הדף מאת: איציק אדרי ודוד ביטון / לימוד גליל
בחוויה הישראלית ישנו רגע אחד ייחודי - הרגע שבו "נכנסת שבת". דף לימוד זה עוסק ברגע זה של כניסת השבת, ומברר כיצד הוא נחווה באוכלוסיות השונות.
דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מפרויקט ייחודי שהתפתח ברשת המתנסים של קרית אתא - 'זמרותא'. אנשי חברת המתנ"סים של קרית אתא יוצרים חוברות לימוד בית-מדרשיות שנקודת ההתחלה שלהן הם שירים ישראליים.
התפיסה העומדת בבסיס הפרויקט היא, כי שירי ארץ ישראל נטועים עמוק במסורת ובתרבות היהודיות וכי דרך חיבת השירים יוכלו הלומדים לגלות (מחדש) את המקורות היהודיים העשירים ולמצוא בהם עומק ומשמעות לחייהם.
יופיין של החוברות אינו מתמצה רק בתוכן אלא גם בעיצוב המיוחד שלהן שנעשה על ידי 'סטודיו רביד'. בקישורים המומלצים של דף זה תוכלו להוריד את הדף המעוצב.
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מפרויקט ייחודי שהתפתח ברשת המתנסים של קרית אתא - 'זמרותא'. אנשי חברת המתנ"סים של קרית אתא יוצרים חוברות לימוד בית-מדרשיות שנקודת ההתחלה שלהן הם שירים ישראליים.
התפיסה העומדת בבסיס הפרויקט היא, כי שירי ארץ ישראל נטועים עמוק במסורת ובתרבות היהודיות וכי דרך חיבת השירים יוכלו הלומדים לגלות (מחדש) את המקורות היהודיים העשירים ולמצוא בהם עומק ומשמעות לחייהם.
יופיין של החוברות אינו מתמצה רק בתוכן אלא גם בעיצוב המיוחד שלהן שנעשה על ידי 'סטודיו רביד'. בקישורים המומלצים של דף זה תוכלו להוריד את הדף המעוצב.
יהושע רבינוב, ירדה השבת
ירדה השבת/ יהושע רבינוב
יָרְדָה הַשַּׁבָּת אֶל בִּקְעַת גִּנּוֹסָר,
וְנִיחוֹחַ עַתִּיק בְּשׁוּלֶיהָ.
וַיַּעַמְדוּ מִסָּבִיב הֲרָרִים שׁוֹשְׁבִינִים
לָשֵׂאת אַדַּרְתָּהּ הַזּוֹהֶבֶת.
תַּעֲלֵינָה יוֹנִים מִכִּנֶּרֶת הַיָּם,
קַבֵּל אֶת רוּחָהּ הַלּוֹהֶבֶת.
נָשְׁקָה הַשַּׁבָּת לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַבְּרוֹשׁ,
לָאֵזוֹב שֶׁבַּסֶּלַע נָשָׁקָה.
וַיְּהִי הַדַּרְדַּר לְשַׁרְבִיט שֶׁל מַלְכוּת
עַל רָמוֹת דְּמָמָה מְרוֹנֶנֶת.
יִמְשֹׁךְ אָז הַתּוֹר בְּקוֹלוֹ הַמָּתוֹק
חֶמְדַּת כִּסּוּפִין מְעַדֶּנֶת.
הִרְטִיטָה שַׁבָּת בְּחִנָּהּ הַגָּנוּז
עֵינֵי חַלּוֹנוֹת מִכָּל עֵבֶר.
וַתֵּצֵאנָה בָּנוֹת אֶל הָעֶרֶב זַמֵּר
זְמִירוֹת בְּעֶרְגָּה מְצַלְצֶלֶת.
וְהָיְתָה הָעֶדְנָה בְּבִקְעַת גִּנּוֹסָר
לְנִשְׁמַת עִבְרִיּוּת נֶאֱצֶלֶת.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
ירדה השבת/ יהושע רבינוב
יָרְדָה הַשַּׁבָּת אֶל בִּקְעַת גִּנּוֹסָר,
וְנִיחוֹחַ עַתִּיק בְּשׁוּלֶיהָ.
וַיַּעַמְדוּ מִסָּבִיב הֲרָרִים שׁוֹשְׁבִינִים
לָשֵׂאת אַדַּרְתָּהּ הַזּוֹהֶבֶת.
תַּעֲלֵינָה יוֹנִים מִכִּנֶּרֶת הַיָּם,
קַבֵּל אֶת רוּחָהּ הַלּוֹהֶבֶת.
נָשְׁקָה הַשַּׁבָּת לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַבְּרוֹשׁ,
לָאֵזוֹב שֶׁבַּסֶּלַע נָשָׁקָה.
וַיְּהִי הַדַּרְדַּר לְשַׁרְבִיט שֶׁל מַלְכוּת
עַל רָמוֹת דְּמָמָה מְרוֹנֶנֶת.
יִמְשֹׁךְ אָז הַתּוֹר בְּקוֹלוֹ הַמָּתוֹק
חֶמְדַּת כִּסּוּפִין מְעַדֶּנֶת.
הִרְטִיטָה שַׁבָּת בְּחִנָּהּ הַגָּנוּז
עֵינֵי חַלּוֹנוֹת מִכָּל עֵבֶר.
וַתֵּצֵאנָה בָּנוֹת אֶל הָעֶרֶב זַמֵּר
זְמִירוֹת בְּעֶרְגָּה מְצַלְצֶלֶת.
וְהָיְתָה הָעֶדְנָה בְּבִקְעַת גִּנּוֹסָר
לְנִשְׁמַת עִבְרִיּוּת נֶאֱצֶלֶת.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
(א) וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם. (ב) וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. (ג) וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ: כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
And the heaven and the earth were finished, and all the host of them. And on the seventh day God finished His work which He had made; and He rested on the seventh day from all His work which He had made. And God blessed the seventh day, and hallowed it; because that in it He rested from all His work which God in creating had made.
"ויכולו השמים והארץ וכל צבאם" (בראשית ב, א).
כתוב: "לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצוותך מאד" (תהילים קיט, צו).
לכל יש סיקוסים. שמים וארץ יש להן סיקוסים,
חוץ מדבר אחד שאין לו סיקוסים,
ואיזו?
זו התורה, שנאמר: "ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים" (איוב יא, ט).
דבר אחר. "לכל תכלה ראיתי קץ" - זו מלאכת שמים וארץ, שנאמר "ויכולו השמים והארץ"
(בראשית ב, א).
כתוב: "לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצוותך מאד" (תהילים קיט, צו).
לכל יש סיקוסים. שמים וארץ יש להן סיקוסים,
חוץ מדבר אחד שאין לו סיקוסים,
ואיזו?
זו התורה, שנאמר: "ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים" (איוב יא, ט).
דבר אחר. "לכל תכלה ראיתי קץ" - זו מלאכת שמים וארץ, שנאמר "ויכולו השמים והארץ"
(בראשית ב, א).
שולחן ערוך המקוצר, סימן נ"ז סעיף א'.
חייב כל אדם להוסיף מן החול על הקודש, דהיינו לפרושׁ מכל מלאכה, הן בשבת והן ביום טוב, וכן המנהג.
וזמן התוספת הוא כעשר דקות קודם בין־השמשות (כי בין־השמשות עצמו אסור במלאכה בלאו־הכי, מטעם שהוא ספק לילה), ועדיף להקדים כעשרים דקות.
ותחילת בין השמשות לדעת הגאונים, הוא מרגע ששקעה החמה, דהיינו שנתכסתה באופק המערבי מן העין לגמרי, עד כדי מהלך שלושת רבעי מיל (שהם שלוש עשרה דקות ומחצה) ואז יוצאים שלושה כוכבים בינונים, והוא לילה מן הדין ודאי.
וכן הוא מנהגינו. וגם ביציאת שבת ויום־טוב, חובה להוסיף מן החול על הקודש
חייב כל אדם להוסיף מן החול על הקודש, דהיינו לפרושׁ מכל מלאכה, הן בשבת והן ביום טוב, וכן המנהג.
וזמן התוספת הוא כעשר דקות קודם בין־השמשות (כי בין־השמשות עצמו אסור במלאכה בלאו־הכי, מטעם שהוא ספק לילה), ועדיף להקדים כעשרים דקות.
ותחילת בין השמשות לדעת הגאונים, הוא מרגע ששקעה החמה, דהיינו שנתכסתה באופק המערבי מן העין לגמרי, עד כדי מהלך שלושת רבעי מיל (שהם שלוש עשרה דקות ומחצה) ואז יוצאים שלושה כוכבים בינונים, והוא לילה מן הדין ודאי.
וכן הוא מנהגינו. וגם ביציאת שבת ויום־טוב, חובה להוסיף מן החול על הקודש
ברכה לשבת מתוך: מעין הברכות, הוצאת שיטים מכון החגים הקיבוצי.
ברוך בואך, שבת ,
בואך ברוך,
הביאי נא עמך את המרגוע, את השלווה,
שלאחר שבוע רב פנים של המולת עמל,
את החלל, שבתוכו אפשר לרקום
אינסוף של חלומות, ביחד ולבד,
את שעת המחילות שבה נוכל
לשמוע את פעימות לבו של הזולת.
שבת, ברוך בואך,
ברוך בואך, ברוך נרך.
ברוך בואך, שבת ,
בואך ברוך,
הביאי נא עמך את המרגוע, את השלווה,
שלאחר שבוע רב פנים של המולת עמל,
את החלל, שבתוכו אפשר לרקום
אינסוף של חלומות, ביחד ולבד,
את שעת המחילות שבה נוכל
לשמוע את פעימות לבו של הזולת.
שבת, ברוך בואך,
ברוך בואך, ברוך נרך.
דיון
- שבת חילונית עם "ניחוח עתיק בשוליה" - אף זו שבת?
- 'בין השמשות' עם 'רדת שבת' - האין סתירה בין המושגים?
- איך נראית השבת שלך? האם שונה היא ללא עיסוק מכל יום חופשי אחר?
קישורים לרקע והרחבה:
לדף הלימוד המעוצב
לדף הלימוד המעוצב