סטודיו רביד'. בקישורים המומלצים של דף זה תוכלו להוריד את הדף המעוצב.
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מפרויקט ייחודי שהתפתח ברשת המתנסים של קרית אתא - 'זמרותא'. אנשי חברת המתנ"סים של קרית אתא יוצרים חוברות לימוד בית-מדרשיות שנקודת ההתחלה שלהן הם שירים ישראליים. התפיסה העומדת בבסיס הפרויקט היא, כי שירי ארץ ישראל נטועים עמוק במסורת ובתרבות היהודיות וכי דרך חיבת השירים יוכלו הלומדים לגלות (מחדש) את המקורות היהודיים העשירים ולמצוא בהם עומק ומשמעות לחייהם.
יופיין של החוברות אינו מתמצה רק בתוכן אלא גם בעיצוב המיוחד שלהן שנעשה על ידי 'סטודיו רביד'. בקישורים המומלצים של דף זה תוכלו להוריד את הדף המעוצב.
חיים נחמן ביאליק (לחן: פנחס מינקובסקי)
שבת המלכה
הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה -
בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.
הִנֵה הִיא יוֹרֶדֶת הַקְּדוֹשָׁה, הַבְּרוּכָה,
וְעִמָּהּ מַלְאָכִים צְבָא שָׁלוֹם וּמְנוּחָה.
בּוֹאִי, בּוֹאִי, הַמַּלְכָּה!
בּוֹאִי, בּוֹאִי, הַמַּלְכָּה! -
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!
קִבַּלְנוּ פְּנֵי שַׁבָּת בִּרְנָנָה וּתְפִלָּה,
הַבַּיְתָה נָשׁוּבָה, בְּלֵב מָלֵא גִּילָה.
שָׁם עֲרוּךְ הַשֻׁלְחָן, הַנֵּרוֹת יָאִירוּ,
כָּל-פִּנוֹת הַבַּיִת יִזְרָחוּ, יַזְהִירוּ.
שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!
שְׁבִי, זַכָּה, עִמָּנוּ וּבְזִיוֵךְ נָא אוֹרִי
לַיְלָה וָיוֹם, אַחַר תַּעֲבֹרִי.
וַאֲנַחְנוּ נְכַבְּדֵךְ בְּבִגְדֵי חֲמוּדוֹת,
בִּזְמִירוֹת וּתְפִלּוֹת וּבְשָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת.
וּבִמְנוּחָה שְׁלֵמָה,
וּבִמְנוּחָה נָעֵמָה -
בָּרְכוּנוּ לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!
הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה -
בֹּאוּ וּנְלַוֶּה אֶת-שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.
צֵאתֵךְ לְשָׁלוֹם, הַקְּדוֹשָׁה, הַזַּכָּה -
דְעִי, שֵׁשֶׁת יָמִים אֶל שׁוּבֵךְ נְחַכֶּה...
כֵּן לַשַׁבָּת הַבָּאָה!
כֵּן לַשַׁבָּת הַבָּאָה!
צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!
מושגים
שבת המלכה
הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה -
בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.
הִנֵה הִיא יוֹרֶדֶת הַקְּדוֹשָׁה, הַבְּרוּכָה,
וְעִמָּהּ מַלְאָכִים צְבָא שָׁלוֹם וּמְנוּחָה.
בּוֹאִי, בּוֹאִי, הַמַּלְכָּה!
בּוֹאִי, בּוֹאִי, הַמַּלְכָּה! -
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!
קִבַּלְנוּ פְּנֵי שַׁבָּת בִּרְנָנָה וּתְפִלָּה,
הַבַּיְתָה נָשׁוּבָה, בְּלֵב מָלֵא גִּילָה.
שָׁם עֲרוּךְ הַשֻׁלְחָן, הַנֵּרוֹת יָאִירוּ,
כָּל-פִּנוֹת הַבַּיִת יִזְרָחוּ, יַזְהִירוּ.
שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!
שְׁבִי, זַכָּה, עִמָּנוּ וּבְזִיוֵךְ נָא אוֹרִי
לַיְלָה וָיוֹם, אַחַר תַּעֲבֹרִי.
וַאֲנַחְנוּ נְכַבְּדֵךְ בְּבִגְדֵי חֲמוּדוֹת,
בִּזְמִירוֹת וּתְפִלּוֹת וּבְשָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת.
וּבִמְנוּחָה שְׁלֵמָה,
וּבִמְנוּחָה נָעֵמָה -
בָּרְכוּנוּ לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!
הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה -
בֹּאוּ וּנְלַוֶּה אֶת-שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.
צֵאתֵךְ לְשָׁלוֹם, הַקְּדוֹשָׁה, הַזַּכָּה -
דְעִי, שֵׁשֶׁת יָמִים אֶל שׁוּבֵךְ נְחַכֶּה...
כֵּן לַשַׁבָּת הַבָּאָה!
כֵּן לַשַׁבָּת הַבָּאָה!
צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!
מושגים
- חיים נחמן ביאליק - ביאליק נולד בכפר ראדי ליד ז'יטומיר. כאשר ביאליק היה בן שש הורי עברו לז'יטומיר בחיפוש אחר פרנסה. ב 1880- , מת אביו והאלמנה חסרת הכול שלחה את בנה לסבו. בהתחלה הוא חונך על ידי מלמדים ב"חדר" המסורתי, אבל אחר כך, מגיל 13 הוא למד בעצמו.
הוא עבר ללמוד בישיבת וולוז'ין. לימודיו בישיבה אפשרו לו רק להשקיע עצמו בלימוד התלמוד אך הוא רצה ללמוד גם דברים מודרניים. החל לחיות בעולם השירה. הוא קרא שירה רוסית וספרות אירופאית. עוד בזמן שהיה בישיבה הצטרף ביאליק לאגודת סטודנטים אורתודוכסית ציונית סודית בשם" נצח ישראל " שמטרתה לשלב לאומיות והשכלה יהודית עם קשר חזק למסורת.
בקיץ של שנת 1891 ביאליק עזב את הישיבה ועבר לאודסה, מרכז התרבות היהודית החדשה בדרום רוסיה. שם הוא חי עד 1921 . במהלך השנים הללו גדל שמעו של ביאליק וכאשר יצא ספר שיריו הראשון ב 1901- הוא כונה "המשורר של התחייה הלאומית". לאחר ששהה שלוש שנים בברלין ביאליק עלה לארץ ב 1924- והתגורר בתל-אביב שם הוא עבד עד סוף ימיו.
שבת בדיברות הראשונות
(ז) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. (ח) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. (ט) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. (י) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
(ז) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. (ח) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. (ט) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. (י) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
Thou shalt not take the name of the LORD thy God in vain; for the LORD will not hold him guiltless that taketh His name in vain. Remember the sabbath day, to keep it holy. Six days shalt thou labour, and do all thy work; but the seventh day is a sabbath unto the LORD thy God, in it thou shalt not do any manner of work, thou, nor thy son, nor thy daughter, nor thy man-servant, nor thy maid-servant, nor thy cattle, nor thy stranger that is within thy gates;
תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א' הלכה א'
מהו בין השמשות
רבי שמואל בר חייא בר יהודה בשם רבי חנינא: התחיל גלגל חמה לשקע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו חזקה ביום טבל...
...איזהו בין השמשות? אמר רבי תנחומא: לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי חדה של סייף נחלקה הטיפה לכאן ולכאן זהו בין השמשות:
איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, דברי רבי נחמיה, רבי יוסי אומר: בין השמשות - כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים.
מהו בין השמשות
רבי שמואל בר חייא בר יהודה בשם רבי חנינא: התחיל גלגל חמה לשקע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו חזקה ביום טבל...
...איזהו בין השמשות? אמר רבי תנחומא: לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי חדה של סייף נחלקה הטיפה לכאן ולכאן זהו בין השמשות:
איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, דברי רבי נחמיה, רבי יוסי אומר: בין השמשות - כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים.
עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן: פי הארץ ופי הבאר ופי האתון והקשת והמן והמטה והשמיר והכתב והמכתב והלוחות ויש אומרים אף המזיקין וקבורתו של משה ואֵילו של אברהם אבינו ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה.
Ten things were created on the eve of the Sabbath at twilight, and these are they: [1] the mouth of the earth, [2] the mouth of the well, [3] the mouth of the donkey, [4] the rainbow, [5] the manna, [6] the staff [of Moses], [7] the shamir, [8] the letters, [9] the writing, [10] and the tablets. And some say: also the demons, the grave of Moses, and the ram of Abraham, our father. And some say: and also tongs, made with tongs.
אגרות ח''נ ביאליק, כרך ה, עמוד רכח
ממכתבו של ביאליק לחלוצים בגבע
עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת, שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי, אלא גם קיומו האנושי. בלי שבת אין צלם אלוהים וצלם אנוש בעולם. אילו הייתה העבודה תכלית לעצמה, הרי אין מותר לאדם מן הבהמה. כל עמי התרבות קיבלו מיד ישראל, בצורה זו או אחרת, את יום המנוחה, והיא שעמדה ללבוש צורת אדם במקצת. בלעדיה היו כולם עומדים בפראותם...
ייחדתי את הדיבור על שמירת השבת, שהיא שקולה בעיני לא רק כשמירת כל התרי"ג מצוות הישראליות, כדברי חכמינו, אלא כשמירת רוח האדם כולה. בלי שבת אין ישראל, אין ארץ ישראל ואין תרבות ישראל.
השבת היא היא התרבות.
ממכתבו של ביאליק לחלוצים בגבע
עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת, שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי, אלא גם קיומו האנושי. בלי שבת אין צלם אלוהים וצלם אנוש בעולם. אילו הייתה העבודה תכלית לעצמה, הרי אין מותר לאדם מן הבהמה. כל עמי התרבות קיבלו מיד ישראל, בצורה זו או אחרת, את יום המנוחה, והיא שעמדה ללבוש צורת אדם במקצת. בלעדיה היו כולם עומדים בפראותם...
ייחדתי את הדיבור על שמירת השבת, שהיא שקולה בעיני לא רק כשמירת כל התרי"ג מצוות הישראליות, כדברי חכמינו, אלא כשמירת רוח האדם כולה. בלי שבת אין ישראל, אין ארץ ישראל ואין תרבות ישראל.
השבת היא היא התרבות.
חנן זוסמן, מתוך: ביאליק ויחסו להלכה, אתר "זמרשת"
נאמן לתפיסתו את מערכת ההלכה כביטוי לערכי מוסר ותרבות אוניברסליים אף בשבת ראה ביאליק ביטוי לנשגבות רוח האדם וליכולתו להתעלות רוחנית. נראה שלדידו השבת היא סמל ומטאפורה ליצירה התרבותית האנושית בכלל כביטוי לשאיפה האנושית לנשגב ולמרומם.
ביאליק לא רק נאה דרש אלא אף קיים בהגותו את התכנסויות עונג שבת המפורסמות בתל-אביב. ההתכנסות הראשונה הייתה בשנת תרפ"ז (1926) בבית הספר למוזיקה שולמית, אך בשל ריבוי המשתתפים עברה הפעילות לגימנסיה הרצליה ולאחר מכן לבניין "אוהל שֵׁם" שנחנך בשנת תרפ"ט (1929). בניין זה היה למשכן הקבוע של "עונג שבת" שבו השתתפו מאות משתתפים. הפגישות כללו הרצאות של מיטב המומחים והמרצים, חילונים ודתיים, ובהם גם רבנים, במגוון נושאים הקשורים ליהדות ולארץ ישראל: תנ"ך ופרשנות המקרא, אגדה וספרות, ארכיאולוגיה והיסטוריה, קבלה וחסידות, משפט עברי וגיאוגרפיה. גם ביאליק עצמו נהג להרצות מדי פעם בפעם בנושאים הקרובים ללבו: שירת ימי הביניים, חינוך וסוגיות שעמדו על סדר יומו של היישוב העברי. ביאליק שהיה חובב נלהב של מוסיקה וחזנות בפרט הוסיף שירי שבת, פיוטים מימי הביניים וכן שירים מודרניים פופולאריים מאותם ימים להתכנסויות. כך היה עונג שבת לכינוס שמיזג ישן וחדש ושיתף את הציבור ביצירה היהודית המתמשכת והמתרקמת.
תפיסת עולמו של ביאליק גרסה שחינוך עברי לא יישא פרי ללא יסוד ההמשכיות עם מסורת ישראל לא רק בתחום האגדה אלא אף בתחום ההלכה ושעל החינוך להיות מבוסס על סמלים וטקסים ולא רק ערכים ורעיונות מופשטים. שני יסודות אלה מוצאים ביטויים בשירו "שבת המלכה" הידוע אף בשם "החמה מראש האילנות נסתלקה".
© כל הזכויות שמורות ל
zemer.co.il
נאמן לתפיסתו את מערכת ההלכה כביטוי לערכי מוסר ותרבות אוניברסליים אף בשבת ראה ביאליק ביטוי לנשגבות רוח האדם וליכולתו להתעלות רוחנית. נראה שלדידו השבת היא סמל ומטאפורה ליצירה התרבותית האנושית בכלל כביטוי לשאיפה האנושית לנשגב ולמרומם.
ביאליק לא רק נאה דרש אלא אף קיים בהגותו את התכנסויות עונג שבת המפורסמות בתל-אביב. ההתכנסות הראשונה הייתה בשנת תרפ"ז (1926) בבית הספר למוזיקה שולמית, אך בשל ריבוי המשתתפים עברה הפעילות לגימנסיה הרצליה ולאחר מכן לבניין "אוהל שֵׁם" שנחנך בשנת תרפ"ט (1929). בניין זה היה למשכן הקבוע של "עונג שבת" שבו השתתפו מאות משתתפים. הפגישות כללו הרצאות של מיטב המומחים והמרצים, חילונים ודתיים, ובהם גם רבנים, במגוון נושאים הקשורים ליהדות ולארץ ישראל: תנ"ך ופרשנות המקרא, אגדה וספרות, ארכיאולוגיה והיסטוריה, קבלה וחסידות, משפט עברי וגיאוגרפיה. גם ביאליק עצמו נהג להרצות מדי פעם בפעם בנושאים הקרובים ללבו: שירת ימי הביניים, חינוך וסוגיות שעמדו על סדר יומו של היישוב העברי. ביאליק שהיה חובב נלהב של מוסיקה וחזנות בפרט הוסיף שירי שבת, פיוטים מימי הביניים וכן שירים מודרניים פופולאריים מאותם ימים להתכנסויות. כך היה עונג שבת לכינוס שמיזג ישן וחדש ושיתף את הציבור ביצירה היהודית המתמשכת והמתרקמת.
תפיסת עולמו של ביאליק גרסה שחינוך עברי לא יישא פרי ללא יסוד ההמשכיות עם מסורת ישראל לא רק בתחום האגדה אלא אף בתחום ההלכה ושעל החינוך להיות מבוסס על סמלים וטקסים ולא רק ערכים ורעיונות מופשטים. שני יסודות אלה מוצאים ביטויים בשירו "שבת המלכה" הידוע אף בשם "החמה מראש האילנות נסתלקה".
© כל הזכויות שמורות ל
zemer.co.il
דיון
- בשיר השבת מתקבלת עם ההכרה שהחמה מראש האילנות נסתלקה. זמן הגעת השבת במקורות קרוי בין השמשות . מהו זמן בין השמשות עבורך?
- כיצד, לדעתך, ביטויה של השבת בא לביטוי בשיר?
- "השבת.. יסוד קיומו הישראלי" כיצד רואה ביאליק את ביטויה של השבת ?
קישורים לרקע והרחבה:
לדף הלימוד המעוצב
לדף הלימוד המעוצב