סקס, קורבנות אדם ועבודה זרה: הקשר בין עבודה זרה לבין השחתה מוסרית
הדף מאת: אליזבט גולדוין / המדרשה באורנים
ההתנגדות לעבודת אלילים קשורה בטענה שהיא כוללת קורבנות אדם וניאוף, מעשים שאינם מוסריים. נבחן את המקורות העוסקים בקשר זה. העיסוק בשאלות אלה יחדד את היכולת להבחין מהי עבודת ה' הראויה.
דיון
מבוא
ההתנגדות לעבודת אלילים קשורה בטענה שהיא כוללת קורבנות אדם וניאוף, מעשים שאינם מוסריים. מהו הקשר בין מעשים אלה לעבודה זרה? העיסוק בשאלה זו יחדד את היכולת להבחין בין עבודת ה' הראויה והרצויה לבין העבודה הזרה.
ניאוף ופריצות מינית
בחטא העגל
וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק.

הסברים
  • רש"י ד"ה "לצחק": "יש במשמע הזה גלוי עריות כמו שנאמר, "לצחק בי" (בראשית לט יז)ושפיכות דמים כמו שנאמר, "יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו" (שמואל ב ב יד). אף כאן נהרג חור.
And they rose up early on the morrow, and offered burnt-offerings, and brought peace-offerings; and the people sat down to eat and to drink, and rose up to make merry.
עם בנות מואב
וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב. וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן. וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל.
And Israel abode in Shittim, and the people began to commit harlotry with the daughters of Moab.
דיון
מה קודם לְמה בשני המקורות: עבודה זרה או ניאוף?
מה רע בניאוף? האם ההנחה היא שיחסי מין המתקיימים במסגרות שאינן מקובלות בהכרח פוגעים במישהו? האם אין כאן ביטוי לחירות מינית במובן החיובי?

הפסוקים עד כאן לא קישרו ישירות את העבודה הזרה עם שפיכות דמים (רש"י עשה זאת בפירושו). נבחן כעת מקורות שבהם הקשר בין הדברים מפורש.
וְעַתָּה יוֹסִפוּ לַחֲטֹא וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה מִכַּסְפָּם כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים מַעֲשֵׂה חָרָשִׁים כֻּלֹּה, לָהֶם הֵם אֹמְרִים זֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן.
And now they sin more and more, And have made them molten images of their silver, According to their own understanding, even idols, All of them the work of the craftsmen; Of them they say: ‘They that sacrifice men kiss calves.’
אנשים שחייבים בעונש סקילה
אלו הן הנסקלין: הבא על האם, ועל אשת אב, ועל הכלה, והבא על הזכור, ועל הבהמה, והאישה המביאה את הבהמה, המגדף, והעובד עבודה זרה, והנותן מזרעו למולך, ובעל אוב, ויידעוני, והמחלל את השבת, והמקלל אביו ואימו, והבא על נערה מאורסה, המסית, והמדיח, והמכשף, ובן סורר ומורה.
The following are stoned:He who has sexual relations with his mother, with his father's wife, with his daughter-in-law, with a male; with a beast; a woman who commits bestiality with a beast; a blasphemer; an idolater; one who gives of his seed to molech; a necromancer or a wizard; one who desecrates the Sabbath; he who curses his father or mother; he who commits adultery with a betrothed woman; one who incites [individuals to idolatry]; one who seduces [a whole town to idolatry]; a sorcerer; and a wayward and rebellious son. He who has sexual relations with his mother incurs a penalty in respect of her both as his mother and as his father's wife. R. Judah says: “He is liable in respect of her as his mother only.” He who has sexual relations with his father's wife incurs a penalty in respect of her both as his father's wife, and as a married woman, both during his father's lifetime and after his death, whether she was widowed from betrothal or from marriage. He who has sexual relations with his daughter-in-law incurs a penalty in respect of her both as his daughter-in-law and as a married woman, both during his son's lifetime and after his death, whether she was widowed from betrothal or from marriage. He who has sexual relations with a male or a beast, and a woman that commits bestiality: if the man has sinned, how has the animal sinned? But because the human was enticed to sin by the animal, therefore scripture ordered that it should be stoned. Another reason is that the animal should not pass through the market, and people say, this is the animal on account of which so and so was stoned.
דיון
הפסוק מהושע מונה פעולות שונות של עבודה זרה, ביניהן "זבח אדם". נראה שיש קשר ישיר בין עבודה זרה להקרבת קורבנות אדם.
הדמות הנקשרת במיוחד לקרבנות אדם היא דמותו של המולך. המשנה מונה, במסגרת רשימת חייבי הסקילה את "הנותן מזרעו למולך" לצד "העובד עבודה זרה". אפשר להסיק מכך שהמשנה אינה רואה את המולך כעבודה זרה.
האם הקרבת קורבנות אדם היא עבודה זרה או שמא היא אסורה אבל אינה עבודה זרה?
כדי לנסות לברר שאלה זו נשווה שלושה מקורות בהם נאסרת עבודת המולך.
עבודת המולך
ויקרא פרק (יח) פסוקים (כ) - כד
וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְזָרַע לְטָמְאָה בָהּ. וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'. וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא. וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא. אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם.

דברים פרק (יב) פסוקים (ל) - לא
הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי. לֹא תַעֲשֶׂה כֵן לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי כָל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם.

דברים פרק (יח) פסוקים (ט) - יא
כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים.
And thou shalt not lie carnally with thy neighbour’s wife, to defile thyself with her. And thou shalt not give any of thy seed to set them apart to Molech, neither shalt thou profane the name of thy God: I am the LORD. Thou shalt not lie with mankind, as with womankind; it is abomination. And thou shalt not lie with any beast to defile thyself therewith; neither shall any woman stand before a beast, to lie down thereto; it is perversion. Defile not ye yourselves in any of these things; for in all these the nations are defiled, which I cast out from before you.
דיון
האיסור להעביר את הבנים והבנות למולך שונה בכל אחד מן הציטוטים. נסו להגדיר מהו האיסור ואיזה נימוק ניתן לו בכל אחד מן המקורות.
האם האיסור הוא לזבוח את הילדים (בכל מצב) או לזבוח אותם למולך דווקא?
איסור חוזר ונשנה מעיד על תופעה קיימת, אולי אף רווחת. מה כל כך מושך בהקרבת בנים ובנות? מדוע שאנשים יעשו דבר כזה?
בסיפור עקדת יצחק, מצוּוה אברהם להקריב את בנו לה'. איך נוכל להבין את היחס שבין העקדה לכל האמור כאן?

בתקופת המשנה עבודת המולך כבר לא קיימת. יש מי שדורש את האיסור האמור ברוח אקטואלית לימיו.
"מעביר בנו ובתו באש" (דברים יח י) זה הבועל ארמית ומעמיד ממנה בן אויב למקום ... רבי יהודה אומר, זה שהוא מעביר את בנו ובתו לעבודה זרה וכורת עמה ברית, שנאמר "העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו" (ירמיה לד יח).

הסברים
  • המדרש יוצר זהות בין עבודה זרה לנישואים עם אישה שאינה יהודיה. הולדת ילדים מאישה כזו כמוה כהקרבתם לעבודה זרה. הפסוק מירמיה מתאר סוג של עבודה זרה בה מבתרים עגל ועוברים בין בתריו. בחירת הפסוק אינה מקרית: זו מטאפורה לביתור הבנים והבנות, פירות הנישואים האסורים.


מילים
  • הבועל ארמית ומעמיד ממנה בן אויב למקום - מקיים יחסי מין עם אישה שהיא ממוצא לא יהודי. המקום כאן הוא כינוי של ה'. נטען כאן שבן של אישה לא יהודיה הוא אויב של אלוהי היהודים.
Variantly: (The verse speaks of one who passes his son or daughter (through the halves of a calf), thereby entering into a covenant (with idolatry), as it is written (Jeremiah 34:18) "the calf which they cut in two so as to pass between its halves." Variantly: "one who passes his son or daughter through fire": (The verse speaks of) one who cohabits with an Aramite woman and begets through her a son who is a foe of the L-rd.
דיון
כיצד מפרש רבי יהודה את העברת הילדים למולך?
מדוע הוא עושה זאת?

פרשנות מחודשת של עניין שאבד עליו הכלח והענקת משמעות אקטואלית, היא שיטה שנקטו חכמים לאורך הדורות.
האם יש משמעות אקטואלית בימינו לאיסור לזבוח ילדים למולך?

האם יש קשר בין עבודה זרה לחוסר ריסון, לשחרור יצרים? מדוע ההלכה היהודית יוצאת מגדרה כדי לרסן זאת? האם זהו קשר הכרחי?

רצח וניאוף אסורים בכל מקרה, ולא רק בהקשר של עבודה זרה. מדוע בכל זאת מוזכרים איסורים אלה בנשימה אחת עם עבודה זרה?
איזו בעיה עיקרית עולה ממקורות אלה? האם החשש הוא מתנופה דתית שמתירה לכאורה דברים אסורים? מהעמדת ההתלהבות הדתית על פני ההשלכות האנושיות של המעשים?
האם עבודת ה' נקייה מסכנות אלה?
האם ייתכנו לדעתכם מעשים שנעשים לשם שמים, אבל הם בגדר עבודה זרה? אם כן, כיצד אפשר להבחין בין עבודה זרה לעבודה זכּה?
דף מספר 3 בסדרה עבודה זרה, דפים נוספים בסדרה:
1 2 4 5 6