בין פשט לדרש
1א
הדף מאת: ליאורה אילון / חל"ד מפעלים חינוכיים
2ב
דף לימוד זה עוסק בפרשנות ה"דרש", ומלווה את סרטון ההנחיה העוסק בסוגיה כיצד ללמד בכיתה ה' את ההבדל שבין "פשט" ל"דרש". דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד המלווים את סרטוני ההנחיה של חל"ד. הסרטונים נועדו לתמוך בהוראת המקצוע "תרבות ישראל ומורשת" בכיתות ה' בבתי הספר הממלכתיים, ועוסקים רובם ככולם בשאלה, כיצד לגשת אל הוראת המדרש במגוון דרכים, ומה מציע המדרש לתלמידים כלמידה משמעותית עבורם. משמאל תמצאו קישור לסרטון הנחיה בנושא בין פשט לדרש.
3ג
י) וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן; וּמִשָּׁם, יִפָּרֵד, וְהָיָה, לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.
יא) שֵׁם הָאֶחָד, פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב, אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר שָׁם, הַזָּהָב.
יב) וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח, וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם.
And a river went out of Eden to water the garden; and from thence it was parted, and became four heads.
4ד
דיון
למדו בחברותא:
  • כתבו את הטקסט במילים שלכם.
  • מה מובן לכם ומה נשאר לא מובן במקור שלפניכם?
  • סמנו לעצמכם את החלקים שלא הבנתם.
  • נסו להעלות השערות, מה יכול להיות מובנם של החלקים שלא הבנתם?
5ה
דיון
'וזהב הארץ ההיא טוב' = בארץ זו יש זהב משובח.
'בדולח ואבן השוהם' = אבנים יקרות.

חז"ל מניחים שאנחנו מבינים את פשט הטקסט, וסומכים עלינו בעניין.
לכן, הם אמרו לנו שעכשיו הם רוצים להשתמש בטקסט הזה, כדי למסור לנו מסר חשוב.

בואו נראה, איזה מסר חשוב רצו חז"ל להעביר לנו דרך הטקסט של ספר בראשית:
6ו
על פי בראשית רבה, טז, ד
הזהב אלו דברי התורה.
וזהב הארץ ההיא טוב - אין טובה כתורה הנלמדת בארץ ישראל.
שם הבדולח ואבן השהם אלו מקרא, משנה, תלמוד, הלכות ואגדות.
7ז
דיון
למדו בחברותא:
  • מהו המסר שחשוב לחז"ל להעביר לנו, לפי המדרש הזה?
  • איך קשור המסר שחז"ל מעבירים לנו, לתוכן הפשוט של הפסוקים?
8ח
דיון
למדו בחברותא
  • מהו הקשר, אם יש כזה, בין הטקסט הקודם, הלקוח מספר בראשית פרק ב', לבין זה הנוכחי?
  • אילו אתם חז"ל, מה הניע אתכם לכתוב את הטקסט הבא? מדוע לא הסתפקתם בפרשנות הפשוטה של הכתוב?
  • השוו את הזהב שבנהר למשהו שאתם הייתם רוצים להשוות אותו אליו.
9ט
על פי שמות רבה, לו, א
פשוט ופשט
בספר שמות, פרק כז פסוק כ כתוב: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה [אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר"

ירמיהו הנביא, מתייחס לפסוק זה, ואומר על עם ישראל:

"זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר קָרָא ה' שְׁמֵךְ"

שואלים חז"ל:
מה ראה ירמיה למשול אבותינו כזית?

ומסבירים:
אלא כל המשקין (משקאות) מתערבים (מתערבבים) זה בזה.
והשמן אינו מתערב, אלא עומד.
כך בני ישראל אינם מתערבים עם עובדי הכוכבים. (עובדי אלילים).
10י
דיון
חזרו לחברותא
גם כאן, יש לנו פירוש של חז"ל, שאיננו הפירוש הפשוט, שמסביר את הפסוק.
  • הסבירו בלשונכם את הסיפור של חז"ל.
  • ירמיהו, אילו חי היום, היה אומר לחז"ל: "דברי הוצאו מהקשרם".
  • נסחו את תשובתם של חז"ל לירמיהו.
11יא
דיון
דיון מסכם
מהו "דרש"? מה תפקידו? מדוע, לדעתכם, השתמשו חז"ל בפסוקים מתוך התורה או התנ"ך, כדי להעביר מסר?

חזרו למליאה, ודונו בשאלה מה, לדעתכם, הייתה הנחת המוצא של חז"ל, לגבי הקוראים שלהם. האם הם הכירו את הפשט? האם הכירו רק את הדרש? ומה רצו חז"ל להשיג בפרשנות הדרש שלהם?
13 יג
14יד
15טו
דף מספר 7 בסדרה דורשים את המדרש, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 4 5 6