חילוניות דת וחופש
הדף מאת: אבנר דינור / קולות בנגב
שיעור על חילוניות ודת. במרכזו עומדת הטענה של יעקב חזן שחילוניים הם חופשיים. חזן מבסס את דעתו על מדרש תלמודי ידוע שגיבוריו הם משה רבנו ורבי עקיבא. לסיכום הדיון מובא מדרש תלמודי נוסף העוסק במתן תורה ושאלת חופש הבחירה.
משה ורבי עקיבא
אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: רבש"ע [=ריבונו של עולם], מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. אמר לפניו: רבש"ע, הראהו לי, אמר לו: חזור לאחורך. הלך וישב בסוף שמונה שורות, ולא היה יודע מה הן אומרים, תשש כחו; כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך? אמר להן: הלכה למשה מסיני, נתיישבה דעתו. חזר ובא לפני הקב"ה, אמר לפניו: רבונו של עולם, יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי? אמר לו: שתוק, כך עלה במחשבה לפני. אמר לפניו רבונו של עולם, הראיתני תורתו, הראני שכרו. אמר לו חזור לאחוריך. חזר לאחוריו וראה ששוקלין בשרו במקולין. אמר לפניו רבש"ע זו תורה וזו שכרה אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני.
§ Rav Yehuda says that Rav says: When Moses ascended on High, he found the Holy One, Blessed be He, sitting and tying crowns on the letters of the Torah. Moses said before God: Master of the Universe, who is preventing You from giving the Torah without these additions? God said to him: There is a man who is destined to be born after several generations, and Akiva ben Yosef is his name; he is destined to derive from each and every thorn of these crowns mounds upon mounds of halakhot. It is for his sake that the crowns must be added to the letters of the Torah. Moses said before God: Master of the Universe, show him to me. God said to him: Return behind you. Moses went and sat at the end of the eighth row in Rabbi Akiva’s study hall and did not understand what they were saying. Moses’ strength waned, as he thought his Torah knowledge was deficient. When Rabbi Akiva arrived at the discussion of one matter, his students said to him: My teacher, from where do you derive this? Rabbi Akiva said to them: It is a halakha transmitted to Moses from Sinai. When Moses heard this, his mind was put at ease, as this too was part of the Torah that he was to receive. Moses returned and came before the Holy One, Blessed be He, and said before Him: Master of the Universe, You have a man as great as this and yet You still choose to give the Torah through me. Why? God said to him: Be silent; this intention arose before Me. Moses said before God: Master of the Universe, You have shown me Rabbi Akiva’s Torah, now show me his reward. God said to him: Return to where you were. Moses went back and saw that they were weighing Rabbi Akiva’s flesh in a butcher shop [bemakkulin], as Rabbi Akiva was tortured to death by the Romans. Moses said before Him: Master of the Universe, this is Torah and this is its reward? God said to him: Be silent; this intention arose before Me.
דיון
שאלות לדיון: (משה ורבי עקיבא)
  • נסו להבין את מהלך העניינים בסיפור: מדוע נאמר למשה "חזור לאחורייך?"
  • באיזה מובן הוא חוזר אחורה? בזמן? במקום?
  • מדוע משה אינו מבין את דברי רבי עקיבא?
  • מה עומד מאחורי תשובתו של האל "שתוק, כך עלה במחשבה לפני".
  • מהם המסרים שמנסה בעל המדרש (רב יהודה, הדרשן) להעביר בטקסט?
  • האם לדעת בעל המדרש יש קשר בין פסיקתו של רבי עקיבא לבין הכתוב בתורה?
  • האם מעביר בעל המדרש מסר הקשור גם לכתיבתו עצמו? מה בא הסיפור לומר על מלאכת המדרש?
יעקב חזן, ראשית חדשה, פועלים, תל-אביב, 1988, עמ' 144.
יעקב חזן - ראשית חדשה
ריבונו-של-העולם עצמו קושר תגים ותגי-תגים לכל אור שבתורה ומשאיר לדורות הבאים – ולרבי עקיבא גדול הדורות – לפענח ולפרש את התגים הללו. ונביא הנביאים – משה רבנו יושב צנוע בספסל השמיני, מקבל בהכנעה את פירושיו של רבי עקיבא, כשהוא, משה רבנו, לא יורד לסוף דעתו. וכשנחלשה דעתו הוא שואל את בוראו: וכי מדוע לא נתת את התורה לזה במקום לתִתָה לי? כלומר, עדיף המפרש פירושים על מי שקיבל את התורה בהר סיני. היו לנו קָרָאים של התורה שבכתב, ששללו כל פירוש, כל שינוי בחוקי התורה. הכל ככתוב. כעת קמו לנו בארץ קָרָאי התורה שבעל-פה. והם מנסים להטיל עלינו את כל הכתוב בה מבלי לנסות ולהתאימה למציאות המשתנה-לעולם שאין כל דמיון בינו לבין העולם בו גובה התורה שבעל-פה.בורא-העולם הכריח את עמנו הסורר לקבל את תורתו בהטילו עליו הר כגיגית. הם – הקראים של התורה שבעל פה – רוצים לקבור אותנו תחת ההר העצום של הלכות ופסוקים שנתהוו ונתגבשו במשך דורות. הם הופכים את תורת החיים לתורת החנק של חיינו [...] אני רואה אותנו – את היהודים החופשיים – כיורשיה האמיתיים של התרבות שלנו, של כל הטוב, היפה והאנושי שהנחילה לנו תרבות זאת, שהדת היתה לבושה ונשמתה במשך דורות. עלינו, על היהודים החופשיים, הוטל לא רק להיאבק על חירותנו, כי אם גם להציל את הדת היהודית – את כבודה – מעצמה.
דיון
שאלות לדיון: (יעקב חזן)
השוו בין המסרים שמצאתם בסיפור התלמודי לפני שקראתם את חזן לבין המסר שחזן מוצא בו.

האם חזן מפרש את הסיפור התלמודי באופן העולה בקנה אחד עם המסר המקורי שלו?

מדוע מכנה חזן את הדתיים (או שמא, את החרדים?) "קראי התורה שבעל פה"?

מדוע הוא מכנה את עצמו ואת קהילתו ("אותנו" כדבריו) "היהודים החופשיים"? מדוע לא "חילונים"?

האם חילונים הם חופשיים יותר מאשר דתיים? האם דת היא כבלים?

קיראו גם את הטקסט הבא והתיחסו לשאלה מרכזית זו.
הר כגיגית
"וַיִתְיַצְּבוּ בְתַחְתִּית הָהָר" (שמות יט יח), אָמַר רַבִּי אַבְדִּימִי בַר חַמָא, מְלַמֵּד שֶׁכָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם אֶת הָהָר כְּגִּיגִּית, וְאָמַר לָהֶם, אִם אַתֶּם מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה - מוּטָב. וְאִם לָאו - שָׁם תֵּהֵא קְבוּרָתְכֶם. אָמַר רַב אַחָא בַר יַעֲקֹב, מִכַּאן מוֹדָעָא רַבָּה לְאוֹרַיְיתָא. אָמַר רָבָא, אַף עַל פִּי כֵן - הַדוּר [חזרו] וקִבְּלוּהָּ בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. דִּכְתִיב, (אסתר ט) "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים" - "קִיְמוּ" מַה שֶׁקִּבְּלוּ כְּבָר.
The Gemara cites additional homiletic interpretations on the topic of the revelation at Sinai. The Torah says, “And Moses brought forth the people out of the camp to meet God; and they stood at the lowermost part of the mount” (Exodus 19:17). Rabbi Avdimi bar Ḥama bar Ḥasa said: the Jewish people actually stood beneath the mountain, and the verse teaches that the Holy One, Blessed be He, overturned the mountain above the Jews like a tub, and said to them: If you accept the Torah, excellent, and if not, there will be your burial. Rav Aḥa bar Ya’akov said: From here there is a substantial caveat to the obligation to fulfill the Torah. The Jewish people can claim that they were coerced into accepting the Torah, and it is therefore not binding. Rava said: Even so, they again accepted it willingly in the time of Ahasuerus, as it is written: “The Jews ordained, and took upon them, and upon their seed, and upon all such as joined themselves unto them” (Esther 9:27), and he taught: The Jews ordained what they had already taken upon themselves through coercion at Sinai.
דף מספר 2 בסדרה אמונה וכפירה, דפים נוספים בסדרה:
1 3 4 5 6