ישעיהו ליבוביץ ועמנואל לוינס על עבודה זרה
1א
הדף מאת: אליזבט גולדוין / המדרשה באורנים
2ב
בשיעור זה נעיין ביחסם של שני הוגים יהודים בני המאה העשרים, ישעיהו ליבוביץ ועמנואל לוינס, כלפי המושג 'עבודה זרה' ובשימוש שעשו בו להוקעת תופעות דתיות רווחות ופסולות בעיניהם.
3ג
דיון
הוגים יהודים במאה העשרים מדברים על עבודה זרה
האם יש משמעות בימינו לאיסור העבודה הזרה? הרי בעולם המערבי לא מקובל להקריב קורבנות לאלילים, ודאי לא קורבנות אדם, ומה שנראה כהתמודדות המרכזית של המקרא לא קיים יותר היום. בשיעור הקודם ראינו שפולחן הקרבת הילדים למוֹלֵך, שלא היה קיים כבר בימי חז"ל, התפרש בעיניהם כבעל משמעות אקטואלית לימיהם.
הוגים יהודים במאה העשרים נהגו בדרך דומה, ויצקו במושג 'עבודה זרה' משמעות אקטואלית שתאפשר להם להוקיע תופעות דתיות רווחות הפסולות בעיניהם. בשיעור זה נעיין בדבריהם של שני הוגים, ישעיהו ליבוביץ ועמנואל לוינס, על נקודות הדמיון והשוני ביניהם. חשוב לזכור שקשה להציג עמדות כה מורכבות במסגרת זו, אך זה אינו שיעור בפילוסופיה יהודית אלא הצצה בלבד, שתשמש נקודת מוצא למחשבה ודיון בבית המדרש.
4ד
ישעיהו ליבוביץ', על עולם ומלואו, כתר, ירושלים, 1988, עמוד 97
האמונה אינה מה שאני יודע על אלוהים, אלא מה שאני יודע על חובתי כלפי אלוהים. האמונה המושתתת על מה שאני חושב על אלוהים, היא-היא עבודת-אלילים. לכן אני אומר שכל אלה שמאמינים בעזרת-השם ספק אם בכלל הם מאמינים בשם.
...אם אתה מבין את המושג "השגחה" במובן העממי, אז גם נשרפו שישה מיליון יהודים בתאי הגזים בעזרת השם!

מושגים
  • ישעיהו ליבוביץ - (ריגה-ישראל 1903 – 1994) מדען, הוגה דעות ואיש-רוח ישראלי. פרופסור לביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בהגותו הדגיש את חשיבותה של ההלכה ועבודת האלוהים כתכלית החיים הדתיים. בהגותו הפילוסופית נקט קו אנליטי פוסט-קאנטיאני. בענייני דת גרס כי עיקרה של הדת היהודית הוא במעמדו של האדם לפני האל, מעמד המתבטא בקיום המעשי של המצוות ולא באמונה בתיאוריות דתיות.
5ה
דיון
  • מדוע "האמונה המושתתת על מה שאני חושב על אלוהים היא-היא עבודת-אלילים"?
  • מה רע באמונה בעזרת ה'? האם רעיון ההשגחה הפרטית אינו רעיון מרכזי וחשוב ביהדות?
  • מה הקשר בין רעיון ההשגחה הפרטית לשואה?
  • גם אם יש סיבות טובות להתנגד לרעיון ההשגחה הפרטית, האם נכון לכנות את כל המאמינים בו "עובדי אלילים"? מה זה משרת? מהם המחירים?
  • האם דברי ליבוביץ משפיעים על דעתך?
6ו
ישעיהו ליבוביץ', על עולם ומלואו, כתר, ירושלים, 1988, עמוד 95
אבל הרב קוק פירש זאת אחרת: שהדחף לעבודה זרה הוא גדול כל-כך עד שדווקא האנשים הגדולים נתפסים לכך. הוא ידע יפה מאוד שהסכנה לעבודה זרה גדולה מאוד, מפני שבספרות הקבלית יש ללא ספק קווים אליליים מובהקים. הוא כמובן לא אמר לי זאת, אבל היה ברור שהוא מכיר את הדבר. אני מרחיק לכת ממנו וסובר שכל הספרות הקבלית היא אלילית. אפשר למצוא בה מומנטים שאינם מתיישבים כלל עם אמונת הייחוד.
7ז
דיון
הקבלה כוללת ספרות ענפה ומגוונת בארון הספרים והשפעתה ניכרת על זרמים מרכזיים מאוד ביהדות לאורך השנים, ביניהם השבתאות והחסידות. מדוע סבור ליבוביץ שזו עבודת אלילים?
האם זה נכון שהקבלה סותרת את אמונת הייחוד (שאלוהים הוא אחד)?
הרב קוק היה, בין השאר, מקובל. האם היה מסכים לקביעה של ליבוביץ שיש בקבלה קווים אליליים מובהקים?
מה הם הרווחים ומהם המחירים של הוקעת מרכיב כה מרכזי ביהדות כ'עבודה זרה'?
8ח
ישעיהו ליבוביץ', הערות לפרשת השבוע, אקדמון, ירושלים תשמ"ח, עמ' 141.
הדבר הגדול ביותר שעשה משה איננו שתורה ניתנה על ידו, אלא שהוא שבר את הלוחות ש"מכתב אלוהים" חרות עליהם, כשהעם, שלו נועדו הלוחות האלה, עבד עבודה זרה ודברי קדושה שניתנים לו עשויים היו להתחלל. לשבור עבודה-זרה, לא לקדש דברים שמשמעותם אינה כוונת עבודת אלוהים, דברים שתכנם ערכים הנובעים מצרכים ואינטרסים אנושיים - לשבור את הדבר הזה, זאת היא האמונה. עיקרה של האמונה באלוהים היא לא להאמין בשום דבר שאיננו אלוהי, לא לקדש דברים הנובעים מצרכים ואינטרסים ומגמות ואידיאלים וחזונות של האדם, גם אם מבחינה אנושית הם דברים נעלים ביותר. כשדברים אלה נעשים לדברים של קדושה, יש לשבור אותם.
9ט
דיון
האם המוסר הוא "דבר הנובע מצרכים ואינטרסים אנושיים"? אם כן, האם המוסר הוא עבודה זרה? אם לא, כיצד נבין את היחס שבין הדת למוסר בקטע זה?
באיזה תנאי המוסר עלול להפוך לעבודה זרה?
כדאי לשים לב לאופן שבו משתמש ליבוביץ במושגים 'אמונה' ו'קדושה'.
ליבוביץ סבור שכאשר יש סתירה בין מצווה לבין ערך מוסרי, המצווה גוברת, אחרת זו עבודת אלילים. חשוב לזכור, יחד עם זאת, שליבוביץ סבר שהתורה שבעל פה קדושה, ושבסמכותם של חכמים לאורך הדורות לפרש את התורה ומצוותיה.
10י
Emmanuel Levinas, A l`heure des Nations, Les editions de minuit 1988 p. 70-71
אני רוצה לדבר על התורה הרואה עצמה, בעצם מהותה כספר, אנרגיה המגוננת מפני עבודה זרה. כלומר, דרך היותה כתב קדוש שמשמעותו ציווי, ובאמצעות קריאתה המתמדת לפרשנות פרשנות תמידית, או קריאה וקריאה מחודשת, או לימוד ספר שחייו מובטחים דרך הלימוד. היהודי המגדיר את עצמו דרך הוראתו של ספר, מזדהה בראש ובראשונה כפרשן, כתלמיד של התורה, וכך הוא מוגן מפני העבודה הזרה בלימודו או בפרשנותו. גם הטקסט, שאותו לומדים או מפרשים, מתגונן בדרך זו מפני האפשרות שיתייחסו אליו עצמו בסוג של עבודה זרה, וזאת דרך הפרשנות המתמדת שניתנת לו, ועל ידי הפרשנות של הפרשנות, של האותיות הנצחיות ושמיעה בהן את הבל נשימתו של אל חי.

הסברים
  • לפי לוינס, דברים כתובים מצריכים פרשנות, שמטבעה משתנה מדור לדור ומאדם לאדם. לפיכך, התורה, מעצם מהותה כספר, משתנה כל הזמן ומקבלת משמעויות חדשות. היא איננה מהות סגורה. המשמעות נוצרת בתהליך מתמיד עם הפרשנות. החשש הוא מקידוש התורה והפיכתה לחפץ קדוש, מקובע ונוקשה, מעין קמע שאין עוסקים במשמעותו לכל תקופה ולרלוונטיות שלו לחיי אנשים ממשיים. כדי למנוע מצב של עבודה זרה של התורה, יש ללמוד אותה ולפרש אותה ולמצוא את הדרך להתאים אותה לחייהם של הלומדים אותה.
  • הספר לא תורגם לעברית. התרגום כאן שלי, א.ג
מושגים
  • עמנואל לוינס - לוינס (1906 – 1995) פילוסוף יהודי-צרפתי. הגותו עסקה בעיקר בעקרון ה"אחריות לאחר", במחויבות מוסרית לאחר באשר הוא. בין ספריו: אתיקה והאינסופי, אלוהים והפילוסופיה, תשע קריאות תלמודיות.
11יא
דיון
קטע זה לקוח משיעור בתלמוד של לוינס, הנקרא 'הזלזול בתורה כסוג של עבודה זרה'. בשיעור מפרש לוינס סוגיה ממסכת סנהדרין (דף צט עמוד א), העוסקת בשאלה מיהו מבזה דבר ה' ש'אין לו חלק לעולם הבא'.
מדוע יש לחזור ולפרש את התורה? האם אין לה משמעות אחת ברורה?
מהי העבודה הזרה שמפניה מתגוננים התורה ופרשן התורה?
לפי הגדרה זו, מי הם עובדי עבודה זרה?
מהם הרווחים ומהם המחירים של הגדרת עבודה זרה כך?

כדאי לשים לב לעובדה שלווינס מממש בדבריו את תוכנם, כלומר: הוא מפרש מחדש את המונח 'עבודה זרה' כך שיהיה בעל משמעות גם עבור אנשים בעולם המערבי במאה העשרים. ויחד עם זאת, האם השימוש במונח זה מוצדק?
נעיין בהמשך אותו שיעור. אחד מן האנשים שאין להם חלק לעולם הבא לפי הסוגיה הוא 'האומר אין תורה מן השמים'. לוינס מפרש את המונח 'תורה מן השמים'.
12יב
Emmanuel Levinas, A l`heure des Nations, Les editions de minuit 1988 p. 73 - 74
מה משמעו של הרעיון הזה של מקורה השמימי של התורה? ... התורה צריכה להיות מן השמים במשמעותה, בהוראותיה המיוחדות, שהן מחוץ לסדר הדברים הרגיל. [...] התורה היא טרנסצנדנטית ומן השמים בדרישותיה, שמנוגדות בסופו של דבר לאונטולוגיה הטהורה של העולם. היא תובעת, בניגוד להתמדה הטבעית של כל דבר הווה בהווייתו – התמדה שהיא חוק אונטולוגי מהותי – את הדאגה לגר, לאלמנה וליתום, את העיסוק באדם האחר. זהו היפוך של סדר הדברים! [...] הפיכת האונטולוגיה לאתיקה.

הסברים
  • לוינס מעמיד את התורה כמערכת התובעת דאגה לאחר בניגוד לדאגה הטבעית להתמדת הקיום של כל אחד לעצמו.


מילים
  • אונטולוגיה - מושג בפילוסופיה שמשמעו תורת היש. פילוסופים רבים סבורים שהיש הוא נקודת המוצא של הפילוסופיה. שפינוזה טען שהחוק הבסיסי ביותר של כל הישים הוא שהם פועלים להתמדת קיומם.
  • אתיקה - תורת המוסר
13יג
דיון
הדאגה לאדם האחר היא ממהותה של התורה, לפי עמדת לוינס. האם עמדה זו סותרת את עמדת ליבוביץ, שמה שנובע מצרכים ומאינטרסים אנושיים סותר את הקדושה?
הצד המשותף בין שני ההוגים הוא, ששניהם תלמידי הרמב"ם, ומסכימים עם קביעתו שאיננו יודעים דבר על אלוהים. היומרה לדעת את אלוהים, להגדיר את האופן שבו הוא מנהל את העולם או לקבוע מה התכוון בדיוק בדברי תורתו - זו עבודה זרה. מי שאינו עובד עבודה זרה הוא זה המקיים את המצוות ומפרש את התורה כמיטב יכולתו, בתהליך מתמיד ומתוך הקשבה לפרשנויות אחרות. אולי אין זה מקרה ששניהם הסתיגו מן הקבלה, אף כי ליבוביץ התבטא כלפיה בחריפות רבה יותר מלוינס. שני ההוגים משתמשים במושג 'עבודה זרה' להוקעת תופעות דתיות רווחות.
מצד שני, תפיסתם את הקשר שבין המוסר לתורה ולעבודה הזרה נראית סותרת. ליבוביץ סבור שמוסר אינו קשור לדת, אדרבה, יש לשבור כל ניסיון לערב מוסר עם עבודת ה', כפי שמשה שבר את הלוחות כשבני ישראל עבדו את העגל. לוינס לעומתו סבור שהדאגה לאדם האחר היא עצם מהותה של התורה, והכפירה בכך היא העבודה הזרה.
מה דעתכם? מי מהם צודק? האם אתם סבורים שמי שחולק על דעתכם נגוע בעבודה זרה?
15 טו
17יז
דף מספר 4 בסדרה עבודה זרה, דפים נוספים בסדרה:
1 2 3 5 6